סיפורי האהבה הטרגיים ביותר בהיסטוריה!

שום דבר לא צובט את הלב כמו סיפור אהבה טוב, וכשאנחנו אומרים טוב, אנחנו מתכוונים לטראגי. בעוד שהספרות הקלאסית זרועה עלילות בדיוניות על אהבה נכזבת, תשוקה בוערת ומוות דרמטי, מסתבר שניתן למצוא סיפורי אהבה דרמטיים לא פחות, גם בין דפי ההיסטוריה.

 

קליאופטרה ומארקוס אנטוניוס

מקור איור: Lawrence Alma-Tadema

זה סיפור אהבה כל כך דרמטי ששייקספיר בכבודו ובעצמו ראה לנכון להפוך אותו לאחת הטרגדיות המפורסמות שלו. בשנת 44 לפנה"ס, בעקבות ההתנקשות בחיי יוליוס קיסר, אוקטביוס, בנו המאומץ של הקיסר ומארקוס אנטוניוס הביסו את המתנגדים וחילקו ביניהם את הגזרות שבשליטת האימפריה הרומית. אנטוניוס לקח את הגזרה המזרחית. בשנת 42 לפנה"ס, במצרים, פגש  אנטוניוס את המלכה קליאופטרה והתאהב בה מיד. הוא נטש את אשתו וילדיו והתמסר לאהבתו החדשה ולתאומים שהולידה לו. הוא הפך את אלכסנדריה לביתו החדש. הרומן של השניים עורר את זעמו של אוקטביוס ובשנת 32 לפנה"ס הוא הצליח לשכנע את הסנאט הרומי שדעתו של אנטוניוס השתבשה והוא כושף על ידי כוחותיה הרעים של קליאופטרה, עילה מספיק טובה להכרזת מלחמה. ב-30 לפנה"ס קיבל אנטוניוס הודעה מוטעית שקליאופטרה מתה והוא התאבד מיד. מספר ימים לאחר מכן, גם המלכה בחרה ליטול את חייה ולא ליפול בשבי הרומי.

שאה ג'האן ומומתאז מאהל

מקור איור: לא ידוע

שמעתם פעם על הטאג' מאהל? הארמון המפורסם באגרה שבהודו הוא למעשה הצהרה אולטימטיבית של אהבה. הוא נבנה במאה ה-17 על ידי הקיסר המונגולי, שאה ג'האן כמחוות הנצחה לאשתו המנוחה ממותאז מאהל, אותה כינה Jewel of the Palace . מומתאז מאהל, הייתה אשתו השלישית של השליט, אך הוא העדיף אותה בבירור על פני הנשים האחרות וליבו נשבר כשנפטרה בגיל 38, לאחר לידת בנם. לפני מותה, היא ביקשה ממנו שינציח את אהבתם והוא כיבד את בקשתה. במשך 23 שנים הוא הקים את הארמון המפואר. כ-4 שנים לאחר מכן, בנו של הקיסר, אוראנזגב תפס את השלטון וכלא את אביו בחדר שהשקיף על הטאג' מאהל. בשנת 1666 הוא נפטר ונקבר לצד אשתו.

אבלאר ואלואיז

מקור איור: Eleanor Fortescue Brickdale

המשורר אלכנסדר פופ הפך את סיפור האהבה לפיסת ספרות קלאסית, אבל אבלאר ואלואיז היו אמת לאמיתה, אהבה בלתי אפשרית שנרקמה באמצע המאה ה-12 בצרפת. אבלאר היה פילוסוף צרפתי נודע שהוקדש ככומר קתולי בשנת 1115. בנוטרדאם, הוא הכיר את אלואיז, יתומה שחייתה תחת השגחתו הקשוחה והקנאית של דודה ששימש לה כאפוטרופוס. אבלאר התאהב בה מיד וביקש לשמש לה מורה פרטי, כך התחיל להירקם בין השניים רומן סוער. כשהרתה אלואיז, הבריח אותה אבלאר לבית בכפר שם ילדה את בנם המשותף, אך כשנודע הדבר לדוד הוא כפה על השניים להינשא. נישואי השניים נעשו בסתר כיוון שאסור היה לאבלאר, ככומר קתולי, לבוא בברית הנישואים, אך הדוד לא שמר את הסוד ומהר מאוד החל גל של האשמות ורדיפות נגד השניים. בסופו של דבר, נאלצה אלואיז למסור את התינוק לאחותו של אבלאר והסתתרה מפני דודה במנזר ארגנטוויל, שם גזרה על עצמה נזירות והחלה לכתוב מכתבי אהבה סודיים לאבלאר. הדוד הזועם ראה במנוסתה של אלואיז הסתה של אבלאר והחליט לנקום בו; לילה אחד פרץ לביתו וסירס אותו. בעקבות המעשה, הורחק אבלאר מנוטרדאם וגזר על עצמו אף הוא חיי פרישות. השניים לא נפגשו עוד מעולם. רק אחרי מותם, הועברו עצמותיהם לחלקות אדמה צמודות בבית הקברות פר לשז בפריז. סיפור אהבתם של אבלר ואלואיז, מורה ותלמידה, שבאו בברית נישואים הרת אסון ולאחר מכן היו לנזיר ולנזירה, הוא אחד מסיפורי האהבה הגדולים של התרבות המערבית והוא נתמך בסדרת מכתבים שהתפרסמה לאחר מותם.
 

אינס דה קסטרו והמלך דון פדרו

מקור איור: Ernesto Ferreira Condeixa

אהבתם האומללה של הנסיך הפורטוגזי ובת הלוויה היא סיפור קלאסי. השנה הייתה 1340, המונרך הפורטוגזי אלפונסו הרביעי החליט ליצור "נישואי תועלת" והשיא את יורש העצר שלו, הנסיך דון פדרו עם הנסיכה הקסטיליאנית, קונסטנסה. הבעיה התחילה, כאשר הנסיך פדרו התאהב דווקא באחת מנשות הלוויה של הנסיכה, אינס דה קסטרו. בשנת 1349 נפטרה קונסטנסה והנסיך פדרו ניסה להפוך את אינס לאשתו החוקית, אך אביו התערב וגירש את אינס, ובסופו של דבר, כאשר ראה שהמרחק הפיזי לא מכניע את זוג האוהבים, הוא רצח אותה. המעשה הצית מלחמת אזרחים בין האב לבן, שבסופה פדרו ניצח. הוא דאג שעצמותיה של אינס יוצאו מהקבר ויועברו לקבר מלכותי מיוחד. לאחר מכן הורה לכל ממלכת פורטוגל להשבע אמונים לאינס כמלכה שלהם.

המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט

מקור איור: Sir Edwin Landseer

אחד מסיפורי האהבה הטראגיים הוא דווקא סיפור מודרני שהתרחש לפני קצת יותר מ-100 שנה, במשפחת המלוכה הבריטית. להבדיל מנישואי תועלת שהיו נפוצים באותה התקופה, השניים התאהבו בגיל צעיר, אהבה שליוותה את 63 שנות שלטונה. הם נישאו ב-10 בפברואר 1840 ונישואיהם נחשבו לסמל ומופת. אלברט לא היה רק בן זוגה של המלכה אלא גם היועץ הפוליטי שלה, וכאשר נפטר בטרם עת (40 שנים לפניה), המלכה ויקטוריה גזרה על עצמה אבל. היא העדיפה ללבוש שחור למשך כל חייה ובילתה חלק ניכר מהעשורים האחרונים של חייה בבדידות יחסית. נכון להיום היא ידועה בכינוי "אלמנת וינדזור". בשנת 1901, כשהיא בת 81, נפטרה המלכה משבץ מוחי. לפי בקשתה, היא נקברה בשמלה לבנה ובהינומת החתונה, לצידו של בעלה המנוח בטירת וינדזור. בשל שנאתה של ויקטוריה ללוויות שחורות, לונדון לבשה בהלווייתה צבעי סגול ולבן. במאוזוליאום המשותף שלהם נכתבו מעל הדלת המילים הבאות: Farewell best beloved, here at last I shall rest with thee, with thee in Christ I shall rise again (בתרגום חופשי: להתראות אהוב שלי. כאן סוף סוף אנוח עימך, עמך בביאת המשיח אקום שנית).
 

אנדרו ג'קסון ורייצ'ל דונלסון רוברדס

מקור: Richard Archer

אהבתם של ג'קסון ודונלסון צמחה חרף כל ההתנגדויות והקשיים. אחת מהגבירות הראשונות השנויות במחלוקת הייתה רייצ'ל דונלסון רוברדס, אשתו של מי שהפך לימים לנשיאה השביעי של ארה"ב, אנדרו ג'קסון, מי שנחשב בעיני רבים למנהיג אמיץ. השניים הכירו בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-18 והתאהבו מיד. דונלסון הייתה אז נשואה ללואיס רוברדס, אך בשנת 1791 עזבה אותו ונישאה לג'קסון. היא חשבה אז שהגירושים סופיים אך למעשה הם לא נכנסו לתוקף עד 1793, ומתנגדיו של ג'קסון השתמשו בנתונים אלה כדי להכפיש את אהבתם ולכנות את רייצ'ל אישה מופקרת. בינואר 1794, השניים נישאו מחדש, אך כבודה של רייצ'ל כבר חולל. בשנת 1806, כך מספרים, הוא הרג אדם בדו-קרב שהעליב אותה. רייצ'ל לא זכתה לראות את בעלה הנאמן מוכתר לנשיאות, היא נפטרה מהתקף לב חודשיים לפני שנכנס לתפקיד. הוא לא התגבר על מותה מעולם. ב-8 ביוני 1845 הוא מת ונקבר לצידה.