כביסה

רונן וגדי הולכים ברחוב ופתאום רונן מרים את הראש וקולט בחלון של אחד מהבתים ברחוב אישה יפהפייה שמחייכת ושולחת לו נשיקה באוויר. "תראה את זאת!" הוא פונה לחברו "היא לגמרי מתחילה איתי!" "עזוב, אחי," עונה גדי, "אל תסתבך." בינתיים האישה בחלון רוכנת החוצה ומסמנת תנועה מזמינה לעבר רונן. "ראית? היא קוראת לי לעלות! אני הולך על זה," רונן אומר בנחישות. "אל תעלה לשם!" מנסה גדי, אבל כבר מאוחר מדי... רונן מטפס במעלה הבניין עד שהוא מגיע לדלת פתוחה, שבה חיכתה לו והאישה מהחלון והכניסה אותו בחיוך לסלון ביתה. בדיוק כשהאווירה בין השניים מתחילה להתחמם, נשמע לפתע רעש של סיבוב מפתח מהדלת. "אוי לא! בעלי חזר מוקדם!" לוחשת האישה בלחץ. "מה עושים?!" שואל רונן בבהלה. "מהר," היא עונה, "תתחיל לגהץ את הבגדים האלה!" ומצביעה על ערימה גדולה של כביסה בפינת הסלון. "אומר לבעלי שאתה עוזר ששכרתי." כך יצא שרונן המסכן העביר את כל אחר הצהריים בגיהוץ אינסופי, בזמן שהבעל יושב בסלון ורואה טלוויזיה. למחרת, רונן פוגש את גדי, כולו מותש ועצבני. "אתה לא מאמין מה עבר עליי אתמול," הוא מתלונן. "בעלה של המשוגעת הזאת חזר והייתי צריך לגהץ להם הר של בגדים במשך שעות!" "אמרתי לך לא לעלות..." גדי מניד בראשו בצער, "כל הבגדים האלה שגיהצת? אני כיבסתי אותם אתמול."