מקור תמונה: canva.comשני קצינים איבדו את הנשקים האישיים שלהם באותו היום. לאחר חיפושים ארוכים, לא הצליחו השניים למצוא אותם וקבעו שישפטו אחד את השני. השניים נכנסו לחדר גדול, הציבו בו דגל ושולחן כדי שייראה כמו בית משפט והתחילו.
הקצין הראשון התיישב על כיסא השופט ומולו התייצב הקצין השני.
“האם אתה מודה באשמה?”
“מודה”, עונה הקצין הנשפט.
“אם כך”, אומר השופט, “אני רושם לך נזיפה חמורה בתיק האישי.”
הקצין קיבל עליו את הדין ואז השניים החליפו תפקידים.
“האם אתה מודה באשמה?”
“מודה”, עונה הקצין.
“אם כך”, מורה השופט, “אני גוזר עליך 3 שנים של מאסר בפועל.”
“מה? איך זה ייתכן?!”, שואל הנאשם, “הרי אתה קיבלת רק נזיפה.”
השופט השיב: “לא הייתה לי ברירה, זה כבר המקרה השני ביחידה שלנו…”
יוסי הרגיש שהמצב בינו לבין אשתו לא משהו כבר הרבה זמן, לכן יום אחד הוא החליט לאזור אומץ ולקבוע תור לטיפול זוגי. כשהגיע המועד המיוחל, הוא נכנס לחדרה של המטפלת – לבדו. היא הביטה עליו מעט מבולבלת ואמרה, "זה מעט מוזר שהגעת לבד, הטיפול בדרך כלל יעיל יותר כששני בני הזוג מגיעים לשיחה ואני בדרך כלל מתחילה במשחק תפקידים קצר. אם אתה כבר כאן לבד, אני מניחה שנצטרך להעמיד פנים שאשתך כאן. לצורך העניין, אני אגלם אותה ואתה תדבר בדיוק כמו שאתה מדבר איתה".
יוסי הזדקף ונע בחוסר נוחות, ונראה שהוא מעט מתוח ולחוץ...
"מותק, מה אנחנו עושים כאן? אתה לא מאושר במערכת היחסים שלנו?", שאלה המטפלת בקול קצת גבוה.
"הכל בסדר, אני לא מתלונן", הוא השיב.
"האם זה קשור לאופן שבו אני מדברת אליך?", היא שאלה.
"גם על זה אני לא מתלונן", הוא השיב.
"ובכן, האם אני לא מספקת אותך במיטה?"
"לא, אני ממש ממש לא מתלונן על זה", השיב יוסי במהירות.
המטפלת ראתה שמשחק התפקידים לא הולך לשום מקום, לכן היא יצאה מהדמות ואמרה בתסכול שהיא לא חושבת שהטיפול יצליח בלי הנוכחות של יוסי ובת זוגו. "אני רואה שמאוד קשה לך להיפתח בפני כשאני מעמידה פנים שאני אשתך, אז למה אתה לא מביא אותה איתך?"
"כי זה לא יעבוד, רק אני ואת צריכים להיות בטיפול הזה ובלי משחקי תפקידים", הוא השיב.
"למה אתה חושב כך?"
"כי כשאני מדבר עם אשתי אני לא יכול להתלונן על כלום!"