ראשי > רץ ברשת > רגע של נחת

סיפורו של הפינגווין הנאמן - דג'ינדג'ים

עורך: אילנה קלמן

200

גודל גופן:

א א

בשעה שחלק מבעלי החיים ידועים בכך שהם נודדים ממקום למקום ומחליפים בני זוג ולהקות, אחרים מגלים נאמנות רבה למשפחתם וללהקה שלהם ומסרבים לעזוב אותם. פינגווינים הם דוגמה לחיות מהסוג השני, וידוע כי הם נותרים עם בני זוג קבועים עד למותם. למרות זאת, סיפורו של הפינגווין הקטן דג'ינדג'ים הצליח להפתיע גם את הביולוגים הוותיקים ביותר, והוא מוכיח כמה נאמנות ומסירות ניתן למצוא בבעלי החיים שבעולמנו.

דג'ינדג'ים מתגורר בפטגוניה יחד עם להקתו, אולם משנת 2011 הוא מקפיד לבקר מדי שנה בברזיל ולהישאר בה למשך מספר חודשים. הסיבה לכך היא החבר שהוא הכיר בה, אותו ככל הנראה אימץ כבן משפחה לכל דבר.

הסיפור בין השניים החל כאשר ג'ואו פריירה דה סוזה בן ה-71, מצא במהלך טיול על החוף פינגווין גוסס שמכוסה בשמן ונאבק על חייו. האיש החליט לקחת את הפינגווין לביתו, והוא טיפל בו וניקה אותו היטב ולאחר מכן הביא לו ארוחה של סרדינים. הוא גם העניק לפינגווין הזה שם, דג'ינדג'ים.

לאחר שנראה היה שהפינגווין התאושש והתחזק, ניסה דה סוזה לעשות את הדבר הנכון ולשחרר את דג'ינדג'ים בחזרה בטבע, אך הוא הופתע מאוד כאשר גילה שלפינגווין הקטן היו תוכניות אחרות. גם אחרי שדה סוזה הכניס אותו אל המים וניסה לשחד אותו לשחות באמצעות פתיונות, המשיך דג'ינדג'ים לחזור אל ביתו פעם אחר פעם.

"למרות שעשיתי הכל, הוא נשאר איתי למשך 11 חודשים ועזב רק לאחר שכל הנוצות הפגומות שלו התחלפו בחדשות.", נזכר דה סוזה. לאחר עזיבתו, כולם אמרו לו שהפינגווין לא ישוב, אולם הוא הופיע גם בשנה העוקבת, וכך בכל שנה מחדש. אחד מהדייגים המקומיים סיפר כי הפינגווין יכול להישאר בבית של דה סוזה במשך שבוע, לרדת אל החוף לשבועיים ואז לשוב חזרה אל חברו האהוב.

בסך הכל, מקפיד דג'ינדג'ים לבלות כ-8 חודשים בשנה בברזיל, יחד עם האדם שהציל את חייו. הפינגווין הזה לא רק נאמן מאוד, אלא גם מגונן ואף מגלה קנאה. הוא לא מרשה לאף בעל חיים אחר להתקרב אל דה סוזה, וניגש אליו על מנת שילטף אותו וישחק עמו.

"אני אוהב את דג'ינדג'ים כאילו הוא אחד מהילדים שלי," מציין דה סוזה, "ואני מאמין שגם הוא אוהב אותי. הוא שוכב בחיקי, מאפשר לי לקלח אותו ולהאכיל אותו, ואנחנו מבלים יחד בנעימים."

כפי שהוזכר קודם לכן, הנאמנות הזו מצליחה להפתיע גם אנשי מקצוע. הביולוג פאולו קרז'ווסקי מציין שמעולם לא ראה דבר שכזה קודם לכן. "אין ספק שהפינגווין בטוח שמדובר בבן משפחה. בכל פעם שהוא רואה אותו הוא מקשקש בזנב כמו כלב וקורא קריאות של שמחה."

"מאוד מחמיא לי שדג'ינדג'ים בוחר להחליף את הבית הקבוע שלו בזה שלי ולבקר אותי מדי שנה למשך תקופה ארוכה," מסכם דה סוזה. "מדובר בחבר נהדר, שאני מחכה לבואו בדיוק כשם שהוא מחכה לראות אותי."