בדיחות ומשפטים מצחיקים

באתר תמצאו בדיחות מכל הסוגים. בדיחות לילדים, בדיחות למבוגרים, בדיחות מי זה, בדיחות טוק טוק, בדיחות על עדות, בדיחות על נישואים, בדיחות על בגידות, בדיחות על חיות, בדיחות קצרות, בדיחות ארוכות, שורות מחץ, משפטים מצחיקים, בדיחות קרש, בדיחות טפשיות, בדיחות משטרה, בדיחות של שורה אחת ועוד המון בדיחות מצחיקות.

מי סובל הכי הרבה?
3 גברים בגיל הזהב ישבו על ספסל בפארק וניהלו שיחה. "אין גיל גרוע יותר מ-60", אמר הצעיר שביניהם, "אני תמיד מרגיש שאני צריך להשתין, ורוב הזמן אני מנסה ומנסה וכלום לא יוצא". "זה שטויות!", אמר בן ה-70, "גיל 70 הוא הרבה יותר גרוע. אתה אפילו לא יכול לעשות צרכים כמו שצריך. אתה נוטל חומרים משלשלים, מתיישב על האסלה ומחכה שעות עד שמשהו מגיע". "למען האמת", פתח את פיו בן ה-80, "גיל 80 הוא הגרוע יותר מכל!" "גם לך יש בעיות עם השתן?" שאל בן ה-60. "לא באמת. אני משתין בכל יום כמו שעון בשעה 6:00 בבוקר." "אז יש לך בעיות עם הצרכים?" שאל בן ה-70. "ממש לא. אני עושה צרכים בכל יום באופן קבוע בשעה 6:30 בבוקר" בן ה-60 הסתכל על בן ה-80 ואמר "תן לי להבין, אתה משתין בשעה 6:00 בבוקר, עושה צרכים בשעה 6:30, אז מה לעזאזל יכולה להיות הבעיה?" "אני מתעורר רק בשעה 7:00!"
מה קורה כשנותנים לגבר חופש מוחלט?
חמישה חברים מהצבא היו נוסעים ביחד לטיול דייג של שבוע בכנרת בכל שנה במשך כמעט 30 שנה, אך כמה ימים לפני הטיול ה-30 אשתו של יגאל החליטה שהשנה הוא לא נוסע, ונשאר איתה בבית. חבריו של יגאל היו מאוד מאוכזבים אבל החליטו לבסוף שלא לבטל את הטיול ולצאת לצפון בלעדיו. למרבה הפתעתם בלילה הראשון של הטיול, בעודם צולים את הדגים שתפסו על האש, התקרב רכב אל המחנה שלהם ומי יוצא ממנו אם לא יגאל. ארבעת החברים שמחו מאוד לראותו וקיבלו את פניו בצחוק וחיבוקים, בירה קרה ומנה חמה של דג צלוי. "שתהיה בריא יגאל, איך הצלחת לשכנע את אשתך שתיתן לך לבוא לפה? ועוד באמצע הלילה!" שאל אחד החברים. "טוב, האמת היא שבקושי הייתי צריך להתאמץ" ענה יגאל, "אשתי התגנבה מאחורי בזמן שראיתי טלוויזיה היום בערב וכיסתה את העיניים שלי מאחור. כשהסתובבתי גיליתי שהיא לובשת כותנת לילה חדשה וסקסית. לא ממש ידעתי איך להגיב, אבל לפני שהספקתי להגיד מילה היא תפסה לי את היד ומשכה אותי לחדר השינה. על המיטה היא פיזרה עלי ורדים, היא הדליקה נרות בכל רחבי החדר ואפילו קנתה סדינים חדשים ממשי." "מעניין מאיפה היא קיבלה את הרעיון לעשות דבר שכזה" אמר אחד החברים. "גם אני שאלתי זאת את עצמי ומהר מאוד קיבלתי את התשובה. על השידה ליד המיטה היה את הספר הזה שהיא קוראת עכשיו, '50 גוונים של אפור' ולידו היה זוג אזיקים. היא לקחה את האזיקים ואמרה לי לקשור אותה למיטה, אז קשרתי אותה למיטה." "ומה קרה אז?" "ואז היא אמרה לי לכבות את האור." "נו ומה אתה עשית?" "מה זאת אומרת מה עשיתי? ברור שכיביתי את האור!" "ואז מה קרה?" "ואז היא אמרה לי שאני יכול לעשות כל מה שאני רוצה." "ו...???" "ועכשיו אני פה אתכם!" מסקנה: גם אם נותנים לגבר את כל החופש שבעולם, עדיין לא בטוח שהוא ידע מה הוא צריך לעשות איתו!
יש דברים שאי אפשר להסביר
ירקן אחד נכנס לפאב השכונתי באמצע היום, וראה את חברו החוואי יושב על הבר כשהוא שתוי לחלוטין. נוכח השעה המוקדמת של היום, ניגש אליו הירקן בפליאה רבה ושאל: "תגיד, למה אתה יושב פה בצהרי יום יפה כל כך ומשתכר?" החוואי נאנח וענה "יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר". "מה כבר קרה שהוא נורא כל כך?" שאל הירקן בסקרנות והתיישב על ידו. "טוב," נאנח החוואי, "אז היום בבוקר ישבתי על יד הפרה שלי וחלבתי אותה. ברגע שהדלי סופסוף התמלא, היא הרימה את רגל שמאל ובעטה בו בכל הכוח." "אוקי," ענה הירקן. "זה לא נשמע לי כל כך גרוע." החוואי נאנח וענה: "זו לא הבעיה. יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר". "אז מה קרה אחר כך?" שאל הירקן. "לקחתי את הרגל השמאלית שלה," ענה לו החוואי "וקשרתי אותה עם חתיכת חבל אל העמוד שמצד שמאל כדי שלא תבעט בדלי." "ואז מה קרה?" "התיישבתי שוב על הכיסא והמשכתי לחלוב אותה. הדלי התמלא בפעם השנייה, ובדיוק באותו הרגע היא הרימה את רגל ימין ובעטה בדלי שוב." הירקן צחק ושאל: "באמת?" החוואי נאנח. "כן, אבל זה לא הכול. יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר." "אז מה קרה אחר כך?" שאל הירקן "עשיתי את הדבר ההגיוני. לקחתי את רגל ימין שלה וקשרתי אותה עם חתיכת חבל נוספת אל העמוד שמצד ימין." "ומה קרה אז?" "התיישבתי בפעם השלישית, והתחלתי הכול מההתחלה. הצלחתי למלא פעם נוספת את הדלי בחלב, אבל אז הפרה הזאת הרימה את הזנב והפילה אותו בקלות בהנפה אחת." הירקן הנהן ושאל: "אז זה היה הרגע שוויתרת?" "ככה אתה מכיר אותי?" נעלב החוואי. "אבל יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר..." "נו, ואז מה קרה?" שאל הירקן שכבר התרומם מכיסאו. "טוב," נאנח החוואי. "השעה לחלוקת החלב התקרבה ולא נותרו לי יותר חבלים, אז הורדתי את החגורה שלי מהמכנסיים וקשרתי את הזנב של הפרה לגדר. כמובן שהמכנסיים שלי נפלו, ובדיוק באותו הרגע אשתי נכנסה לרפת כדי לשאול למה אני מתעכב. אתה מבין למה יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר?"
אמא, למה יש לך שערות לבנות?
יום אחד, נועה הקטנה התיישבה ליד שולחן המטבח וצפתה באימה בזמן ששטפה את הכלים. לפתע היא הבחינה שלאמא שלה יש מספר שיערות לבנות שבולטות על ראשה בעל השיער הברונטי. נועה הסתכלה על אימה במבט מתעניין ושאלה, "אמא, למה יש לך כמה שיערות לבנות?" אימה של נועה ענתה, "ובכן, בכל פעם שאת עושה משהו שגורם לי להרגיש עצובה, אחת השיערות שלי הופכת לאפורה." נועה הקטנה חשבה על כך מספר דקות, ואז שאלה, "אמא, למה כל השיערות של סבתא לבנות?"
כיצד מונעים מתוכי לקלל?
מדי שבוע היה מגיע מתושלח, צדיק הכפר, אל השוק המקומי, על מנת שיוכל לחלוק מחוכמתו עם שאר התושבים. באחד הימים הבחין באישה שממתינה לו, ניגש אליה ושאל כיצד יוכל לעזור. האישה וידאה שאיש אינו מקשיב לה, ואז אמרה בלחש: "שמעתי שכבודו אוהב בעלי חיים?". "בהחלט," ענה מתושלח בשמחה. "אני מגדל בביתי כמה חיות שונות. במה אוכל לעזור לך?" "אני מתנצלת להטריד אותך, אבל יש לי בעיה. רכשתי במיטב כספי שתי נקבות תוכי שנאמר לי שיוכלו לדבר, אבל מיום שהגיעו הן אומרות רק משפט אחד." "מה הן אומרות?" שאל מתושלח. "בכל פעם שאדם חדש נכנס לבית, הן צועקות: שלום, אנחנו חשפניות! אתה רוצה לבלות איתנו?" "לא יאומן!" קרא מתושלח. "אין ספק שמדובר בבעיה רצינית מאוד." הוא חשב לרגע, ואז אמר: "עם זאת, יש לי פתרון לבעיה. אני מגדל בביתי שני תוכים ממין זכר, משה ויהושוע, אותם לימדתי להתפלל באדיקות מדי יום. הביאי את נקבות התוכי שלך לביתי, נשים אותן באותו הכלוב יחד עם הזכרים, והם ילמדו אותן להתפלל ולחדול מהמילים הנוראיות הללו." "תודה רבה!" אמרה האישה. "אין ספק שאשמח לעשות זאת!" וכך היה. ביום שלמחרת הביאה האישה את שתי הנקבות לביתו של מתושלח. כבר בכניסה לבית הבחינה בכלוב הגדול שניצב במרכז החדר, שבתוכו שני תוכים גדולים ששוקעים בקריאה ומתפללים בקול. האישה התרשמה מאוד, פתחה את הכלוב והכניסה לתוכו את שתי נקבות התוכי שלה. כעבור מספר שניות הבחינו הנקבות בחברים החדשים, וקראו לעברם בשמחה: "שלום, אנחנו חשפניות! אתם רוצים לבלות איתנו?" "עכשיו תראי", אמר מתושלח, "שני הצדיקים שלי ילמדו אותן כיצד ראוי לדבר!" התוכים הזכרים חדלו בן רגע מהתפילה, פקחו את עיניהם, הרימו את ראשם והביטו בהשתוממות בשותפות החדשות שלהם לכלוב. לבסוף אחד מהם היכה את השני בכנפו וקרא: "משה! אני חושב שסוף סוף מישהו הקשיב לתפילות שלנו!"
היום הגרוע ביותר בחיי
מוטי ישב לו בפאב ובהה בכוס המשקה שלו. הוא עשה זאת במשך חצי שעה, עד שניגש לעברו נהג משאית גס רוח, לקח את כוס המשקה שלו ושתה את כולה בבת אחת. כשסיים לגמוע את הלגימה האחרונה, מוטי המסכן החל לבכות. נהג המשאית אמר, "מה קרה גבר? בסך הכל התלוצצתי. הנה, אני אזמין לך משקה נוסף על חשבוני. אני פשוט לא יכול לראות גבר בוכה". "זה לא זה", אמר מוטי, "פשוט עבר עלי היום הגרוע ביותר בחיי..." "ראשית, התעוררתי מאוחר והגעתי למשרד באיחור. הבוס שלי כעס עלי כל כך עד שפיטר אותי מיד על המקום. כשיצאתי מבניין המשרדים והלכתי לכיוון האוטו שלי, גיליתי שגנבו לי אותו. בתחנת המשטרה אמרו לי שאין שום דבר שניתן לעשות, אז לקחתי מונית הביתה וכשנכנסתי לבית גיליתי ששכחתי את הארנק עם כרטיס האשראי שלי ברכב של נהג המונית שכבר נסע. כשחזרתי הביתה ונכנסתי לחדר השינה מצאתי בו את אשתי עם הגנן. עזבתי את הבית, באתי לפאב, ובדיוק כשחשבתי לשים קץ לחיי - אתה באת ושתית את כל הרעל שלי!"
מה קונים לאישה ביום ההולדת?
בזמן ארוחת הבוקר השגרתית של משפחת רוזן, שרה פנתה לבעלה אפרים במבט נרגז ואמרה "אני יכולה להתערב איתך שאין לך מושג איזה מאורע חשוב קורה היום". אפרים השיב מיד ללא כל השתהות חשודה והכריז: "ברור שאני יודע איזה יום היום!", אסף את חפציו בחיפזון ויצא לעוד יום של עבודה במשרד. כשהגיע לעבודה הוא ראה את חברו הטוב חיים ופנה אליו בפאניקה: "אתה חייב לעזור לי! אני חושב שהיום זה יום הולדתה של אשתי, שכחתי מזה לגמרי ואין לי מושג מה אני יכול לקנות לה!". חיים השרמנטי לא אכזב והציע לאפרים לשלוח לאשתו האהובה מספר מתנות בהפרשי זמן מסוימים, והבטיח בביטחון: "ככה אין שום סיכוי שהיא תבין שנזכרת ביום הולדתה רק עכשיו. וחוץ מזה, אם תבחר את המתנות הנכונות, יכול להיות שגם אתה תקבל משהו קטן בסוף היום הזה...". אפרים הצייתן מיהר למלא אחר ההוראות של חיים בתקווה שהן יספקו לו שלום בית, ואולי גם משהו אחר... בשעה 11:00 נשמע צלצול הפעמון בבית משפחת רוזן וכששרה פתחה את הדלת היא קיבלה לידה קופסה שמכילה שמלה סגולה יפהפייה. בשעה 14:00 הגיע לפתח ביתה משלוח נוסף, שהתברר כבושם האהוב עלייה ביותר. לאחר מספר שעות נוספות הגיע עוד שליח שמסר לשרה שקית ורודה קטנה, ובתוכה סט בגדים תחתונים סקסיים במיוחד. שרה שמחה מאוד לקבל את כל המתנות הנפלאות האלה מבעלה, וציפתה בכיליון עיניים לשובו מהעבודה. כשהגיע הערב נכנס אפרים לביתו מרוצה ומלא גאווה, ופגש בכניסה את אשתו שעמדה מולו עם חיוך רחב מאוזן לאוזן. "קודם השמלה המרשימה, אחר כך הבושם שאני כל כך אוהבת, ואם זה לא מספיק – אפילו הצלחת להפתיע אותי עם הלבוש הסקסי שבחרת". אפרים התכוון לענות ולאחל לה יום הולדת שמח, אך זו קטעה אותו ואמרה: "מעולם לא חשבתי שאשקיע ואתגנדר כל כך בשביל לאסוף את אמא שלי משדה התעופה!".
זוג קשישים נועז במיוחד
ביום שמשי חמים ונעים, טייל לו רפי בפארק כשלפתע הבחין בזוג קשישים שעושים אהבה על הדשא. בתחילה חשב לעצמו כמה זה מדהים שהזוג הקשיש שמולו מרגיש נועז ממש כמו זוג צעיר, אולם אחרי שהתבונן בהם במשך כמה רגעים ושם לב שהאישה כמעט ולא זזה, נראה היה לו כי בעצם האישה התעלפה והאיש שלצידה מנסה לבצע בה פעולות החייאה. רפי רץ במהרה לעבר הזוג כדי להגיש לאיש הקשיש עזרה, אך כשהחל ללחוץ על החזה של האישה, היא קמה וצעקה עליו יחד עם בעלה. "מה אתה חושב שאתה עושה?" צעק הקשיש, "תעיף את הידיים שלך מאשתי!" "אני מצטער", ענה רפי, "חשבתי שהיא התעלפה ושאתה מבצע בה פעולות החייאה". "מה פתאום!", ענה לו בחזרה הקשיש, "אנחנו עושים אהבה!״ "אבל היא לא עשתה כלום, אפילו לא זזה!" אמר רפי בקול, והקשיש השיב לו: "זה פשוט כי אשתי פולניה".
סיפור המבול המודרני
מתישהו בישראל של ימינו פנה אלוהים לנוח ואמר לו לבנות תיבה, שכן אנשי כדור הארץ ביצעו חטאים רבים וכעת הגיע הזמן להטביע את כולם במבול. בנוסף לבניית התיבה, אלוהים ציווה על נוח להציל זכר ונקבה מכל סוג בעל חיים שקיים בעולם, יחד עם כמה בני אדם צדיקים; הבנים שלו ונשותיהם. אלוהים סיפק לנוח הוראות, ואמר לו "יש לך שישה חודשים לבנות את התיבה, אחריהם אוריד גשם על העולם שימשך 40 יום ו-40 לילה". כעבור שישה חודשים התקדרו השמים והחל לרדת גשם. אלוהים הסתכל למטה, אל כדור הארץ, וראה שבחצר הבית של נוח אין כלום פרט לדשא וכמה ערוגות הפוכות. "נוח!" קרא אלוהים, "אני מתחיל את המבול, איפה התיבה?" סלח לי אלוהים," התחנן נוח, "אבל חלק מהתוכניות קצת השתנו." "אני דורש הסבר!" רעם אלוהים. "ובכן", אמר נוח במבוכה, "אני עדיין צריך להשיג אישור בנייה. השכן שלי טוען שהפרתי כמה חוקים של ועד השכונה על ידי כך שהחלטתי לבנות תיבה ענקית בחצר שלי, והייתי צריך ללכת למחלקת הרישוי והבנייה כדי לתאם איתם את התהליך. אז משרד התחבורה דרש שאספק רישיון לסוג כלי הרכב לפני שאני מתחיל לבנות אותו, ובאותו זמן העירייה חייבה אותי בקנס משום שלטענתם הם יצטרכו להזיז עבור התיבה מספר עמודי חשמל כדי שתוכל להגיע לים. אמרתי להם שהים יגיע אליה, אבל הם סירבו להקשיב לי. נוח המשיך וסיפר: ״השגת העץ לבניית התיבה היה עסק אחר לגמרי, אך מתיש לא פחות. מתברר שיש איסור על כריתת העצים במדינה כדי להציל את קהילת הינשופים שנמצאת בסכנת הכחדה. ניסיתי לשכנע את ארגוני איכות הסביבה שאני צריך את העץ על מנת להציל גם את הינשופים, אך זה לא עזר. כשהתחלתי לאסוף את החיות, התחלתי לקבל איומים ותביעות מצד עמותות וארגוני בעלי חיים, שטענו שאני מתכנן לכלוא בעלי חיים בתנאים אכזריים בחלל קטן. כעת אני צריך 834 רישיונות ואישורים שונים בשביל לאסוף זוג מכל בעל חיים. ניסיתי לשכור עובדים זרים שיעזרו לי ולבניי לבנות את התיבה, אך הממשלה מחייבת אותי להעסיק עובדים על ידי קבלני כוח אדם. בו זמנית היא גם עיקלה לי את כל הנכסים, משום שלטענת גורמים בכירים קיים חשד שאני מנסה לעזוב את הארץ באופן לא חוקי עם זנים שנמצאים בסכנת הכחדה. סלח לי אלוהים, אך ייקח לי עוד כ-100 שנה לסיים לבנות את התיבה ולהכין אותה לשיט." לפתע פסק הגשם, השמים התבהרו, השמש חזרה לזרוח ונראתה קשת בענן ברחבי המרומים. נוח הסתכל למעלה בפליאה ושאל "אתה בסוף לא הולך להשמיד את העולם ולגרום לכל החוטאים לשלם?" "לא", אמר אלוהים, "הממשלה שלך כבר עשתה את זה במקומי".
עורך הדין שקיבל את מה שמגיע לו
עורך דין ממולח נסע לו ברכב היוקרה שלו וחלף על פני תמרור עצור מבלי לציית לו. למזלו הרע, שוטר שחיכה בהמשך הכביש הבחין בכך ומיד סימן לו לעצור בצד. העורך דין חשב שהוא חכם יותר מהשוטר ומכיר את החוק טוב יותר ממנו, ולכן הוא ניסה להוכיח את יכולותיו בזמן שהוא משתעשע על חשבונו של השוטר. השוטר: "תראה לי רישיונות בבקשה." עורך הדין: "אפשר לדעת למה?" השוטר: "לא הגעת לעצירה מלאה לפני תמרור עצור." עורך הדין: "האטתי, ראיתי שאף אחד לא מגיע ולכן המשכתי לנסוע." השוטר: "אז אתה מודה שלא הגעת לעצירה מלאה. תביא לי רישיונות בבקשה." עורך הדין: "מה ההבדל בין האטה לעצירה?" השוטר: "ההבדל הוא שעליך להגיע לעצירה מלאה על פי החוק. תביא לי רישיונות בבקשה!" עורך הדין: "אם תוכל להראות לי חוק שמראה את ההבדל שבין האטה לעצירה, אני אתן לך את הרישיונות שלי ואקבל את הדו"ח בלי בעיה, אבל אם לא תוכל אבקש ממך לשחרר אותי בחזרה לדרכי." השוטר חשב על דברי עורך הדין למשך כמה רגעים ולפתע שלף את הנשק שלו והחל לנפץ את פנסי הרכב החלונות של המכונית. עורך הדין מיד התחיל לצעוק: "אתה נורמלי? מה אתה עושה? תפסיק להרוס לי את האוטו!" השוטר: "עכשיו תגיד לי, אתה רוצה שאני אאט או שאעצור?"
הקבצן שלא שיחק גולף
איש אחד הלך ברחוב, ולפתע ניגש אליו קבצן בעל מראה מוזנח וביקש ממנו נדבה כדי לקנות לעצמו אוכל לארוחת הערב. האיש הוציא את ארנקו מהכיס, שלף מתוכו שטר של 100 ₪ ושאל את הקבצן: "אם אתן לך את הכסף, תשתמש בו כדי לקנות לעצמך בקבוק וויסקי?" "מה פתאום, הפסקתי לשתות כבר מזמן," ענה הקבצן. "תבזבז אותו על הימורים?" שאל האיש. "למה שאהמר?" שאל הקבצן, "אני חוסך את כל מה שיש לי רק כדי להצליח לשרוד." "אפילו לא תוציא אותו על בילוי במגרש הגולף?" וידא האיש. "השתגעת?" נעלב הקבצן. "אף פעם לא שיחקתי גולף בכל החיים שלי!" האיש חייך בסיפוק: "אם כך, אני לא אתן לך את הכסף אלא אזמין אותך אלי הביתה כדי לאכול ארוחת ערב מפוארת איתי ועם אשתי." הקבצן נראה המום ושאל: "אשתך לא תכעס עליך אם תעשה את זה? תראה איך אני נראה, שלא לדבר על זה שכבר מזמן לא התקלחתי..." "אל תדאג לגבי מה שהיא תחשוב" ענה האיש, "אני רוצה להראות לה איך נראה גבר שלא שותה, לא מהמר ולא משחק גולף!"
הקוסם, השוטר והנהג השיכור
בלילה אחד על הכביש המהיר, המשטרה הקימה מחסום לבדיקת רכבים וכבר לאחר כמה דקות הם עצרו רכב שנסע לעבר המחסום במהירות גבוהה מאוד וכמעט שלא עצר. כשהשוטר האחראי ניגש לדלת הנהג כדי לבדוק את פשר ההתנהגות המחשידה הזו, הוא הופתע לגלות שבמכונית יושב אדם לבוש בטוקסידו אלגנטי ולידו מזוודה ענקית. השוטר שאל את אותו מדוע הוא נוסע במהירות גבוהה כל כך והנהג השיב שהוא קוסם ולהטוטן שקבע בטעות שתי הופעות בלילה אחד, וכעת הוא ממהר להגיע להופעה השנייה. "אוקי" אמר השוטר, "נניח שאני מאמין לך. במקרה אני חובב נלהב של קסמים וג'אגלינג, אז אם תוכל לבצע תרגיל שעדיין לא ראיתי, אני אשחרר אותך רק עם אזהרה." הקוסם מסכים בשמחה לאתגר, לוקח את המזוודה שלצדו, יוצא מהרכב ומתחיל להוציא ממנה את האביזרים שלו. כצפוי, הוא תחילה מוציא 2 כדורים ו-2 מקלות להטוטים, אבל אז האביזרים שלו מתחילים להיות יותר ויותר מוזרים. הוא מוציא אבטיח ענק, כיסא מתקפל, עציץ ביגוניה קטן ולבסוף מסור חשמלי ענק. אחד אחרי השני, הקוסם זורק את כל האביזרים שלו באוויר ומתחיל לבצע בעזרתם להטוטים שונים. בינתיים, אחד מהשוטרים האחרים במחסום עוצר רכב נוסף שנהג בזיגזגים, ומגלה שמפיו של הנהג הצעיר עולה ריח חזק של אלכוהול. השוטר לוקח את המסמכים של הנהג החשוד לבדיקה בניידת ומורה לו להמתין במקום לבדיקת שיכרות. הנהג נותר לשבת ברכבו במשך זמן מה, אבל אחרי שהוא הבחין בקוסם שמבצע את התרגיל שלו הוא יצא מהרכב ונכנס לשבת במושב האחורי של הניידת בה נמצא השוטר שבודק את מסמכיו. "תגיד לי אתה רוצה צרות?! אמרתי לך להישאר במכונית שלך אז תישאר במכונית שלך!" צעק עליו השוטר. "עזוב, חבל על הזמן" אמר הנהג, "ראיתי את מבחן השכרות שלכם ואין מצב שאני עובר אותו, אז בוא נחסוך זמן ותיקח אותי ישר לכלא..."
3 הנשים ומסכת העור הנועזת
שלוש נשים עבדו יחד במשרד; האחת נשואה, השנייה מאורסת והשלישית רווקה עם חבר מזדמן. שלושתן לגמו יחדיו קפה באחת מההפסקות, ודיברו על מערכות היחסים שלהן... הנושא העיקרי שעלה הוא כמובן המצב בחדר המיטות, ומה ביכולתן לעשות כדי לשפר ולהמריץ את העניינים. בזמן שהאישה הרווקה ישבה בשקט והאזינה לעצות חברותיה, לפתע היא הבינה ששלושתן יכולות לפלפל את חיי האהבה שלהן והציעה תרחיש שכולן יצטרכו לבצע: "שלושתנו נרכוש לבוש סקסי ונועז, כמו מגפי עור שחורים, כפפות עור ואפשר גם מסיכת עיניים שחורה...". שתי חברותיה היו קשובות ונראו נלהבות מתמיד. האישה הרווקה המשיכה: "כולנו נפתיע את בני הזוג שלנו בדיוק כשהם יגיעו הביתה מהעבודה עם התלבושת הזאת ונראה איך הם יגיבו". לאחר שבוע שלושת החברות ישבו באותו המקום, לגמו קפה ושיתפו אחת את השנייה בתוצאות: האישה הרווקה פתחה ואמרה: "זה היה פשוט מדהים! חבר שלי הגיע לדירה שלי בערב, ואני חיכיתי לו בסלון עם מגפי העור, הכפפות ומסיכת העיניים, בדיוק כפי שתכננו, ועשינו אהבה כמו משוגעים!". האישה המאורסת לא חיכתה רגע נוסף ושיתפה: "זה עוד כלום לעומת מה שאני חוויתי... חיכיתי לו ממש בכניסה לבית, וכשהוא נכנס וראה אותי בלבוש הסקסי הזה, הוא איבד שליטה וחווינו את הריגוש הכי טוב שהיה לנו בחיים!". האישה הנשואה שמרה על שתיקה מאופקת ורק אחרי שחברותיה לחצו עליה היא הסכימה לדבר. "נעלתי את המגפיים, עטיתי את הכפפות, לא שכחתי מסכת העיניים השחורה ואפילו חבשתי כובע בוקרים ישן שיש לי מפורים. התיישבתי על הספה וחיכיתי לבעלי שיגיע הביתה". היא לקחה מספר נשימות והמשיכה: "ואז כשהוא סוף סוף הגיע, חצי שיכור מרופט ומסריח, הוא פתח את המקרר, הוציא בירה, התיישב לידי על הספה ושאל: 'אז זורו... מה יש לאכול הלילה?'".
עסקה של 16 שנים
ביום קיץ שטוף שמש נכנסה אישה צעירה ונאה עם עגלת תינוק לקצבייה השכונתית ובפיה חדשות מרעישות לבעלים: התינוק שבעגלה הוא שלו! הקצב היה מבולבל מאוד, כי הוא היה משוכנע שהוא מעולם עוד לא פגש את האישה הזו, אך עם זאת אי אפשר היה להכחיש את הדמיון בינו לבין התינוק הקטן והאישה המסתורית התעקשה שהם נפגשו במסיבה לפני כשנה ושכבו זה עם זו. הקצב לא ידע מה לעשות שכן למרות שהוא לא זכר את האישה, הוא זכר במעורפל שהוא יצא לאיזו מסיבה בלי אשתו לפני כשנה והשתכר כהוגן... לאחר שיחה ארוכה מאוד הוא הסכים לעסקה עם האישה המסתורית: היא תשמור על סודו מפני משפחתו והוא בתמורה יספק לה ולתינוק בשר בחינם עד שהילד יגיע לגיל 16. במשך שנים רבות הייתה האישה מגיעה ולוקחת את מנת הבשר שהובטחה לה, וכאשר הילד היה בן 10, היא החלה לשלוח אותו במקומה. הקצב מעולם לא אמר להם מילה, אבל ככל שעבר הזמן הוא שם לב שהילד כלל לא דומה לו והוא הבין שהוא כנראה נפל בפח. היות ועברו כבר 10 מתוך 16 השנים שכללה העסקה, הוא המשיך לכבד את ההסכם ולהביא לילד בשר מדי יום. בכל יום שעבר הוא ידע שהוא מתקרב לסופו של הסיוט המייגע הזה. בוקר אחד נכנס הילד, שהיה כבר נער גבוה ונאה, לקח את הבשר והכריז בפני הקצב בגאווה "אתה יודע שאני בן 16 היום?". "וודאי שאני יודע..." אמר הקצב "ולכבוד האירוע החגיגי הזה יש לי בקשה מיוחדת אליך. כשאתה חוזר אל אמא שלך היום תן לה את מנת הבשר הזאת ותגיד לה שזה הדבר האחרון שהיא אי פעם תקבל ממני. אם היא תנסה להמשיך לסחוט אותי אני מוכן ללכת איתה לבית המשפט ואני יודע שאני אנצח! ואם אתה רוצה לעשות לי טובה, תחזור אחר כך הנה ותתאר לי את הפנים שלה אחרי שהיא הבינה שאיתי היא סיימה את הסיפור!" הילד היה קצת מבולבל אבל הוא החליט לספר לאימו את דברי הקצב במלואם, הרי בכל זאת מדובר באדם שנתן לו אוכל בחינם במשך כל חייו. לאחר שהיא שמעה את דבריו היא פשוט הנהנה והפטירה, "אתה מוזמן לחזור ולהגיד לו איך הפנים שלי נראות, ובאותה ההזדמנות תגיד לו שבשנים האחרונות קיבלתי גם חלב, לחם, ירקות וביצים בחינם, אבל אף אחד מהגברים האחרים לא היה מספיק פראייר כדי להסכים ליותר מ-10 שנים!".
תמיד משתלם להתמקח על המחיר
אדם אחד נכנס למרפאת רופא שיניים ושואל את הרופא כמה תעלה עקירת שן בינה. "700 שקל" עונה לו הרופא. "זה סכום מגוחך", השיב האיש, "האם יש דרך זולה יותר?" רופא השיניים חשב על כך לרגע ואמר: "ובכן אם לא אשתמש בחומר הרדמה אוכל להוריד את המחיר ל-500 שקל". "זה עדיין יקר מדי", השיב האיש. הרופא המשיך לנסות ואמר: "אם אחסוך בחומר ההרדמה ופשוט אעקור את השן בעזרת פלייר בלי הרבה הכנה, אוכל להוריד לך את המחיר ל-300 שקל". "לא", נאנח האיש, "זה עדיין נשמע לי יקר מדי". רופא השיניים החל לגרד את ראשו בנואשות ולבסוף אמר: "אם אתן לאחד המתלמדים שלי לעשות את הטיפול, אני משער שאוכל להוריד את המחיר ל-100 שקל...". "מעולה!" קרא האיש בשמחה, "תקבע לאשתי תור ליום שלישי הבא בבקשה!"
הקרבה בחיי הנישואים
כשמוטי ושרית חגגו 50 שנות נישואים, מוטי החליט לשאול את אשתו שאלה חשובה ורגישה: "שרית, תגידי האם בכל השנים שלנו יחד בגדת בי?" "ובכן..." השיבה שרית, "בגדתי בך, אבל ללא ספק זה היה לטובתך האישית!" "לטובתי? איך זה יכול להיות?", התפלא הבעל, "כמה פעמים בגדת בי?" "רק 3!", ענתה אשתו. "רק 3?!?" התרעם מוטי, "מתי זה קרה?" "ובכן, זוכר שהיית בן 35 והיית נחוש לפתוח עסק חדש אבל הבנק סירב לתת לך הלוואה? ולמחרת הגיע מנהל הבנק בכבודו ובעצמו לבית ואישר לך את ההלוואה מבלי לשאול דבר?" "יקירתי!" חייך מוטי, "עשית את זה בשבילי? אני לא מאמין, איזו אישה מתחשבת את! אני מעריך אותך אפילו יותר!" ואז המשיך ושאל בסקרנות״ "ומתי הייתה הפעם השנייה?". "ובכן אהובי, זוכר שחטפת התקף לב והזדקקת לניתוח מסובך אבל אף מנתח לא הסכים לקבל אותך? וכעבור מספר שעות פרופסור קפלן הגיע מהקצה השני של הארץ במיוחד כדי לנתח אותך?" "אני לא מאמין, הצלת את חיי!" שמח הבעל ואמר: "איך אוכל להודות לך, את האישה הכי נפלאה שיכלתי לבקש! אני כל כך מתרגש, עכשיו ספרי לי מתי הייתה הפעם השלישית?" "ובכן בעלי היקר, זוכר שלפני כמה שנים רצית לעמוד בראש ועד הבית והיו חסרים לך 13 קולות כדי לנצח?..."
הבעל והמאהב
גבר ואישה ישנו יחד במיטה כשלפתע, בשעה 4 בבוקר, נשמע רעש מבחוץ. האישה התעוררה בבהלה, קפצה מהמיטה וצעקה: "אתה חייב לברוח! בעלי חזר הביתה!" חצי ישן וחצי ער ומבולבל לחלוטין, האיש קם מהמיטה, קפץ מהחלון כשהוא עירום לחלוטין, התרסק על האדמה וברח לכיוון הרכב שלו כשבדרך הוא נתקל בשיח קוצני וכואב. האישה צפתה במחזה המוזר הזה, קמה באטיות מהמיטה ולבשה את החלוק שלה. לאחר כמה דקות נשמעה דפיקה בדלת והאיש עומד בפתח, מתנשף בכבדות, מכוסה בשריטות ובחבלות וצועק עליה: "יא משוגעת אחת! אני בעלך!" והאישה עונה לו: "אז למה ברחת?!"
בלבול בבדיקה הרפואית
מר כהן הגיע לקופת החולים כדי לאסוף את תוצאות הבדיקות שאשתו עשתה, ולמרבה ההפתעה הוא התבקש להיכנס למשרד של הרופא שלה. "שלום רב אדון כהן, אני מאוד מתנצל על הטרחה, אבל הייתה לנו תקלה נוראית... מערכת הבדיקות שלנו התבלבלה בין תוצאות הבדיקות של אשתך לבין גברת כהן אחרת שהגיעה להיבדק בדיוק באותו יום אחריה. למרבה הצער שתי הבדיקות העלו תוצאות רעות, ועכשיו אנחנו לא יודעים איזו מחלה יש לאיזו גברת כהן..." "אני לא מבין, מה הסיפור? תביאו לכאן את אשתי ואת הגברת השנייה ותגידו להן לעשות שוב את הבדיקות שהן צריכות לעשות בהתאם למה שגליתם" אמר מר כהן. "זה מה שהיינו עושים בדרך כלל", השיב לו הרופא, "אבל במקרה הזה האופי של התוצאות הוא מאוד רגיש, ואנחנו לא רוצים להפחיד אף אחת מהנשים או לחשוף את הבעיה שלה". "למה אתה מתכוון? מה בדיוק מצאתם?" "לגברת כהן אחת יש אלצהיימר ולגברת כהן השנייה יש עגבת..." "זה איום ונורא! אי אפשר פשוט לעשות את הבדיקות שוב ולראות בדיוק איזו מחלה יש לכל אחת?" "אנחנו יכולים לעשות זאת, אבל אני צריך להגיד לך שהבדיקה הנוספת לא תהייה כלולה במסגרת הביטוח, ולמרבה הצער שתי הבדיקות האלו מאוד יקרות". "אוי ואבוי דוקטור... בדיוק יצאתי לפנסיה ואין לנו הרבה כסף בבית... מה אני אמור לעשות? ומה לגבי אשתי? איך נדע אם יש לה עגבת או אלצהיימר?" הרופא חשב במשך כמה רגעים ולבסוף אמר: "תראה אדון כהן, יש לי הצעה מאוד פשוטה וחסכונית שתעזור לך לגלות בדיוק ממה אשתך סובלת. תיקח אותה לנסיעה ותוריד אותה באמצע העיר במקום שהיא לא מכירה. אם היא תצליח לחזור הביתה, אל תשכב איתה!"
אשתו של האיש היהיר
איש אחד נתקל בחבר מבית הספר אותו הוא לא ראה במשך שנים רבות. ידידו הוותיק היה ידוע לשמצה בהתרברבות שלו בתקופת הלימודים – הוא היה מתרברב ברכוש שלו, בהישגים בשיעורים ובמערכות היחסים שהיו לו, והאיש תהה האם הדברים השתנו במקצת מאז הפעם האחרונה בה התראו. כעבור מספר דקות של שיחה היה ברור שהידיד הוותיק נותר בדיוק כפי שהיה... הוא נהנה מאוד לדבר על העבודה המדהימה שלו, הווילה הענקית שלו והמכונית היוקרתית שזה עתה רכש לעצמו. בשלב מסוים שלף הידיד היהיר תצלום של אשתו והראה אותה לאיש: "דוגמנית או לא דוגמנית?" הוא שאל בחיוך מסופק. "אם אתה חושב שהיא נראית טוב, אתה צריך לראות את אישתי", השיב האיש. "למה?" שאל הידיד בתמיהה, "היא נראית יותר טוב מאשתי?" "לא," ענה האיש, "היא רופאת עיניים."
הבן המועדף
שלוש נשים מבוגרות נפגשו זו עם זו כדי לפטפט על החיים, ובדומה לכל אימא, כל אחת מהן שמחה לספר לאחרות מה הופך את הבן שלה למוצלח ולאהוב מכולם. "יעקב שלי," אמרה הראשונה, "הוא ללא ספק הבן שכל אימא הייתה רוצה. בכל יום ראשון הוא מביא לי זר ענקי של פרחים, מדי יום חמישי הוא מזמין אותי למסעדה יקרה לאכול, ומספיק שאני רומזת שחסר לי משהו בבית ולמחרת זה כבר ממתין לי על יד דלת הכניסה. כמות הכסף שהוא מוציא עלי היא דבר שאין כדוגמתו!" "נשמע שיעקב באמת נחמד מאוד," ענתה השנייה. "אבל עם כל הכבוד, בכל פעם שאני חושבת על הדרך שבה משה מטפל בי, אני מבינה שאין מקום להשוואה. בכל בוקר הוא מכין לי חביתה וקפה טרי, בכל צהריים הוא מגיע במיוחד כדי לבשל לי ארוחה בת שלוש מנות, ובכל ערב ממתינה לי ארוחת מלכים אצלו בבית. כשמדובר על בזבוז כסף על אמא שלו, הוא אף פעם לא מפחד להיפרד מכמה מאות שקלים." "נו," נאנחה השלישית. "אני לא רוצה לגרום לאף אחת מכן לאי נעימות, אבל כמה מאות זה סכום שולי ביותר. כבר כמה שנים שאריק שלי מבזבז עלי לפחות כמה אלפים מדי חודש!" "כמה אלפים?!" קראו שתי האחרות. "איך זה ייתכן?" "פשוט מאוד," ענתה האישה השלישית בסיפוק. "פעמיים בשבוע הוא נוסע עד לירושלים ומשלם לאיזה ד"ר אחד 500 שקלים לשעה רק כדי לשכב על הכורסה שלו ולדבר עלי ועל איזה אמא מיוחדת אני..."
גם אחרי 75 שנות נישואים יש הפתעות
זוג מבוגר חגג את יום הנישואין ה-75 שלהם בארוחת ערב רומנטית לאור נרות. הגבר חיבק את אשתו ולחש לה באוזן, "יקירתי, יש משהו שרציתי לשאול אותך כבר זמן מה. תמיד הטרידה אותי העובדה שהילד העשירי שלנו לא דומה כלל לאחיו. לפני שאמשיך אני רוצה להבטיח לך ש-75 השנים בהן אנו יחד היוו את התקופה המאושרת ביותר בחיי, והתשובה שלך לא יכולה לגרוע מכך, אך אני חייב לדעת, האם יש לילד אבא אחר?" האישה הרכינה את ראשה ולא הצליחה להסתכל לבעלה בעיניים. היא התמהמהה לרגע ואז התוודתה: "כן, יש לו אבא אחר". הגבר היה מבועת. התשובה של אשתו הכתה בו קשה יותר משציפה. עם דמעות בעיניים הוא שאל, "מי? מי זה היה? מי האבא שלו?" שוב, האישה הרכינה את ראשה והתמהמהה לפני שסיפקה את התשובה. היא ניסתה לאגור אומץ ולהגיד לו את האמת, וכשהרגישה שהיא מוכנה, ענתה, "אתה..."
האישה שהחליטה לטוס לבד לווגאס
איש אחד הגיע לביתו וראה שאשתו מזה 10 שנים אורזת את כל בגדיה במזוודות. "לאן את הולכת?" דרש הבעל המופתע לדעת. "ללאס וגאס! גיליתי ששם אנשים ישלמו לי 500 דולר במזומן על מה שאני עושה עבורך בחינם!" האיש חשב לרגע קט ומיד התחיל לעזור לה לארוז את בגדיה. "מה אתה חושב שאתה עושה?" שאלה האישה בהפתעה. "אני טס איתך ללאס וגאס... אני רוצה לראות איך תצליחי לחיות מ-1,000 דולר במשך שנה."
איך מוכרים שואב אבק באפריקה?
חברה לייצור ושיווק שואבי אבק החליטה להרחיב את הפעילות העסקית שלה לאפריקה, וכדי "לפצח" את השוק החדש בצורה הטובה ביותר, מנכ"ל החברה החליט לנסוע בכבודו ובעצמו כדי להתחיל למכור את השואב המתקדם של החברה. ביום הראשון של מסע המכירות שלו הוא הגיע לכפר מבודד, וכשהוא ראה עד כמה כל הכפר מלוכלך הוא מיד החל לחשב את הרווח העצום שהוא יוכל לעשות במקום שכזה. המנכ"ל דפק על הדלת של הבקתה הגדולה ביותר בכפר ולאחר רגע קל קיבלה את פניו אישה מבוגרת לבושה בסינר מטונף. "חדשות נהדרות יקירתי!" הוא אמר לה, "נגמרו הימים שבהם היית צריכה לעבוד קשה כדי לנקות את הבית! אני כאן כדי להציג בפנייך את שואב האבק הטוב ביותר בעולם!" "אני לא צריכה שום שואב אבק", ענתה לו האישה. "את לא מבינה, זה הפתרון לכל בעיות הלכלוך שלך!" "אני לא צריכה את הפתרון שלך", השיבה האישה. "יקירתי, את אולי לא חושבת שאת צריכה את שואב האבק הזה, אבל תאמיני לי שברגע שפתאום משהו נשבר או מתלכלך בבית אין שום מוצר אחר שיכול לנקות ביעילות כמו שואב האבק המתקדם הזה." "אני בחיים לא אשתמש בשואב אבק, אני מסבירה לך שאני לא צריכה את זה..." "אז אני אוכיח לך שאת כן צריכה!" אמר המנכ"ל והתפרץ לתוך הבקתה, לקח דלי מלא בזבל ומים מזוהמים ושפך אותו על הרצפה. האישה מיד החלה לצעוק: "משוגע אחד! חכה חכה אני קוראת לבעלי, הוא וכל הגברים של הכפר כבר יטפלו בך!!!" המנכ"ל לא היסס לרגע ואמר: "עכשיו את תראי איך כל הטיפונת הזאת נעלמת תוך שנייה! יהיה לך הבית הכי נקי בכפר, ואת תהיי האישה הראשונה בכל אפריקה עם הפלא הטכנולוגי המדהים הזה. אני מבטיח לך שאם שואב האבק שלי לא ינקה את כל הזבל הזה אני אנקה את הכל בעצמי ואפילו אוכל את כל הזבל עם כפית!" "אתה יודע מה? אין בעיה" אמרה האישה ויצאה מהבית. "רגע... לאן את הולכת?" שאל המנכ"ל המבולבל. "לשכנה שלי כדי להביא לך כפית, כי בכפר שלנו אין בכלל חשמל!"
חיילי האו"ם שלא הצליחו להירדם
ארבעה חיילי או"ם; מקסיקני, בריטי, אמריקאי וצרפתי הוצבו לשמור על בסיס מבודד הכולל שני חדרי שינה ומאגר נשק. כשהגיע הלילה הראשון הוחלט כי הבריטי יישן יחד עם המקסיקני בחדר אחד, והצרפתי והאמריקאי ישנו יחד בחדר השני. למחרת בבוקר הבריטי ניגש לאמריקאי והצרפתי כשעיניו אדומות ונפוחות, שיערו סתור והוא בקושי מצליח לעמוד על רגליו, ואמר: "חברים, אני לא מסוגל להחזיק מעמד עם הדבר הזה! המקסיקני נחר כמו 8 מסורים חשמליים! כל הלילה לא הצלחתי לעצום את העיניים ורק ישבתי במיטה ובהיתי בו. אחד מכם מוכרח להתחלף איתי בחדרים!" "אני בטוח שאתה סתם מגזים", השיב האמריקאי, "אני אתחלף איתך ואתה תראה שמחר בבוקר אני אהיה ערני וכשיר כמו תמיד". למחרת בבוקר החייל האמריקאי ניגש לבריטי ולצרפתי עם עיניים אדומות ונפוחות ושיער סתור, כשהוא בקושי מצליח לעמוד על רגליו. "ובכן, הצלחת להירדם?" שאלו. "מה זה הדבר הזה?" אמר האמריקאי, "המקסיקני הזה נוחר כמו 10 חמורים! כל הלילה לא עצמתי עין ורק ישבתי במיטה והסתכלתי עליו. אני לא מסוגל לישון איתו שוב, אחד מכם חייב להתחלף איתי בחדרים!". "אתם סתם מתבכיינים", אמר הצרפתי, "אני אתחלף איתך ואשן שם בעצמי. אתם תראו שארדם תוך רגע ושזה לא כל כך נורא כמו שאתם מתארים". למחרת בבוקר הצרפתי, האמריקאי והבריטי נפגשו, ושני האחרונים לא האמינו למראה עיניהם; הצרפתי נראה ערני מתמיד, עם עיניים בוהקות ושיער מסודר. "איך הצלחת לישון עם הנחירות שלו?" שאלו האמריקאי והבריטי במבט המום. "בלי שום בעיה", השיב הצרפתי, "לפני שהלכתי לישון טפחתי למקסיקני על הישבן, נישקתי אותו בלחי ואיחלתי לו לילה טוב. כל הלילה הוא פשוט ישב על המיטה שלו והסתכל עלי".
פגישה מביכה באמצע הסופר
בזמן שאלי בן ה-46 ערך קניות בסופר, הוא הבחין באישה שמנופפת לעברו כמי שמכירה אותו שנים רבות. בזמן שאותה הגברת החלה להתקדם לכיוונו, אלי ניסה להבין מהיכן הוא מכיר אותה... ׳אולי היינו יחד בצבא או שהיא עבדה איתי פעם?׳ הוא שאל את עצמו וגירד בראשו. הזמן כמובן לא עצר מלכת, והאישה הלא מזוהה נעמדה מול אלי ושאלה לשלומו. "אני מתנצל מראש על הזיכרון הקצר שלי" השיב אלי ושאל: "אבל מאיפה את מכירה אותי?" "אני חושבת שאתה האבא של אחד הילדים שלי" היא ענתה ללא היסוס. אלי מיד התחיל לשחזר במוחו את הפעמים בהן מעד ובגד באשתו, ולאחר מספר שניות חשב שהבין מאיפה האישה מוכרת לו. "את היית הרקדנית במסיבת הרווקים של החבר שלי יוסי, לפני עשר שנים? את ואני חגגנו כל הלילה בכל מקום שרק אפשר לדמיין והתעוררנו בלי בגדים על שולחן הסנוקר!" האישה הסתכלה עליו במבט מופתע והחלה לומר "לא, אני..." אך אלי לא נתן לה להשלים משפט והמשיך לנסות לנחש: "את האחראית צוות ההווי והבידור בבית המלון ברודוס? כן, אני נזכר עכשיו, בגללי פספסת את מופע הבוקר בבריכה!" האישה שוב ניסתה להגיב וכל מה שהצליחה לומר הוא "אתה בטח מתבל..." אלי שהתחיל להילחץ ולהזיע המשיך בשלו: "אוקיי... אני זוכר! את הדיילת הנחמדה שדאגה לשדרג אותי למחלקת עסקים לפני שנתיים בטיסה מישראל לניו-יורק! יצרנו תור של 3 אנשים לשירותים, איזה מביך זה היה..." האישה קטעה אותו כשניסה להעלות עוד חוויה מסוג זה, הביטה עליו במבט עצבני מאוד ואמרה: "לא אדוני, אני בסך הכל המורה של הבן שלך בבית הספר".
איך מכניסים תולעת לחור?
יום אחד ביקש סבא יעקב מנכדתו דניאל שתעזור לו לשתול צמחים בגינה. לאחר כחצי שעה של עבודה ראה הסבא שנכדתו הפסיקה לשתול צמחים ורק עמדה והביטה על האדמה. סבא יעקב ניגש אליה ושאל: "מה קרה? כבר התעייפת?" "לא סבא", ענתה דניאל, "מצאתי תולעת קטנה ומסכנה שלא מצליחה להיכנס לחור שלה באדמה". סבא יעקב ניגש לראות במה מדובר, וראה שדניאל מחזיקה בתולעת ומנסה להכניס אותה בחזרה לחור באדמה, אולם היא אינה משתפת איתה פעולה. לאחר כמה רגעים של צפייה בנכדתו נאבקת בתולעת הוא פנה לדניאל ואמר לה: "מתוקה תוותרי, את לא תצליחי כי זה בלתי אפשרי. התולעת הזו יותר מדי רפויה ומידלדלת כדי שתוכלי לדחוף אותה לשם". דניאל התעלמה מסבה ולכן אחרי מספר שניות הוא אמר לה: "את יודעת מה, בואי נעשה התערבות; אתן לך עוד 2 דקות לנסות להכניס את התולעת לחור. אם תצליחי, תקבלי ממני 50 שקלים, אבל אם לא תצליחי אחרי 2 הדקות אנחנו חוזרים לשתול צמחים ולא משחקים עוד עם התולעת, טוב?" דניאל חשבה קצת, ואז רצה הביתה עם התולעת בידה. כשחזרה לגינה היה בידה השנייה תרסיס לשיער. היא ריססה את התולעת עד שנהייתה ישרה ונוקשה כמסמר והיא הכניסה אותה בקלות לתוך החור באדמה. סבא יעקב הרים גבה, נתן לדניאל את 50 השקלים שהבטיח לה, חטף מידה את תרסיס השיער ורץ בחזרה לתוך הבית. כעבור חצי שעה סבא יעקב חזר לגינה ונתן לנכדתו 50 שקלים נוספים. דניאל המופתעת אמרה: "סבא, כבר הבאת לי כסף, הכל בסדר... אתה מרגיש טוב?" "אני מרגיש מצוין!", אמר סבא יעקב, "50 השקלים שנתתי לך קודם היו ממני, וה-50 האלה זה מסבתא שלך כאות תודה על הרעיון המעולה שלך!"
חוקי המנגל לשני המינים
אין זמן טוב יותר לעשות על האש בחוץ עם המשפחה והחברים מאשר בחודשי הקיץ החמים, כשסוף סוף יוצא לנו לראות את הגברים עומלים קצת במלאכת הבישולים, עומדים מעל אש המנגל החמה, הופכים כנפיים וסטייקים על ימין ועל שמאל ומנפנפים עד שהיד כמעט יוצאת להם מהמקום. אך האם באמת הגברים הם אלה שמשקיעים את מלוא המאמץ, או שמא מדובר באשליה אופטית ותו לא? הנה סדר האירועים האמיתי שמתרחש בעת רוב אירועי העל האש: 1. האישה קונה בשרים. 2. האישה מכינה סלטים, רטבים ומרינדות. 3. האישה מפשירה את הבשר ומכינה אותו לבישול. החלק הזה כולל את השריית הבשר במרינדות עוד מהיום הקודם. 4. האישה מרכזת את הבשר, התבלינים, הרוטב וכלי הבישול על מגש, עבור הגבר. 5. הגבר נמצא בחצר, שותה בירה ליד המנגל. 6. האישה יוצאת מטווח 3 המטרים של המנגל, אזור אסור לנשים בשל התפרצויות טסטוסטרון של הגבר המבשל ויועציו הרבים. 7. הגבר מניח את הבשר על המנגל. 8. האישה עורכת את השולחן, מוציאה שתייה, מסדרת סלטים ופיתות. 9. האישה הולכת להודיע לגבר שהבשר נראה מוכן. 10. בתגובה, הגבר מבקש בירה נוספת. 11. הגבר מסיר את הבשר מהאש ומוסר אותו לאישה. 12. האישה מגישה את האוכל לכולם. 13. לאחר הארוחה, האישה מפנה את השולחן. 14. האישה שוטפת את הכלים. 15. כולם מחמיאים ומשבחים את הגבר, כתודה על המאמץ הרב שהשקיע. 16. הגבר שואל את האישה אם היא נהנתה מהיום החופשי שהוא סידר לה סוף סוף, בו החליף אותה בבישולים. 17. האישה מגיבה בזעם. 18. הגבר מסכם את האירוע - "אי אפשר לרצות נשים!"
מה אסור להגיד לאשתך בזמן ריב?
ביום חמישי אבי וכל חבריו למשרד קיבלו את המשכורות שלהם, ובמקום לחזור הביתה לאשתו אבי החליט לצאת למסיבה פרועה עם כל החברה. הם התחילו במסעדה, המשיכו לפאב, משם למסיבה ובסופו של דבר אבי חזר לביתו רק ביום שישי בצהריים. הוא הגיע מבולגן לחלוטין, מסריח מאלכוהול ועם חשבונות מפה ועד מחר במקום עם תלוש משכורת גדול ויפה. אשתו הייתה מאוד מאוד לא מרוצה, ואחרי כמעט שעה שלמה של צעקות וביקרות על ההתנהגות חסרת האחריות של בעלה היא שאלה אותו: "איך אתה היית מרגיש אם פתאום אני הייתי נעלמת בלי הסבר ואתה היית רואה אותי רק יום-יומיים אחר כך?" "זה יהיה בסדר גמור מצדי לא לראות אותך אפילו שבוע שלם!" הוא ענה. ואכן, כבר באותו היום אבי לא ראה יותר את אשתו, וגם לא ביום שבת. יום ראשון הגיע ואבי נשאר בבית ועדיין לא ראה את אשתו... ביום שני הוא עדיין לא ראה את אשתו ובילה כמעט את כל היום לבד במיטה. ביום שלישי אבי עדיין לא ראה את אשתו, אבל הרופא אמר שהנפיחות יורדת מעט בעין שמאל ואבי יהיה מסוגל לראות אותה בצורה מטושטשת מהזווית של העין שלו עד יום רביעי...
הנדבן והסיפור קורע הלב
לפני שנים רבות בעיר קטנה ברומניה, חי נדבן ידוע שהיה עוזר ותורם כסף לכל נזקקי העיר והסביבה. יום אחד דפק על דלתו גבר מגודל וחסון וביקש לדבר עם הנדבן בארבע עיניים בנוגע למקרה שדורש את תשומת ליבו המידית. הנדבן והגבר המגודל נכנסו לבית, התיישבו בסלון ולאחר חילופי דברים קלים החל הגבר לבכות בקול גדול. "מה קרה ידידי?" שאל הנדבן. "אני הגעתי אליך היום כדי לספר לך סיפור נורא ואיום", השיב הגבר, "אני יודע שאתה מאמין גדול בצדקה ולכן אני רוצה שתשמע את הסיפור קורע הלב שאני גיליתי לאחרונה". "ספר ידידי ספר!" עודד אותו הנדבן תוך כדי שהוא מגיש לו ממחטה לקנח את אפו ולמחות את דמעותיו. בעודו ממשיך לבכות ללא הרף, המשיך הגבר את סיפורו. "יש כאן בעיר משפחה ענייה מאוד שסבלה לאחרונה מרצף איום של מזל ביש. האבא ברח עם אישה אחרת לפני חודש, האמא חולה מאוד ואינה מסוגלת לעבוד ותשעת ילדי המשפחה רעבים ללחם". "ממש טרגדיה", העיר הנדבן. "זה עוד לא הכל!" המשיך הענק הבוכה, "החלק הגרוע ביותר הוא שהם לא שילמו את שכר הדירה שלהם כבר כמה חודשים, ואם הם לא ימצאו דרך לגייס 400 מטבעות כסף, האמא המסכנה הזאת ו-9 ילדיה ייזרקו לרחוב הקר!" "זה באמת איום ונורא", אמר הנדבן, "אני מודה לך מאוד שחלקת איתי את הסיפור הזה, אבל יש רק דבר אחד שאני לא מבין, איך אתה שמעת על הסיפור הזה ומה הקשר שלך למשפחה הזאת?". "אני?" השיב הגבר הרומני ומחה את הדמעות מעיניו, "אני בעל הבית שלהם".
המבחן של סוקרטס
נהוג לספר כי ביוון העתיקה רבבות אנשים היו פונים מדי יום לפילוסוף סוקרטס, כדי לשמוע את תובנותיו ולבקש את עצתו לגבי החיים. יום אחד, רץ אליו אחד ממכריו בהתרגשות ואמר: "סוקרטס אתה יודע מה שמעתי על דיוגנס?" "חכה רגע", ענה לו סוקרטס, "לפני שאתה מספר לי, הייתי רוצה שתעבור מבחן קטן שנקרא מבחן המסנן המשולש". "המסנן המשולש?" התפלא האיש. "בדיוק", אמר סוקרטס "לפני שאתה מדבר איתי על דיוגנס בוא נעצור רגע כדי לסנן את מה שאתה עומד להגיד. המסנן הראשון הוא אמת. האם אתה בטוח לחלוטין כי מה שאתה רוצה לספר לי הוא דבר אמת?" "ובכן לא לחלוטין", הודה האיש לאחר מחשבה קלה, "שמעתי על זה רק עכשיו ורצתי לספר לך!" "בסדר", המשיך סוקרטס, "אז אתה לא באמת יודע אם זה נכון או לא. עכשיו נעבור למסנן השני - המסנן של הטוב. האם מה שאתה עומד לספר לי על דיוגנס הוא טוב?" "לא, למעשה זה אפילו קצת רע..." ענה האיש. "אם כן..." אמר סוקרטס בטון כועס, "אתה רוצה לומר לי משהו על דיוגנס שעלול להיות רע, למרות שאתה לא בטוח שהוא נכון?" האיש משך בכתפיו במבוכה וסוקרטס המשיך: "אתה עדיין עשוי לעבור את המבחן אם תצלח את המסנן השלישי - שימושיות. האם מה שאתה רוצה לספר לי על דיוגנס הוא דבר שאוכל לעשות בו שימוש ממשי?" "לא, לא ממש..." גמגם האיש. "ובכן", סיכם סוקרטס, "אם מה שאתה רוצה לספר לי אינו בהכרח דבר אמת, הוא לא טוב ואפילו לא שימושי, למה לספר לי אותו או למישהו אחר?" האיש נשאר חסר מילים והמשיך לעמוד נבוך ומבויש, עד שלבסוף סוקרטס סובב אליו את גבו והלך. מהסיפור הזה ניתן ללמוד 2 דברים: 1- כמה חכם היה סוקרטס - פילוסוף דגול אשר זכה להערכה רבה אז וגם היום. 2- מדוע למרות כל חכמתו, סוקרטס מעולם לא גילה שדיוגנס ניהל רומן עם אשתו...
הקודם עמוד הבא