צְחוֹקִים בָּאִשְׁפּוּז
מאת: דוד אשל
לְאַחַר בְּדִיקוֹת, הִתְיַעֲצֻיּוֹת וְעִיּוּן
הָעֳבַרְתִּי לַמַּחְלָקָה הַפְּנִימִית מֵחֶדֶר מִיּוּן,
עַל כִּסֵּא גַּלְגַּלִּים הֶעֱבִירוּנִי לַמַּחְלָקָה
וּבַדֶּרֶךְ אֲנִי חוֹטֵף, מַכָּה אַחַר מַכָּה,
אָמְרוּ לִי, שֶׁרֵיקָה הַקֻּפָּה
וְאִי אֶפְשָׁר לְשַׁפֵּץ אֶת הָרִצְפָּה.
לַחֶדֶר נִכְנְסָה סְטָזֶ'רִית חֲמוּדָה
וְהִיא הֶחְזִיקָה בְּיָדָהּ, סֶרֶט מִדָּה,
הִיא מָדְדָה אֶת הֶקֵּפִי וְאָרְכִּי
שְׁאַלְתִּיהָ מַדּוּעַ ? וְהִיא אָמְרָה, כָּכָה...כִּי...,
וְיָצְאָה מֵהַחֶדֶר עִם חִיּוּךְ קַל עַל הַפָּנִים
וְאָז לָחַשׁ לִי חוֹלֶה: שֶׁ"לְחֶבְרָה קַדִּישָׁא" עוֹבְרִים הַנְּתוּנִים
כְּדֵי שֶׁלְּכָל מִקְרֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה, הֵם יִהְיוּ מוּכָנִים.
קִבַּלְתִּי בַּהֲבָנָה אֶת הַשִּׁפּוּר בַּמַּעֲרֶכֶת
וְהִסְבִּירוּ לִי, שֶׁזֶּה לֹא אוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ "לָלֶכֶת".
לְאַחַר כָּל מִינֵי תִּשְׁאוּלִים
אֲנִי מוֹצֵא אֶת עַצְמִי בֵּין שְׁנֵי חוֹלִים,
לִשְׁנֵיהֶם יֵשׁ מַחֲלָה זִהוּמִית
ע"י חַיְדַּק, שֶׁאִם מִתְחַשֵּׁק לוֹ, הוּא גַּם מֵמִית,
שָׁאַלְתִּי אֶת הָאָחוֹת, מַדּוּעַ אֵין בֵּינֵינוּ הַפְרָדָה ?
וְהִיא הַשִּׁיבָה: בִּשְׁבִיל מָה לָקְחוּ מִמְּךָ מִדָּה ?
לְמַעַן הָאֱמֶת, נֶחְמָדִים מְאֹד הֵם שְׁנֵי חֲבֵרַי הַחוֹלִים
אֶלָּא מָה ? הֵם כָּל הַזְּמַן מִשְׁתַּעֲלִים,
וְדָבָר רִאשׁוֹן שֶׁאוֹתִי הֵם שׁוֹאֲלִים :
הַאִם גַּם לְךָ יֵשׁ חַיְדַּק אַלִּים ?
הִסְבַּרְתִּי לָהֶם שֶׁאֻשְׁפַּזְתִּי בִּגְלַל כְּאֵבִים
וְהֵם אָמְרוּ, לֹא נוֹרָא...כָּאן כֻּלָּם מִתְעַרְבְּבִים.
הֵם פֵּרְטוּ וְסִפְּרוּ לִי אֲרֻכּוֹת
שֶׁבְּכָל יוֹמַיִם שְׁלוֹשָׁה, הֵם בְּצוֹם בִּגְלַל בְּדִיקוֹת,
וְהֵם הוֹסִיפוּ, שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁזֶּה רַק תֵּרוּץ
כִּי הַצּוֹם, לְדָבָר אַחֵר הוּא נָחוּץ,
הַמַּעֲרֶכֶת אֵינָהּ בְּנוּיָה לְשַׁנּוֹת בִּתְדִירוּת נְתוּנִים וְהֶקֵּף
וְהַצּוֹם מְסַיֵּעַ, אֶת הַנָּתוּן הַזֶּה לִשְׁמֹר תָּקֵף,
כִּי אִם הַחוֹלִים כָּל הַזְּמַן יַמְשִׁיכוּ לִלְעֹס
הַמַּחְשֵׁב שֶׁל "חֶבְרָה קַדִּישָׁא" בֶּטַח יִקְרֹס.
כָּךְ לְאַט, לְאַט נִכְנַסְתִּי לַשִּׁגְרָה
צִלּוּם, בְּדִיקָה, דְּקִירָה...
עַל מִטָּתוֹ וַאֲרוֹנוֹ שֶׁל שְׁכֵנִי הֻדְבְּקוּ פִּתְקָאוֹת :
"אִסּוּף שֶׁתֶן 24 שָׁעוֹת ",
חֲבֵרִי הֵבִין, שֶׁאָסוּר לוֹ אֶת הַנּוֹזֵל הַיָּקָר לְהַשְׁחִית
וְכִי עָלָיו לְשָׁמְרוֹ בְּתוֹךְ הַשַּׁלְפּוּחִית,
וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת חֲבֵרִי כִּמְעַט מְעֻלָּף
הִזְעַקְתִּי מַהֵר רוֹפֵא שֶׁחָלַף,
הנ"ל הֵבִין אֶת סִבְלוֹ הָרַב
וְשָׁאַב מִתּוֹכוֹ אֶת יִסּוּרָיו,
לְמָחֳרָת אֶת הַנֻּסָּח שִׁנּוּ
וּבְיֶתֶר בְּהִירוּת כָּךְ סִגְנְנוּ:
"אִסּוּף שֶׁתֶן לֹא בְּאִפּוּק
הָאִסּוּף יֵעָשֶׂה בְּתוֹךְ הַבַּקְבּוּק ".
אֲנִי חָשׁ עַתָּה כִּי מוּטָב
שֶׁלֹּא אֶת כָּל חֲוָיוֹתַי אַעֲלֶה עַל הַכְּתָב.
הִשְׁתַּחְרַרְתִּי מֵהָאִשְׁפּוּז וְנוֹתַרְתִּי עִם חִידָה :
עַד מָתַי "חֶבְרָה קַדִּישָׁא", שׁוֹמְרִים אֶת הַמִּדָּה ???
בְּכָל יְמֵי הָאִשְׁפּוּז
אֵין רֶגַע שֶׁהָלַךְ לְבִזְבּוּז,
וְעַל סִפּוּרֵי הַמְּבַקְּרִים אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת סֶרֶט
אי"ה, אֲבִיאֵם אֲלֵיכֶם בְּפַעַם אַחֶרֶת.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: