בדיחות ומשפטים מצחיקים

באתר תמצאו בדיחות מכל הסוגים. בדיחות לילדים, בדיחות למבוגרים, בדיחות מי זה, בדיחות טוק טוק, בדיחות על עדות, בדיחות על נישואים, בדיחות על בגידות, בדיחות על חיות, בדיחות קצרות, בדיחות ארוכות, שורות מחץ, משפטים מצחיקים, בדיחות קרש, בדיחות טפשיות, בדיחות משטרה, בדיחות של שורה אחת ועוד המון בדיחות מצחיקות.

מרוקאי עוצר מונית
מרוקאי אחד עומד עם אשתו בתחנת אוטובוס בתל אביב ומסמן למונית לעצור לו. "תגיד לי," הוא שואל את הנהג, "כמה אתה לוקח בשביל להקפיץ אותי לחוף?" "בשבילך אני אעשה מחיר - 50 שקל," עונה הנהג. - "וכמה בשבילי ביחד עם אשתי?" - "אותו דבר, 50 שקל". מסתובב המרוקאי לאשתו ואומר: "רואה? תמיד אמרתי לך שאת לא שווה כלום..."
כוס התה של אבא
יום אחד, כשאימא יצאה לעשות קניות, אורית בת ה-4 החליטה להפתיעה את אביה ולהכין לו כוס תה. כשאימא חזרה מהקניות, אבא של אורית הצביע על כוס התה שלו ואמר לה בהתלהבות: "תראי את זה! הבת הקטנה והחכמה שלנו הכינה לי את זה לגמרי לבדה!" האם הסתכלה במבט מוזר על האב ואמרה לו: "וחשבת על זה שהמקום היחיד שיש בו מים והיא מסוגלת להגיע אליו זה האסלה השירותים?"
מעשה בכורדי בכלא...
רוסי, מרוקאי וכורדי נשפטים ל-20 שנה בכלא. השופט מאפשר להם להביא לתא פריט אחד שירצו שיהיה להם. הרוסי מבקש וודקה, המרוקאי מבקש בחורה והכורדי מבקש סיגריות. לרוסי מביאים משאיות מלאות בבקבוקי וודקה, למרוקאי מביאים בחורה יפה ולכורדי מביאים משאיות מלאות בסיגריות. כשנגמרת תקופת המאסר, פותחים את התא של כל אחד מהם. הרוסי יוצא מהתא מתנדנד, אך הולך הביתה. המרוקאי יוצא מהתא עם עשרה ילדים והאישה, והולך הביתה. כשפותחים את התא של הכורדי, נשפכות אלפי סיגריות על הרצפה ומאחוריהן רואים את הכורדי יושב עם סיגריה ביד ושואל: "תגידו... יש לכם אש?"
קיצור שליש על התנהגות
יום אחד דניאל חזר מוקדם מבית הספר, ואמו שאלה אותו: "למה חזרת כל כך מוקדם הביתה?" דניאל ענה: "תראי, המורה שאלה בכיתה שאלה ואני היחיד שענה עליה..." מסמיקה מהתרגשות האם שאלה את ילדה: "וואו! תמיד ידעתי שהבן שלי גאון! מה הייתה השאלה?" הוא השיב: "השאלה הייתה 'מי בעט את הכדור שפגע בראש של המנהל?'"
מנחה לאלוהים
כומר קתולי, אימאם מוסלמי ורב יהודי נפגשו והסבירו אחד לשני איך כל אחת מהדתות שלהם מכבדת את אלוהים ומעניקה לו מנחה. הכומר הקתולי צייר עיגול על האדמה, זרק באוויר מטבעות שהוענקו בתרומה לכנסייה, ואמר שכל מה שנוחת בתוך המעגל שייך לאלוהים. האימאם המוסלמי אמר שבדת שלו יש מנהג זהה, אלא שהמטבעות שנוחתות מחוץ למעגל הן אלו שניתנות לאלוהים. הרב היהודי אמר: "אנחנו לא מתעסקים עם מעגלים. אצלנו זורקים מטבעות באוויר ומה שאלוהים תופס - שלו."
משחק כדורגל בין הגיהינום לגן העדן
רגע אחרי שסוף העולם הגיע התפתח ויכוח מר בין גיהנום לגן עדן. אלוהים הציע לשטן שהם ישבו למשא ומתן על מנת למצוא פתרון מהיר למחלוקת. השטן בתגובה הציע לאלוהים ליישב את העניינים בעזרת משחק כדורגל בין הגיהינום לגן עדן – המנצח קובע מה יהיה. אלוהים, החנון הרחום וההגון תמיד, אמר לשטן: "כנראה שהחום שם למטה השפיע לך על המוח, כי משחק שכזה יהיה חד-צדדי לחלוטין. אתה הרי יודע שאת כל שחקני הכדורגל הכי טובים שולחים לגן עדן, לא?" השטן חייך בתגובה את חיוכו השטני, והשיב: "כן, אבל אנחנו קיבלנו את כל השופטים..."
הילד והקוף על הכתף
ילד חמוד אחד הסתובב לו ברחבי העיר עם קופיף קטן על הכתף. לפתע, עצר אותו שוטר שאמר לו "ובכן ובכן, מה יש לנו כאן בחור צעיר? אני מקווה שאתה לוקח את הקוף הזה לגן החיות..." יום למחרת הילד טייל שוב ברחובות העיר כשהקופיף על כתפו, וכשהוא חלף בשנית ליד השוטר, זה החל לגעור בו: "היי אתה! חשבתי שאמרתי לך לקחת את הקוף הזה לגן החיות!" הילד ענה לו: "כן, לקחתי אותו. היום אני אקח אותו לקולנוע נראה לי..."
10 בלונדיניות, ברונטית אחת וגשר תלוי
עשר בלונדיניות וברונטית אחת טיילו על גשר תלוי בין שני הרים, כשלפתע הגשר ניתק מצדו האחד והבנות מצאו עצמן תלויות באוויר. הבנות חששו שבגלל משקלן הגשר עלול להיקרע לגמרי וכולן ימותו, לכן הן החליטו שאחת מהן תצטרך לוותר ולעזוב למען כולן. דקות ארוכות עברו בעודם אוחזות בחבל והבנות לא הצליחו להגיע להחלטה, עד שלפתע הברונטית פצחה בנאום מרגש על חברות, נתינה ואהבה וסיימה עם המשפט "אני עוזבת..." לא חלפו שניות בודדות והברונטית צנחה אל מותה, כשחברותיה הבלונדיניות מביטות בה מלמעלה בפליאה. הבלונדיניות ההמומות כל כך הוקסמו מן ההקרבה של הברונטית, שהן כולן בבת אחת מחאו לה כפיים...
הילד שבלע מטבע
שלומי הקטן שכב על הספה וראה טלוויזיה, כשלפתע הוריו שמעו אותו מתחיל לצעוק ולבכות בקול חזק. אימא ואבא שלו מיד רצו אליו וגילו שהוא בלע בטעות מטבע קטן שהוא שיחק איתו. "צריך לקחת את הילד לבית החולים" אמרה האימא לאבא, אבל הבעיה הייתה ששלומי הקטן צרח והשתולל כל כך הרבה, עד שאי אפשר היה להרגיע אותו מספיק כדי להתארגן ולצאת. אחרי אינספור מאמצי הרגעה, לאבא היה לפתע רעיון... "שלומי, אני רוצה להראות לך קסם! אנחנו צריכים ללכת לבית החולים לבדוק משהו, אבל לפני זה אני אוציא לך מהבטן את המטבע כדי שתוכל להירגע" הוא אמר לבנו. הוא הסתיר מטבע קטן ביד שלו ואז העמיד פנים שהוא שולף אותו מתוך האוזן של הילד ההמום. "הנה תראה" אמר האבא, "הוצאתי אותו". שלומי כל כך שמח והתרגש, שמיד הוא תפס את המטבע מהיד של אביו, בלע אותו וצעק באושר: "תעשה את זה שוב!".
התחרות של סטלין, צ'רצ'יל ורוזוולט
סטלין, רוזוולט וצ'רצ'יל נפגשו בשנת 1945 לארוחת ערב ידידותית. במהלך המפגש אחרי כל השיחות והדיונים, היה להם פתאום קצת משעמם - אז כשהם קלטו פתאום חתול במסעדה בה נפגשו, הם החליטו לעשות תחרות ולבדוק מי מהם יצליח לשכנע אותו לאכול ממרח חרדל. צ'רצ'יל היה הראשן לנסות. הוא לקח כפית כסף, טבל אותה במעט חרדל וניסה פשוט לדחוף לפיו של החתול - אך ללא הצלחה. "אתם הבריטים פשוט לא מבינים כלום", צחק רוזוולט ואמר "צריך לעשות את זה עם קצת דמוקרטיה, תן לי לנסות". רוזוולט לקח חתיכת עוף שנותרה על השולחן הסעודה, מרח עליה חרדל והניח אותה לצד החתול. החיה התקרבה אל חתיכת העוף הטבולה בחרדל, רחרחה אותה מעט, אבל אז התרחקה מהמקום מבלי להתעניין באוכל. ללא היסוס קם סטלין ממקומו, לקח את צנצנת החרדל, והתחיל למרוח ממנה על הזנב של החתול. החתול בתגובה החל לילל בקול גדול וללקק את זנבו כדי לנקות אותו; ילל וליקק, ילל וליקק, עד שאכל את כל החרדל שסטלין מרח. המנהיג הסובייטי פנה בחיוך גדול אל השניים האחרים ואמר: "ככה אנחנו עושים את זה במדינה שלנו – בהתנדבות!"
כשלאימא כבר אין כוח לילדים...
אחרי יום ארוך וקשה עם הקטנים שלי שפשוט לא הסכימו להקשיב לשום דבר, הגעתי לאחותי המבוגרת, שכבר הספיקה לעבור את השלב הזה עם הילדים שלה והתרסקתי על הספה... "נמאס לי, אני לא מבינה מה אני עושה איתם יותר... נראה לי שאני פשוט אמכור אותם למישהו וזהו" אמרתי לה בעייפות. "אויש יש משוגעת אחת" היא ענתה לי. - "למה משוגעת, כי אני רוצה למכור אותם?" - "לא, כי את חושבת שמישהו אחר ירצה לקנות אותם..."
על מה ילדים קטנים רבים?
אחרי שסיימנו קניות, שני הילדים הקטנים שלי עמדו מול הדלת של המכונית בזמן שאני סידרתי את המצרכים בתא המטען, ומיד התחילו לריב אחד עם השני... עמית, בן 4, התחיל לצעוק: "אני יושב בצד שמאל!" ואחיו עומר, בן 5, ענה בתגובה: "מה פתאום? אני יושב בצד שמאל!". ככה הם המשיכו דקות ארוכות ובצעקות חזקות יותר ויותר בזמן שכל האנשים בחנייה נועצים בנו מבטים, עד שלא יכולתי יותר. "מספיק! עומר מבוגר יותר אז הוא יכול לקבוע בנושא הזה, עמית, תן לו לשבת בצד שמאל." "איזה כיף!" הגיב עומר הנרגש, "רק תגיד לי אבא, איפה זה צד שמאל???"
הפרסי שפירסם מודעת אבל על אשתו
אשתו של פרסי אחד נפטרה, והוא התקשר לעיתון המקומי כדי לפרסם בו מודעת אבל. שאלה אותו המוקדנית: "מה תרצה לרשום במודעה?" ענה לה הפרסי: "שרה מתה". השיבה המוקדנית: "אדוני, אתה יודע שאתה לא משלם לנו על פי מילה? זה תעריף אחיד, אתה יכול לפרסם אצלנו משפט שלם אם אתה רוצה". ענה לה הפרסי: "אוקיי, אז תרשמי: שרה מתה אתמול". המוקדנית אמרה: "תראה אדוני, אתה יכול להוסיף עוד שש מילים שלמות ואני אחייב אותך על משפט אחד בלבד". אמר לה הפרסי: "אוקיי, אז תכתבי 'למכירה מאזדה 2016, קילומטרז' נמוך'".
השטח נקי?
מדי שלישי בערב, יוסי הולך לשחק באולינג עם חברים. עם זאת, הערב הוא החליט לבטל את המשחק. הוא סיפר על כך לאשתו, נעמה, והיא הנהנה וחזרה לראות טלוויזיה, אך מדי פעם החטיפה מבט אל עבר השעון. כעשרים דקות לאחר מכן צלצל הטלפון במטבח. נעמה קמה במהירות, אך מאחר שיוסי היה במטבח הוא צעק לה משם: "אני אענה!". נעמה הייתה מעט מוטרדת, ושמעה צעקות מהמטבח: "מה?! אין לי מושג על מה אתה מדבר, תתקשר למשטרה או לעירייה, אני לא יודע את מי חיפשת בדיוק, הגעת למספר הלא נכון." כשיוסי הלך לסלון לראות טלוויזיה עם אשתו, היא שאלה אותו בלחץ מי היה בטלפון ומה הוא רצה. יוסי נפנף בידיו ואמר: "סתם איזה אידיוט, התקשר לשאול אם השטח נקי."
ביל קלינטון בגיהינום
ביל קלינטון מת והגיע לגיהינום. השטן קיבל את פניו ואמר לו: "אל תדאג ביל, לא כל כך רע פה כמו שאתה חושב... אני אתן לך לבחור את העונש הנצחי שלך בעצמך." "מה האפשרויות שלי?" שאל ביל, והשטן הראה לו כמה חדרים עם נשיאים אחרים שקיבלו את עונשם לנצח... מאחורי הדלת הראשונה היה רונלד רייגן. הוא היה קשור בשלשלות בזמן ששדונים קטנים הצליפו בו בשיא הכוח ללא הרף. ביל כמובן סירב לעונש דומה. מאחורי הדלת השנייה היה ג'ון פ. קנדי. הוא היה קשור לגלגל שמסתובב וטובל כל פעם חלק מגופו בלבה לוהטת. ביל כמובן סירב לעונש דומה. מאחורי הדלת השלישית היה ג'ורג' בוש. הוא היה קשור לקיר, ותחתיו מוניקה לווינסקי עינגה אותו. ביל אמר: "נהדר! אני אקח את העונש הזה!" השטן קרא לתוך החדר: "אוקי מוניקה את יכולה ללכת עכשיו."
החייל והנזירה
חייל רוסי אחד רץ אל עבר נזירה, ובעודו הוא מתנשף הוא אומר לה: "בבקשה, את חייבת להחביא אותי מתחת לחצאית שלך, אסביר אחר כך!" הנזירה מסכימה, וכמה רגעים לאחר מכן מגיעה המשטרה הצבאית ושואלת אותה: "אחות נזירה, ראית כאן חייל בסביבה שנראה כאילו שהוא בורח?" "כן!" אמרה הנזירה, "הוא רץ לשם!" והפנתה אותם לכיוון אחר. אחרי שהמשטרה הצבאית הלכה, יצא החייל המפוחד מתחת לחצאית של הנזירה ואמר לה: "אני אסיר תודה לך! לא רציתי לצאת למלחמה באוקראינה והצלת אותי!" הנזירה אמרה: "אני מבינה אותך לגמרי ושמחה שיכולתי לעזור." החייל הוסיף: "אני מקווה שאני לא חוצפן מדי, אך אני חייב להודות שיש לך רגליים מאוד יפות." הנזירה השיבה: "אם היית מסתכל קצת יותר גבוה, היית רואה שגם יש לי זוג ביצים נחמדות. גם אני לא רוצה לצאת למלחמה באוקראינה."
אין מסיחין בשעת הסעודה
ילד אחד שאל את אביו במהלך ארוחה משפחתית: "אבא, מותר לנו לאכול חרקים?" האב המזועזע ענה לבנו בתקיפות: "שלומי, אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה לא לדבר על דברים כאלה מגעילים בזמן הארוחה". לאחר סיום הארוחה, האב ניגש לבנו ושאל אותו: "כן בני, מה רצית לשאול אותי קודם?" "כלום אבא" השיב הילד, "זה כבר לא משנה..." לאחר התעקשות של האב הילד השתכנע ואמר: "ראיתי חרק בתוך המרק שלך, אבל עכשיו הוא כבר לא שם, אז זה בסדר..."
איך חילות צה"ל מאבטחים מבנה
החיילות שבצה"ל לא דוברים באותה שפה, וזה לפעמים גורם לבעיות. לדוגמה, קחו את המשפט "אבטחו את המבנה"... חיל הרגלים יציב עמדות שמירה סביב המבנה. חיל ההנדסה יחפור תעלות ויציב מוקשים סביב המבנה. חיל התותחנים יציב ארטילריה על גג המבנה, וסביבו יקים מערכת כיפת ברזל. חיל האוויר לעומת זאת ישכיר את המבנה ל-5 שנים עם אפשרות בחוזה לרכישתו.
החיים הקשים של הפודל
כלב פודל ישב בפארק העירוני לצד חברו הפינצ'ר. לפתע, החל הפודל לפרוק את אשר על ליבו: "תקשיב פינצ'י, החיים שלי הם בלגן אחד גדול!" הפינצ'ר שאלה בהפתעה: "מדוע אתה אומר את זה?" "כי הבעלים שלי לא נחמדים, החברה שלי ברחה עם איזה כלב שנאוצר אחד ואני הפכתי לפחדן כמעט כמו חתול" "אתה לא רוצה ללכת לראות פסיכולוג?" שאל הפינצ'ר. ענה לו הפודל: "תאמין לי שהייתי רוצה, אבל אסור לי לעלות על הספה..."
ביולוג, כימאי וסטטיסטיקאי יצאו לצוד
ביולוג, כימאי וסטטיסטיקאי יצאו יחד לצוד ביער. הם הסתובבו במשך פרק זמן לא קצר, עד שלבסוף איתרו דוב גדול. הביולוג החליט לתפוס פיקוד, דרך את נשקו, כיוון היטב וירה, אך הקליע שלו החמיץ את הדוב ב-20 ס"מ ימינה. הכימאי ניסה לכפר על כישלונו של הביולוג, דרך את נשקו, כיוון היטב וירה, אך הקליע שלו החמיץ את הדוב ב-20 ס"מ שמאלה. הסטטיסטיקאי חשב לשנייה, חייך חיוך גדול וצעק: "יש! פגענו בו!"
הכלב החכם
קצב אחד רואה כלב ליד החנות ומגרש אותו, אך הכלב לא זז. לפתע הוא מבחין בפתק בפיו עליו כתוב "2 ק"ג כרעיים" ובתוך הפתק שטר של 50 ש"ח. הקצב ההמום מכין לכלב שקית עם העוף, שם בפנים את העודף והכלב יוצא לדרכו. יצר הסקרנות של הקצב כבש אותו והוא החליט לעקוב אחרי הכלב. הוא רואה אותו מגיע למעבר חצייה, ממתין שהרמזור יתחלף לירוק, מסתכל לשני הכיוונים, חוצה ונעצר בתחנת אוטובוס. הכלב בודק את לוח הזמנים ומחכה עד שמגיע האוטובוס. הוא בודק את המספר, מוציא את העודף מהשקית, משלם לנהג ומתיישב. הקצב עולה אחריו ומתיישב. לאחר שהם יוצאים מהעיר ומגיעים לפרברים, נעמד הכלב על רגליו האחוריות, מצלצל בפעמון ויורד. הקצב עדיין בעקבותיו. הכלב ממהר לבית עם חצר, מניח את השקית עם העוף בצד ודופק בדלת. אחרי כמה רגעים יוצא איש מהבית ואומר "כלב טיפש שכמוך!" הקצב נדהם ואף כועס, הוא ניגש אל בעל הבית ואומר: "אתה לא נורמלי! הכלב הזה הוא גאון!" "איזה גאון?!" עונה האיש, "זו פעם שנייה השבוע שהוא שוכח את המפתחות של האוטו!"
הגורילה שנמלט מגן החיות
גורילה נמלט מגן החיות. לאחר זמן מה, שומרי גן החיות התייאשו ממסע החיפושים הלא מוצלח וחדלו מלהמשיך. 3 שבועות לאחר מכן מתקבל טלפון בגן החיות מאדם היסטרי שאומר כי הגורילה נמצא אצלו בחצר. שומר גן החיות ממהר למקום וכעבור זמן לא רב, הוא יוצא מהרכב עם רשת, מחבט בייסבול, כלב תקיפה ורובה הרדמה. האיש ניגש אליו ושואל: "למה אתה צריך את כל הדברים האלה?" השומר עונה לו: "אני אטפס על העץ ואחבוט לגורילה בראש עם האלה. כשהוא ייפול, אתה תזרוק עליו מיד את הרשת והכלב ירוץ ישר לביצים שלו". "אוקיי, נעשה את זה" עונה האיש, "אז למה צריך רובה?" "ובכן" עונה השומר, "אם העניינים על העץ מסתבכים ואני נופל לרצפה, אל תהסס לירות בכלב!"
הזקן בתחנת ההתרעננות של המשאיות
3 אופנוענים קשוחים עוצרים בתחנת התרעננות של משאיות באמצע הדרך. הם ניגשים לגזלן המקומי, קונים כמה בירות, יושבים לשתות יחדיו וסוקרים את האנשים במקום. מתוך כל האנשים שישבו שם, צד את עיניהם דווקא הזקן הצנום שאכל לו להנאתו את ארוחת הבוקר שלו. שלושת האופנוענים הסתכלו אחד על השני במבט זומם ובקריצת עין החליטו לגשת אל הזקן ולהתנכל לו. האופנוען הראשון כיבה את הסיגריה שלו בתוך הקפה של הזקן, האופנוען השני ירק לו על החביתה והשלישי העיף את מגש האוכל כולו לרצפה. הזקן קם מכיסאו, ומבלי הגיד מילה לשלושת האופנוענים שילם את חשבונו ועזב את המקום. "הוא לא ממש גבר, אה?" שאל אחד האופנוענים את חבריו. המלצר, שבמקרה שמע את ההערה, אמר: "כן, הוא גם לא נהג משהו, בדיוק ראיתי אותו דורס עם המשאית שלו 3 אופנועים שחנו ביציאה מהחנייה"
בשורות רעות ועוד יותר רעות
בוקר אחד רופא בכיר התקשר לאחד המטופלים שלו, ואמר בצער: "יש לי בשורות רעות ובשורות ממש רעות. במה אתה רוצה שאתחיל?" המטופל הלחוץ היסס כמה שניות ואמר בפחד: "תתחיל עם הרעות דוקטור". "אוקיי, אז הבשורות הרעות הן שיש לך 24 שעות לחיות." לא מאמין למשמע אוזניו, שאל המטופל את הרופא על סף בכי: "אם אלה החדשות הרעות, אז מה החדשות הממש רעות?!" הרופא השיב בטון קודר: "אני מנסה להשיג אותך מאז אתמול בבוקר..."
הערבי שמצא ג'יני במדבר
ערבי אחד אבד במדבר, ושוטט שם לבדו ימים על גבי ימים, רעב וצמא למים, עד שכמעט וגסס למוות. כשראייתו כבר החלה להיטשטש והוא קרס אט אט אל הקרקע, אצבעותיו הרגישו לפתע במנורת זהב שנקברה בחול. בתקווה לכמה טיפות מים, הוא פתח את המנורה רק כדי לראות ענן עשן מתמר ממנה ואז דמותו של ג'יני מופיעה בפניו. "מושיעי!" קרא הג'יני אל הערבי, "הייתי כלוא במנורה הזו במשך מאות שנים, וכאות הוקרה לכך ששחררת אותי אני מעניק לך שלוש משאלות". "מים!" חרחר הערבי בגרון ניחר, ולפתע בריכה של מים מתוקים וזכים הופיעה באמצע המדבר. הערבי רץ אל המים והחל ללגום מהם במהירות ובדחיפות, עד שלבסוף רווה ונרגע. "מה היא משאלתך השנייה, מושיעי?", שאל אותו הג'יני. הערבי, שכבר היה רגוע יותר והתפנה לחשוב על נוחותו, אמר: "אני רוצה שיהיה לי ארמון עם מיליון חדרים, עם כמה משרתים שרק ארצה ועם עושר שלא היה לאף מלך לפניי!". רגע אחרי שסיים את בקשתו, ארמון מופלא שכזה הופיע מאחורי בריכת המים והערבי הולבש בבגדי מלך מרהיבים. "ומה היא בקשתך השלישית והאחרונה, מושיעי?" שאל כעת הג'יני. הערבי תהה ותמה קצת ואז אמר: "תראה ג'יני, עם המשאלה הראשונה שלי הצלתי את חיי, עם המשאלה השנייה שלי הבטחתי את עתידי ואת עתיד משפחתי. אז עם המשאלה השלישית אני רוצה לשרת את העם שלי, את האומה הערבית ואת אללה – אז אני מבקש שכל היהודים ייעלמו מהעולם!" באותו רגע בא ברק ולקח את בריכת המים יחד עם הארמון, המשרתים, הביגוד המפואר וכל העושר, וגם הג'יני נעלם כלא היה. הערבי נשאר שוב לבדו במדבר, גוסס מרעב ומצמא. מסקנה: יש גם ג'ינים יהודים, מתברר...
בחור להכיר להורים
עדנה ואבי, ההורים הגאים של שיראל בת ה-28, מתרגשים לקראת הפגישה הראשונה שלהם עם בן הזוג שלה. עדנה הכינה את מיטב המטעמים שלה, אבי סידר את הבית למשעי ושם חולצה מכובדת עם עניבה, ושניהם חיכו בקוצר רוח לבואם של הזוג לארוחה. בשעה 20:00 בדיוק הם שמעו צלצול בדלת, ניגשו בהתרגשות לפתוח אותה וחשכו עיניהם - בתם הטובה שיראל עומדת ליד בריון עם מבט קשוח, תספורת מוהיקן, קעקועים גדולים על זרועותיו ו-3 עגילים על כל אוזן. לאחר הארוחה, בעת פינוי הכלים, עדנה תפסה את ביתה לשיחה קצרה כד להבהיר לה בדיוק מה היא חושבת: "תקשיבי שיראל, הבחור הזה שהבאת לפה לא נראה אדם נחמד במיוחד". "נו באמת אמא" אמרה שיראל, "אם הוא באמת לא נחמד, נראה לך הגיוני שהוא היה נותן 500 שעות בשנה למען הקהילה?"
התלמיד שחשב שהוא אידיוט
רגע לפני סיום השיעור, נעמדה המורה נעמי הכועסת מול תלמידיה ואמרה: "אם מישהו מכם חושב על עצמו שהוא אידיוט גמור, שיעמוד עכשיו!". התלמידים המבולבלים שלה שלחו מבטים תמוהים אחד לשני וניסו לתהות מה פשר בקשתה של המורה. אבל אף אחד מהם לא קם. המורה הניחה את ידיה על מותניה ושאלה בטון רך יותר: "אני בטוחה שיש פה לפחות כמה תלמידים אידיוטים, אז קדימה, תהיו אמיצים". לאחר התלבטות קצרה, אבישי הקטן החליט לקום ממקומו. המורה נעמי הסתכלה עליו במבט מסופק אך מעט מרחם: "אתה חושב שאתה אידיוט, אבישי?" הוא ענה לה: "האמת? לא ממש, פשוט לא נעים לי שאת עומדת שם לבד"
בחור ערבי נכנס לחנות הלבשה תחתונה של מוכר יהודי...
בחור ערבי אחד משוטט בניו יורק ונכנס לחנות הלבשה תחתונה בבעלותו של יהודי אחד. הוא מסתובב קצת בחנות, מוצא איזה חזייה, ושואל את בעל הבית כמה היא עולה. המוכר היהודי, כאיש העסקים הממולח שהוא, עונה לו: "זו חזייה מעולה, היא מתחילה לצבור פופולאריות עכשיו. אני יכול למכור לך כל חזייה כזו ב-50 דולר לאחת". הבחור הערבי מהנהן בראש בחיוב ואומר: "מעולה, אז אני אקנה 100 מהן". יום לאחר מכן הבחור הערבי חוזר לחנות ההלבשה התחתונה של היהודי, מסתכל מסביב ומוצא שוב חזייה שמוצאת חן בעיניו. המוכר היהודי מבחין בו, מתקרב אליו ואומר לו : "הו, כן, זאת חזיית תחרה מעולה. היא מיובאת מאיטליה, מאוד פופולארית, אפילו מפורסמים לובשים אותה. אני יכול לעשות לך אותה ב-75 דולר לחזייה". הבחור הערבי מניד באשו ואומר: "בטח, אני אקח 150 מהן". כשהבחור הערבי מגיע יום אחרי, המוכר היהודי כבר בהלם מוחלט, מרוצה מאוד מהלקוח החוזר. איך שהוא נכנס, המוכר כבר מתקרב אליו ואומר לו: "תראה את החזייה הזו, זו חזיית המשי החדשה שלנו שמיובאת מצרפת. רק הרכיבים הכי משובחים והיא הכי נוחה שיש. אני יכול למכור לך אותה ב-100 דולר לחזייה". הערבי שוב מהנהן ואומר: "אני אקח 200 מהם". אז הם הולכם לקופה לעשות חשבון, אבל בדרך המוכר היהודי מתחיל להיות קצת סקרן לגבי הלקוח השב וחוזר שלו. אז הוא שואל את הבחור הערבי:" תגיד, אני יכול לשאול אותך משהו – מה אתה עושה עם כל החזיות האלה?" אז הבחור הערבי מחייך, מסתכל עליו ואומר: "אני גוזר אותן באמצע ואז מוכר את זה ככיפות ב-200 דולר לכיפה".
אמריקאי, ערבי ורומני עולים על טיסה...
שלושה מיליארדרים, האחד בעל הון אמריקאי, האחד שייח' ערבי והשלישי עשיר רומני טסים יחד מסביב לעולם במטוס פרטי משוכלל וחדשני במיוחד. בשלב מסוים בטיסה, הם רוצים לדעת איפה בעולם הם כרגע; למיליארדר האמריקאי עוברת פתאום מחשבה איך לעשות זאת מבלי לשאול את הטייס, והוא אומר לחבריו: "אני חושב שאנחנו בניו יורק, תנו לי רגע לבדוק את זה". הוא פותח את חלון המטוס, מוציא את היד שלו החוצה לרגע, מחזיר אותה פנימה ואומר: "יס, צדקתי! בדיוק עכשיו נגעתי בקצה הלפיד של פסל החירות". הוא סוגר את החלון והמיליארדרים ממשיכים בטיסתם. כמה שעות אחרי הם שוב מתעניינים איפה הם בעולם. אז השייח' הערבי אומר פתאום: "אני חושב שאנחנו בדובאי. תנו לי לבדוק את זה" הוא פותח את החלון, מוציא את היד שלו החוצה לרגע, מחזיר אותה ואומר לחבריו: "אשכרה צדקתי! נגעתי הרגע בקודקוד של הבורג' חליפה" וסוגר את החלון. עוד כמה שעות טיסה עוברות והמיליארדר הרומני אומר: "עכשיו תורי! נראה לי שאנחנו מעל בוקרשט". הוא פותח את החלון, מוציא את היד שלו לרגע, מחזיר ואומר: "מאמא מיה, כמו שחשבתי, אנחנו בבוקרשט חברים!". "איך אתה יודע?" שואלים אותו המיליארדרים האמריקאי והערבי, "נגעת בקצה של בניין הפרלמנט?" "ממש לא" אומר המיליארדר הרומני "היד שלי לא נגעה בשום דבר". "אז איך אתה כל כך בטוח שאנחנו בבוקרשט?" שואלים אותו חבריו. עונה הרומני: "זה פשוט, איך שהוצאתי את היד שלי החוצה - שעון הרולקס שלי נגנב!".
האב היהודי שאיים על ילדיו בגירושים
אבא יהודי מפלורידה מתקשר לבן שלו דיוויד שבניו יורק, ואומר לו: ״בן, אני ממש לא אוהב את מה שאני הולך לספר לך, אבל אני ואימא שלך כבר לא יכולים לסבול האחד את השנייה ואנחנו מתגרשים. זהו זה! אני הולך לחיות את שארית חיי בשלווה ובנחת. אני אומר לך את זה עכשיו כדי שאתה ואחותך לא תהיו בהלם אחרי שאני אעזוב את הבית״. האבא מנתק, ודיוויד מתקשר ישר לאחותו ג׳ינה כדי לב לבשר לה את החדשות. ג׳ינה אומרת לו: ״אני מטפלת בזה ועכשיו!״. היא ישר מרימה טלפון לאביה וצועקת עליו: ״אבא, אל תעשה שום דבר עד שאני ודייוויד נגיע אליכם הביתה! נהיה אצלכם בחג הקרוב! אל תעשה כלום בינתיים!״ האב אומר: ״אוקיי, אוקיי, אני אחכה״ ומנתק את הטלפון. ואז הוא קורא לאישתו ואומר לה: ״ברברה, הכל טוב, הם יבואו לסדר פסח. עכשיו, מה אנחנו הולכים להגיד להם בראש השנה?״