זוג נשוי, שניהם יהודים, אכלו ארוחת ערב במסעדה.
לפתע בחורה צעירה ומושכת פסעה לכיוון השולחן שלהם והביאה לבעל נשיקה ארוכה, אמרה לו שתראה אותו מאוחר יותר והמשיכה בדרכה.
האישה צעקה על בעלה, "מי זאת??"
"אה", ענה הבעל, "זאת הפילגש שלי".
"דיי, עד כאן", צרחה האישה, "הגיעו מים עד נפש, אני רוצה להתגרש!"
"אני יכול להבין אותך", ענה הבעל, "אבל תזכרי, אם אנחנו מתגרשים אז אין יותר שופינג ברחובות מילאנו, אין יותר חורף בברבדוס, אין יותר קיץ בטוסקנה, אין יותר פורשה במוסך ואין יותר יאכטה. אבל זה איך שאת מחליטה".
באותו הרגע, חבר משותף שלהם נכנס למסעדה כשהוא מחבק נערה יפהפייה.
"מי האישה שעם משה?" שאלה האישה.
"זאת הפילגש שלו", ענה הבעל.
"שלנו יפה יותר", ענתה האישה.
היה זה סתיו, והאינדיאנים בשמורה המרוחקת שאלו את הצ'יף החדש שלהם האם החורף עומד להיות קר או מתון?
הואיל והצ'יף האינדיאני גדל בחברה מודרנית ומעולם לא חונך על ברכי הסודות העתיקים, כשהביט בשמיים, לא יכול היה לומר מה עומד להיות מזג האוויר.
בכל זאת, על כל צרה שלא תבוא, ענה לבני השבט כי החורף אכן עומד להיות קר, ושעל בני הכפר לאסוף עצים להסקה כדי להיות מוכנים.
בהיותו מנהיג מעשי ורציני, עלה במוחו רעיון. הוא הלך עד לתא הטלפון הקרוב, התקשר לשירות המטאורולוגי ושאל: "האם החורף הקרב עומד להיות קר?"
"נראה כאילו חורף זה אכן עומד להיות קר למדי," ענה החזאי מהשירות המטאורולוגי.
לפיכך חזר הצ'יף אל אנשיו והורה להם לאסוף כמות גדולה יותר של עצים, כדי להיות מוכנים.
שבוע מאוחר יותר, התקשר הצ'יף אל השירות המטאורולוגי בשנית ושאל: "האם זה עומד להיות חורף קר מאוד?"
"כן, זה בהחלט עומד להיות חורף קר מאוד" ענה החזאי מהשירות המטאורולוגי.
הפעם הורה הצ'יף לאנשיו לאסוף כל פיסת עץ שיוכלו למצוא.
שבועיים מאוחר יותר, שוב התקשר הצ'יף לשירות המטאורולוגי: "האם אתם בטוחים לגמרי שהחורף עומד להיות קר מאוד?" שאל.
"ללא ספק!" השיב החזאי "זה עומד להיות אחד החורפים הקרים ביותר בהיסטוריה!"
"באמת?!" התפלא הצ'יף, "איך אתם יכולים להיות כל כך בטוחים?"
"כי האינדיאנים אוספים עצים כמו משוגעים..."
עבור לבא-במייל
