דרכיו הנפתלות של האל להביא לנו את הטוב

הרבה פעמים אנו עומדים בפני צרות בחיינו ותוהים מה עשיתי שזה מגיע לי? או כשאנו נתקלים באדם טוב שסובל, אנו לא מצליחים להבין כיצד "צדיק ורע לו". היהדות לא מתעלמת מקשיים אלה ומציעה הסבר גאוני בפשטותו, כיצד עובדת מערכת היחסים ביננו לבין האל.

המהר"ל מפראג מסביר כי 4 האותיות המרכיבות את שמו של ה' מרמזות על מידת הרחמים. בצירוף מסוים של האותיות המרכיבות את המשפט: הוא היה, הוא הווה, והוא יהיה, אנו מקבלים את שם ה'. איך זה קשור לרחמים? ובכן, נושא הזמן פה הוא משמעותי, כלומר המשפט שממנו מורכב שם ה', מציג את האל כעל-זמני ונצחי. זאת אומרת שהפרספקטיבה של ה' בכל דרכיו היא נצחית ולא רגעית כמו שלנו. האל רואה את התמונה הגדולה ולכן כל דבר שבא מהאל הוא לטובה, גם אם מנקודת המבט שלנו זה נראה אחרת לעיתים.
 

אם יוצאים מנקודת ההנחה שבסופו של דבר, הכל מכוון לטוב נצחי, עולה בפנינו שאלה מעניינת, מדוע להתפלל?  אם בסופו של דבר הכול אמור להסתדר, גם דברים שנראים לנו רעים, אז מדוע לנסות להפסיק את התהליך הזה באמצעות תפילה? הדבר דומה לאדם חולה שזקוק לניתוח דחוף אך מאוד מכאיב. האם הוא יתחנן בפני הרופא שלא יבצע את הניתוח שיציל את חייו?
אנו יכולים לענות על הדילמה הזו בהמשך האנלוגיה הרפואית. אמנם כרגע מצבו של החולה מצריך ניתוח, אך בדיקת הרופא מעלה כי אם ישמור החולה על עצמו, יקח תרופות ויטפח את עצמו, ישתפר מצבו ולא יהיה עוד צורך בניתוח המכאיב. כלומר, את התוצאה של הניתוח ניתן להשיג בדרכים אחרות, נעימות יותר ולכך משולות התפילות.
כלומר, המחלה או כל פגע רע שמגיע מלמעלה, נועד כדי להניב לנו טובה כלשהי, אך בהתאם למצבנו הרוחני. אולם אם התנאים הספיריטואלים משתנים, את אותו האפקט ניתן להשיג ללא הפגע הרע. את החיזוק הרוחני ניתן להשיג באמצעות לימוד תורה, קיום מצוות ותפילות.
במילים אחרות, תפילות אינן משנות את דעתו של ה', הן משנות את מצבו של האדם, האפקט הוא עצמי.
 

אולם יש צורך בחקירה נוספת של העניין.
עולה השאלה, אם תפילה עשויה להשפיע על מצבי הרוחני שלי, איזה ערך יש לתפילה למען האחר?
אז ראשית , כל אדם יהודי בודד קשור בקשר רוחני לכל שאר היהודים, כמו שאומר הפתגם "כל ישראל אחים". העם היהודי הוא ישות רוחנית אחת שלמה המורכבת מחלקים רבים. במצב זה, לכל מרכיב בודד יש השפעה רוחנית על כל שאר המרכיבים בישות. דומה הדבר למחשבתו של ילד קטן שנפצע בברכו והפצע הזדהם. כעת הוא זקוק לאנטיביוטיקה אותה הוא לוקח דרך הפה ולא מבין, אם הפצע בברך, למה התרופה הולכת לפה ולא לפצע.
כמובן שכל הגוף הוא מערכת אחת ושינוי במקום אחד יכול להשפיע על כל המערכת. החומרים האנטיביוטיים עוברים דרך הפה למערכת העיכול, משם לדם ובסופו של דבר לפצע עצמו. באותו האופן עובדות התפילות על ה"גוף היהודי" ויכולות להשפיע על חלקים שונים שלו.
דבר שני, הוא מידת הצדק של ה'. בכל פעם שנגזר על מישהו דבר מה רע, זה מחושב בדיוק לאדם ולמידה שבה יש צורך בתיקון. אם למשל אדם חולה ואדם אחר מתפלל עבורו, האפקט נועד לאדם שמתפלל. גם אם זה מהדאגה לאחיו היהודי שחלה וגם אם רק מהטרחה של להתפלל עבור מישהו אחר, הרי שהושג פה אפקט התיקון ויותר אין צורך במחלה של החבר, שהרי התנאים הרוחניים השתנו.

בהקשר הזה, אל לנו לתפוס את הצרות שפוקדות אותנו כרוע, אלא כתרופה מרירה שנועדה להביא לנו רק טוב בסופו של דבר. תמיד לחשוב חיובי ולנסות לראות את התמונה הגדולה כמו גם לנסות לטפח את מצבנו הרוחני כיהודים, איש, איש במידתו, כך שנשיג את אפקט הריפוי באמצעים נעימים.

תרגם: בועז מזרחי