בגן חיות ישן, מוזנח וכושל, מתה יום אחד הגורילה הבודדת שעוד נותרה חיה בו – ממש כמה דקות לפני שהמקום נפתח לקהל. הגורילה הייתה האטרקציה הכמעט יחידה שנותרה במקום מלבד כמה אריות שהוצגו שם, ובעל המקום לא יכול היה להרשות לעצמו להעביר יום אפילו בלי שהיא בסביבה. אז הוא הציע לאחד העובדים שלו ללבוש תחפושת גורילה שבמקרה הייתה במחסן, להיכנס לחצר הגורילות ו"לשחק" אותה קצת כאילו הוא הקוף הענק – תמורת 1,000 שקל נוספים למשכורת.
העובד - שהיה צריך את הכסף - לא היסס, נכנס לתחפושת הגורילה ומיהר לתפוס את מקומו בחצר הגורילות השוממה. איך שהמבקרים הראשונים נכנסו לגן החיות, הוא החל ממש להעמיד פני גורילה, לשאוג, להתרוצץ ברחבי החצר ולהכות בחזהו בחוזקה – הכל לקול תרועות המבקרים הנלהבים, שהתפלאו לראות איך הגורילה הזקנה קמה פתאום לחיים. מהר מאוד הפך העובד בתחפושת הגורילה לכוכב החדש של גן החיות, ואנשים נהרו לראות את "הגורילה-האנושית" שאף אחד לא ידע מה מתחבא מאחוריה. בעל המקום, שהיה מרוצה מאוד, העלה לעובד את המשכורת בעוד 1,000 שקל לכל יום בתחפושת הגורילה.
אחרי חודש בערך שהעובד המשיך להתחפש לגורילה מדי יום ביומו ולמשוך אל גן החיות מבקרים רבים מאוד, ההתלהבות החלה להישכח. העובד שהיה מודאג שהוא הולך להפסיד את הבונוס הנאה שלו, הבין שהוא צריך לעורר שוב את תשומת הלב – אז הוא החליט לעשות להטוט: לטפס על קיר החצר, לקפוץ על הרשת שמתוחה מחצר הגורילות ועד לגוב האריות ולהיתלות עליה תוך כדי שהוא מתקדם אל מעל חתולי הענק. התרגיל של העובד המחופש הצליח וקהל רב התאסף סביב כדי לצפות בפחד וחרדה בטריק החדש של "הגורילה".
תוך כדי הביצוע האקרובטי שלו, העובד המחופש היה כל כך מופתע מתעוזתו עד שהוא איבד פתאום את אחיזתו ברשת – ונפל על הרצפה, בדיוק באמצע גוב האריות, שהחלו להקיף אותו במעגלים. משקשק ורועד מפחד, החל העובד המפוחד לצעוק בקול רם: "הצילו! הצילו! הצילו!" לפתע אחד מן האריות התנפל עליו מאחור, ושאג לתוך האוזן שלו: "תסתום את הפה שלך עכשיו מטומטם, או שתגרום לזה שכולנו נפוטר!"
אישה: ״מה כדאי לי ללבוש למסיבת פורים? אני מחפשת תחפושת מפחידה!״ בעל: ״לכי בלי איפור...״
סודו של סופרמן
קלארק קנט שכב על ערש דווי במיטת בית חולים, ואשתו, לואיס ליין, ישבה לצדו. אחרי זמן ארוך של שתיקה היא אמרה, "יקירי, אני חייבת להתוודות על משהו. לפני שנים רבות היה לי רומן עם... ובכן... עם סופרמן. זה היה רק לילה אחד וכל כך התחרטתי על זה מאז! אני מקווה שתוכל לסלוח לי..."
"את לא צריכה לדאוג כלל וכלל," הרגיע אותה קלארק ובשארית כוחותיו הסיר את משקפיו. "את מבינה? אני סופרמן! אפילו אם לא ידעת שזה הייתי אני, בעינייך ראיתי שאת נאמנה אלי, לא משנה איזו תחפושת אלבש."
"איזו הקלה", אמרה לואיס וניגבה דמעה מעיניה. "אז זה היית אתה גם בתחפושת של באטמן?"