מונולוג של אישה בעולם של דייטים וסטוצים

"מאז שעזבתי את בעלי, גיליתי כי אינני מסוגלת לעשות דברים שפעם באו לי ממש בקלות, כאילו והנישואים ניוונו את העצמאות והביטחון העצמי שלי. הדבר המתסכל ביותר שהופתעתי לגלות שאיבדתי, היה את היכולת לצאת לדייטים. פעם התייחסתי לדייטים בקלילות-דעת, אפילו בזחיחות, היום אני מגלה שיש כאן עולם שלם, בטח בתל אביב בה אני גרה, והיכרויות חדשות זה לא עניין קל.

עולם הדייטים לימד אותי שאני יכולה להיראות ישירה מדיי, נלהבת מדיי, תלותית מדיי, נואשת, רגשנית ומיושנת. עולם הדייטים לימד אותי שעליי להימנע מלהיראות קרירה, נבזית, רדודה, שלילית, ספקנית או מרוחקת. עולם הדייטים לימד אותי שיש כללי משחק ברורים של מותר ואסור ואם אין לי ניסיון, אני עשויה להיפגע; הדבר הראשון שגיליתי הוא שיש כרטיס כניסה והוא יקר - אסור לי לדבר על האקס שלי(!) והעובדה שהוא היה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי במשך 9 השנים האחרונות, צריכה להימחק באחת.

הדייטים בתל אביב הם משחק חיזורים טיפשי, ולמרות שנדמה כי מדובר במשהו קליל וכיפי, הם מצריכים תורה שלמה ומערכת שיקולים רצינית - מתי להתקשר? מי מתקשר למי? האם מותר לשלוח הודעה? מה אסור שיהיה כתוב בה? האם להיענות בזריזות? האם לגרום לו לחכות? בתור משחק פופולארי שרבים מתושבי העיר משחקים בו, מוזר שעוד לא הדפיסו הוראות ברורות. כמה קל יכול היה להיות אם כל גבר וכל אישה בתל אביב היו יודעים מה מותר, מה אסור ומה מצופה מהם לעשות.

בתור בחורה שלא משחקת משחקים ובדרך כלל חושפת את הקלפים מאוד מהר, אני מתקשה להתמצא בתוך האפלוליות המגוחכת של עולם הדייטים. פשוט לא מצליחה לפצח את זה. להיזרק פתאום אל עולם הדייטים של תל אביב, אחרי שהייתי נשואה, גורם לי להסתכל על הכול בצורה הרבה יותר שיפוטית.

קל מאוד ללכת לאיבוד בין עולם הדייטים לעולם הסטוצים - האם בכלל יש גבול בין שני העולמות? תל אביב, העיר שאני מעריצה ומחשיבה בתור בית, מתגלה פתאום כמתעתעת ונבזית למדיי. פתאום התברר לי שאני לא מספיק זנותית בשביל העיר הזאת.

ניסיתי, באמת שניסיתי להיות קלילה וכיפית, לא לקחת ברצינות, לשחק את המשחק, אבל כל ניסיון כזה מסבך לי את החיים עוד יותר. היה בחור אחד שנעלם לי בבוקר, כזה שסיפר לי בחוצפה תוך כדי הסקס שיש לו אישה אחרת ואחר שאמר לי שהוא לא בנוי למחוייבות.
מהר מאוד הבנתי שאני לא הבחורה הזו ומסטוץ פשוט לא יכולה לצמוח אהבה ולא ניתן לבנות מחויבות ומה לעשות, זה מה שאני מחפשת.

ברגע שהחלטתי להיות כנה עם עצמי, לשדר רצינות ולהגיד בקול רם מה אני מחפשת,  מצאתי את עצמי מחוץ למשחק! אני זוכרת מקרה שבו ישבתי בפאב וגבר נחמד התיישב לידי, ודיברנו וצחקנו כל הלילה ובאמת שהוא נראה מעוניין ולא נבהל ממני בקלות, אבל ברגע שמישהי אחרת עשתה לו עיניים והציעה לו סטוץ ותו לא, הוא פשוט לא עמד בפיתוי. הרי למה שיאלץ להמשיך ולהשקיע בי הרצינית, כשזאת הקלילה באה לו בקלות?

אולי אני לא מבינה את החוקיות - ייתכן מאוד ואחרי אקט פיסי יכולה לצמוח אהבה, אבל לא נראה לי שלשם הם בכלל מכוונים. סקס הפך להיות התכלית של הכול ולא צריך יותר מזה - סקס קודם למחויבות רגשית, סקס קודם למחויבות בכלל, סקס קודם להכול!

עולם הסטוצים של תל אביב הביא אותי למספר מסקנות חשובות:

- גבר יצור קשר רק כשהוא מחפש סטוץ.

- את צריכה להיות זמינה בכל מצב כי ייתכן והוא ייצור קשר.

- אל תחשפי מעצמך כל כך הרבה, אבל הרשי לו להתלונן כאוות נפשו.

- אל תצפי ממנו למחויבות ובלעדיות.

- אל תצפי להתקשרות רגשית מצידו.

- אל תצפי שיתאמץ למצוא חן בעינייך או להרשים אותך.

- אל תצפי שיגרום לך להרגיש מיוחדת.

ברגע שתנמיכי ציפיות עד כדי תבטלי אותן לחלוטין, תוכלי להנות ממה שיש וזהו.

אני יודעת שיש בחורות שחושבות שזה אידיאלי ובאמת לא מבקשות לעצמן יותר, אולי זה חלק מהניסיון להוכיח שהן עצמאיות ושוות ולא זקוקות לגבר כדי לקיים את עצמן ולא לוקחות סקס ברצינות רגשנית, אבל אותי זה די מתסיס - כשבחורות ללילה מציעות לגבר כזו הצעה אטרקטיבית, למה שבכלל ירצה להישאר?

אין לי ספק שהתחושה הזו לא בלעדית לנשים ויש גם גברים שמתוסכלים מהמגמה הזנותית של תל אביב, אבל מה אנחנו אמורים לעשות כשכולם מסביבנו מתנהגים ככה? כשאנשים מסוגלים לקיים סקס ללא התחייבות בכזו קלות, למה שירצו משהו אחר?

ברור לי שאין חוקיות וייתכן מאוד שסטוץ של לילה יוביל לאהבת אמת, אבל ביננו, זה נראה לי נדיר, ובעיר שבה בלילה אחד אפשר להגשים חלומות ולהתנער מהם בבוקר למחרת ללא בעיה, סטוצים שולטים.

איך זה נהיה אורח החיים האידיאלי? האם יש מקום לאנשים כמוני שמחפשים כאן קשר מסורתי? אני לא רוצה לעזוב את תל אביב אבל אני גם לא רוצה להמשיך בה לבד. חוסר האונים הזה גורם לי לתהות אם לא היה עדיף לי להישאר עם בעלי?"