בטקס פרסי האוסקר של 2014 צוינו 75 שנה לצאת הסרט הקלאסי והאהוב "הקוסם מארץ עוץ". לכבוד האירוע המיוחד, הזמרת הפופולרית פינק שרה את שיר הנושא של הסרט, "אי שם מעבר לקשת", שהפך מאז לקלאסיקה מודרנית בפני עצמו. אנשים מעטים מודעים לעובדה זו, אך לשיר הידוע יש קשר בלתי ניתן לערעור לחווייה היהודית בגלות.
שירים רבים שזכו למקום של כבוד בתרבות האמריקאית הם פרי עיטם של מהגרים יהודים, כמו למשל השיר "חג מולד לבן", שהתפרסם בביצועו של אירווינג ברלין, שהיה בנו של חזן, אבל אחת הדוגמאות המפתיעות והנוגעות ביותר ללב היא השיר "אי שם מעבר לגשם", שנכתב בתחילת 1939.
דורותי, האריה, הדחליל ואיש הפח, מתוך הסרט "הקוסם מארץ עוץ"
השיר, שנכתב במיוחד עבור הסרט "הקוסם מארץ עוץ" בכיכובה של ג'ודי גארלנד, נכתב על ידי אדגר "ייפ" הרבורג והולחן על ידי הרולד ארלן. כותב השיר, ייפ הרבורג, שנולד בשם איזידור הוכברג, היה בן הזקונים בין 4 ילדים במשפחה יהודית אורתודוקסית, שהיגרה מרוסיה לניו יורק שבארצות הברית. המלחין הרולד ארלן (נולד בשם היימן ארלוק) היה בנו של חזן ממוצא ליטאי, ממש כמו אירווינג ברלין האגדי.
הרבורג וארלן (או הוכברג וארלוק, אם תרצו) כתבו יחד את "אי שם מעבר לקשת", שיר שנבחר לשיר החשוב ביותר במאה ה-20, על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי, וגם על ידי הקרן הלאומית לאומנות של ארצות הברית. בכתיבת השיר שלחו יד שני הכותבים אל תוך תוכה של הנפש היהודית הקולקטיבית, אשר עוצבה על ידי שנים של פוגרומים, אפליה וזוועות השואה שכבר התחילו להופיע באירופה. למרות שהשיר מלווה סרט ילדים נאיבי, מילות השיר הופכות ממש לתחזית נבואית הקשורות קשר הדוק לתחושות הגלות, הציונות והארץ המובטחת.
ג'ודי גארלנד שרה את השיר "אי שם מעבר לקשת" בליווי טוטו הכלב
השיר תורגם לגרסה העברית המוכרת שלו על ידי ירון כפכפי, אך אם קוראים את התרגום הישיר למילות השיר (הגרסה המופיעה בכתבה זו), ניתן לשים לב לקשר חזק אל הציונות.
קראו את מילות השיר בהקשר היהודי-ציוני, ומיד יתחוור לכם הקשר הברור:
אסירים משוחררים ממחנה ההשמדה בוכנוואלד בדרכם לנמל חיפה
היהודים באירופה לא היו יכולים לעוף. הם לא יכלו לברוח מהזוועות אל מעבר לקשת. נדמה שייפ הרבורג יכל ממש לראות את העתיד, כאשר הוא כתב שהוא רוצה להיות ציפור כחולה שעפה אל מעל לארובות. בתקופה שלאחר אושוויץ, ארובות קיבלו משמעות שונה לגמרי מזו שהייתה להם בתחילת 1939.
הזמרת פינק, אשר שרה את השיר בטקס פרסי האוסקר של 2014, היא בת לאם יהודייה ממוצא ליטאי, כמו מלחין השיר הרולד ארלן. כאשר היא שרה את השיר היפה הזה, אני בכלל לא חשבתי על הסרט, כל מה שיכולתי לחשוב עליו היה היהודים הרבים שמצאו את מותם באירופה, והמהגרים שיצאו ממנו בחיפוש אחר בית חדש.
האירוניה הגדולה ביותר בסיפור זה, היא שהארץ עליה היהודים שבגולה "שמעו פעם בשיר ערש" לא הייתה ארצות הברית, ובטח שלא ארץ עוץ, היא הייתה ארץ ישראל. רצה המקרה, ופחות מ-10 שנים לאחר פרסום השיר, הגלות הגיעה לקיצה ומדינת ישראל נולדה. כנראה שה-"חלומות שאתה מעז לחלום באמת מתגשמים".
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: