|
המאה ה-20 נחשבת אולי כמקפצה הגדולה ביותר בידע האנושי. מאה של פיתוחים טכנולוגיים אשר שינו את פני כדור הארץ, לטוב ולרע; מאה של גילויים מדעיים, תרבותיים, ארכיאולוגיים ופריצות דרך באינספור תחומים ונושאים, קטנים כגדולים. המאה הזו מאופיינת גם בתחילת תהליך הפיכת העולם לכפר גלובלי וחלוקת הידע. אחד הגופים המובילים, שהפך לשם נרדף להפצת החידושים, הוא נשיונל ג'יאוגרפיק.
הגוף הוקם בשנת 1888 ומנהלו הראשון היה אלכסנדר גרהאם בל. מטרתו המוצהרת של הארגון הייתה לקדם את הידע הכללי ולהביא אותו לציבור. על אף שעברו מאה שנים והתרחשו תהפוכות רבות בעולם, דבק הארגון במטרתו. הארגון מוכר בעיקר בשל סרטי הטבע המדהימים והחלוציים שלו, אך למעשה זהו רק קצה הקרחון. הארגון עוסק ומממן מחקרים מדעיים, משלחות תרבותיות, קרנות חינוך, כשכל אלה מתנקזים לכמה ערוצי טלוויזיה, אתרי אינטרנט ואולי גולת הכותרת הוא - המגזין המודפס.
לאורך השנים, המגזין המודפס של נשיונל ג'יאוגרפיק היה מוביל דעת הקהל העולמית בכל מה שקשור לתרבות, מדע, טבע, גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה, אנתרופולגיה, היסטוריה ותחומים רבים נוספים. חלק משערי המגזין הפכו לאייקונים גלובליים, כשהמפורסם בהם הוא הנערה האפגנית בעלת העיניים הירוקות. סקירה קצרה של כמה משעריו המפורסמים של המגזין, יכולה ללמד אותנו שיעור בהיסטוריה של העולם במאה ה-20 והמעבר אל המאה ה-21. הנה כמה שערים נבחרים מהעשורים האחרונים והסיפור המרכזי שלהם, אשר יוצרים עבורינו מסע אחורה אל ההיסטוריה של עצמינו.
לאורך חייו של אדם, הוא עובר תהליך של לימוד וחקירה עצמית. תהליך בו הוא מגלה מי הוא באמת וחושף את שורשיו ואישיותו. אפשר לומר שנשיונל ג'יאוגרפיק הוא ארגון שעושה את אותו תהליך, אבל בגדול ועבור העולם כולו. פעילותו של הארגון בעצם הולכת ובונה את הפסיפס המדהים שלו אנו קוראים כדור הארץ.
|
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא:
01
אבי נמרודי
אני מנוי על נשיונל גיאוגרפיק ,אבל לא כל הנושאים מצליחים למגוע בסקרנותי , וחבל !!!
הגב