דברים שתמיד רצית לשאול!

למה בקבוקי הבירה הם בצבע חום, ירוק או שקוף?

הבירה הראשונה יוצרה עוד בשנת 4,000 לפני הספירה במצרים ובמסופוטמיה, זמן רב לפני שהקירור והפיסטור הומצאו. מסיבה זו, הבירה לא נשמרה היטב והיה צריך לשתות אותה זמן קצר אחרי החליטה.

לא ידוע בדיוק מתי בקבוק הזכוכית הפך לפופולרי עבור הבירה, אבל ניתן לתארך זאת לשנת 1850. לפני כן, הבירה נשמרה בבקבוקים אחרים. מספרים שנזיר שיצא לפיקניק לקח איתו בירה בבקבוק יין, שכח ממנה וגילה את זה מאוחר יותר. להפתעתו, הבקבוק שמר על הבירה טרייה, הרבה יותר טרייה מכל שיטת אחסון אחרת.

בקבוקי הבירה היו בצבע ירוק עד 1930, כאשר התגלה שבקבוקים חומים מסננים אור ומונעים מהבירה להסריח. כימאים מאוניברסיטת צפון קרוליינה ומאוניברסיטת גנט שבברלין מצאו כי אור השמש מקלקל חומצות אלפא שנמצאות בגפן המתפתל, המרכיב ששמים על מנת לקבל את המרירות, וכאשר הן באות במגע עם גופרית, נוצרת תגובה כימית שמשחררת ריח הדומה מאוד לריח של הבואש.

בקבוקים חומים מסננים את האור הנראה והאולטרה סגולי שגורמים לתגובה זו. בקבוקים שקופים וירוקים לא עוזרים בסינון האור המזיק, בקבוקים אלה בדרך כלל באים למטרה שיווקית.

בקבוק שקוף נראה נהדר, הוא מראה את הצבע והמרקם של הבירה בעוד הבקבוק הירוק היה פעם הסמל של הבירה. אחרי מלחמת העולם השנייה, היה מחסור בזכוכית חומה, ואז כולם החלו לייצר בירה בבקבוקים ירוקים, כך הפך הבקבוק הירוק להיות סמל הבירה. בירות עם מעט או בלי גפן מתפתל אינן רגישות לאור, לכן בקבוקים שקופים וירוקים מאוד נפוצים לבירות אלה.

מדוע מרימים לחיים ונוקשים עם הכוסות?

לשאלה זו יש 2 תשובות:

1. אחת האמונות בחברות העתיקות הייתה שהרעש שהכוסות משמיעות מבריח את השדים, שארבו בכל פינה לפי אמונתם.

2. אגדה אחרת מספרת שהאצילים היו מנסים להרעיל אחד את השני. כך, כאשר הם הרימו לחיים והפגישו את הכוסות, הנוזל קפץ והתערבב, ההוכחה לכך שאינך מנסה להרעיל את חברך, וחברך יכול להיות בטוח שאין רעל במשקה שלו - מעין לחיצת ידיים ג'נטלמנית.

 

למה המקלדת מסודרת כמו שהיא מסודרת, ולא לפי סדר האלף-בית?

כדי להאט אתכם. זאת האמת.

המקלדת שאנחנו מכירים נקראת QWERTY (על שם האותיות הראשונות בצד שמאל למעלה) - והיא השריד האחרון של מכונות הכתיבה הראשונות שיוצרו. בשל האופי המכני של מכונות הכתיבה של אז, שפעלו על מנופים עליהם הוטבעה כל אות, הקלדה מהירה היתה גורמת להרבה תקלות ולמנופים להתנגש אחד בשני ולהתקע.

בשנות השבעים של המאה ה-19 המציא כריסטופר שולס את המקלדת. הוא סידר את המקלדת כך שהאותיות הנפוצות ביותר יהיו במקומות פחות נגישים, והרחיק את הצירופים הנפוצים ביותר - כל זאת על מנת להאט את קצב הכתיבה.

מכונות כתיבה מאוחרות יותר כבר השתמשו בקפיצים כדי להחזיר את המנופים למקומם, אך המומנטום של פריסת QWERTY כבר היה בלתי הפיך, והמקלדת נשארה איתנו עד היום הזה.