שלושה סופרים, משה יוסי ודודי, נסעו לכנס מיוחד של סופרים בארה"ב והזמינו עצמם חדר בקומה 75 של מלון ענק שממוקם באחד מגורדי השחקים של ניו יורק. בשעות הלילה המאוחרות, כשהכנס כבר נגמר, שלושת הסופרים הגיעו למלון שלהם וניגשו לקבלה כדי לקבל את המפתחות לחדר שלהם.
"אני ממש ממש מצטער רבותי, אבל כל המעליות עוברות כרגע תחזוקה ואי אפשר יהיה להשתמש בהן עד ל-6 בבוקר" אמר פקיד הקבלה. "לבינתיים הדרך היחידה שלכם להגיע לחדריכם היא בעזרת המדרגות".
משה היה סופר שהתמחה בקומדיה וסאטירה, יוסי במותחנים וספרי אימה, ודודי כתב רומנים וספרים טרגיים. בשל השוני בין הסגנונות השונים שלהם, השלושה החליטו שכדי להפוך את העלייה במדרגות לפחות משעממת, כל אחד מהם יספר סיפורים תוך כדי הטיפוס כדי להעביר את הזמן לאחרים.
הם התחילו לטפס ומשה סיפר לחבריו את הסיפורים הכי מצחיקים שלו על מערכות יחסים בין גברים לנשים, סיפורים מהצבא וטיולים בעולם. כשהשלושה הגיעו לקומה ה-25 הם צחקו כל הזמן והיו במצב רוח מרומם מאוד.
כשהם המשיכו לטפס יוסי התחיל לספר כמה סיפורים משלו על מעשי רצח שמעולם לא פוענחו, היעלמויות מסתוריות ותעלומות שהותירו בלשים חסרי אונים. כשהשלושה הגיעו לקומה ה-50 הם היו מרותקים לכל מילה שיצאה לו מהפה ומפוחדים לחלוטין…
ואז דודי התחיל לדבר ואמר לחבריו: "אני רוצה להתחיל בסיפור הכי עצוב וטרגי שכנראה שמעתם עד היום" הוא פתח ואמר. "היה היה אדם בשם דודי ששכח את המפתח לחדר בקבלה…"
אישה מבוגרת מיהרה לבית המרקחת בשעת לילה מאוחרת לקנות תרופות. כשהיא חזרה לרכב שלה, היא גילתה שהיא נעלה את המפתחות בפנים. נואשת ומבולבלת בלי טלפון ובלי אף אדם אחד בסביבה, הזקנה החלה לחפש משהו שיוכל לעזור לה, ומצאה על הרצפה קולב מתכת ישן. היא הרימה אותו וחשבה לעצמה, 'זה יכול לעזור, אבל אין לי מושג מה עושים עם הדבר הזה...'. אז הזקנה הרכינה את הראש והתפללה: "אנא אלוהים, שלח מישהו שיעזור לי..."
כמה דקות אחר כך עבר ליד המכונית של הזקנה אופנוע ישן ורועש. מהאופנוע ירד גבר מזוקן, עם בנדנה של גולגולת על הראש, שנראה כמו דמות ישר מסרט אקשן משנות ה־80'.
הוא ניגש אל הזקנה ושאל: "צריכה עזרה, גברת?"
היא סיפרה לו: "הבת שלי חולה וקניתי לה תרופות, אבל המפתחות נעולים בתוך הרכב ואני חייבת להגיע הביתה. אתה יודע אולי איך להשתמש בקולב הזה כדי לפתוח אותו?"
האופנוען חייך ואמר "ברור." תוך פחות מדקה הדלת של הרכב נפתחה.
המומה ונרגשת, הזקנה חיבקה את האופנוען ואמרה בבכי: "אלוהים, תודה! התפללי לעזרה ושלחת לי אדם כל כך טוב!"
האיש צחק ואמר: "גברת, אני לא אדם טוב. אני יצאתי אתמול מהכלא... אני גנב מכוניות."
האישה חיבקה אותו שוב, אפילו חזק יותר, וקראה: "אלוהים... לא רק ששלחת לי עזרה, שלחת לי מקצוען!"