ביום חם אחד, באחת מהאוניברסיטאות המובילות בישראל, נכנסו לחדר המרצים פרופסור למשפטים, פרופסור לפיזיקה, פרופסור לכימיה ופרופסור לסטטיסטיקה. פתאום אחד מן הפחים בחדר, שהיה בסמוך לחלון, החל לעלות באש ולבעור.
הפרופסור לפיזיקה, שהיה הראשון לשים לב לשריפה שהתלקחה, ישר הכריז: "אנחנו חייבים לשים את הפח הזה במקפיא כך שהטמפרטורות בו ירדו מתחת לנקודת ההתלקחות והאש תדעך!"
הפרופסור לכימיה הגיב לו מיד: "לא, מה פתאום! אנחנו צריכים לכסות את הפתח של הפח כך שהאש תכלה את כל החמצן שלה ובהיעדר שרשרת תגובה היא לא תוכל להמשיך להתקיים!"
הפרופסור למשפטים הצהיר לעומתם: "תפסיקו בבקשה להאשים את הקורבן, אתם עדיין צריכים להוכיח מעל לכל ספק סביר שהפח הזה אכן עולה באש!"
בעוד הפח ממשיך לבעור, הפרופסורים הריחו לפתע ריח נוסף של עשן שמגיע מצד אחר של החדר. הם סובבו את הראש וראו את הפרופסור לסטטיסטיקה רץ כשמשוגע מסביב לחדר ומצית פריטים נוספים באש!
"מה לעזאזל אתה עושה?" הם צעקו עליו כאיש אחד.
"מה אתם רוצים?" השיב להם הפרופסור לסטטיסטיקה, "אני בסך הכל מעלה את הסתברות שמישהו עם קצת יותר יכולת מאיתנו יבוא לטפל בעניין הזה!"