מקום טוב להתחיל בו את הביקור בבולגריה הוא דווקא קו החוף המפורסם של המדינה. בולגריה ידועה בחופי הים הארוכים שלה אשר נפרשים לאורך הים השחור ומנוקדים בבתי מלון מפוארים, כפרי דייג מסורתיים ואתרים היסטוריים רבים. תיירים רבים נוהרים אל חולות הזהב של סאני ביץ', הנמצא בנסבר שבמחוז בורגס, בשל האקלים הים התיכוני השורר באזור, מה שמסביר את הפופולריות של קו החוף המדהים הזה. באתר הנופש הגדול והמפורסם יש מספר רב של מסעדות, בתי קפה, מועדוני לילה, פאבים ובארים המזמינים צעירים רבים לבוא ולהתאכסן דווקא שם. בנוסף תוכלו למצוא במקום בית חב"ד המעניק שירותי דת, סעודות שבת ותפילות למי שחפץ בכך.
העיר נסבר היא אתר נופש עתיק המכונה גם "הפנינה של הים השחור", וכמעט בכל אחד מרחובותיה של העיר ניצבת כנסייה, כזכר ל-40 הכנסיות והקפלות ששכנו במקום על פי המסורת המקומית. מעבר לשלל האתרים הקדושים והשרידים שבזכותם זכתה נסבר להכרה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, תוכלו למצוא כאן גם עיר מודרנית ובה מגוון מרכזי קניות, בתי קפה ופארק מים גדול וחדשני. נסבר הציורית בנויה על חצי אי וגובלת עם סאני ביץ' בצפון ואף מתחברת אליו בקשר פיזי על ידי שתי גבעות אשר בהן מצויה נקודת תצפית מרהיבה, שממנה ניתן לראות את האזור כולו. בתי העץ הם מסימני ההיכר הבולטים של העיר הקטנה והמדהימה, וכל בית או מבנה טומן בחובו סיפור או מעשיה.
מנזר רילה הוא אחד הסמלים הבולגריים המפורסמים ביותר שחובה על כל מבקר להגיע אליו. המבנה המפואר נמצא בהרים המיוערים הממוקמים במרחק של פחות משעתיים נסיעה דרומית לסופיה, והוא המנזר השני בגודלו בחצי האי הבלקני. המבנה, אשר נוסד במאה ה-10 לספירה, עבר תהפוכות רבות, כשבין היתר הוא גם נשרף ונבנה מחדש במשך מאות בשנים. הכניסה המרשימה יוצרת הרמוניה מושלמת בין מבנה הכנסייה לקשתות החינניות בעלות הפסים הנועזים בצבעי שחור ולבן, כאשר מתחתן ישנם פסלים בסגנון גותי ומעליהן 5 כיפות הנראות כנוגעות בשמים. מיקומו המדהים של המנזר נועד לעודד שלווה בקרב הנזירים הדתיים והמבקרים כאחד. בשנת 1961, מנזר רילה הפך למוזיאון לאומי.
פלובדיב היא העיר השנייה בגודלה בבולגריה אחרי הבירה סופיה, והיא העיר החיה העתיקה ביותר באירופה, כמו גם אחת מ-6 הערים העתיקות בעולם. הטיולים ברחובותיה של פלובדיב מרגישים כמו סיור בספר היסטוריה, וזאת הודות למבנים הישנים ששרדו מתקופות קדומות מאוד, עוד משנת 6,000 לפנה"ס. לאחר שנים של תהפוכות שלטוניות בעיר, היא נפלה לידי האימפריה העות'מאנית במהלך המאה ה-14 והייתה חלק ממנה במשך 500 שנים. בסוף המאה ה-19, בתקופה שקרויה "התחייה הלאומית הבולגרית", הקימו בולגרים רבים בתים חדשים, ענקיים ומלכותיים שרבים מהם עדיין נשמרים כמוזיאונים בעיר העתיקה של ימינו. הסוחרים הבולגרים הביאו עימם לפלובדיב רעיונות, סגנונות אדריכלות וידע משאר אירופה ויצרו מבנים אירופאים קטנים משלהם. מבנים נוספים שתוכלו לראות בעיר הם: המוזיאון האתנוגרפי, בית הינדליאן, ביתו של בלבאנוב ובית נדקוביץ', אשר בהם תוכלו להתפעל מן התקרה המגולפת בעץ, מהאולמות וחדרי הנשפים הרחבים ומהנופים מכל רחבי העולם שצוירו על קירותיהם.
הליכה בסמטאותיה הצרות של העיירה קופריבשטיצה, הממוקמת כשעתיים נסיעה מסופיה, היא מסע בזמן הלוקח את הצועדים בחזרה אל החודשים החשובים של שנת 1876, עת הבולגרים נאבקו באומץ רב נגד שליטיהם העות'מאניים המדכאים. המבנים העתיקים נשמרו היטב ורובם משמשים כמוזיאונים בהם מוצגים אוצרות רבים כגון: כלי נשק ישנים, כלי עבודה חקלאיים, תלבושות לאומיות, יצירות אומנות ועוד. כלים אלה מספרים את סיפור הפטריוטיזם המקומי של לוחמי המרד, שהחשוב שבהם טמון בעובדה שבעיר הזו נורתה הירייה הראשונה באפריל של אותה שנה, אשר הציתה את אש המרד ובסופה הצליחו הבולגרים לגרש את הכובש האכזר.
העיירה וליקו טרנובו הייתה הבירה ההיסטורית של האימפריה הבולגרית בין המאות ה-12 וה-14 לספירה, ומדובר ביעד תיירותי פופולרי במיוחד. בראש הגבעה שבעיירה נמצא מבצר צארבץ ששימש כמרכז השלטון של האימפריה והיה למבנה החשוב בבולגריה באותה עת. המצודה , שאינה דומה כלל לארמונות מימי הביניים של הצארים המקומיים, נכבשה על ידי בנו של סולטאן האימפריה העות'מאנית בשנת 1393, הוחרבה, נשרפה ונשארה כך כסמל לתבוסתם של הבולגרים. במהלך השנים 1930-1981 שוחזרה המצודה לרגל ציון עצמאות בולגריה, וכשתבקרו כאן תוכלו לחוש את גדולתה ותפארתה של המדינה בעת הליכה בשערי המעוז הציוריים הללו.
העיר מלניק ידועה משתי סיבות; זאת העיר הקטנה ביותר בבולגריה, והיא ביתם של כמה מן היקבים הטובים ביותר במדינה. הסיור ברחוב הראשי של העיר אמנם ייקח לכם דקות בודדות, אך בטוח שתוכלו לשבת כאן במשך שעות באיזו מסבאה מקומית וללגום להנאתכם מהיינות האדומים והעשירים עד שלא תרצו לקום מהכיסא. כשכבר תחליטו להמשיך בסיור, מומלץ לכם לבקר במנזר רוז'ן וליהנות מיופיים של פירמידות מלניק, שנחשבות לאחד האתרים היותר מעניינים במדינה.
אחת האטרקציות התיירותיות העיקריות של בולגריה היא קבוצה של אגמים קרחוניים, הממוקמים גבוה בהרי הרילה, כשהאגדות מספרות שנוצרו מדמעותיה של ענקית שבכתה על אהובה. הזמן המתאים לבקר באזור זה הוא בחודשי הקיץ (יולי-ספטמבר), אך גם בחודש יוני ניתן לבקר שם, למרות שהאגמים עדיין קפואים בזמן זה. האגמים ממוקמים זה מעל זה בתוך עמק הררי, ומקושרים באמצעות נחלים ומפלי מים. הגישה אליהם היא לא קלה, אך תוכלו לקצר את זמן ההגעה על ידי שימוש ברכבל המיועד לגולשי הסקי. קחו בחשבון שזמן הסיור באזור האגמים נע בין 6-8 שעות, לכן מומלץ לצאת לדרך מוקדם ככל האפשר.
שירוקה לאקה הוא כפר קטן שמפורסם בזכות הבתים המיוחדים שבו, הבנויים לגובה שתי קומות ומשמרים את הארכיטקטורה של תקופת התחייה הבולגרית. תושבי המקום שומרים גם על המסורת העתיקה ועורכים בכל שנה, ביום ראשון הראשון של חודש מרץ פסטיבל בשם "פספונדילינק", בו מפלצות ענק החמושות בחרבות עץ רוקדות ברחובות הכפר על מנת להפחיד ולהבריח את כל הרוע מהבתים ומנפשם של האנשים. עוד תוכלו למצוא בכפר הציורי הזה, מוזיאון אתנוגרפי אשר מסודר כבית משפחה עשירה מהמאה ה-19, וכן את כנסיית האסומפסיון שנבנתה ב-38 ימים בלבד על ידי כל תושבי הכפר בשנת 1834.
קבר סבשטרי הוא אתר תראקי המוגן על ידי אונסק"ו, שנתגלה בשנת 1982 בשמורת סבוריאנובו ההיסטורית. הוא נבנה לצורך הלוויה מלכותית, אך הארכיאולוגים לא בטוחים עבור מי בדיוק. המוצגים המרשימים ביותר בחלקת הקבר הם 10 דמויות נשים, בעלות זרועות שפרושות כלפי מעלה, כאילו הן אוחזות את התקרה על מנת שלא תיפול. האתר פתוח למבקרים במשך כל שעות היום, ישנה דרך סלולה לקברים והסיור יכול להיות עצמאי או עם מדריך מקומי.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: