maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

התגלתה התעודה העתיקה ביותר שנכתבה בירושלים

המכתב הראשון מירושלים: חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו את התעודה העתיקה ביותר שנכתבה בירושלים

המכתב נכתב בחצר המלך בירושלים במאה ה-14 לפנה"ס ומהווה הוכחה ראשונה לקיומה של ממלכה בירושלים באותה תקופה

 

פרופ' וואין הורוביץ (מימין) וד"ר אילת מזר מהאוניברסיטה העברית
 מחזיקים את חלק הלוח שנחשף. (צילום: ששון תירם)

פרופ' וואין הורוביץ (מימין) וד"ר אילת מזר מהאוניברסיטה העברית מחזיקים את חלק הלוח שנחשף. (צילום: ששון תירם)

 

ארכאולוגים ופילולוגים מהאוניברסיטה העברית חשפו שבר של לוח טין המהווה את המסמך הכתוב הקדום ביותר שהתגלה אי פעם בירושלים. המסמך כתוב בכתב יתדות אופייני למאה ה-14 לפנה"ס בשפה האכדית, שפה שהייתה מקובלת באותה תקופה לתכתובות דיפלומטיות בין ממלכות.

השבר התגלה במהלך חפירות ארכיאולוגיות בעֹפל בירושלים שנערכות בראשות ד"ר אילת מזר מטעם המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית. גודלו של השבר 2.0 X 2.8 ס"מ, עוביו כסנטימטר אחד והוא מהווה חלק מהשולים השמאליים המרכזיים של לוח מלבני. צורתו של הלוח תואמת את צורתם של לוחות טין אחרים שנתגלו במזרח הקדום ואשר שימשו לכתיבת מסמכים ומכתבים בתקופת הברונזה המאוחרת.

"למרות גודלו הקטן של השבר ומספר הסימנים המועט ניכר בבירור שהוא כתוב בכתב יתדות, כתב של מסופוטמיה הקדומה ובשפה האכדית, ששימשה שפת תקשורת בין-לאומית ברחבי המזרח הקדום באותם ימים", אומר פרופ' וואין הורוביץ, מומחה לאשורולוגיה מהמכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית השותף למחקר.

חלק הלוח שנחשף (צילום: ששון תירם).

חלק הלוח שנחשף (צילום: ששון תירם).

כ-380 לוחות התגלו בארכיון של פרעה אמנחתפ הרביעי, המכונה אחנאתון, שחי במאה ה-14 לפנה"ס באל עמרנה במצרים. הארכיון באל עמרנה מכיל מכתבים שנשלחו אל פרעה על ידי המלכים שהיו נתונים לשליטתו בערי הממלכה בכנען ובסוריה, ובהם מתוארים יחסי הכוחות הסבוכים ביניהם. המכתבים מכילים מידע רב בנושאי מינהל, משפט, דמוגרפיה, סחר, דת ולשון. בארכיון זה נמצאים גם שישה מכתבים המיוחסים לעבד חבה מלך ירושלים ("אורושלם").

תוצאות הפענוח של פרופ' הורוביץ וד"ר טקיושי אושימה מאוניברסיטת לייפציג לכתב היתדות שמופיע על הלוח, מעלות כי הלוח הוכן על ידי סופר בדרגה גבוהה מאוד בחצר המלוכה באותה תקופה. "הסופר שכתב את הלוח היה איש מקצוע מעולה ומיומן כמו סופריו של פרעה" אומר פרופ' הורוביץ. "מטיב הטקסט ומהשוואה עם לוחות מאותה תקופה שהתגלו במזרח הקדום מעלה כי השבר הוא חלק ממכתב שכנראה נכתב על ידי סופר של מלך בירושלים במאה ה-14".

מהממצאים ניתן לשער שהלוח הוא חלק מחליפת מכתבים שנערכה בין מלכים, ככל הנראה בין מלך ירושלים, ייתכן עבד חבה, לבין פרעה אמנחתפ הרביעי. ממחקר של פרופ' יובל גורן מאוניברסיטת ת"א מצא כי מוצא מכתביו של המלך עבד חבה באזור ירושלים. בדיקה שערך פרופ' גורן להרכב הטין של שבר הלוח מעלה גם כי מוצאו הוא מאזור ירושלים והרכב השבר אינו תואם את הרכבי הטין של תעודות שנכתבו במצרים או בממלכות אחרות מהתקופה. מכך ניתן להסיק כי השבר שנמצא הוא עותק הארכיון של מכתב שנכתב בירושלים ונשלח כנראה למלך מצרים.

"שבר הלוח מהווה עדות נאמנה למעמדה של ירושלים כעיר ממלכה מרכזית, כפי שהיא מצטיירת ממכתבי אל עמרנה" אומרת ד"ר מזר. "במעמדה זה ממשיכה ירושלים בתקופת הברונזה המאוחרת את מעמדה של העיר מהמחצית הראשונה של האלף השני לפנה"ס כעיר ממלכה חשובה ביותר בהר המרכזי הנזכרת בתעודות מצריות מהתקופה".

"ישנם חוקרים הטוענים כי ירושלים לא הייתה מיושבת בתקופת הברונזה המאוחרת ואת עירו של המלך עבד חבה יש לחפש במקום אחר" אומרת ד"ר מזר. "ואולם, שבר הלוח שהתגלה הוא סנונית ראשונה המעידה על קיומו של ארכיון מלכותי בירושלים ועם מכתבי אל עמרנה הם מעידים על קיומה של חצר מלכות בירושלים בתקופה זו". זאת ועוד, לטענת ד"ר מזר, ניתן לשער שקיומה של ירושלים כעיר ממלכה בתקופה זו יכולה לשפוך אור גם על מעמדה בהמשך הדורות, עת נבחרה לבירת הממלכה בימי דוד המלך במאה העשירית לפנה"ס.

שבר הלוח נמצא בתוך מילוי אדמה מתחת למפלס הרצפה של מגדל גדול מהמאה העשירית לפנה"ס. השבר נחשף במהלך סינון רטוב של מילוי האדמה שנעשה באתר הסינון בעמק צורים המנוהל על ידי ד"ר גבי ברקאי וצחי צוויג.

המחקר המלא מתפרסם היום, 12 ביולי, בכתב העת Israel Exploration Journal. החפירות בעֹפל ופרסומן מומנו על ידי דניאל מינץ ומרדית ברקמן מניו יורק, המממנים גם את פעולות השימור והכשרת האתר לביקורי קהל הנעשים על ידי רשות העתיקות, בשיתוף רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים.

מקור: אתר הידען
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
תכנים קשורים: יהדות, עתיקות
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: