ראשי > אומנות ובמה > תרבות ואומנות

6 המצאות של לאונרדו דה וינצ'י שהקדימו את זמנם

עורך: שי אליאב

860

גודל גופן:

א א

לרוב, כשאנו שומעים את השם לאונרדו דה וינצ'י, עולות בראשנו יצירות האומנות המרשימות שעשה כמו "המונה ליזה" או "הסעודה האחרונה", אך איש האשכולות מתקופת הרנסנס היה הרבה יותר מאשר צייר – הוא גם היה ממציא מוכשר שהקדים את זמנו עם רעיונות שחלקם יצאו לפועל רק בתקופתנו שלנו. דה וינצ'י שרטט את רעיונותיו על מחברת אשר רבים מדפיה נשתמרו לאחר מותו בשנת 1519. בעוד שכמעט ואין ראיות לכך שמתקניו של דה וינצ'י נבנו בתקופת חייו, השרטוטים האלה מציגים רעיונות מהפכניים לאותם זמנים – מרובוטים אנושיים ועד לעיר עתידנית, לפניכם 6 המצאות של דה וינצ'י שהקדימו את זמנם.

1. מכונה מעופפת

לדה וינצ'י היו מאות רישומים וסיכומים ביומנו שנגעו במחקר התעופה, וכנראה שאחת התשוקות הגדולות ביותר שלו הייתה לטוס בשמים בדיוק כמו ציפור. למעשה, הדגם שעבד עליו כ-"מכונה המעופפת" קיבל את השראתו ממבנה גופם של ציפורים ועטלפים.

העיצוב של דה וינצ'י כלל זוג כנפיים ענקיות שמחוברות למסגרת עץ, בתוכה יושב הטייס בשכיבה על הבטן בעוד שהוא שולט בכנפיים בעזרת ידיות. למרבה הצער, דה וינצ'י מעולם לא בנה את המכונה הזו, וגם אם היה מנסה לבנות אותה, היא לא הייתה חווה הצלחה גדולה. למכונה לא היה מנוע, כך שלא ברור כיצד הייתה אמורה להתנתק מהאדמה ולהתחיל את מסעה ברחבי השמים. גם אם היה דה וינצ'י דוחף את המכונה מקצה צוק, הסבירות שהיה חוזר בריא ושלם לאחר טיסת המבחן, הייתה נמוכה מאוד.

בני האדם היו צריכים לחכות כ-400 שנה עד שבאמת יכלו לעוף, ורק בשנת 1903, בנו האחים ווילבור ואורוויל רייט את הדגם הראשון שהצליח לעוף, ודחפו קדימה את תחום התעופה.

2. רכב משוריין

רוב האנשים רואים בדה וינצ'י נפש עדינה שיצרה אומנות מופתית, אך אינם מכירים את ההיסטוריה של תקופת הרנסנס ואת הצד הצבאי שבאישיותו. אחד מהפטרונים העשירים של דה וינצ'י היה לודוביקו ספורצה, הדוכס של מילאן, שבסוף המאה ה-15 הופקד על הגנת איטליה מפני פלישת הצבא הצרפתי.

כדי לזכות בתמיכתו הכלכלית של ספורצה, דה וינצ'י עיצב שלל מכשירים ומתקני לחימה, וביניהם היה הרכב המשוריין, שלפי תכנונו של דה וינצ'י, אמור היה לשמש את האיטלקים במהלך הקרבות. ההמצאה כללה עגלה המונעת על ידי כוח אדם, ומכוסה בשכבות של מתכת. חריצים שבמתכת היו אמורים לאפשר לחיילים האיטלקים להשתמש ברוביהם מתוך הרכב המשוריין, מבלי להיות חשופים לאש האויב בעצמם.

כמו המכונה המעופפת שלו, הרכב המשוריין של דה וינצ'י מעולם לא נבנה, ורק לאחר כ-400 שנה, בזמן מלחמת העולם הראשונה, הפך הטנק שאנו מכירים לכלי צבאי אירופאי נפוץ בשדה הקרב.

3. חליפת צלילה

דה וינצ'י לא היה הראשון שחשב על עיצוב חליפת צלילה עבור בני אדם, אך הרעיון שלו היה בהחלט המתוחכם והגאוני ביותר בתקופתו. לפי רישומיו, החליפה אמורה להיות עשויה כמעט כולה מעור, וכללה ג'קט, מכנסיים ומסכה בעלת חלונות זכוכית לעיניים. האוויר אוכסן בבליטה שעל ג'קט העור, וצינורות המחוברים למסכה היו מאפשרים לצולל לנשום אותו.

החליפה הכילה גם יחידה לאגירת שתן, משום שדה וינצ'י לא ידע כמה זמן יצטרך הצוללן להישאר מתחת למים, ולא רצה שיעשה את צרכיו בתוך החליפה. לחליפה היו כיסים במקומות שונים בשביל כלים שיצטרך הצוללן מתחת למים כמו סכין וקרן מיוחדת בה אפשר לנשוף ולסמן שעליו לעלות לפני השטח. רק באמצע המאה ה-20, הממציא והחוקר המפורסם ז'ק קוסטו הכין בעזרת חברו המהנדס אמיל גנון את ה"ריאה המימית" שאנו מכירים היום כחליפת הצלילה המודרנית.

4. מכונת ירי

כפי שכבר הזכרנו, דה וינצ'י המציא גם כלי לחימה רבים, ואחד מהם היה מכונת הירי המתוחכמת שמזכירה במעט את המקלע שבו אנו משתמשים היום. עיצובו של דה וינצ'י לרובה 12 קנים, נקרא גם "אורגן" בשל הדמיון בינו לבין כלי הנגינה, והוא הכיל 12 אקדחים שישבו יחדיו על מסגרת מסתובבת. הרובה יכול היה לשגר את הקליע הראשון, אז חיילים היו אמורים לסובב את המסגרת, לטעון את הקנה השני ולשחרר קליעה נוסף לאותה המטרה במהירות ודיוק מרשימים לאותה תקופה.

למרות שהמערכת הזו לא היה אוטומטית כמו מערכות הרובים שאנו מכירים היום, היא הייתה שיפור משמעותי ביחס לסוג הנשקים בהם השתמשו בתקופת הרנסנס. עם זאת, הרובה מעולם לא נבנה בתקופתו של דה וינצ'י, ורק בשנת 1862 במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית, השתמשו ברובה מקלע בשדה הקרב.

5. עיר העתיד

בזמן שדה וינצ'י חי במילאן במאה ה-15, אירופה עדיין התאוששה מהמגפה השחורה (המוות השחור) אשר גרמה למותם של רבים מתושבי היבשת. ערים שלמות סבלו קשות בעוד שאזורים כפריים סבלו פחות, ודה וינצ'י שיער שהסיבה לכך היא מבנה הערים, שהפך אותן לפגיעות אל מול המגפה הקשה. הרעיון שלו היה מודרני להפליא בהתחשב בתיאוריית החיידקים שגורמים למחלות, אשר לא הייתה מקובלת לחלוטין עד לתחילת המאה ה-20.

לדה וינצ'י היה חזון להמצאה הגדולה ביותר שלו - עיר עתידנית אותה תכנן מהיסודות תוך התחשבות מרבית בתנאים סניטריים יעילים ומועילים. התוצאה הייתה יצירת מופת של תכנון עירוני, אשר למרבה הצער מעולם לא יצאה לפועל בשל מחסור במשקיעים.

העיר העתידנית של דה וינצ'י חולקה לכמה שכבות, כשכל מה שנחשב "לא היגייני" נמצא היה בשכבה התחתונה ביותר, שם היו נפטרים מפסולת באמצעות רשת של תעלות. מים היו מגיעים לכל חלק במבנה באמצעות מערכת הידראולית שהיוותה בסיס לצנרת המודרנית. המשאבים שצריך היה להשקיע בבניית העיר הזו היו מעבר לאמצעיו, ודה וינצ'י מעולם לא הצליח למצוא פטרון שיתמוך בבנייתה.

6. האביר הרובוטי

המצאות רבות של דה וינצ'י הקדימו את זמנם, אך עיצוב הרובוט האנושי נראה לנו עד היום כהמצאה מהעתיד הרחוק. תחת התמיכה של ספורצה, דה וינצ'י המציא את ה-"אביר הרובוטי" שאמור היה להיות בעל יכולות תנועת ידיים, צוואר ואפילו היכולת לסגור ולפתוח את הפה. הבובה המוזרה הזו נשלטה באופן חיצוני על ידי כבלים שהיו מחוברים למנופים שבגוף הרובוט, וכן על ידי תנודות מכניות פנימיות בתוכו.

כ-450 שנה לאחר שעיצב ושרטט את האביר הרובוטי, גילו מחדש את רישומיו אלה, ובתחילת המאה ה-21 השתמשו בעיצוב של דה וינצ'י כדי לבנות את הרובוט האנושי המודרני הראשון של ימינו. מארק רושיים, החוקר אשר בנה את מערכת הרובוטים של נאסה, בנה מודל מתפקד של האביר הרובוטי של דה וינצ'י בשנת 2002.