בדיחות בנושא סוכות נחלים בעלים

איש זקן וערירי היה בעלים של חווה גדולה ומבודדת. בקצה החווה היה לו אגם גדול, עם שולחנות פיקניק נאים וכמה עצי פרי מסביב. הוא נהג לבקר במקום מדי שבוע; לקטוף מפירות העצים ולרחוץ באגם. רק שערב אחד, החוואי הזקן גילה שהוא לא לבד. בזמן שקטף פירות כדי להביא איתו חזרה לחווה, שמע קולות וצחקוקים. הוא התקרב לאגם וזיהה קבוצה של בחורות צעירות, שרחצו בעירום באגם שלו. הבנות הנבוכות שראו את הזקן, מיהרו לשחות אל הצד של המים העמוקים באגם. אחת מהן צעקה לו: "לא נצא החוצה עד שתעזוב"! "לא באתי הנה כדי לצפות בכן שוחות בעירום" ענה הזקן בנימוס "או לגרום לכן לצאת מהאגם ערומות". וכשהוא מרים את דלי הפירות הוסיף: "באתי כדי להאכיל את התנין..."

אין אדם במושב שלא הכיר את שמעון ולא שמע על עושרו הרב, אך יותר מכל הוא היה ידוע בקמצנותו כיוון שמעולם לא תרם מכספו לאף אירוע חברתי במושב ולשום ארגון צדקה או עמותה. יום אחד עלתה רונית, פעילה במקלט החיות העירוני, על רעיון כיצד לקבל ממנו תרומה נאה והציעה אותו לחבריה: "חברים, לשמעון יש כלב! אז בואו ננסה לדבר איתו על הדבר שהכי חשוב לו ואולי ככה הוא סוף סוף יפתח קצת את הארנק!" כבר באותו הערב התייצבה רונית יחד עם חבריה מול דלת אחוזתו של שמעון וצלצלה בפעמון: "מה אתם רוצים?" שאל שמעון במבט טיפוסי מזלזל. "שלום" אמרה רונית באדיבות, "אנחנו יודעים שאתה בדרך כלל לא נוהג לתרום כספים, אבל אתה בעצמך בעלים של כלב, לא היית נהנה להעניק בחזרה לארגון שמסייע לבעל החיים שאתה כל כך אוהב?" מבלי אפילו להניד עפעף שאל אותה שמעון: "ידעת ששני ההורים שלי סובלים ממחלות חשוכות מרפא ושהם מוציאים על הטיפולים הרפואיים סכומים יותר גבוהים מההכנסה החודשית שלהם ביחד?" "ובכן... לא... חשבתי..." גמגמה רונית. "ידעת שבעלה של אחותי נקלע לחובות בגלל הימורים, עזב אותה והשאיר אותה עם שני הילדים בלי אגורה בחשבון הבנק??" הוא המשיך. "אממ... אוי..." מלמלה רונית במבוכה. "וידעת שאחי איבד את שתי רגליו בתאונה מחרידה???" שאל בנחרצות. בשלב זה רונית וחבריה נותרו המומים ופשוט חיכו לרגע בו השיחה תסתיים והם יוכלו לשים את הסיטואציה המביכה מאחוריהם. "אז אם הם לא מקבלים אגורה, מה את חושבת שאת תקבלי?"

איש זקן היה בעלים של חווה גדולה מזה שנים. היה לו אגם גדול בקצה החווה, עם שולחנות פיקניק נאים, מגרש טניס וכמה עצי תפוח ואגס. ערב אחד, החוואי הזקן החליט לרדת לאגם, מאחר שלא היה שם כבר זמן רב, ולבדוק מה העניינים. הוא לקח דלי גדול עימו להביא בחזרה קצת מהפירות. כאשר התקרב לאגם, שמע קולות צועקים וצוחקים באושר. כאשר התקרב, ראה כי הייתה זו קבוצה של בחורות שרחצו בעירום באגם שלו. כאשר הבנות הרגישו בנוכחותו, כולן שחו ונעמדו בצד של המים העמוקים באגם. אחת מהן צעקה לו: "לא נצא החוצה עד שתעזוב"! הזקן ענה: "לא באתי הנה כדי לצפות בכן שוחות בעירום או לגרום לכן לצאת מהאגם ערומות". וכשהוא מרים את הדלי אמר: "באתי הנה כדי להאכיל את התנין"... מוסר השכל : גם זקנים יכולים לחשוב מהר...

3 חברים בעלים של כלבים, התווכחו ביניהם למי יש כלב יותר חכם. הראשון אמר: "הכלב שלי ממש חכם! כל בוקר הוא מחכה למחלק העיתונים, מביא לי את העיתון למטבח ופותח אותו בעמוד הספורט". השני אומר: "הכלב שלי הרבה יותר חכם, כל בוקר הוא מכין לי חביתה, טוסט וגם סוחט לי מיץ תפוזים טרי!" השלישי עונה להם בביטול: "את כל זה אני כבר יודע, ספרו לי משהו חדש..." "איך אתה יודע?" שואלים השניים. הוא עונה להם: "הכלב שלי מספר לי הכל..."

עורך דין התחתן עם אישה שהתגרשה מ-10 בעלים. בליל הכלולות שלהם היא מבקשת ממנו בחיוך: "בבקשה תהיה עדין איתי, אני עדיין בתולה" "מה?" השתומם החתן הטרי "איך זה יכול להיות? היית נשואה 10 פעמים, לא?!" "ובכן, בעל מספר 1 היה נציג מכירות: הוא כל הזמן אמר לי כמה מדהים הולך להיות, אבל לא יכול היה לספק את הסחורה. בעל מספר 2 עבד בשירות לקוחות: הוא מעולם לא היה ממש בטוח איך זה אמור לתפקד, אבל הוא אמר שהוא יבדוק את זה ויחזור אליי. בעל מספר 3 עבד בשירותי שדה: הוא אמר שכל החלקים במערכת עובדים, אבל הוא פשוט לא יודע איך מפעילים אותה. בעל מספר 4 עבד בטלמרקטינג: למרות שהוא ידע שיש לו את המוצר, הוא לא ידע מתי לספק אותו. בעל מספר 5 היה מהנדס: הוא הבין את התהליך הבסיסי אבל רצה להקדיש שלוש שנים למחקר, עיבוד, יישום ועיצוב אריזה חדשה. בעל מספר 6 עבד בממשלה: הוא חשב שהוא יודע איך, אבל החליט שזה התפקיד של מישהו אחר. בעל מספר 7 עבד בשיווק: למרות שהיה לו מוצר נחמד, הוא לא ידע איך למתג אותו. בעל מספר 8 היה פסיכולוג: כל מה שהוא עשה היה לדבר על זה. בעל מספר 9 היה גניקולוג: כל מה שהוא עשה היה להסתכל על זה. בעל מספר 10 היה אספן בולים: כל מה שהוא עשה היה... אלוהים! אני מתגעגעת אליו... אבל עכשיו אני נשואה לך וזה ממש מרגש!" "טוב" אמר הבעל "אבל למה את חושבת שאיתי זה יצליח?" "כי אתה עורך דין. אין לי ספק שאני הולכת להידפק!"