הפארק הזה ממוקם בגבול בין פורטוגל וספרד, ולמעשה הוא עצמו מהווה את הגבול הטבעי של שתי הארצות, כשהנהר החולף דרכו מסמל אותו, ולכן הוא נחשב לפארק בינלאומי. הנהר עובר בין צוקים שנשחקו לאורך אלפי שנים, ולא משנה מאיזה צד מסתכלים עליהם, הם יפים ומרשימים. על שתי גדותיו של הנהר ישנה צמחיה ירוקה שבולטת על רקע הסלעים האפורים ומעניקה חיים לאזור.
זהו אחד הפארקים הגדולים ביותר בפורטוגל וגם מהמגוונים ביותר מבחינת החיות, הצמחייה והנופים שבו. במהלך טיול בפארק תוכלו לראות גבעות, עמקים, נחלים, אגמים ואפילו יערות סבוכים שנדמה כאילו אין להם סוף. רוב המסלולים מטפסים אל מעלה ההר שעל שמו קרוי הפארק, ומלמעלה ניתן לראות נוף מרשים לכל סביבתו. יכול מאוד להיות שתפגשו בפארק טורפים כדוגמת שונר או אפילו זאב, אף על פי שהם נוהגים שלא להתקרב לבני האדם.
הפארק הזה ממוקם בצפון-מערב פורטוגל ובו יש נוף מדהים שפונה אל עבר האוקיינוס האטלנטי. לכל אורך השנה מנשבות בו רוחות חזקות, והן הסיבה לדיונות החוליות שמאפיינות אותו. יש בו גם צמחייה ירוקה גבוהה שממנה ניתן להבחין לפתע בציפורים שעפות לשמיים בלי התרעה מוקדמת, וזה מראה נפוץ מאוד, שכן שלל סוגי עופות מגיעים לפארק כדי להתרבות ולקנן. זהו מקום פראי אך שליו שכמעט ולא נגעה בו יד אדם, למעט כמה אזורים בהם יש פעילויות מים ובתי נופש, ובילוי על חוף הים שבו הוא מושלם למי שרוצה להירגע מהלחץ של התקופה המודרנית.
הפארק הזה כולל עליה שמגיעה עד לגובה של 1,300 מטרים מעל פני הים, והיא מחלקת אותו לשני אזורים שבהם ניתן לחזות בתצורות נוף שונות לחלוטין ומרשימות, אחת אחר השנייה. בחלק העליון ההררי יש שלל גבעות וצוקים העשויים מגרניט, ומתחת יש אזור צמחי ומסולע שנחשב לתאווה לעיניים. בין שני האזורים האלה מפריד מפל המים פיסגאל (Fisgal), שבתחתיתו שורר ערפל כמעט באופן קבוע. לאורך הפארק עובר נהר האולו (Olo) שמספק לצמחיה שבגדותיו מים, מה שעוזר לה לצמוח בצבעי ירוק יפהפיים שמספקים סביבה נהדרת לטיול רגוע ושליו.
הפארק הזה פופולארי בקרב חובבי הבטן-גב וכן בקרב חובבי הצפרות, שכן ניתן ליהנות בו גם מרביצה וגם מצפייה בציפורים יחדיו. הפארק נמצא בדרום פורטוגל בחבל האלגרבה, והאקלים החמים שבו מזמין אליו מבקרים במשך כל השנה. הציפורים מגיעות לפארק מספר פעמים בשנה, כשלפעמים לא ניתן אפילו לראות את השמים מרוב מספרן, ואפילו אם אתם לא אוהבים לשכב בחוסר מעש בחוף הים או לצפות בציפורים, יש בפארק לא מעט לגונות ששווה לראות ולצלם.
הפארק הזה מורכב מרכס ההרים הגדול ביותר בפורטוגל, והוא גם ביתו של ההר הגבוה ביותר במדינה, שעונה לשם "מגדל" (Torre), ואכן כמו מגדל הוא מתנשא מעל הפארק לגובה של 2,000 מטר. יש בפארק גם עמקים נפלאים, שלל סוגים של צמחים שמשתנים בהתאם לגובה שבו אתם נמצאים, וכן יערות ואגמים עם מים צלולים להפליא, כך שאם תגיעו הנה בהחלט תזכו בחוויה קסומה במיוחד.
האקלים הים-תיכוני החמים באזור העניק לפארק מגוון עצום של צמחייה להתהדר בו, והוא מעטר אותו כמו ציור על גבי האדמה. מצהוב ועד ירוק כהה, הצבעים משתנים אט אט ככל שמתקרבים לחוף החולי הלבן, וזה מקום מושלם לטייל בו אם אתם מבקרים בליסבון. אפשר לצאת לטיול הליכה שליו על קו החוף וליהנות מהבריזה הנעימה שמגיעה מהים, או לעלות על סיור בספינה שממנה ניתן להתפעל מהיופי של החוף ממרחק – כך או כך, ההנאה כאן מובטחת.
פנדה ז'רש ממוקם בצפון הרחוק של פורטוגל, וזהו למעשה פארק לאומי שמטרתו לשמר את הנוף היפה של הרי ז'רש. בעוד שיש מעט מאוד פסגות הרים בפארק, שתי הגבוהות ביותר מביניהן מציעות נופים פנורמיים מדהימים שאסור לפספס. כל מסלול כאן עובר דרך צמחייה יפהפייה ואתרים מעניינים, כולל מבנים עתיקים מימי המתיישבים הראשונים באזור, וכן יש כאן גם מספר מפלי מים שניתן להתרשם מהם ואף חורבות של כפר שלם שטבע כולו במים.
זהו אחד מאתרי התיירות הפופולאריים ביותר בפורטוגל, ויש בו לא מעט אטרקציות לברי המזל שמגיעים אליו. בעוד שניתן לטייל ברכס ההרים המרשים של הפארק, הוא ידוע יותר מכל באתרים ההיסטוריים שבו, ביניהם טירת המורים מהמאה ה-8 לספירה וארמון פנה המפורסם שמתנשא מעל כל סביבתו הירוקה. אם אתם רוצים לראות נוף מדהים של האוקיינוס האטלנטי, מומלץ לעלות למרומי מגדל קאבו דה רוקה (Cabo da Roca), שעומד ממש לצד הים.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: