ראשי > הומור ופנאי > בדיחות ומצחיקים

אוסף בדיחות מצחיקות לחג הפסח

עורך: מוטי רז

177

גודל גופן:

א א

ההכנות לפסח בהחלט הופכות את משמעות החג למעט אירונית; אחרי הקניות, הבישולים, הניקיונות וההכנות האין-סופיות, אנחנו מתיישבים סביב שולחן הסדר ומציינים את הפיכתנו "לבני חורין"... אם גם אתם מרגישים קצת תשושים ועייפים, הרשו לנו לשעשע אתכם עם כמה בדיחות נהדרות על ההווי של פסח שיגרמו לכם להרגיש ש"צרת רבים היא חצי נחמה". שיהיה לכם חג שמח ומלא בצחוק!

שכנו הגאון של הטיס המהולל

ג'ון היה טייס ריסוס ומכונאי מהולל שקנה מטוס ישן שדרש שיפוץ. לאחר שסיים לתקנו הוא החליט שהגיע הזמן לערוך טיסת מבחן, אבל ברגע שהוא הפעיל את המנוע הכנפיים נשברו ונפלו בעקבות הרעידות. כעבור מספר ימים, משסיים לתקן בשנית את המטוס, ג'ון הצליח להפעיל את המנוע של כלי הטייס הישן ואפילו החל בניסיון המראה, אבל רגע לפני שהמטוס התנתק מהקרקע הכנפיים שוב נשברו וג'ון המתוסכל נשאר על מסלול ההמראה.

מרדכי, שכנו היהודי של ג'ון שהיה שם בסביבה וראה את מה שקרה, אמר לו: "תשמע, בפעם הבאה שאתה מתקן את הדבר הזה, תעשה חורים בחיבורים של הכנפיים למטוס!"

ג'ון ההמום ענה בתגובה: "מה?! השתגעת?!"

"נו מה אכפת לך, מה יש לך להפסיד?" השיב מרדכי.

נו טוב, חשב ג'ון לעצמו, מרדכי הוא איש חכם, נראה אם זה יעבוד. ג'ון קדח חורים בחיבורי הכנפיים למטוס ובפעם השלישית שהוא יצא לטיסת מבחן המטוס המריא וטס באוויר ביציבות מדהימה. לאחר שהוא נחת ג'ון פנה לשכנו בהתלהבות: "אתה לא תאמין! זה עבד! איך ידעת שאם אעשה חורים בכנפיים הם לא יישברו?"

ענה מרדכי: "אה, שטויות. זאת מסורת ידועה אצלנו היהודים."

"מה? מה זאת אומרת?!" השיב ג'ון.

"בכל שנה יש לנו בבית מצות מחוררות בחג הפסח, ואף פעם לא הצלחתי לשבור אותן בדיוק איפה שהחורים!"

היהודי שהתנצר

בנימין היה יהודי שומר מצוות שעזב את ברוקלין לטובת הצעת עבודה כסמנכ"ל של חברה מצליחה מאוד בקהילת המורמונים במדינת יוטה שבארה"ב. מיד כשנודע לדירקטוריון המורמוני על יהדותו של בנימין, הוסבר לו שהם נוצרים אדוקים והם לא מסכימים שאחד ממנהלי החברה שלהם יהיה מדת אחרת. לאחר שיחה קצרה, הובהר לו שהוא חייב להתנצר אם הוא רוצה להמשיך להחזיק במשרה המכובדת הזו.

לבנימין לא הייתה ברירה ולמרות חוסר רצונו להתנצר, הוא לא רצה לאבד את המשרה. הוא חזר אל ביתו ואמר לאשתו: "רבקה, החל מיום ראשון אנחנו הולכים לכנסייה, אנחנו נוצרים!".

האישה ההמומה שלא רצתה להתנצר, החלה לומר לבעלה: "תשמע כסף זה לא הכל בחיים, מה עם שבת, חגים, קידוש...". לבסוף, לאחר שיחה ארוכה מאוד, בנימין שכנע את אשתו והשניים התנצרו.

עברו חודשים רבים ואשתו של בנימין המשיכה להציק לו והוא חש שהוא לא יכול עוד, עד שהוא פנה אל נשיא החברה ואמר לו: "אני לא יכול יותר! אני מתגעגע לדת שלי, לחגים שלי, אשתי לא מפסיקה לבכות בגלל זה וכסף זה לא הכל בחיים, אני מתפטר".

המנהל הנדהם מיד השיב: "לא חשבתי שזאת תהיה בעיה כל כך גדולה עבורך, אתה יכול להיות יהודי ולהישאר בעבודה". בנימין המאושר רץ הביתה לאשתו ואמר לה: "רבקה דיברתי עם הבוס שלי על כמה שקשה לנו לא להיות יהודים ושאנחנו חוזרים ליהדות, אז הוא החליט לא לפטר אותי ואפילו אמר שמהיום אנחנו יכולים לחזור ליהדות כמו שרצית".

אשתו הסתכלה עליו בעיניים יורקות אש ואמרה לו: "דביל! עכשיו נזכרת לדבר? שבועיים לפני פסח!?"

היהודי הדתי ופקיד המכס בארה"ב

יהודי דתי עובר במסלול הירוק של המכס בשדה תעופה בארצות הברית, כשמטענו כולל לא פחות מ-5 מקררים.

אחד מפקידי המכס שבמקום מיד עוצר אותו ושואל: "סליחה אדוני, מה זה צריך להיות?"

"אני יהודי חרדי" מסביר האיש, "וצריך מקרר אחד עבור מזון בשרי, ואחד עבור חלבי"

"אוקיי, נניח" אומר איש המכס, "אבל זה מסביר רק שניים, מה בנוגע לשלושה הנותרים?"

"על פסח שמעת?" שואל היהודי, "ובכן, אני זקוק גם לזוג בשרי וחלבי, עבור חג הפסח"

הפקיד מגרד את פדחתו ושואל: "ומה לגבי המקרר החמישי?".

"נו באמת..." עונה היהודי "בגלל מקרר אחד מסכן מתוך 5 אתה לי עושה בעיות?"

הכומר והיהודי התחמן

לפני שנים רבות, הכומר המקומי של כפר צרפתי נידח החליט להמיר את דתם של כל התושבים היהודים שחיו באזור. "מי שיתנצר, יקבל אלף פרנק!" הכריז הכומר, "אבל יש רק תנאי אחד, יהיה עליו לוותר על אכילת מצה בערב פסח ולאכול לחם". איש מתושבי הכפר לא הסכים עם התנאי הזה, פרט ליהודי אחד שהביע הסכמה ולקח את הכסף. הכומר הניף את זרועותיו אל מול אותו היהודי ואמר: "אתה נוצרי! אתה נוצרי! אתה נוצרי!"

בערב ליל הסדר, התגנב הכומר אל מתחת לחלונו של היהודי, הציץ אל תוך ביתו וגילה שהוא עורך את סדר הפסח עם כל משפחתו בזמן שעל השולחן מונחת מצה שמורה כשרה למהדרין. הכומר התפרץ אל הבית וצרח: "שקרן! שיקרת לי!"

היהודי, בנחת מרובה, הסתובב אל הכומר וענה: "רק רגע..." הוא הניף את זרועותיו מעל המצה ואמר: "את לחם! את לחם! את לחם!"

האב, הבן ומושגי ההגדה

לקראת חג הפסח החליט אב אחד לשאול את בנו שאלות על ההגדה כדי לדעת עד כמה הוא בקיא בסיפור יציאת מצרים. מיד כשישבו בני המשפחה לאכול ארוחת ערב, החל האב לשאול את בנו.

אב: למה אוכלים מרור בפסח?

בן: כי המצרים מיררו את חייהם של בני ישראל.

האב הגאה המשיך לשאול:

אב: ומדוע זרוע של כבש?

בן: כי הקב"ה הוציאנו ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה.

האב המאושר טפח על השכם של בנו והמשיך לשאלה הבאה...

אב: ולמה אוכלים ביצים בפסח?

הבן חשב במשך כמה רגעים ואז ענה:

בן: כי כשבני ישראל חצו את ים סוף המים הגיעו להם עד הביצים.

מה למדת היום בבית הספר?

לאבא אחד היה ילד פיקח מאוד, שיום אחד חזר מבית הספר ואביו כרגיל שאל אותו מה הם למדו באותו היום. היות וחג הפסח מתקרב, הסביר הילד לאביו שהגיע אליהם רב לבית הספר וסיפר להם שבני ישראל יצאו ממצרים עם כוחות שריון וכלים הנדסיים שבעזרתם הם בנו גשר שחצה את ים סוף, ובסוף כשהמצרים עלו על הגשר, חיל האוויר הפציץ את הגשר וכל חילות מצרים טבעו בים.

האב לא ידע את עצמו מכעס ואמר לו: "מה?! זה מה שהרבי לימד אתכם?? זה נשמע לי כמו סיפורי מעשיות!"

הבן הביט על אביו עם מבט מבויש ואמר: "האמת היא שזה לא מה שהוא סיפר לנו, אבל חכה עד שתשמע איזה מעשיות הרבי כן סיפר!"

ראש העיר הביקורתי והילד החכם

ראש העיר של עיירה קטנה בארה"ב היה שונא דת ידוע, ויום אחד הוא צעד לו לתומו בשביל שחולף ליד בית הכנסת המקומי וראה את אריק הקטן עומד וממלמל תפילה חרישית. ניגש ראש העיר אל אריק ושאל אותו למה הוא מתפלל.

עצר אריק את תפילו וענה שהוא מודה להשם שעשה המון ניסים לבני ישראל ושהעביר אותם בים. ראש העיר החל להסביר לאריק שזה לא בדיוק ככה ואמר לו: "אין כאן שום נס, תדע לך שהמים בים סוף בזמן שאבותיך חצו אותו היו בגובה 30 סנטימטרים בלבד".

אריק הנפעם הביט על ראש העיר והחל שוב לשאת תפילה ביתר שאת, מה שמאוד בלבל אותו, אז הוא פנה לאריק ושאל אותו: "על מה אתה מתפלל עכשיו? אתה לא מבין את מה שאמרתי לך?! לא היה שום נס!". ענה לו אריק: "אני מפאר את השם שהצליח להטביע את כל המצרים ב-30 סנטימטרים של מים, זה נשמע לי כמו נס גדול מאוד!"

מקור תמונה ראשית: georgia

שתף כתבה