בדיחות בנושא שחייה

שחיין בלי גפיים מגיע להתחרות באולימפיאדה
שחיין בלי גפיים מגיע להתחרות באולימפיאדה
באולימפיאדת הנכים נערכו השחיינים למקצה השחייה. היות ומדובר באנשים עם נכויות, עבר נציג מחבר השופטים ובדק שאכן כולם כשירים להתחרות. הוא ניגש לשחיין הראשון, ראה שחסרה לו יד שמאל מהמרפק ומטה ואישר אותו. ניגש לשחיין השני, ראה שחסרה לו רגל ימין מהברך ומטה ואישר אותו. בחן את השחיין השלישי, ראה שחסרות לו שתי כפות רגליים ואישר אותו. כך הוא המשיך ועבר בין השחיינים, עד שהוא הגיע לשחיין האחרון. הוא הרכין ראשו וגילה חצי דמות, ללא ידיים או רגליים, רק גוף וראש. הוא פנה אליו באדיבות ואמר: "תראה, זו אמנם אולימפיאדה לנכים, אבל גם כאן יש קריטריונים ואתה לא עומד בהם". השיב לו השחיין: "אל תדאג, יהיה בסדר!" השופט כחכך בגרונו והתעקש: "ראה, זה לא עניין אישי, מדובר בנושא בטיחותי ואני חושש לשלומך מרגע שתקפוץ למים..." השחיין הרגיע אותו ואמר בביטחון: "אל תדאג, כבר 4 שנים אני מתאמן, זו לא תהיה השחייה הראשונה שלי, אני יודע מה אני עושה..." השופט מהסס קצת, אך לבסוף מתרצה ומאשר גם אותו. בינתיים, עברה דיילת סיוע והלבישה על השחיינים הנכים את המשקפות וכובעים. שריקת הזינוק נשמעת וכולם קופצים למים. שתי שניות לאחר מכן, כולם חותרים במרץ לעבר הקצה השני ורק השחיין האחרון שוקע בכבדות כמו אבן לקרקעית ומתפתל במים. מיד קופצים שני מצילים ושולים אותו מהבריכה כשהוא יורק מים ונאבק לנשום... "מפגרת! מטומטמת! משוגעת!" הוא צועק עם מעט האוויר שנותר בריאותיו. "מה קרה?" שואלים אותו סביב. הוא מצביע עם הסנטר על הדיילת ואומר: "4 שנים לקח לי ללמוד לשחות עם האזניים והיא באה ותוקעת עלי כובע!"
שיר הלל לראש הכחול
שיר הלל לראש הכחול
הנני בחורה מלאה חסרונות, במלאכת הבית אין לי כל ידיעות, לא אדע לבשל או לנקות, לא לסרוג ואף לא לטוות. אך דבר אחד ידעתי היטב, ובזה כל גבר בי יתאהב. ובאומנות זו יש עמי כלל, ושום אישה לי לא תוכל. אני עושה זאת מלפנים וגם מאחור, לאורך וגם באלכסון. אני עושה זאת בכפיפה ועל הצד, ובכישרון מיוחד. ובכלל בכל צורה ודרך, על הבטן בכריעה ועל הברך. באימון החילותי בגיל הרך, וידרכני בחור מהכרך. כך הפך לי העניין לקבע, והכניס לי פרנסה בשפע. והוספתי ידע וקניתי לי בקיאות, כנגד כל אישה לעמוד בתחרות. אהבתי זאת בבוקר עם זריחה, אהבתי זאת לעת ערב ובין ערביים. עת השמש מסמיקה, בפאתי השמיים. עוד לא היה לי העניין לזרא, תמיד הגעתי אל המטרה. אתם אולי לא תאמינו לי, אבל אינני חסידה של כובע הגומי. אבל יש לי עניין אחד והוא הטבעיות, ועיקר חיי הוא הרטיבות. אך שלא להפחיד בריות תמימות, ואינני רוצה לעורר בעיות. כוונתי לטובה ולא לרעה, כי הדבר שאהבתי הוא... שחייה! ומי שחשב אחרת, שיתבייש!!!
מה הזוג הזה יגלה בירח הדבש?
מה הזוג הזה יגלה בירח הדבש?
בחור פוגש בחורה יפה ומיד מתאהב בה. הוא פונה לבחורה ומציע לה להתחתן איתו. הבחורה צוחקת ואומרת לו 'הרי נפגשנו לפני כרבע שעה וכבר אתה רוצה להתחתן? אנחנו לא מכירים אחד את השני!' אומר לה הבחור 'נכיר אחרי החתונה'... לאחר שכנוע קצר, נענית הבחורה והם מתחתנים. במהלך ירח הדבש, שניהם שוכבים ליד הבריכה ופתאום קם הבעל, עולה למקפצה הגבוהה, וקופץ. תוך כדי קפיצה הוא מבצע בורג כפול ושני 'פליפ פלופ'. האישה מסתכלת עליו בתדהמה... אומר הבעל לאישה: "הייתי אלוף אולימפי בקפיצה אומנותית, את רואה? לאט לאט אנחנו מכירים". לאחר כמה דקות קופצת האישה למים ומבצעת 30 בריכות במהירות מדהימה, אחר כך היא יוצאת מהמים וחוזרת לבעלה. הבעל שואל "גם את אלופה אולימפית לשעבר?" עונה האישה "לא, אני הייתי זונה בוונציה ועבדתי בשני צידי התעלה. אתה רואה? לאט לאט אנחנו מכירים!"
שאלה: איך מלמדים רומני לשחות חתירה?
תשובה: לקחת… להחביא… לקחת… להחביא…
מה עושים האופטימיים, הפסימיים והריאליים בישראל:

האופטימיסטים – לומדים אנגלית
הפסימיסטים – לומדים ערבית
הריאליסטים – לומדים לשחות
שני ילדים בבית מרקחת
שני ילדים בבית מרקחת
שני ילדים נכנסים לבית מרקחת, לוקחים אריזת טמפונים וממשיכים לקופה. הרוקח שואל את הגדול מביניהם, "בן כמה אתה?" "אני בן שמונה", אומר הילד הגדול. הרוקח ממשיך: "אתה יודע למה מיועד המוצר שלקחתם?" הילד השיב: "לא ממש, אבל זה לא בשבילי, זה בשביל אחי הקטן, הוא בן 4. ראינו בפרסומת בטלוויזיה שאם משתמשים בזה אז אפשר לשחות ולרכב על אופניים. הוא לא יודע איך לעשות את הדברים האלה אז אנחנו מקווים שזה יעזור לו".
ישו אולי הלך על המים, אבל צ'אק נוריס שחה חזה ביבשה.
רוצים להתחיל את היום עם חיוך?
הירשמו לבדיחה היומית שלנו!
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.