סיפור

כוחה של בחירה
כוחה של בחירה
יום אחד, מופיע מלאך בכנס של אנשי רוח ומספר למנהיג שבתמורה להתנהגותו הבלתי אנוכית והעובדה כי שימש מופת לאחרים במשך רוב חייו, אלוהים החליט לתגמל אותו במשאלה. הוא מציע לו לבחור בין עושר, חוכמה אינסופית או יופי. ללא היסוס, בוחר המנהיג בחוכמה אינסופית. "בבקשה!" עונה לו המלאך ונעלם אל תוך ענן עשן. כשהתפזר העשן, האנשים באולם התחילו להתלחשש ביניהם, והביטו אל הבמה, שם ישב המנהיג בדממה, כשמעל ראשו הילה בוהקת. אחרי 5 דקות של שתיקה, פנה אחד האנשים באולם אל המנהיג "אדוני...?" הוא לחש אליו "אולי כדאי שתאמר משהו..." נאנח המנהיג החכם ואמר "הייתי צריך לקחת את הכסף".
זוג מאמין ואמצעי מניעה
זוג מאמין ואמצעי מניעה
זוג נשוי הביא לעולם 9 ילדים לא מתוכננים, כיוון שהם לא הסכימו להשתמש באמצעי מניעה מסיבות דתיות. לאחר שנולד התשיעי, הלכו אל הרופא וביקשו לקבל גלולות למניעת הריון. "כל הכבוד על הצעד האמיץ", אמר הרופא, "אבל למה דווקא עכשיו?" הבעל ענה: "תראה דוקטור, קראנו מאמר בו היה כתוב כי 1 מתוך 10 ילדים שנולדו בארה"ב השנה היה מקסיקני, ואנחנו לא רוצים לקחת סיכון על תינוק מקסיקני כיוון ששנינו לא מדברים ספרדית".
ילד עם מסר חשוב לחיים...
ילד עם מסר חשוב לחיים...
המורה ציפי החליטה לערוך שיעור חברה עם ערך מוסף לתלמידים שלה ולכן נתנה להם שיעורי בית – לבקש מהוריהם לספר להם סיפור מהחיים עם מסר חשוב. למחרת חזרו כל התלמידים עם סיפורים מרתקים; ילדה אחת סיפרה שאימה רצתה לגדל בצעירותה אפרוחים, לכן היא אספה 10 ביצים. לאחר כמה ימים, כך סיפרה האם, היא גילתה שרק 8 אפרוחים בקעו, והלקח היה "אל תנסו לחזות את העתיד". עוד ועוד ילדים שיתפו את הסיפורים של הוריהם, שנחתמו במסרים כמו "אל תבכו על חלב שנשפך" וכדומה. בסופו של דבר הגיע תורו של יונתן - שלא נחשב לתלמיד הכי חד בכיתה. עם זאת, היא הבינה שאין לה ברירה אלא לאפשר לו לדבר כמו שאר חבריו לספסל - בעיקר בגלל שהוא היה כל כך להוט לשתף את הסיפור שלו. אז היא חייכה אליו וביקשה ממנו לבוא לקדמת הכיתה ולהציג את הסיפור שלו. יונתן עמד זקוף ליד הלוח, חייך לכיתה בגאווה והחל לספר: "אבא שלי סיפר לי שדוד שלו, אפרים, היה טייס במלחמת יום הכיפורים. יום אחד הערבים הפילו את המטוס שלו במצרים, אבל הוא הצליח לשרוד ויצא למדבר רק עם בקבוק וויסקי, אקדח וסכין שהיו לו במטוס. הוא ישר שתה את כל הבקבוק בשלוק אחד כדי שהאויב לא ייהנה ממנו ופתאום הוא שם לב שיש מסביבו מלא מלא חיילים מצרים. הוא ירה ב-15 עם האקדח שלו, דקר 25 עם הסכין, אחרי זה הוריד עם אגרופים עוד 30 ובסוף עם האקדח הריק שהיה לו, הרביץ לעוד 40 והרג אותם - הכל בשתי ידיים! ובסוף הוא חזר לארץ ברגל, בלי שריטה!" כל תלמידי הכיתה הסתכלו עליו בהלם, ורק כעבור כדקה המורה ציפי ההמומה אמרה: "אבל רגע, מה המסר של הסיפור הזה?". "אה, לא אמרתי אותו?", השיב יונתן, "אבא אמר שהמסר הוא 'אל תתעסקו עם דוד אפי כשהוא שיכור'".
בדיקת השמיעה של יעקב
בדיקת השמיעה של יעקב
מקור תמונה: Hadley Paul Garland
יעקב וחנה היו נשואים במשך שנים רבות, ולמרות שהיחסים בין השניים היו טובים מתמיד, יעקב החל להיות מוטרד מכך ששמיעתה של אשתו איננה עוד כפי שהייתה. יעקב חשש להעלות את הנושא לפני חנה, שכן להגיד לאדם אחר שהוא זקוק למכשיר שמיעה אינו מעשה נעים במיוחד, אז הוא החליט להתקשר לרופא המשפחה על מנת לקבל עצה בקשר למה שעליו לעשות. הרופא סיפר ליעקב שישנה בדיקה לא פורמלית ופשוטה מאוד שהוא יכול לבצע בעצמו וכך לשפוט בצורה יעילה את בעיית אובדן השמיעה של אשתו. "זה מה שאה צריך לעשות", אמר הרופא, "עמוד במרחק של כ-15 מטר ממנה, ובקול שיחה רגיל אמור לה משהו וראה אם היא שומעת. אם היא לא מגיבה, התקרב לכדי 10 מטר ואחר כך 5 מטר וכך הלאה, עד שאתה מקבל תגובה". באותו הערב חנה בישלה במטבח את ארוחת הערב בעוד שיעקב ישב בסלון וקרא ספר. לפתע הוא נזכר בשיחתו אם הרופא וחשב לעצמו 'אני בערך 15 מטר ממנה עכשיו, אולי כדאי לנסות את מה שהרופא ביקש'. "חומד, מה אוכלים הערב?" הוא קרא בקול, ולא נשמעה שום תגובה. הוא קם מהכורסה, התקרב למטבח במרחק של כ-10 מטרים מאשתו ושאל שוב: "חומד, מה אוכלים הערב?". שוב, אין תגובה. הוא נעמד ליד הכניסה למטבח ושאל: "חנה, מה אנחנו אוכלים היום לארוחת ערב?". אין קול ואין עונה. בשלב הזה יעקב כבר היה מודאג מאוד ולכן הוא נכנס למטבח, נעמד מאחורי אשתו ואמר בקול רם: "מה אוכלים לארוחת ערב?". "יעקב, בפעם הרביעית אני כבר אומרת לך, אוכלים עוף צלוי אז תפסיק להציק לי כל הזמן!". מוסר ההשכל של הסיפור: גם כשאנחנו חושבים שהבעיה היא אצל האחר, תמיד כדאי שנבדוק את עצמנו!
הסיני ששתה בירה
הסיני ששתה בירה
יום אחד, כשישבתי באיזה בר באחד מנמלי התעופה הגדולים בעולם, נעמד לידי בחור סיני קטן והתחיל לשתות בירה. הסתכלתי עליו בהלם לרגע, ואז שאלתי אותו: ״תגיד לי, אתה יודע אומנויות לחימה, כאלו כמו ג׳ו ג׳יטסו, קונג-פו, קראטה, כאלו?״ ״לא!״ ענה לי הסיני בתקיפות, ״ולמה אתה מעז ככה לשאול אותי את זה? מה, כי אני סיני? זה כי אתה גזען?!״ ״לא״ עניתי, ״אני שואל את זה כי אתה שותה מהבירה שלי יא דביל!״
הסיפור הכי עצוב וטרגי שאי פעם שמעתם...
הסיפור הכי עצוב וטרגי שאי פעם שמעתם...
שלושה סופרים, משה יוסי ודודי, נסעו לכנס מיוחד של סופרים בארה"ב והזמינו עצמם חדר בקומה 75 של מלון ענק שממוקם באחד מגורדי השחקים של ניו יורק. בשעות הלילה המאוחרות, כשהכנס כבר נגמר, שלושת הסופרים הגיעו למלון שלהם וניגשו לקבלה כדי לקבל את המפתחות לחדר שלהם. "אני ממש ממש מצטער רבותי, אבל כל המעליות עוברות כרגע תחזוקה ואי אפשר יהיה להשתמש בהן עד ל-6 בבוקר" אמר פקיד הקבלה. "לבינתיים הדרך היחידה שלכם להגיע לחדריכם היא בעזרת המדרגות". משה היה סופר שהתמחה בקומדיה וסאטירה, יוסי במותחנים וספרי אימה, ודודי כתב רומנים וספרים טרגיים. בשל השוני בין הסגנונות השונים שלהם, השלושה החליטו שכדי להפוך את העלייה במדרגות לפחות משעממת, כל אחד מהם יספר סיפורים תוך כדי הטיפוס כדי להעביר את הזמן לאחרים. הם התחילו לטפס ומשה סיפר לחבריו את הסיפורים הכי מצחיקים שלו על מערכות יחסים בין גברים לנשים, סיפורים מהצבא וטיולים בעולם. כשהשלושה הגיעו לקומה ה-25 הם צחקו כל הזמן והיו במצב רוח מרומם מאוד. כשהם המשיכו לטפס יוסי התחיל לספר כמה סיפורים משלו על מעשי רצח שמעולם לא פוענחו, היעלמויות מסתוריות ותעלומות שהותירו בלשים חסרי אונים. כשהשלושה הגיעו לקומה ה-50 הם היו מרותקים לכל מילה שיצאה לו מהפה ומפוחדים לחלוטין… ואז דודי התחיל לדבר ואמר לחבריו: "אני רוצה להתחיל בסיפור הכי עצוב וטרגי שכנראה שמעתם עד היום" הוא פתח ואמר. "היה היה אדם בשם דודי ששכח את המפתח לחדר בקבלה…"
בלונדינית בקזינו
בלונדינית בקזינו
בלונדינית יפיפייה מדבלין, נכנסה לקזינו והימרה בסכום של 20,000 דולר על סיבוב אחד של הרולטה. פתאום היא אמרה: "אני מקווה שלא אכפת לך, אבל אני מרגישה הרבה יותר בת מזל כשאני ערומה" ואז באחת פשטה את כל בגדיה, נותרה ערומה כביום היוולדה, סובבה את הרולטה ולחששה: "בוא אל אימא, מתוק שלי, אימא צריכה בגדים חדשים". כשהרולטה נעצרה על המספר 13, ניתרה הבלונדינית מעלה מטה בהתרגשות וצווחה: "יש! ישששששש!!! זכיתי!!!!" היא חיבקה את הדילרים, גרפה את זכייתה ואת בגדיה ונעלמה. הדילרים הביטו זה בזה בהלם, לפתע התעשת אחד מהם ושאל: "על איזה מספר היא שמה את הכסף?" "לא יודע", השיב השני "חשבתי שאתה מסתכל”. מסקנות: 1. לא כל האירים טיפשים 2. לא כל הבלונדיניות מטומטמות 3. אבל הגברים הם תמיד, אבל תמיד גברים!
רוצים להתחיל את היום עם חיוך?
הירשמו לבדיחה היומית שלנו!
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.