מפני שיבה בקו"ם

אני מעל גיל 60 והצבא חושב שאני מבוגר מדי בשביל לרדוף אחרי מחבלים.
אתה לא יכול להתגייס לצבא מעל גיל 42, שזה באמת קטע מוזר. במקום לשלוח ילדים בני 18 להלחם, הם צריכים לקחת אותנו, הזקנים. החוק צריך להיות הפוך: אתה לא יכול להתגייס מתחת לגיל 35.

בתור התחלה, אספר לכם שמחקרים קובעים כי בני 18 חושבים על סקס בכל 10 שניות. מבוגרים חושבים על זה רק פעמיים ביום, וזה משאיר לנו 28,000 שניות נוספות כדי להתרכז באויב.
הצעירים לא חיו מספיק כדי להיות באמת עצבניים, וחייל עצבני הוא חייל מסוכן באמת. "הגב שלי כואב", "אני לא יכול לישון", "אני עייף", "אני רעב", אנחנו פשוט חסרי סבלנות ואולי אם יתנו לנו להרוג אידיוט או שניים אז זה יגרום לנו להרגיש טוב יותר.

למען השם, בני 18 אפילו לא רוצים לקום לפני 10 בבוקר. הזקנים תמיד קמים מוקדם כדי לעשות פיפי, אז מה הקטע.
חוץ מזה, גם אם אני עייף אני עדיין מעדיף להיות ער ולבדוק שכולם בסדר. ואם אני כבר ער, למה לא להרוג איזה מחבל טינופת?

 

אם יתפסו אותנו לא נלשין על חברים שלנו, בעיקר כי לא זכרנו כלום מאז. למעשה, הדרגה ושמות החיילים על המדים זה בעיקר תזכורות עבורנו.

הטירונות תהיה קלה יותר לחבר'ה המבוגרים, אנחנו רגילים מהבית לקבל צרחות ואנחנו רגילים לאוכל רך. פיתחנו גם הערכה לרובים. אנחנו משתמשים בהם מדי פעם כתירוץ לצאת מהבית.

וכל החלק של המסלולים? אפשר לוותר עליו. הייתי לוחם ומעולם לא ראיתי בזמן לחימה קיר בגובה 10 מטרים עם חבל תלוי עליו.
למעשה, כל החלק של הריצה הוא ביזבוז זמן. לא ראיתי אדם שהצליח להתחמק מכדור.

לילד בן 18 יש את כל החיים לפניו. הוא עדיין לומד להתגלח, לומד להתחיל שיחה עם בחורה יפה. הוא עדיין לא הבין שלכובע יש מצחיה כדי להגן על עיניו מהשמש ולא בשביל החלק האחורי של ראשו.

כל אלה סיבות מספיק טובות לשמור על הילדים שלנו בבית כדי שילמדו קצת יותר על החיים, בטרם שולחים אותם להלחם.

הבה נלך אנחנו, הזקנים, להלחם בטרוריסטים הפחדנים. הדבר האחרון שהאויב היה רוצה הוא לראות מאות אלפי פרצופים מבוגרים של אנשים עצבניים, עם נשק אוטומטי, שיודעים כי שנותיהם היפות מאחוריהם.

ואם כבר, בואו נגייס נשים מעל גיל 50!
אם אתם חוששים מזקנים עצבניים, לא תרצו להתקל באישה בגיל המעבר. תאמינו לי.