אדם

החקלאי ג’ורג’ אימץ כלב חדש לחווה שלו ולקח את הכלב לטיול ליד האגם. תוך כדי הטיול, הוא זרק מקל למים. להפתעתו, הכלב רץ אל המים, אבל במקום לשחות, הוא פשוט רץ על פני המים של האגם, אסף את המקל שצף במרכזו וחזר אליו בנחת. ג’ורג’ היה בהלם. הוא זרק שוב את המקל אל מרכז האגם, ושוב הכלב הלך על המים וחזר. ועוד פעם. ג’ורג’ לא האמין למראה עיניו. דבר ראשון למחרת בבוקר ג’ורג' הגיע לבית של ביל כדי להתלהב ולהשוויץ בכלב המיוחד שלו. הוא הסביר לו שהוא חייב לבוא איתו לאגם כדי לראות משהו מדהים. אחרי נסיעה קצרה השלושה הגיעו לאגם, ג’ורג’ זרק מקל למים והכלב הלך על המים כדי להביא אותו חזרה. ביל שתק. ג’ורג’ זרק שוב. אותו דבר. ביל עדיין שתק. לבסוף ג’ורג’ שאל בהתלהבות ובהתרגשות: "נו… יש לך מה להגיד על הכלב המדהים שלי?" ביל גירד את הסנטר ואמר: "כן, הוא לא יודע לשחות..."