maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

מפות מספרות: ימי הוד מלכותו בארץ ישראל

 יואב אבניאון הוא מורה דרך שכבר ביקר בהרבה מאוד אתרים בארץ ובעולם, אך יש לו חיבה מיוחדת לטיולים מסוג אחר לחלוטין - מסעות אל העבר. בעזרת ניתוח מפות מתקופות שונות ומרתקות, הוא לוקח אותנו ביחד איתו אל העבר של ארץ ישראל ואל היסודות של החיים שלנו כיום. הפעם, אנו יוצאים לטיסה מעל ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בימי הוד מלכותו של ג'ורג' החמישי (אשר בתקופת מלכותו פורסמה הצהרת בלפור) ולאחריו ג'ורג' השישי. בתמונות הבאות אפשר לגלות כמה דברים מאוד מפתיעים שהשתנו לאורך השנים, וגם כמה מקומות ואתרים שנותרו בדיוק כפי שאנו מכירים אותם היום...
 
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
 
מפות מספרות: ימי הוד מַלְכוּתוֹ
טיסה מעל מפת שמי ישראל בימי המנדט בבריטי
מאת: יואב אבניאון
נצא ל"טיסה" מעל ארץ-ישראל בימי השלטון הבריטי תחת חסותם של שני מלכים: ג'ורג' החמישי וג'ורג' השישי. נמריא משדה התעופה בעקיר (לימים תל-נוף) ונבחן את הנעשה על פני האדמה. המולת הבניה לא תחריש את האוזניים, ריח זיעת החקלאים לא יורגש ואף קול יריה לא ישמע, אבל המפות שנראה יספרו לנו על השינוי הדרמטי שמתחולל בארץ בתקופה הזאת מדרום ועד צפון. 
 
הדקו חגורות - ממריאים!
 
נפתח בתל רפיח - הנקודה הדרומית ביותר לאורך חוף הים התיכון הארץ-ישראלי. הקו השחור הלא רציף מסמל את גבול המחוז ומבוסס על ההסכם הבריטי-עות'מני משנת 1906. בין הדיונות החוליות אפשר למצוא את האגנים הפוריים העשירים במים מתוקים ("מואסי") האופייניים לדרום רצועת עזה (מסומנים בירוק).
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
במפה משנת 1947 נראית באר שבע הערבית בשיא גודלה. העיר, שהוקמה על ידי העות'מנים, תוכננה על ידי מהנדסים גרמניים במבנה רחובות של שתי וערב. הבנין המסומן בשחור בולט הוא מבנה השלטון המרכזי: הסראייה. מצפון-מערב לו רואים מתחם ירוק הכולל בית ספר ובית קברות צבאי בריטי. שנה אחרי הפקת מפה זו התרוקנה העיר מתושביה הערבים והיתה הבסיס לבאר שבע העברית המודרנית.
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
עתה אנו טסים מעל משמר הנגב. המפה נערכה על סמך סקר מאפריל 1945 וקיבוץ משמר הנגב עלה על הקרקע יותר משנה לאחר מכן, אך מישהו טרח להוסיף את מיקומו בכתב יד בעברית...
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
זה המקום לציין שהמפות הבריטיות שימשו את הצדדים היריבים בשנות המנדט. מפות נגנבו על ידי שני הצדדים ממחלקת המדידות המנדטורית ואף הועתקו. במרס 1948 הוקם "שירות מפות וצילומים" על ידי "ההגנה" והחל מיוני 1948 עבר לכפיפות של צה"ל. בראשו עמד סא"ל פנחס יואלי והשירות סיפק את האינפורמציה הטקטית שבלעדיה לא ניתן היה לקיים מאבק צבאי. התשתית הקרטוגרפית שעליה הסתמך השירות כללה בעיקר את המפות שהושגו ממחלקת המדידות המנדטורית. מאמץ מיוחד הושם על ידי השירות למיפוי הנגב. מפות עבריות מלאות של שאר חלקי הארץ הופקו רק בשנות החמישים.
 
נמשיך צפונה ונגיע לשני כפרים שכנים: ג'מאמה הערבית ורוחמה היהודית. האחרונה מצוינת במפה הואיל והקיבוץ עלה על הקרקע (בפעם השלישית לאחר נטישות קודמות) בשנת 1943 וכשהגיעו למקום הסוקרים הבריטים הם ראו שם ישוב חי וקיים.
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
המשכנו לטוס ועתה אנו מעל יבנה הערבית, שליבה על התל הקדום בו שרידי מבנים צלבניים וממלוכיים. שימו לב לפריפריה החקלאית המרשימה של הישוב ולניצול הקרקע עד אזור החולות שממערב.
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
 
והנה אנו בשערי ירושלים באזור שכונת רוממה. ראו כמה חסד יש בעיר: בית יתומים דיסקין, בית חינוך עוורים, בתי אבות ובתי חולים מקבלים את פנינו בכניסה לעיר, וכל זה בסמוך לכרמי הזית של הכפר שיח' באדר (מצפון לאזור שבו תמצאו את הכנסת היום).
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
הנה העיר העתיקה בירושלים וסביבתה הסמוכה. חדי העין יבחינו בסימון הכלא המרכזי (מגרש הרוסים) ובכיתוב ליד מלון המלך דוד שמציין כי גם משרדי ממשלה נמצאים בו.
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
נדרים מירושלים לכיוון חברון ובצד הכביש ("דרך האבות" ההיסטורית) נראה במפה את כפר עציון. שימו לב שהכיתוב מסביר שהמקום נטוש: Abandoned, זו לא טעות אלא בסך הכל הכל עניין של תזמון; כפר עציון ("מגדל עדר") הוקם בשנת 1926 תוך חכירת המנזר הרוסי המופיע במפה וכמה שנים לאחר מכן, פרעות תרפ"ט ומאורעות 1936-39 גרמו לנטישת תושבי המקום. המפה משנת 1943 מתעדת מצב שישתנה במהלך אותה שנה, עת יחודש הישוב היהודי במקום ("גוש עציון") לחמש שנים עד נפילת הגוש בתש"ח.
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
נחזור מערבה לאזור החוף שם נוכל להבחין ליד מעיינות הירקון במבצר מרובע אדיר - קלע'ת ראס אל-עין, הלא הוא מבצר אנטיפטרוס.
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
ועכשיו אנו מעל רמלה - עיר של כ-35 אלף תושבים ערבים. שימו לב לעדכון בסגול בחלק השמאלי עליון של המפה: Govt & Police Offices. מי יודע על מה מדובר?
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
התשובה: זהו מבנה שנבנה על ידי סולל בונה עבור הבריטים ושימש כבית ספר לקצינים. בתחילת 1948, לקראת הפינוי הבריטי, נכנסה למבנה מפקדתו של חסאן סלאמה אך חודש אחר כך פוצץ המבנה על ידי חטיבת גבעתי.
 
כעת אנו חולפים מעל מקווה ישראל ולידו העיר חולון המתפתחת, ופרדסים רבים בבעלות ערבים מיפו ומהאזור.
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
לאחר שטסנו מעל חלקה הדרומי של הארץ, סוף סוף הגענו לעיר הגדולה ביותר בתחומי ארץ ישראל! פחות מחמישים שנה מלאו לה ומספר תושביה כבר עומד על כ-200 אלף איש. זוהי כמובן העיר העברית הראשונה, תל-אביב ושימו לב כי מצפון לנהר אל-עוג'ה (הירקון) אין אף שכונת מגורים (שנת המפה 1943).
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
שני הרחובות המסומנים באדום הם הירקון וז'בוטינסקי, שימו לב לפרדסי הכפר הערבי אל-מסעודיה (סומייל) הנושקים לבתי העיר הלבנה. חדי העין יבחינו גם בבית הקברות המוסלמי בסמוך למלון הילטון של היום, בתחנת המשטרה הבריטית ברחוב דיזנגוף, באנדרטה לזכר צליחת הירקון בכיכר היל ובבית המטבחיים הסמוך.
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
אחרי הטיסה מעל תל אביב אנו מצפינים לאורך החוף. סמוך לארסוף הקדומה (אפולוניה) נראה את קברו של הקדוש סידנא עלי ולידו את הכפר הערבי אל-חארם. על המצוק מצפון לכפר נבחין בעדכון בסגול: תחנת תצפית וקשר בריטית שהוקמה בשל חשש מפלישה גרמנית וגם לצורך איתור ספינות מעפילים. תחנת זו (בתוך מוסד "מצפה ים" כיום) חובלה על ידי ההגנה בשנת 1945. בשכנות לאל-חארם נמצא מושב רשפון (1936) ומדרומו מופיע עדכון נוסף בסגול לאור הקמת כפר שמריהו (1937).
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
מכאן אנו ממשיכים לליבו של עמק חפר. בתחתית המפה נראה קיבוץ מעברות (M'avarot) שעלה על הקרקע בשנת 1933 וצפונה לו תל איפשר, שזוהה בטעות כחפר הקדומה הנזכרת בספר יהושע. אולי תרם לטעות שמו הערבי של העמק: ואדי חווארת (כיום חפר). בין הקיבוץ לתל עובר נחל איסקנדרון שלימים יהפוך ל"אלכסנדר", על שמו של המלך החשמונאי שהרחיב את גבולות הממלכה למישור החוף.
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
אם נביט לכיוון דרום נוכל לראות את צומת השרון, המכונה גם צומת בית ליד, צומת מרכזי בשרון. אתם אולי שואלים את עצמכם מהו מקור השם הזה לאור העובדה שהכפר בית ליד נמצא כ-25 קילומטר מזרחה מכאן ליד שכם? הפתרון בולט מיד במפה: הכפר חירבת בית-ליד נמצא בסמוך לצומת (לימים יוקם על חורבותיו מושב נורדיה). השם "חירבת" אינו מעיד על מקום חרב בהכרח. לעיתים קרובות מדובר בכפר בת של ישוב גדול יותר - כפי המקרה הזה.
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
חזרנו לחוף והנה אנו מעל חוות חפציבה על גדת נחל חדרה. בשעת טיסתנו מעליו החווה אינה פעילה וימי הזוהר שלה מאחוריה.
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
עכשיו כשאנחנו מעל קיסריה ראוי להזכיר שאנחנו אוחזים במפה שנערכה על סמך סקר משנת 1929-30. הפרטים הקטנים הם המעניינים: שימו לב לכיתוב "אבו טנטור - מקום התאטרון" (Abu Tantur Theatre Site). באותם ימים היה התיאטרון העתיק קבור תחת עפר ורק בשנות השישים הוא נחפר ונתגלה במלואו, אבל לא היה ספק שהוא שם. בתוך העיר המוקפת חומה מימי הצלבנים מסומן מסגד ששימש את כפר הפליטים הבוסנים שחיו בין שרידי העבר. ממזרח לעיר שדה ירוק מוארך והצורה המשונה הזו כלל לא משונה. השטח המעובד תואם להפליא את תחומי ההיפודרום המזרחי של קיסריה הרומית-ביזנטית (לא זה שליד הים).
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
והנה הגענו אל העיר השניה בגודלה בארץ ישראל, בה חיים כ- 140 אלף תושבים - חיפה. אנו רואים את הקזינו בבת גלים ויתכן ובערב נקפוץ לביקור. השם חיפה אל-עתיקה המופיע כאן הוא זה שניתן לשרידים מחיפה הצלבנית.
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
אופי המפה שלנו אינו עירוני ואנו מתקשים להכיל את גודש הפרטים, אך ניתן לראות את הנמל החדש שנפתח לא מזמן, את קטע הים שיובש (מצפון לכביש המסומן אדום הלא הוא Kings Road), את המושבה הגרמנית, ואדי ניסנאס, שולי הדר הכרמל (הטכניון) ועוד...
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
לאחר שסיירנו בחלקה הדרומי והמרכזי של הארץ - נמשיך מחיפה לחלק האחרון של המסע מעל מפות ארץ-ישראל שהופקו על ידי מחלקת המדידות המנדטורית. אנו מצפינים מעט ומגיעים לעכו: העיר העתיקה שמוקפת חומה כפולה ובתוכה מסומנים מסגדים, כנסיות ובית כנסת. זו כנראה המפה האחרונה בה מופיע כלא עכו (Prison) ביעודו זה...
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
צפונית לעכו אנו רואים שלושה כפרים ערביים שצבועים במפה באדום, המפורסם שבהם הוא אל-כברי. בין הכפרים מתפתל כביש שזכה לכינוי "כביש הבקשיש". המסורת המקומית אומרת כי כשבנה השלטון העות'מני את הכביש היתה כוונה שיהיה ישר כסרגל ויחצה את חלקות החקלאים. בקשיש שניתן למי שצריך הוא שגרם לפיתולים... שימו לב לעיקול הדרך מדרום לאל-כברי ולסימון בית עלמין Cem. כאן בדיוק הוצב המארב הקטלני לשיירת יחיעם במרס 1948.
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
בסמוך לכפר תרשיחא (ששוליו מסומנים באדום בפינה הימנית-תחתונה של תמונת המפה הבאה) סומן בצבע סגול השינוי במערך הבריטי. לא עוד "עמדת" משטרה כי אם תחנה ממש וזאת לאור שדרוג הנוכחות הבריטית עקב המרד הערבי. פחות מקילומטר ממערב לתחנה שימו לב למרובע שלצידו כתוב Water Catchment. זהו מתקן ייחודי מבטון לאיסוף מי גשמים למאגר המים שבתחנה ("הר אגר" בפאתי מושב מעונה כיום).
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
במעבר חד דרומה נגיע למושב נהלל בתכנונו של היהודי הגרמני ריכרד קאופמן (Richard Kauffmann) - אייקון התיישבותי ואדריכלי. הוא תכנן עשרות קיבוצים ומושבים, שהידועים בהם היו נהלל שאנו רואים, עין חרוד וכפר יהושע, הוא שימש אף כמתכנן של שכונות מגורים עירוניות רבות ברמת גן, חיפה, ירושלים, הרצליה ועוד.
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
על נהר הירדן אנו מזהים את גשר הפגישה (ג'יסר אל מג'מעה) - מעבר היסטורי חשוב של הדרך (כביש ורכבת) לדמשק. הקרנטינה המסומנת משמשת היום כמסעדה.
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
מצפון פועל במלא אונו המפעל ההידרואלקטרי בנהרים ולצידו אפשר לראות את סימון הישוב של עובדי המפעל, תל אור.
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
צפת בעת טיסתנו מעליה היא עיר בת כ-14,000 נפש בעלת רוב ערבי. שימו לב לקריית שרה שהקימה שרה לוי מייסדת המלונאות בהר כנען.
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
עוד אתר מרכזי בצפון שניתן לראות במפות האלו בצורה ששונה לחלוטין מההווה הוא אגם החולה טרם ייבושו. יסוד המעלה לחופו וביצות מצפון.
מפת ישראל בימי השלטון הבריטי
זהו! סיימנו! מכאן אנו נחזור לשדה התעופה לוד לאחר שכיסינו את ארץ ישראל מבאר שבע ועד הצפון. בזמן הזה נוכל להרהר בכל הפרטים שראינו במפות האלו ובמשמעותם... ראינו כי הבריטים הפעלתנים יצרו כאן תשתית מיפוי ענפה, אבל לא ירחק היום והנציב הבריטי האחרון יעזוב את חיפה (15 במאי 1948) ובכך יסתיימו ימי הוד מלכותו. פני הארץ ישתנו שוב ללא הכר והמפות שהיו מעודכנות לרגע הוצאתן, יהפכו להיסטוריה בשל גל השינויים הנוסף שצפוי לעבור על האזור. 
 
המידע שהוצג בכתבה הזו הוא רק חלק מתוך הסקירה המקיפה והמפורטת של יואב למפה המלאה, לשלושת חלקי ה"טיסה" המלאה ניתן להגיע בעזרת לחיצה כאן (דרום הארץ), כאן (מרכז הארץ) וכאן (צפון הארץ)
 
יואב אבניאון הוא מורה דרך מוסמך בעברית ובאנגלית, מרצה, סא"ל במילואים, דור שמיני בארץ ומנהל האתר yoaview.com.
 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: