אמריקה אולי מזוהה עם ג'אז, מחזות זמר וקולנוע הוליוודי, אבל יש לה גם מסורת עשירה ומסקרנת של מוזיקה קלאסית – מקורית, מגוונת, ולעיתים מרגשת עד דמעות. בין הנופים המרהיבים של הרי האפלאצ'ים, הצלילים העירוניים של ניו יורק, וההשראות שנולדו מתוך גוספל, בלוז וחלוציות אמנותית – נולדו יצירות שלוכדות את הרוח האמריקאית ומציעות חוויה מוזיקלית שונה ומרעננת. בכתבה הזו בחרנו 12 יצירות מופת מאת מלחינים אמריקאים – מהשקט החודר של סמואל בארבר ועד למסע המהיר של ג'ון אדמס – שיפתחו עבורכם דלת לעולם קלאסי אחר, אבל לא פחות יפה מכל מה שהכרתם עד היום.
זהו קונצ׳רטו רומנטי שנחשב לאחד הראשונים מסוגו שכתבו מלחינים אמריקאים בהשראת הרומנטיקאים האירופאים, אשר זכה להכרה והצלחה בינלאומית (הופעת הבכורה התקיימה ב-1889). יצירה זו משלבת וירטואוזיות פסנתרנית עם עומק רגשי, והיא מציבה את מקדואל כאחד החלוצים של המוזיקה הקלאסית האמריקאית.
יצירה זו היא הסימפוניה הראשונה שכתבה מלחינה אמריקאית שזכתה להצלחה ציבורית רחבה. המלחינה שלה הייתה ילדת-פלא, שיכלה לשיר בדייקנות 40 נעימות בגיל שנה, לימדה את עצמה לקרוא בגיל 3 וחיברה ואלסים פשוטים מגיל 4. היצירה משלבת מנגינות עממיות איריות עם סגנון רומנטי עשיר, ונחשבת לניסיון מוקדם ומרשים ליצור סגנון מוזיקלי אמריקאי ייחודי.
יצירה מעוררת מחשבה זו נכתבה להרכב קאמרי, ובמסגרתה חצוצרה בודדה חוזרת שוב ושוב על "שאלה" מוזיקלית, בעוד כלי הנשיפה מנסים לתת "תשובות" שהולכות ונעשות עצבניות. היצירה החדשנית הזו מציגה שילוב יוצא דופן של פילוסופיה ומוזיקה שמייצגת את הנכונות לניסויים וחדשנות בתרבות האמריקאית המוקדמת.
היצירה הזו לפסנתר ותזמורת היא דוגמה נהדרת לתוצאות השילוב הנפלאות בין מוזיקת ג׳אז למוזיקה קלאסית. עם פתיח בלתי נשכח של קלרינט בטון גבוה וצלילים קצביים ומלאי חיים, גרשווין גישר בין עולמות הפופ והקלאסי. בעזרת יצירות שכאלה הוא קיבע את מעמדו כאחד מחשובי יוצרי המוזיקה הקלאסית והמוזיקה הפופולרית בארצות הברית, אף שנפטר בטרם מלאו לו 39 שנים.
זו הסימפוניה הראשונה של מלחין אפרו-אמריקאי שבוצעה על ידי תזמורת סימפונית גדולה (רוצ'סטר, 1931). היצירה משלבת בלוז, מקצבים אפרו-אמריקאיים וסגנון סימפוני קלאסי – והיא נחשבת לאחת מיצירות המפתח בהיסטוריה של המוזיקה האמריקאית השחורה הקלאסית.
כפי ששמה מרמז, היצירה הזו היא למעשה מסע מוזיקלי אל נופי הגרנד קניון ב-5 חלקים. כל אחד מהם מתאר תמונה נופית אחרת, החל מ״זריחה״ ועד ״ברכיבה״ עם תיפוף המדמה צעדי פרסות. גרופה, שגם עיבד את "רפסודיה בכחול", יצר כאן יצירה ציורית וצבעונית במיוחד שהפכה לפופולרית בקונצרטים ברחבי ארצות הברית והעולם.
פרייס היא האישה האפרו-אמריקאית הראשונה שהוכרה כמלחינת מוזיקה קלאסית, והראשונה שיצירה שלה נוגנה על ידי תזמורת גדולה. היא שילבה במוזיקה שלה שירים רוחניים, מקצבים אפריקאים ומבנים סימפוניים קלאסיים. לאורך השנים היא יצרה מעל ל-300 יצירות, אך בחרנו עבורכם את אותה יצירה ראשונה שנוגנה, שזכתה לאורך השנים לעיבודים מודרניים שונים.
חזרנו אל גרשווין, הפעם במסגרת יצירה מתוך אופרה אמריקאית פורצת דרך (המכונה לעיתים "אופרת עם") המשלבת מוזיקה קלאסית, ג'אז, בלוז ושירים אפרו-אמריקאיים. העלילה מתרחשת בשכונת עוני בדרום קרוליינה, והאופרה כוללת שירים אייקונים כמו "Summertime" ו-"It Ain’t Necessarily So". זוהי אחת האופרות המפורסמות ביותר שנכתבו בארצות הברית, ובמופע הבא תשמעו את הנעימה המרכזית שלה.
יצירה קצרה אך עוצמתית לכלי קשת, שנחשבת לאחת היצירות המזוהות ביותר עם רגש של אבל, זיכרון ואנושיות במוזיקה הקלאסית. הלחן הפשוט והעמוק נבנה בהדרגה לכדי שיא רגשי מטלטל, וביכולתו לגעת בלב המאזין באופן ישיר וחף מהסחות. מאז ביצועה הראשון, הפכה היצירה לחלק מטקסים לאומיים, סרטים, ואירועים טראגיים. היא מייצגת את הפשטות הצלולה והכוח השקט של בארבר כמלחין ואחד מגדולים המוזיקאים האמריקאים של המאה ה-20.
מאז שפורסמה (1944) היצירה הזו הפכה לסמל של ה"צליל האמריקאי" והאהבה לפשטות וטבע. היא נכתבה במקור לבלט ומתארת את תקוותיהם של זוג צעיר המתחתן בכפר אמריקאי בראשית המאה ה-19. הצליל הפתוח והצלול של קופלנד, עם הרמוניות פשוטות ומרקמים שקופים, הוא לא רק תיאור מוזיקלי של נוף או סיפור, אלא הצהרה שקטה של תקווה, התחדשות ושורשיות אמריקאית במובן העמוק ביותר.
קנדיד הוא מחזה מוזיקלי של המלחין היהודי-אמריקאי ליאונרד ברנשטיין משנת 1956, שקטעים רבים ממנו הפכו לידועים ביותר. הפתיחה במיוחד הפכה לאחת מהיצירות הכי אהובות של ברנשטיין, והיא משלבת בין מוזיקה קלאסית מבריקה לבין קצביות תיאטרלית סוחפת. זו אחת הפתיחות המבוצעות ביותר בקונצרטים, ומשלבת באופן מושלם בין קלילות, הומור וטכניקה קלאסית גבוהה.
נסיים בזיקוק מוזיקלי של אדרנלין שהולחן על ידי יוצר מוזיקלי אמריקאי מודרני יחסית. "נסיעה קצרה במכונה מהירה" נחשב לאחת היצירות האיקוניות של המינימליזם האמריקאי המאוחר. זו מוזיקה שלא נחה לרגע – מודרנית אך נגישה, חכמה אך אינטואיטיבית. כזו שיכולה לרגש גם את מי שבדרך כלל נמשך אל מוזיקה עכשווית, ועדיין מצליחה לעשות שימוש מופלא במוטיבים וכלי נגינה מעולם המוזיקה הקלאסית.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: