מתמטיקה

מתמטיקה לאורך השנים
מתמטיקה לאורך השנים
לימודי מתמטיקה לפני 50 שנה: "חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 4/5 ממחיר המכירה. מהו הרווח?" לימודי מתמטיקה לפני 40 שנה: "חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80% ממחיר המכירה. מהו הרווח?" לימודי מתמטיקה לפני 30 שנה: "חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. מהו הרווח?" לימודי מתמטיקה לפני 20 שנה: "חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. מהו הרווח?" בחר את התשובה הנכונה: (א) 20 ₪ (ב) 40 ₪ (ג) 60 ₪ (ד) 80 ₪ (ה) 100 ₪ לימודי מתמטיקה לפני 10 שנים: "חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. הרווח הוא 20 ₪." האם זה נכון? ( ) נכון ( ) לא נכון לימודי מתמטיקה היום: "חקלאי מוכר עגלת תפוזים ב-100 ₪. עלות יצור אותה עגלה היא 80 ₪. אם אתה יודע לקרוא, סמן X במספר 20." ( ) 20 ₪ ( ) 40 ₪ ( ) 60 ₪ ( ) 80 ₪ ( ) 100 ₪
"נדודי שינה משפרים את היכולות המתמטיות שלך - אתה מבזבז את כל הלילה בלחשב כמה שעות נשארו לך לישון" - אנונימי
בחינה במתמטיקה לשחקן כדורגל
בחינה במתמטיקה לשחקן כדורגל
המאמן בחוג הכדורגל של בית הספר נכנס לחדר ההלבשה לפני המשחק, הסתכל על השחקן הכי טוב שלו ואמר לו: "אני לא אמור לתת לך לשחק היום, כי נכשלת במתמטיקה ואתה יודע שללא הישגים לימודיים אתה לא תהיה חלק מהקבוצה. אבל אני אתן לך צ'אנס אם תענה על השאלה הבאה... אתה מוכן?". השחקן הצעיר הסכים, והמאמן שאל אותו: "כמה זה שתיים ועוד שתיים?". הוא חשב במשך כמה שניות ואמר: "אמממ... ארבע". המאמן הנרגש לא האמין שהשחקן ידע את התשובה אז הוא בדק שוב ושאל: "ארבע?", "אתה אמרת ארבע?!" הדגיש. שאר חברי הקבוצה שעמדו בצד מיד זעקו: "אבל המאמן, זה לא הוגן, תן לו עוד צ'אנס!"
חם ברכבת
חם ברכבת
שני סטודנטים פספסו בטעות את הבחינה במתמטיקה, וביום למחרת הם התחננו למרצה שלהם שיאפר להם לגשת למועד ב׳. הפרופסור הרגיש נדיב באותו היום, ואפשר לשניהם לעבור בחינה מיוחדת. כל שיהיה עליהם לעשות זה לענות על שאלה אחת בעל פה. שני הסטודנטים חיכו מחוץ למשרדו של הפרופסור, וכשיצא הוא קרא לאחד מהם ואמר לשני לחכות בחוץ. הסטודנט השני לא היה פראייר, וכשהדלת נסגרה הוא מיד הצמיד אליה את האוזן שלו, וזה מה שהוא שמע: ״אתה נמצא בקרון רכבת וחם לך. מה תעשה?״ שאל הפרופסור. ״אפתח את החלון,״ ענה הסטודנט שנבחן. ״אוקיי. החלון באורך 2 מטר ובגובה 1 מטר. הרכבת נוסעת במהירות של 200 קמ״ש והרוח נושבת במהירות של 24 קמ״ש. תוך כמה זמן האוויר החדש שייכנס לקרון יחליף את האוויר הישן?״ הסטודנט היה מבולבל מהשאלה הבלתי אפשרית הזו וענה, ״אני לא יודע.״ אז המרצה העניק לו ציון נכשל והזמין את חברו להיכנס. הפרופסור שאל את הסטודנט השני, ״אתה נמצא בקרון רכבת וחם לך. מה תעשה?״ ״אוריד את הג׳קט שלי,״ אמר הסטודנט. ״אוקי. אבל עדיין חם לך. מה תעשה?״ ״אפשוט את החולצה״. ״אני מבין, אבל עדיין חם מאוד, אתה מזיע.״ ״אתפשט לגמרי״. "אבל יש שם נוסעים, הם יראו אותך עירום.״ אמר הפרופסור. ״פרופסור, לא אכפת לי אם סבתא שלי או הרב שלי שם, אני לא פותח את החלון הזה!״
כמה זה 2+2?
כמה זה 2+2?
בסקר שערכה המדינה נשלחו שאלונים לאנשי מקצוע מתחומים שונים כדי לבדוק כיצד יענו על שאלה אחת פשוטה: כמה זה 2+2? מתמטיקאי שהשתתף בסקר ענה בפשטות: "4" סוציולוג שהשתתף בסקר ענה: "לפי עניות דעתי התשובה המתבקשת היא זו שתואמת לנורמות בחברה, לכן התשובה היא 4." רואה חשבון שהשתתף בסקר ענה: "כמה אתם רוצים שזה יהיה?"
הרבנית-מתמטיקה והאדמורית-היגיון
הרבנית-מתמטיקה והאדמורית-היגיון
שתי דתיות יצאו לבית הכנסת שלהן כדי למכור עוגיות שאפו. שמה של האחת היה הרבנית-מתמטיקה, ושל השנייה האדמורית-היגיון. הערב החל לרדת ולהחשיך, והן עדיין היו רחוקות מרחק רב מבית הכנסת. אמרה האדמורית-היגיון לחברתה: "האם שמת לב שאיש אחד עוקב אחרינו בחצי השעה האחרונה?" הרבנית-מתמטיקה: "כן. תמהני מה הוא רוצה." האדמורית-היגיון: "ברור מאד מה הוא רוצה! זה לגמרי הגיוני, הוא רוצה לאנוס אותנו!" הרבנית-מתמטיקה: "אוי, אלוהים! בקצב הזה הוא יגיע אלינו תוך 15-20 דקות לכל היותר! מה נעשה?" האדמורית-היגיון: "הדבר היחיד ההגיוני שאפשר לעשות זה להגביר את קצב הליכתנו!" כעבור כמה דקות אמרה הרבנית-מתמטיקה: "זה לא עובד!" האדמורית-היגיון: "כמובן שזה לא יעבוד! האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד - גם הוא הגביר את קצב הליכתו!" הרבנית-מתמטיקה: אם כך, מה נעשה? בקצב הזה הוא ישיג אותנו תוך דקה!" האדמורית-היגיון: "הדבר ההגיוני היחיד הוא להתפצל. את תלכי בכיוון הזה ואני בכיוון ההוא. הוא לא יכול לעקוב אחרי שתינו!" האיש החליט לעקוב אחרי האדמורית-היגיון. הרבנית-מתמטיקה הגיעה לבית הכנסת, והייתה מודאגת מאד לגבי מה שעלה בגורלה של האדמורית-היגיון. כעבור זמן מה הגיעה האדמורית-היגיון, קצרת נשימה וסמוקה. הרבנית-מתמטיקה: "תודה לאלוהים שהגעת! ספרי לי מה קרה!" האדמורית-היגיון: "מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד! האיש לא יכול היה לעקוב אחרי שתינו, אז הוא עקב רק אחריי." הרבנית-מתמטיקה: "כן, כן, אבל מה קרה אז??" האדמורית-הגיון: "מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. אני התחלתי לרוץ מהר ככל שיכולתי, וגם הוא התחיל לרוץ מהר ככל שיכול היה." הרבנית-מתמטיקה: "נו, ואז??" האדמורית-היגיון: "ואז קרה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. הוא השיג אותי!" הרבנית-מתמטיקה: "אוי, אלוהים! ומה עשית?" האדמורית-היגיון: "עשיתי את הדבר ההגיוני היחיד שיכולתי לעשות. הרמתי את השמלה שלי." הרבנית-מתמטיקה: "אוי שומו שמיים! ומה האיש עשה?!?" האדמורית-היגיון: "האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לעשות. הוא הוריד את המכנסיים שלו." הרבנית-מתמטיקה: "הוי, לא!! ומה קרה אז?" האדמורית-היגיון: "מה שקרה אז היה הדבר הכי הגיוני שיכול היה לקרות, אחותי! בחורה ששמלתה מופשלת מעלה, רצה הרבה יותר מהר מגבר שמכנסיו מופשלות מטה!"
הדייג והפרופסור
הדייג והפרופסור
דייג ופרופסור שטים בסירה. הפרופסור מתעניין בהשכלה של הדייג ושואל: "האם למדת פיזיקה?" "לא", משיב הדייג. "חבל!" מתפלא הפרופסור, "אז הפסדת רבע מהחיים שלך... ומתמטיקה למדת?" "לא", משיב הדייג. "חבל!" אומר הפרופסור, "אז הפסדת חצי מהחיים שלך... מה עם מחשבים?" "גם לא", משיב הדייג. "אתה צריך להתבייש", נוזף הפרופסור, "הפסדת שלושת רבעי מהחיים שלך!" לפתע באה רוח חזקה והופכת את הסירה. הדייג והפרופסור מתחילים לטבוע. "תגיד", שואל הדייג את הפרופסור, "האם למדת לשחות?" "לא!" זועק הפרופסור כשהוא יורק מים. "חבל!" אומר הדייג, "אז הפסדת 100% מהחיים שלך..."
פילוסוף, מתמטיקאי ופיזיקאי נפגשו בבית קפה...
פילוסוף, מתמטיקאי ופיזיקאי נפגשו בבית קפה...
פילוסוף, מתמטיקאי ופיזיקאי נפגשו בבית קפה. המתמטיקאי פונה לפיזיקאי ואומר: "אתה יודע, פיזיקה זה לא כזה ביג דיל, זה בסך הכל מתמטיקה יישומית." השלושה צוחקים בהנאה, אז גם הפילוסוף מחליט לעקוץ ופונה אל המתמטיקאי: "ואתה יודע, מתמטיקה היא בסך הכל פילוסופיה יישומית." שוב השלושה צוחקים ואז המתמטיקאי פונה לפילוסוף: "צחוקים איתך... טוב, עכשיו תסתום את הפה ותביא כבר את הקפה שביקשתי."
בירה ב-3 שקל
בירה ב-3 שקל
בר חדש נפתח בעיר בו הציעו מבצע של בירה ב-3 שקל. איש אחד שראה את שלט המבצע החליט להיכנס ולהזמין לעצמו בירה. אחרי שסיים את הבירה שלו, האיש החליט להשתעשע קצת; הוא הלך לקצה הימני של הבר והניח שם שקל אחד. לאחר מכן הוא הלך לקצה השמאלי של הבר והניח שם שקל נוסף. לבסוף הוא ניגש למרכז הבר והניח שם את השקל האחרון. הברמן הסתכל על האיש במבט תמוה, אך הבין שאין לו ברירה אלא ללכת לאורך כל הבר ולקחת את כל המטבעות. האיש גיחך לעצמו ויצא מהבר מרוצה. אותו איש עשה זאת שוב ושוב כמה ימים ברציפות והברמן כבר התחיל ממש להתעצבן מהמנהג המציק הזה, אך בחר שלא להגיד דבר. יום אחד האיש הזמין לעצמו בירה וגילה שאין לו מספיק מטבעות של שקל כדי להניח בקצוות הבר ובמרכזו, אז הוא הניח פשוט מטבע אחד של 5 שקל במרכז הבר. הברמן ראה בכך הזדמנות מצוינת להחזיר לאותו האיש כגמולו; הוא הלך לקצה האחד של הבר, הניח שם מטבע של שקל, הלך לקצה השני של הבר, הניח שם מטבע נוסף, חזר לאיש עם חיוך על הפנים, ואמר לו ״יאללה, לך תאסוף את העודף שלך״. אך במקום לעשות את זה, האיש חייך בחזרה, הוציא מטבע של שקל מהכיס ואמר: ״תביא לי עוד בירה בבקשה״.
אני לא מתמטיקאי, אבל אני ממש טוב עם מספרים. רוצה לראות? תביאי לי את שלך ואוכיח לך.
רוצים להתחיל את היום עם חיוך?
הירשמו לבדיחה היומית שלנו!
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.