איש אחד היה עובר מדי בוקר ליד חנות עיתונים, מציץ בעמוד הראשון וממשיך בדרכו. כך הוא עשה, יום אחרי יום, במשך שבועיים, עד שהמוכר החליט לשאול אותו:
״תגיד, למה אתה לא קונה עיתון אם כל כך מעניינים אותך העיתונים?״
״אני רק רוצה לראות אם מישהו מת,״ אמר האיש.
״אבל מודעות האבל הן בעמוד הפנימי - אתה מסתכל רק על הראשון״, עונה לו המוכר.
האיש עונה, ״מי שאני מצפה למותו יופיע בעמוד הראשון...״
אמו ואביו של שון בן ה-7 רצו לצאת לארוחת ערב רומנטית במסעדה אחרי זמן רב שלא הזדמן להם, ולשם כך הם שכרו בייביסיטר שתשמור על ילדם הקטן. בנוסף אליה, הם גם הביאו לבנם ערכה להרכבת מסילת רכבת יחד עם רכבת חשמלית, בה יוכל לשחק להנאתו בזמן שלא יהיו בבית מבלי לעשות יותר מדי צרות לבייביסיטר.
לאחר שהוריו של שון יצאו הוא סיים להרכיב את הרכבת ומיד החל לשחק איתה, והבייביסיטר שלו התפנתה לדבר בטלפון במטבח. כמה דקות אחרי שהתחיל שון לשחק עם הרכבת הוא עצר אותה והכריז בקול: "כל החארות שעל הרכבת וצריכים להגיע לחיפה, תעיפו את התחת שלכם מפה ותחליפו רכבת! כל החארות שעולים עכשיו על הרכבת, תזיזו את התחת שלכם ותמצאו מקום כי היא יוצאת עשיו!"
כשהבייביסיטר שמעה זאת היא נרתעה מיד ואמרה לו שמאוד לא מנומס להגיד את המילים שהוא אמר. שון המשיך להתחצף וצעק על הבייביסיטר שלא תגיד לו מה לעשות, אז היא החליטה להעניש אותו ואמרה: "לך לחדר שלך לחצי שעה ותחשוב על מה שאמרת! אחרי זה תוכל להמשיך לשחק ברכבת שלך, אם תלמד לדבר יפה". שון ציית בחוסר רצון לדבריה ונכנס לחדרו.
כעבור חצי שעה הגיח שון מחדרו והמשיך לשחק בערכת הרכבת שלו, בעוד שהבייביסיטר דיברה בטלפון במטבח. כמה דקות אחרי שהתחיל לשחק, שון עצר את הרכבת והכריז בקול: "כל הנוסעים שיורדים מן הרכבת, אל תשכחו לקחת את התיקים שלכם. תודה שנסעתם איתנו היום ואנחנו מקווים שהייתה לכם נסיעה נעימה."
הבייביסטר התפלאה למשמע הדברים ששון אמר, והוא המשיך בדבריו: "לכל הנוסעים שמצטרפים אלינו, אנא הניחו את התיקים שלכם מתחת לכיסאות וזכרו שאין לעשן ברכבת. אנחנו מקווים שתהיה לכם נסיעה נעימה."
הבייביסיטר התחילה לחייך כשראתה שהצליחה ללמד את שון מעט משמעת, אך הוא המשיך בדיבור: "נוסעים שלא מבינים למה הרכבת איחרה בחצי שעה, תוכלו להגיש תלונה לכלבה שבמטבח."