בדיחות בנושא רכבת

שרברבים חכמים יותר מאנשי עסקים
שרברבים חכמים יותר מאנשי עסקים
שלושה אנשי עסקים ושלושה שרברבים הגיעו לתחנת רכבת וקנו כרטיסים לכיוון מרכז הארץ על מנת להשתתף בכנס. כל אחד משלושת אנשי העסקים קנה כרטיס לעצמו, אולם שלושת השרברבים קנו יחדיו רק כרטיס אחד. "איך שלושתכם מתכננים לנסוע ברכבת רק עם כרטיס אחד?" שאל אחד מאנשי העסקים את השרברבים. "חכה ותראה..." ענה אחד השרברבים וחייך. כשעלו לרכבת, אנשי העסקים התיישבו בכיסאות, בעוד ששלושת השרברבים נדחסו לתוך אחד מתאי השירותים וסגרו אחריהם את הדלת. כשהכרטיסן עבר ברכבת וביקש לראות כרטיסים, הוא דפק על דלת השירותים ואמר, "כרטיס בבקשה". הדלת נפתחה ומתוכה יצאה יד אחת שאחזה בכרטיס. הכרטיסן לקח את הכרטיס והמשיך בדרכו. אנשי העסקים התרשמו מהרעיון הגאוני, והחליטו לנסות אותו בדרך חזרה לעירם. כשהסתיים הכנס, חזרו שלושת אנשי העסקים ושלושת השרברבים לתחנת הרכבת. אנשי העסקים קנו כרטיס אחד עבור שלושתם, אולם הם שמו לב שהפעם השרברבים לא קנו אפילו כרטיס אחד. "אין שום סיכוי שתצליחו לנסוע ברכבת עכשיו מבלי שיתפסו אתכם!" אמר אחד מאנשי העסקים. "חכה ותראה..." ענה אחד השרברבים וחייך. הם עלו לרכבת, ובזמן ששלושת אנשי העסקים נדחסו לתא השירותים הקטן, שלושת השרברבים נדחסו לתא שירותים אחר. זמן קצר לאחר מכן יצא אחד השרברבים מתא השירותים, דפק על דלת התא שבו הסתתרו אנשי העסקים ואמר "כרטיס בבקשה..."
עיכוב ברכבת
עיכוב ברכבת
אמו ואביו של שון בן ה-7 רצו לצאת לארוחת ערב רומנטית במסעדה אחרי זמן רב שלא הזדמן להם, ולשם כך הם שכרו בייביסיטר שתשמור על ילדם הקטן. בנוסף אליה, הם גם הביאו לבנם ערכה להרכבת מסילת רכבת יחד עם רכבת חשמלית, בה יוכל לשחק להנאתו בזמן שלא יהיו בבית מבלי לעשות יותר מדי צרות לבייביסיטר. לאחר שהוריו של שון יצאו הוא סיים להרכיב את הרכבת ומיד החל לשחק איתה, והבייביסיטר שלו התפנתה לדבר בטלפון במטבח. כמה דקות אחרי שהתחיל שון לשחק עם הרכבת הוא עצר אותה והכריז בקול: "כל החארות שעל הרכבת וצריכים להגיע לחיפה, תעיפו את התחת שלכם מפה ותחליפו רכבת! כל החארות שעולים עכשיו על הרכבת, תזיזו את התחת שלכם ותמצאו מקום כי היא יוצאת עשיו!" כשהבייביסיטר שמעה זאת היא נרתעה מיד ואמרה לו שמאוד לא מנומס להגיד את המילים שהוא אמר. שון המשיך להתחצף וצעק על הבייביסיטר שלא תגיד לו מה לעשות, אז היא החליטה להעניש אותו ואמרה: "לך לחדר שלך לחצי שעה ותחשוב על מה שאמרת! אחרי זה תוכל להמשיך לשחק ברכבת שלך, אם תלמד לדבר יפה". שון ציית בחוסר רצון לדבריה ונכנס לחדרו. כעבור חצי שעה הגיח שון מחדרו והמשיך לשחק בערכת הרכבת שלו, בעוד שהבייביסיטר דיברה בטלפון במטבח. כמה דקות אחרי שהתחיל לשחק, שון עצר את הרכבת והכריז בקול: "כל הנוסעים שיורדים מן הרכבת, אל תשכחו לקחת את התיקים שלכם. תודה שנסעתם איתנו היום ואנחנו מקווים שהייתה לכם נסיעה נעימה." הבייביסטר התפלאה למשמע הדברים ששון אמר, והוא המשיך בדבריו: "לכל הנוסעים שמצטרפים אלינו, אנא הניחו את התיקים שלכם מתחת לכיסאות וזכרו שאין לעשן ברכבת. אנחנו מקווים שתהיה לכם נסיעה נעימה." הבייביסיטר התחילה לחייך כשראתה שהצליחה ללמד את שון מעט משמעת, אך הוא המשיך בדיבור: "נוסעים שלא מבינים למה הרכבת איחרה בחצי שעה, תוכלו להגיש תלונה לכלבה שבמטבח."
חם ברכבת
חם ברכבת
שני סטודנטים פספסו בטעות את הבחינה במתמטיקה, וביום למחרת הם התחננו למרצה שלהם שיאפר להם לגשת למועד ב׳. הפרופסור הרגיש נדיב באותו היום, ואפשר לשניהם לעבור בחינה מיוחדת. כל שיהיה עליהם לעשות זה לענות על שאלה אחת בעל פה. שני הסטודנטים חיכו מחוץ למשרדו של הפרופסור, וכשיצא הוא קרא לאחד מהם ואמר לשני לחכות בחוץ. הסטודנט השני לא היה פראייר, וכשהדלת נסגרה הוא מיד הצמיד אליה את האוזן שלו, וזה מה שהוא שמע: ״אתה נמצא בקרון רכבת וחם לך. מה תעשה?״ שאל הפרופסור. ״אפתח את החלון,״ ענה הסטודנט שנבחן. ״אוקיי. החלון באורך 2 מטר ובגובה 1 מטר. הרכבת נוסעת במהירות של 200 קמ״ש והרוח נושבת במהירות של 24 קמ״ש. תוך כמה זמן האוויר החדש שייכנס לקרון יחליף את האוויר הישן?״ הסטודנט היה מבולבל מהשאלה הבלתי אפשרית הזו וענה, ״אני לא יודע.״ אז המרצה העניק לו ציון נכשל והזמין את חברו להיכנס. הפרופסור שאל את הסטודנט השני, ״אתה נמצא בקרון רכבת וחם לך. מה תעשה?״ ״אוריד את הג׳קט שלי,״ אמר הסטודנט. ״אוקי. אבל עדיין חם לך. מה תעשה?״ ״אפשוט את החולצה״. ״אני מבין, אבל עדיין חם מאוד, אתה מזיע.״ ״אתפשט לגמרי״. "אבל יש שם נוסעים, הם יראו אותך עירום.״ אמר הפרופסור. ״פרופסור, לא אכפת לי אם סבתא שלי או הרב שלי שם, אני לא פותח את החלון הזה!״
אימא שלך כל כך שמנה, שצריך לקחת רכבת ושני אוטובוסים רק כדי לראות את הצד הטוב שלה.
כל אחד והחלום שלו
כל אחד והחלום שלו
שני חברים נפגשים לכוס בירה. אומר הראשון: "וואלה אחי, אל תשאל איזה חלום נוראי חלמתי אתמול! אני בחיפה, עולה לרכבת בדרך אלייך לבנימינה, נרדם, ומגיע לתל אביב. עולה על הרכבת מתל אביב לבנימינה, נרדם עוד פעם, ומתעורר בחיפה! עולה פעם נוספת לרכבת לבנימינה ונרדם. ככה כל הלילה! התעוררתי כל כך עייף..." השני צוחק, "זה חלום? תשמע מה אני חלמתי אתמול בלילה: אני יושב בבית לבד, פתאום דפיקה בדלת. אני פותח, ומי עומדת בדלת רטובה כולה מהגשם?" הראשון מתלהב, שואל: "מי?" השני עונה לו: "בר רפאלי! ומה היא אומרת לי? 'אפשר להיכנס להתחמם?'" "נו, אז מה אמרת?" שואל הראשון, השני עונה: "אמרתי לה, 'למה לא? בכיף, כנסי!' נכנסה, הורידה בגדים, נכנסה למקלחת ויצאה במגבת להתחבק איתי על הספה" "וואו, איזה חלום..." אומר הראשון בשמץ של קנאה. "חכה, זה עוד לא הכל" מוסיף השני, "בשנייה שאנחנו מתיישבים, עוד פעם דפיקה בדלת. אני פותח, ומי עומדת בכניסה רטובה כולה מהגשם?" "נו, מי?" שואל השני בהתלהבות, "מירי בוהדנה!" עונה "גם היא רוצה להיכנס להתחמם! נכנסת, מורידה בגדים, מתקלחת ובאה להתחמם איתנו על ספה." וכל הלילה אני חושב מה לעזאזל אני אעשה עם שתיים? "איזה מן חבר אתה?" עונה הראשון "לא יכולת להתקשר אליי? לא מספיק לך דוגמנית אחת?" השני מתעצבן וצועק עליו: "מה אתה חושב שלא ניסיתי? כל הלילה חייגתי אליך, אבל אתה? חיפה-תל אביב, תל אביב-חיפה, חיפה-תל אביב, תל אביב-חיפה!"
שאלה: למה פסי הרכבת ברומניה הולכים בזיגזג?
תשובה: כדי שנהג הקטר יוכל תמיד לראות שלא גנבו לו את הקרון האחרון
הזקן שביקש שיעירו אותו בתחנת חיפה
הזקן שביקש שיעירו אותו בתחנת חיפה
גבר מבוגר עולה על הרכבת בתחנת חיפה, כשהוא עייף מאוד וחושש שיירדם ויפספס את התחנה שלו בנתניה. הוא פונה לכרטיסן, מחליק לכיסו 50 שקלים ומבקש ממנו להעיר אותו בתחנת בנימינה. כשהוא מתעורר, הוא רואה שהוא נמצא בתחנה האחרונה בתל אביב. הוא מוצא את הכרטיסן ומיד מתחיל לצעוק עליו בנזיפות וקללות. נוסע אחר שרואה אותו אומר לנוסעת שלידו: "הזקן הזה די עצבני". הנוסעת עונה "כן, אבל הזקן שהכרטיסן זרק מהרכבת בנתניה היה עצבני הרבה יותר!"
ויכוח פולני ברכבת
ויכוח פולני ברכבת
בחור צעיר אחד יושב ברכבת ומולו 2 פולניות זקנות - אחת שמנה ואחת ורזה - שלא מפסיקות לריב ולהתווכח. הרזה אומרת: "חייבים לסגור כאן את החלון. אני מתה מקור!" השמנה אומרת: "אם יסגרו את החלון כאן אני אחנק מחום." הוויכוח מגיע עד נהג הרכבת שמגיע לפתור את הבעיה, וגם הוא לא יודע מה לעשות איתן. "יש לי רעיון" אומר הבחור צעיר לנהג. "קודם נפתח את החלון כדי שהרזה תמות מקור ואז נסגור אותו כדי שהשמנה תיחנק."
תייר אמריקאי חיפש מקום לשבת ברכבת
תייר אמריקאי חיפש מקום לשבת ברכבת
מקור תמונה: Eduardo Cuducos
אי שם ברחבי אירופה, תייר אמריקאי נכנס לרכבת וחיפש מקום פנוי. אחרי כמה רגעים הוא מצא תא שבו ישבו גבר אנגלי, גבר איטלקי ואישה צרפתייה, שלידה ישבה כלבת פודל קטנה בשמלה ורודה. "היי" פנה התייר לאישה הצרפתייה, "את מוכנה להוריד את הכלבה שלך מהמושב כדי שאני אוכל לשבת פה?" האישה הצרפתייה פשוט נאנחה ודיברה אל הכלבה שלה: "האמריקאים האלה כל כך גסי רוח… חושבים שמגיע להם הכל... אל תדאגי דוטי שלי, אף אחד לא יתפוס לך את המקום". התייר המשיך לחפש ולחפש, אך בסופו של דבר הוא גילה שהמקום הפנוי היחיד ברכבת הוא זה שלצד האישה הצרפתייה וחזר לקרון שלה. הפעם הוא ניסה לפנות אליה בצורה מנומסת יותר: "בבקשה גברתי, האם אני יכול לשבת לידך במקום הכלבה שלך? אני עייף מאוד ורוצה לנוח קצת". הפעם האישה הצרפתייה הסתובבה אל התייר האמריקאי ואמרה לו בקול נעלב: "לא רק שאתם האמריקאים גסי רוח, אתם גם אגואיסטים! לא אכפת לי שאתה עייף! אני יושבת פה וסובלת מרעש הנורא שהאיטלקי הזה עושה בזמן שהוא אוכל! האנגלי הזה מסריח מאלכוהול והוא כל הזמן מדבר בטלפון! אתה שומע אותי מתלוננת? לא! ואתה עוד רוצה שאני אושיב על הרצפה את דוטי הקטנה שלי, שהיא הדבר הטוב היחיד בכל תא הרכבת הזה??? חוצפן!" התייר האמריקאי התעצבן מהתגובה של האישה הצרפתייה, לקח את הפודל הקטנה שלה וזרק אותה מחוץ לתא. "אמריקאי חצוף!" התפרצה הצרפתייה, "איך אתה מעיז לעשות את זה! אף אחד פה לא הולך לעשות משהו כדי לעצור את ההתנהגות השערוריתיית הזאת?" הגבר האנגלי קם והתייצב מול התייר. "תקשיב לי אדוני" הוא אמר לו, "לכם האמריקאים יש הרגל איום לעשות דברים בצורה הפוכה ועקומה! אתם נוהגים בצד הלא נכון של הכביש, אתם מחזיקים את המזלג ביד הלא נכונה ועכשיו, במקום להתנהג בצורה הגיונית ולעשות את המעשה הנכון, אתה זרקת מהתא את הכלבה הלא נכונה!"
אנשים שצריך להרוג: כל מי שאוכל קלמנטיניות באוטובוס או ברכבת.
כרטיס בבקשה!
כרטיס בבקשה!
שלושה גברים ושלוש נשים נוסעים למשחק כדורגל באירופה ברכבת. בתחנת הרכבת אחד הגברים שם לב שהנשים קונות רק כרטיס אחד לשלושתן. "איך אתן חושבות לעבור את הנסיעה עם כרטיס אחד?" השתומם. "חכה ותראה." הגיעה התשובה. לאחר שהם עולים לרכבת, הבנות נדחסות לתא שירותים. לאחר כמה דקות עובר הכרטיסן ודופק על הדלת. "כרטיס בבקשה!" הדלת נפתחת ויד מעודנת יוצאת ונותנת לו את הכרטיס. הגברים מתפעלים מהחוכמה. בדרך חזרה, הם מחליטים לעשות כדוגמתן וקונים כרטיס אחד. אך הפעם הם שמים לב שהנשים אינן קונות כרטיס בכלל. "איך תעברו את כל הנסיעה עכשיו בלי כרטיס בכלל?" "חכו ותראו." השיבו הבנות. לאחר שעולים הם לרכבת, הגברים מיד נדחסים לחדר שירותים אחד, והבנות לחדר השני. לאחר דקה, אחת הבנות יוצאת מן השירותים, הולכת אל תא השירותים של הגברים, דופקת ומרעימה - "כרטיס בבקשה!"
חייל גולני עייף ברכבת
חייל גולני עייף ברכבת
מקור תמונה: IDF Spokesperson's Unit
גולנצ'יק עייף ומרוט למראה, סיים 3 שבועות שטח מפרכים והגיע זמנו לצאת הביתה. הוא עלה לרכבת כשלפניו נסיעה של 4 שעות וחיפש מקום כדי לשבת ולנוח סוף כל סוף. הוא נכנס לקרון הראשון ולא מוצא מקום, עובר לשני ולא מוצא מקום וגם לא בשלישי. כך הוא תר את כל הרכבת עד שהוא מגיע לקרון האחרון. בקצה הקרון הוא מוצא מקום אחד ריק ליד גברת לבושה בהידור. הוא מתקרב אך לאכזבתו הוא מגלה פודלית קטנה יושבת על הכיסא. הגולנצ'יק הסחוט פונה לגברת: "סליחה גברתי, אפשר בבקשה לשבת?" בתגובה, נושפת הגברת באפה ומדברת אל החלל מבלי להסיט את מבטה: "חיילים גסי רוח! זה המקום של פיפי שלי!" הגולנצ'יק מסתובב וממשיך לנסות את מזלו בחיפוש מקום אחר, אך לאחר סריקה חוזרת של כל הקרונות הוא מוצא את עצמו שוב מול אותה גברת. "בבקשה, גברתי, אני נורא עייף, לא ישנתי כבר 3 ימים, אפשר לשבת בבקשה?" שואל החייל. "גם גסי רוח וגם מטרידנים החיילים של היום!" האישה נוחרת בבוז. הפעם הגולנצ'יק לא עונה. הוא ניגש, תופס את הפודלית, מעיף אותה מהחלון ומתיישב. האישה החלה לצווח "שמישהו יגן על כבודי ויעמיד את החייל הזה במקומו!" לפתע קם קצין ענק, גם הוא מגולני. הוא פונה אל החייל ואומר לו: "טירון לא יוצלח. אתה לא עושה שום דבר נכון. אתה לא לבוש נכון, אתה אוחז את הנשק בצורה לא נכונה, הכומתה שלך לא במקום הנכון ועכשיו גם העפת את הכלבה הלא נכונה מהחלון!"
כורדי צד ביער
כורדי צד ביער
כורדי אחד יצא לצוד ביער. הוא לקח רובה צייד, הסתובב שם קצת ומצא חור קטן באדמה. הוא השמיע קול לתוך החור: "ווו... ווו"... משהו מתוך בור ענה לו: "ווואא". אז יצא ארנב קטן, והכורדי צד אותו בלי בעיה. מבסוט המשיך הצייד הכורדי וראה חור יותר גדול. הוא קרא פנימה: "ווו... ווו"... וקול מתוך החור ענה לו: "ווואא". אז יצא שועל מהחור, והכורדי צד אותו בלי בעיה. מרוצה המשיך הצייד הכורדי וראה מערה גדולה. הוא קרא פנימה: "ווו... ווו"... וקול מבפנים ענה לו: "ווואאא". אז יצא דוב גדול, הכורדי ירה בו וצד אותו בלי בעיה. גאה בהצלחתו, המשיך הצייד וראה מערה ענקית. הוא נעמד בפתח וקרא: "ווו... ווו"... משהו מבפנים ענה לו: "שיק... שיק"... הכורדי קרא שוב: "ווו... ווו"... ומשהו מבפנים ענה לו: "טווו... טווו"... הכורדי התרגש והכין את הנשק שלו לקראת הצייד... אז יצאה הרכבת ודרסה אותו.
הנשיקה ברכבת
הנשיקה ברכבת
בתוך רכבת שנוסעת לאורך כל המדינה יושבים גברת זקנה, שוטר, בלונדינית שופעת וחייל צעיר בתא אחד קטן, מסביב לאותו השולחן. השוטר יושב ליד הבלונדינית והחייל ליד הגברת הזקנה. לאחר כמה שעות של נסיעה בהן כל אחד מיושבי התא הגניב מבטים אל הנוסעים האחרים, נכנסה הרכבת למנהרה ארוכה וחשוכה. פנים התא הוחשך לחלוטין ולפתע נשמעה נשיקה חזקה ולאחריה קול חזק של סטירה מצלצלת. לאחר כמה שניות יצאה הרכבת מהמנהרה ובתוך התא הקטן השוטר החזיק את צד הפנים האדומות שלו בכאב, והחייל ישב בנוחות וחייך חיוך רחב. השוטר חשב לעצמו: "חכם החייל הצעיר הזה... הוא מגניב נשיקה לבלונדינית הצעירה שיושבת לידי, היא בטוחה שזה אני ונותנת לי סטירה." הבלונדינית חשבה לעצמה: "בחור מוזר השוטר הזה... בזמן שהיינו במנהרה החשוכה הוא העדיף לנסות לנשק את הגברת הזקנה ולא אותי. מזל שהיא יודעת להגן על עצמה ונתנה לו סטירה כעונש". הגברת הזקנה חשבה לעצמה: "כל הכבוד לבחורה הצעירה הזאת! השוטר ניסה לגנוב ממנה נשיקה במנהרה והיא הראתה לו מה מגיע לחוצפנים וסטרה לו." ובזמן שכל יושבי התא נותרו מבולבלים, רק החייל חייך לעצמו וחשב: "איזה כיף, בכל פעם שנגיע למנהרה אני רק צריך לתת לעצמי נשיקה רועשת על היד ואז אני יכול לתת סטירה לשוטר!"
מעניין לעניין
מעניין לעניין
שני יהודים, צעיר ומבוגר, נסעו ברכבת לוורשה. שואל הצעיר את המבוגר: "מה השעה?" המבוגר מביט בו, אבל לא עונה. מתעטף במעילו ונרדם. בבוקר, בדיוק כשהרכבת עמדה להגיע לתחנה אמר המבוגר: "שאלת אותי מה השעה. עכשיו שמונה ועשרים. הגענו." הצעיר שאל: "אבל למה לא ענית לי אמש?" ענה המבוגר: "כי הדרך ארוכה, אם הייתי עונה לך היית פותח איתי בשיחה, אחר כך היית מברר אם אני גר בוורשה ובאיזה רחוב. אחר כך מעניין לעניין בין השאר, האם יש לי בת. כך, באחד הימים היית בא להתארח אצלי ולבסוף מבקש את ידה של בתי. ואני ממש לא מתכוון לחתן את בתי לאיש שאפילו שעון אין לו!"
התחקיר של האברך
התחקיר של האברך
אברך יהודי מאודסה קיבל אישור מיוחד מהשלטונות לבקר במוסקבה. הוא עלה על רכבת ומצא מושב ריק. בתחנה הבאה עלה בחור צעיר והתיישב לצדו. האברך הביט בבחור הצעיר וחשב לעצמו: "הבחור הזה לא נראה כמו איכר, ואם הוא לא איכר סביר להניח שהוא מגיע מהמחוז בו אנו נמצאים. אם הוא מגיע מהמחוז הזה, הוא מוכרח להיות יהודי, משום שזהו הרי מחוז יהודי. מצד שני, אם הוא יהודי, לאן הוא יכול לנסוע? אני היחיד בכל המחוז שזכיתי באישור כניסה למוסקבה. רגע - ממש ליד מוסקבה ישנו כפר קטן שנקרא סמואט, ולשם אין צורך באישור. אבל למה שהוא ייסע לסמואט? כנראה הוא נוסע לבקר את אחת המשפחות היהודיות שם. אבל כמה משפחות יהודיות יש בסמואט? רק שתיים - משפחת ברנשטיין ומשפחת שטיינברג. הברנשטיינים הם משפחה איומה, אז בטח הוא נוסע לבקר את שטיינברג. אבל למה הוא נוסע? לשטיינברגים יש רק בנות, אז אולי הוא החתן שלהם. אבל אם זה מה שהוא, אז למי מהבנות הוא נשוי? שרה התחתנה עם עורך-דין נחמד מבודפשט, ואסתר נשואה לאיש עסקים מז'יטומיר. אז זה מוכרח להיות בעלה של שרה. מה שאומר שקוראים לו אלכסנדר כהן, אם אני לא טועה. רגע, אם הוא מגיע מבודפשט, עם כל האנטישמיות שם, הוא בוודאי שינה את שם המשפחה שלו. מה המקבילה ההונגרית לכהן? קובאץ'. אבל אם הוא שינה את שמו, בטח יש לו איזה מעמד מיוחד. מה זה יכול להיות? אולי דוקטורט מהאוניברסיטה..." בנקודה הזאת פונה האברך אל הבחור הצעיר ואומר "מה שלומך דוקטור קובאץ'?" "טוב מאוד, תודה!" עונה הנוסע, "מה שלומך אתה, אדון מויש'ה זויכמיר?"
רוצים להתחיל את היום עם חיוך?
הירשמו לבדיחה היומית שלנו!
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.