נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
מאז שאולריך התמנה לתפקיד בכיר במשרד האוצר, הוא הציק לכל העובדים ללא הרף בבדיקות שונות ומשונות. כשהבטיח לבער את נגע השחיתות מהמדינה, הכול צחקו ולגלגו עליו, אבל תוך זמן קצר הפך לאימת עובדי המדינה.
אולריך היה בקי להפליא במספרים ובחישובים כלכליים, וכך יכל לעקוב אחרי כל מטבע שיצא מקופת המדינה ולגלות כמה נעלם בדרך. כשהבחין בחשד למעילה או לאי סדרים כספיים, הוא ידע להדליף את הדברים לעיתונאים שהיו עימו בקשר והפכו כל סיפור כזה לסנסציה, ועשו ממנו מטעמים.
גם מבקר המדינה שיתף איתו פעולה והפך כל פרשיה שאולריך חשף לחקירה מעמיקה שזכתה לכותרות. ה"יבול" של אורליך כלל שני שרים שישבו בבית סוהר בעוון גניבה, עוד כמה שהיו בחקירות בחשד לשחיתות, והיו באמתחתו עוד פרשיות עססיות שהמתינו לרגע המתאים. הוא נחשב ללוחם אמיץ בשחיתות וזכה לכבוד רב בכול אשר פנה, לא תמיד משום שאהבו אותו, אלא לפעמים משום שחששו ממנו ומידו הארוכה.
יום אחד זומן אורליך לפגישה אישית בלשכת ראש הממשלה, שם הופתע לגלות שגם ראש הממשלה מבקש לקפוץ על הנושא הפופולרי. "שמעתי על הצלחתך הגדולה בתחום ביעור השחיתות, ואני מבקש להודות לך על פועלך שתורם רבות לחיזוק כלכלת המדינה" פתח ראש הממשלה בדברי החנופה ועד מהרה הגיע לנושא שלשמו הזמין את אורליך. "למרות כל החוקים הקפדניים, יש עדיין בכירים במדינה שמבריחים כספים לחו"ל ומפקידים אותם בחשבונות סודיים"
"כיצד זה ייתכן?" שאל אורליך, "ישנו בנק באיי קיימן שאינו כפוף לחוקי הלבנת ההון ומנהליו שומרים על הסודיות הבנקאית כעל בבת עינם. ניסינו בכל דרך לגלות מי מבכירי המדינה מנהל שם חשבון סודי, אבל לא הצלחנו. החלטתי לשלוח אותך בשליחות רשמית להנהלת הבנק כדי לברר את העניין. לשם כך תקבל את כל העזרה הדרושה מכל מוסדות המדינה, ואפילו מארגוני המודיעין.
אולריך הרהר רגע והודיע שהוא מקבל בשמחה את השליחות. "אצטרך רק דרכון דיפלומטי, כדי שלא יעכבו אותי בשדות התעופה", אמר, וראש הממשלה הסכים בלי בעיה.
ארבעה ימים לאחר מכן ישב אולריך במשרד מרהיב ביופיו, מול מנהל הבנק המרכזי של איי קיימן שהסביר לו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי הנהלת הבנק לא תחשוף לעולם את שמות לקוחותיה. "אנשים משקיעים אצלנו רק מפני שהם יודעים שהסודיות היא המוטו של הבנק, ואין סיכוי שנפר זאת", הבהיר המנהל למרות טענותיו ודרישותיו של הנציג הרשמי.
אולריך הביט בו בכעס. "עד עתה נהגתי בצורה מכובדת, אבל כדאי שתדע שראש הממשלה שלי ממתין לתשובה, וכשהוא ישמע כי דחיתם את דרישתו תתעורר תקרית דיפלומטית חמורה." מנהל הבנק לא אהב את הדברים, אך לא הסכים לסגת מעמדתו.
"נראה לי שאינך מבין את משמעותה של תקרית דיפלומטית", המשיך אולריך. "ראשית, שגרירכם יגורש מארצנו, ואנו נסגור את השגרירות שלנו בבירתכם. כל הפעילות הכלכלית בין המדינות תושעה וכל האחריות תיפול עליך". אולריך היה משוכנע כי עתה ירכך הבנקאי את עמדתו, אבל הלה פרש את ידיו לצדדים. "מצטער", אמר, "אבל זו מדיניות הבנק ואינני יכול לזוז ממנה".
גם כשאולריך איים להתלונן אישית בפני ראשי המדינה, הדבר לא עזר. "אני מעדיף להיות מפוטר, ולא למעול באמונם של הלקוחות", אמר המנהל. אולריך חיכה מספר שניות בשקט ופניו הפכו אדומות מרגע לרגע, "אני חושב שאינך מבין עד כמה המידע חשוב למדינתי", אמר. הוא שלף מכיס מזוודתו מעטפה גדולה. "העדפתי לא להגיע לכך, אך אינך מותיר לי כל ברירה", הבהיר כשהוא מושיט למנהל הבנק את המעטפה.
המנהל פתח את המעטפה והחוויר. בתוך המעטפה היו ארבע תמונות: בראשונה נראתה אשתו בדרכה למכולת, בתמונה השנייה ראה את בתו הקטנה משחקת בגינת גן הילדים שבו למדה, ובשתי התמונות הנותרות ראה את שני בניו.
בעיניו של אולריך עלה מבט זדוני והוא דיבר בקול שקט. "מאחוריי עומדת מדינה שלמה עם כל מנגנוני הביטחון שלה, אם חיי יקיריך יקרים לך, כדאי שתמסור לי את המידע, לפני שיהיה מאוחר מדי..."
המנהל הביט באולריך ואמר: "כל איום לא יעזור. אני לא בוגד באמון לקוחותיי", אמר בפסקנות. לפתע עלה חיוך רחב על פרצופו של אולריך. הוא הרים את מזוודתו ופתח אותה. לעיני המנהל נגלו מיליון דולר במזומן ואולריך הצהיר בפניו: "לאחר שעמדת בכל הניסיונות שהצבתי לך, אני מרגיש בטוח להפקיד בבנק הזה מעט כסף שצברתי לעצמי לעת זקנה..."
|
תמונה: phanlop88, freedigitalphotos.net
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: