בדיחות בנושא עגורן שער

תושבי ממלכת החיות החליטו לקיים טורניר כדורגל, בעלי החיים הגדולים מול בעלי החיים הקטנים. יום המשחק הגיע וכל המשתתפים מקטן ועד גדול עלו על המגרש והתחילו לשחק. המחצית הראשונה התנהלה כמצופה, כשהחיות הגדולות שולטות במשחק. אף אחד לא הצליח לעבור את הפיל, הסוס דהר לאורך כל המגרש, הדוב הפחיד את כל מי שהתקרב לשער והטיגריס הבקיע שער אחרי שער. החיות הקטנות היו בפיגור נוראי, אבל הן החליטו שלא להתייאש וחזרו למגרש כדי לשחק במחצית השנייה ולסיים את המשחק בכבוד. ברגע שנשמעה שריקת הפתיחה קרה לפתע משהו מדהים: מישהו בעט את הכדור לעבר השער של החיות הגדולות בעוצמה ובמהירות אדירה שהכניעה את הדוב, ולפתע לחיות הקטנות הייתה נקודה ראשונה במשחק. אף אחד לא ראה איזו חיה הייתה אחראית לבעיטה המרשימה הזאת, אבל המשחק המשיך. הסוס קיבל את הכדור והחל לדהור לכיוון השער של החיות הקטנות, כשלפתע הכדור נעלם מתחת לאף שלו, ושוב נבעט בעוצמה אדירה לעבר השער של החיות הקטנות. גול שני בתוך פחות מדקה... "אוקי, מי מכם בועט את כל הכדורים המשוגעים האלה?" שאל הארנב את חבריו לקבוצה ולמרבה ההפתעה התשובה הגיעה מגובה הדשא. "זה היה אני" אמר מרבה הרגליים. "אתה יודע לשחק כדורגל?!" אמר הארנב ההמום, "אז איפה היית בכל המחצית הראשונה?!" "למה אתה בא אלי בטענות?!", השיב החרק הקטן, "יש לך מושג כמה זמן לוקח לנעול את נעלי הכדורגל שלי?!"

ביום אחד בבית הכנסת השכונתי, דוד בן ה-10 ניגש לרבי ואמר: "רבי, אני חושב שעשיתי משהו רע..." "מה כבר קרה?" שאל הרב. "נישקתי את אחת מהילדות בשכונה על השפתיים..." "נו באמת דוד, אתה יודע שאסור לך לעשות דברים כאלה!" "אבל זה לא אשמתי!" ענה דוד הקטן, "היא אמרה לי לעשות את זה!" "מי זאת הילדה הזאת?" שאל הרב. "אני לא יכול להגיד לך, היא אמרה לי שאם אני אגלה למישהו שהתנשקנו אז כולם יתחילו לדבר עליה ולהגיד עליה שהיא ילדה רעה!" "אתה יודע שאני אגלה במוקדם או במאוחר אז עדיף שפשוט תגיד לי עכשיו... הרי אין יותר מדי בנות בשכונה שלנו שיעשו דברים כאלה." "אבל אמרתי לה שאני לא אספר!" "זאת הייתה גלי בכור שגרה ליד הגינה הציבורית?" התחיל הרבי לחקור. "אני לא מגלה מי זאת!" ענה דוד. "אולי מיכל לוי שעכשיו עברה לשכונה?" "אני לא מוכן לספר כלום!" "אההה... בטח זאת הייתה הילה שוורץ שכל הזמן מסתובבת ליד הירקן..." "השפתיים שלי חתומות!" "אז זאת בטח הייתה ורד גליקמן שתמיד עושה צרות בבית הספר!" "רבי בבקשה ממך, אמרתי לה שאני לא אספר." הרבי נאנח באכזבה ואמר: "אתה ילד מאוד עקשן דוד, אבל לפחות אתה נשאר נאמן למילה שלך. יחד עם זאת אתה עדיין צריך להיענש על מה שעשית ולכן אני אוסר עלייך להגיע לשיעורים בבית הכנסת במשך חודש! עכשיו לך הביתה ותחשוב טוב על מה שעשית..." בסיום השיחה הזאת יצא דוד הקטן מבית הכנסת ופגש ליד שער הכניסה את חברו הטוב בני שניגש אליו ושאל: "נו? איך הלך?" "התוכנית עבדה מעולה!" ענה דוד, "קיבלתי חודש שלם של חופש מהרבי ופרטים על 4 בנות ששווה להתחיל לדבר איתן!"