פיורה וידה! מה ניתן ללמוד מתושבי קוסטה ריקה

ישנם מקומות רבים בעולם אשר מלמדים אותנו משהו בעצם שהותנו שם, אם ניתן להם. ביפן נלמד כבוד לשם כבוד, בארצות הברית נלמד מסחריות מתקדמת, ומרחביה הענקיים של הודו צופנים הבטחות של שלווה וזן לרוחניים מבינינו. 

אך בקוסטה ריקה,  נוכל ללמוד אהבה לחיים.

הישראלי הממוצע מושך כתפיו בבוז. אנו עם למוד ציניות, עברנו הרבה וראינו הרבה, ההיסטוריה הכואבת שלנו והקשיים בהווה מושכים אותנו מטה וגונבים את תשומת ליבנו.  אבל אנחנו גם עם שאוהב לטייל ולספוג את העולם מחוץ לישראל. אנחנו אוהבים ללמוד, להחכים ולעיתים גם ליישם. אין בושה בלמידה מאחרים, שהרי לכל עם ועם יש את התכונות המיוחדות לו, והתרבות המיוחדת לו.

בקוסטה ריקה, אכן יש להם תרבות מיוחדת, ואפשר לשמוע אותה מפי נהגי מוניות המברכים את נוסעם לשלום, מפי חברים, אוהבים או סתם זרים. הביטוי הזה פורץ מפיהם של אנשי קוסטה ריקה בעליצות מצלצלת. "פיורה וידה סניור! בון דיאה!"  הביטוי החבוט הזה הוא העיקרון המנחה את חייהם. פיורה וידה – "החיים הטהורים".

בבוא התייר אל קוסטה ריקה, עלול לחשוב בהתחלה שהגיע לגן עדן. ואכן, קוסטה ריקה היא ארץ מהממת ביופי הטבע שלה, צבועה באלפי גווני ירוק וחום עשירים, מנוקדת בגבעות והרים ומסתיימת בחופים נרחבים ועוצרי נשימה. אין ספק שזהו גן טרופי. בירתה, סן חוזה, ניצבת כמעט קילומטר מעל הים, והתוצאה היא חום אביבי נעים כל השנה.  קוסטה ריקה הינה בעלת המאגר הביולוגי הגדול בעולם, ומכילה אלפי זנים שונים של בעלי חיים אשר רובם חיים עוד בטבע.  היא מציעה מגוון אינסופי של חוויות מרגשות, כאשר צלילה, טיולי טרקטורונים בג'ונגל ופגישת חיות בר בסביבתן הטבעית הם רק קצה הקרחון.

אכן רבות החוויות הממתינות למבקר. אך לתושבים הילידים של קוסטה ריקה, החיים אינם תמיד כה קלים. זוהי בכל זאת מדינה הנחשבת כמדינת עולם שלישית.  והיא ענייה מאוד. עובדים רגילים חיים על שכר אשר אינו מגיע לשבעה שקלים לשעה, בעוד האקדמאים מבינם מרוויחים בממוצע כ-11 שקלים לשעה. כל זאת במדינה אשר המחיה אינה זולה בה כלל וכללת והרבה מהסחורות שלה מיובאות ולכן יקרות אף יותר. בנוסף לכך, הפשע עודו גבוה שם, ולמרות שהוא קמצוץ ממה שהיה פעם, אין תושב קוסטה ריקה שבן משפחה שלו או הוא עצמו לא נשדד פעם באלימות ואיומים. אפילו הכספומטים שלהם נסגרים בשעה עשר בלילה, מפחד שישדדו את אלה המוציאים את כספם.

אך קשה לתפוס את הגברים והנשים של קוסטה ריקה כשאינם מחייכים. "וכיצד לא נחייך?" אמר לי בזמנו פאולו, נהג המונית הקבוע שלי, בעודו מזגזג במהירות מורטת עצבים בין הרכבים לפניו. "אנו חיים בפיורה וידה! הכל טוב!", אמר בעודו צוחק בקול כמו ילד. צוחק באושר. בשבילו אושר הוא ברירת מחדל. ואכן קוסטה ריקה מככבת בראש כל סקרי האושר האפשריים, גם כאשר המדדים משתנים בין הסקרים, תושבי קוסטה ריקה ניצבים תמיד בגאווה בראש הרשימה. קוסטה ריקה היא מדינה מאושרת, בכך אין כל ספק.

אז מהו הסוד? מהו פיורה וידה?  לחיות פיורה וידה, או החיים הטהורים, משמעו לחיות את החיים שניתנו לך ומציצת כל הנאה אפשרית מהם.  כל הזדמנות לחוויה, בין אם היא אוכל משובח וטרי, חיי חברה עשירים או אהבה לריקודים - מנוצלת במלואה. לחיות פיורה וידה הוא לא לספור את השעות והדקות העוברות, אלא לחיות את החיים כרצף חוויות, בין אם עובדים, מבלים עם חברים, או פשוט יוצאים לטיול. לא מתמקדים במחשבות ובדאגות אלא בחוויות היום שלנו, שגם אם קשות, אנו מוצאים בהן את הטוב. אנשי קוסטה ריקה עובדים קשה, אך מפטפטים בידידות בזמן עבודתם, חיוכים על פניהם והומור בקולם. החיים לא קלים, יש סבל וכאב, מאמינים הם, אך רבות הברכות ואחרי הכל, למה להתחרט ולחשוב על דאגות, כשבערב אפשר להיפגש עם חברים ולצאת לרקוד או לאכול, ותמיד אפשר להתלוצץ ולדבר, גם כשעובדים. כשרוצים למצוא הנאה, מוצאים הנאה.

זהו למעשה תעלול פשוט עם אפקט גדול. ואפשר לבצע אותו לבד אך הוא טוב שבעתיים יחד. אם רוצים אתם לחיות את חיי פיורה וידה, עליכם  לשים את שההנאה שלכם מהחיים בראש מעיניכם, בכל יום העובר ובכל שעה נתונה, אם באמצע העבודה ואם אחריה, אם ביום חול ואם בסוף השבוע. בכל דבר אפשר למצוא הנאה, וזו התשוקה למצוא הנאה, ולהפיץ אותה אצל הסובבים אותך, היא שעושה את כל ההבדל.

כן, יש הרבה מה ללמוד בקוסטה ריקה.