סיפורם של האחים שטראוס

בשנת 1858 פתח רולנד מייסי חנות "בגדים לכל המשפחה" במסצ'וסטס. עסקיו עלו יפה והוא העתיק את חנותו לניו-יורק. בתחילת המאה ה-20 רכשה את העסק משפחת שטראוס, כדי למכור את מכני הג'ינס ליווייס, שייצרו במתפרה המשפחתית. ההצלחה מיהרה להגיע ושני האחים היהודים, נתן ואיזידור שטראוס, הפכו במהרה לאנשים העשירים והמפורסמים ביותר באמריקה, ונודעו בפעילות הפילנתרופית והחברתית שלהם.

בשנת 1912, האחים ונשותיהם היו בסיבוב הופעות באירופה, כאשר נתן, הציוני הנלהב מבין השניים, אמר יום אחד: "היי, למה שלא נקפוץ לארץ ישראל?"

ארץ ישראל באותו הזמן לא היתה מזמינה כמו שהיא היום. אוכלוסייתה היתה חולה במחלות, מורעבת וענייה, אבל לשני האחים היתה תחושה חזקה של הזדהות עם אחיהם שבארץ הקודש, והם רצו לעזור להם עם הכסף שהיה מנת חלקם.

עם זאת, אחרי שבוע של סיורים בארץ לאיזידור שטראוס נמאס. "כמה גמלים, בקתות וישיבות אתה יכול לראות? הגיע הזמן ללכת", אמר לאחיו בקוצר רוח. אבל נתן סירב להענות לדרישה. לא בגלל שלא היה מודע לקשיים שסביבו - הוא פשוט רצה להישאר.

"אנחנו לא יכולים לעזוב עכשיו", מחה נתן. "תראה כמה עבודה יש לעשות כאן. אנחנו חייבים לעזור. יש לנו את האמצעים לעזור. אנחנו לא יכולים להפנות את הגב לעם שלנו".
"אז נשלח יותר כסף", ענה לו אחיו בכעס. "אני רק רוצה לצאת מכאן".

נתן סירב להסכים עם אחיו. הוא חש שהיהודים שחיו בתנאים קשים כאלה בארץ ישראל זקוקים לנוכחותם: ליוזמה שלהם, למנהיגות שלהם ולרעיונות שלהם. איזידור לא השתכנע. "אם אתה מתעקש, תישאר כאן. אני ואידה חוזרים לאמריקה".

השניים נפרדו. איזידור ואישתו חזרו לאירופה, ואילו נתן וזוגתו נשארו בישראל ותרמו סכומי עתק להקמת שירותי חינוך, בריאות ורווחה לטובת נזקקים.

נתן מימן גם את הקמתה עיר חדשה על שפת הים התיכון, שנקראה על שמו -  נתניה.

בינתיים, באירופה, איזידור שטראוס תכנן להפליג הביתה, לאמריקה, וקנה מקומות גם לאחיו ואשתו.
"אתה חייב לעזוב את ישראל עכשיו!", הוא שלח מברק דחוף לאחיו. "קניתי לך כרטיסים, ואם לא תגיע בקרוב אתה תפספס את הספינה".

אבל נתן התעכב.

היה כל כך הרבה דברים לעשות, והוא חיכה עד הרגע האחרון כדי לתפוס את הספינה. עד שהגיע ללונדון, היה כבר ה-12 באפריל, והספינה עזבה כבר את הנמל בסאות' המפטון עם איזידור ואידה שטראוס על סיפונה.

נתן הרגיש אומלל, כי כמו שכבר אחיו הזהיר אותו - "הוא פספס את הספינה". זה לא היה מסע רגיל, הוא פספס את הפלגת הבכורה של הספינה המפורסמת ביותר של המאה - הטיטניק, שטבעה בתום אותה הפלגה.

נתן שטראוס המשיך בפעילותו הפילנטרופית העניפה בארץ ישראל, עד יום מותו בשנת 1931.

מורשתו חיה וקיימת עד עצם היום הזה.