בדיחות > תגיות > יהודים

יהודים

מעשה בקמצן ועוף מקולקל - בדיחה מצחיקה!

מספרים על קמצן אחד שחזר בערב לביתו ואשתו אמרה לו שהגיע הזמן לזרוק את העוף המקולקל שבמקרר. "לזרוק?!" הזדעזע הקמצן, "אפשר לתת את העוף לשכן העני שלנו שלא אכל בשר כבר שבוע". אז הם נתנו את העוף לשכן העני, שאכל אותו בשמחה ומיד אושפז בבית חולים. בבוקר שמע הקמצן את מה שקרה והלך לבקר את השכן שלו בבית החולים. בלילה נפטר העני ולמחרת התקיימה הלוויה. אחרי שהקמצן ואשתו חזרו מבית הקברות, הוא פנה אליה ואמר: "הכל בזכות העוף הזה…" "אתה צודק" אמרה האישה, "הייתי צריכה לזרוק אותו". "חס וחלילה! ארבע מצוות קיימנו בעזרתו: מתן בסתר, ביקור חולים, הלווית המת וגם ניחום אבלים… כזה עוף לזרוק?!"

בדיחות ישראלים קצרות

מה הקשר בין נשים צדקניות לביאת המשיח?

בסיום השיעור היומי, פנה התלמיד לרבו בשאלה: "רבי, זה עתה למדנו שאין בן דוד בא, עד שתכלה הפרוטה מן הכיס. משמע שבזה תלויה ביאת המשיח." "אמת", ענה הרבי, מה הבעיה?" "שבוע שעבר נאמר לנו בשיעור שביאת המשיח תלויה בזכות נשים צדקניות." "תלמידי היקר, כשתגדל תבין שאין סתירה", אמר הרבי, "בזכות נשים צדקניות – תכלה הפרוטה מהכיס..."

היטלר ומגדת העתידות

יום אחד היטלר הלך להיפגש עם מגדת עתידות כדי לגלות את התשובות לכמה שאלות שהטרידו אותו. "תגידי לי, מתי אני אמות?" הוא שאל. מגדת העתידות הביטה ארוכות לתוך כדור הבדולח שלה ולבסוף ענתה: "אתה תמות ביום חג לעם היהודי". "מה?! איך זה ייתכן?" אמר היטלר. אז מגדת העתידות ענתה לו: "כי לא משנה באיזה יום תמות זה יהיה יום חג לעם היהודי".

מנחה לאלוהים

כומר קתולי, אימאם מוסלמי ורב יהודי נפגשו והסבירו אחד לשני איך כל אחת מהדתות שלהם מכבדת את אלוהים ומעניקה לו מנחה. הכומר הקתולי צייר עיגול על האדמה, זרק באוויר מטבעות שהוענקו בתרומה לכנסייה, ואמר שכל מה שנוחת בתוך המעגל שייך לאלוהים. האימאם המוסלמי אמר שבדת שלו יש מנהג זהה, אלא שהמטבעות שנוחתות מחוץ למעגל הן אלו שניתנות לאלוהים. הרב היהודי אמר: "אנחנו לא מתעסקים עם מעגלים. אצלנו זורקים מטבעות באוויר ומה שאלוהים תופס - שלו."

ציטוטים מצחיקים

הרב שנכנס למסעדה לא כשרה

רב אחד נכנס במקרה למסעדה לא כשרה בניו יורק. הוא היה רעב מאוד ואמר לעצמו: ״טוב, למה לא...״ וביקש שייסדרו לו מקום ישיבה בחוץ. הרב התיישב, הסתכל בתפריט של המסעדה ואמר לעצמו שאם הוא כבר הולך לאכול לא כשר, אז כדאי לו לעשות את זה בדרך הכי גדולה ומשמעותית שאפשר. הוא הזמין לעצמו חזיר צלוי שלם עם מגוון רטבים עליו ואפילו תפוח שתקוע בפה שלו. בדיוק כשהמנה הייתה מוכנה והוגשה בפאר לשולחנו של הרב, הוא ראה לפתע את אחד מחברי הקהילה בבית הכנסת שלו עובר לצד המסעדה ומביט בו. הרב היה מבועת שהחבר יתפוס אותו אוכל לא כשר, ומתוך חרדה ופניקה הוא התחיל לצעוק: ״לא יאומן! ראיתם איך הם מגישים עוגת תפוחי עץ כאן???״

זה מה שקורה ליהודי גאה

שני ישראלים, אמנון ויצחק, התרסקו עם מטוס באמצע מדבר. למרבה המזל שניהם שרדו, אולם לא היה סביבם דבר והם פשוט התחילו לצעוד בחיפוש אחר מים, מזון ומחסה. אחרי 3 ימים במדבר הם לפתע מצאו מסגד ענק בלב השממה. אמנון מיד החל לרוץ לעבר המבנה, אך יצחק עצר אותו ואמר, "חכה רגע אמנון, הם מוסלמים! אי אפשר ללכת אליהם סתם ככה. צריך להגיד שאנחנו גם מוסלמים. אני אהיה מוחמד, איך יקראו לך?" "תקרא לי אמנון, אני לא משחק אותה מוסלמי. אני יהודי גאה!" אמנון כבר התחיל ללכת בזמן שיצחק צעק לו "הם לא יעזרו לך, הם יסלקו אותך, אולי אפילו יחטפו אותך!" כשהגיעו למסגד יצחק הציג את עצמו בפני האימאם כמוסלמי אדוק בשם מוחמד, ואמנון אמר, "אני אמנון, מישראל!" האימאם קרא לכמה מוסלמים שייקחו את אמנון למקום אחר במסגד ובינתיים הוא הוביל את "מוחמד" לחלל התפילה. "מה זה, לאן לקחתם אותו, אתם תעשו לו משהו רק כי הוא יהודי?!" שאל יצחק בלחץ. "אל תדאג אח יקר, נביא לו אוכל, שתייה וכל מה שהוא צריך כדי להחזיר לעצמו את כוחותיו. אתה בינתיים בוא תתפלל איתנו, יש עוד כמה שעות עד שנגמר צום הרמדאן!"

תרגום מאנגלית ליידיש

בימי המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב של שנות ה-30', יהודים רבים חסרי כל הגיעו בגלי הגירה ממזרח אירופה וחיפשו עבודה. שניים מהם הסתובבו ברחובות ניו יורק כדי למצוא עבודה מזדמנת. באחד הרחובות הם רואים שלט JOBS ואיכשהו הם מצליחים להבין שזו לשכת עבודה. אומר יענק'ל לחיים: "אתה משכיל יותר, לך תראה במה מדובר". חיים מצליח להגיע לחדר המראיינים, אולם כעבור 10 דקות הוא חוזר לחברו. "נו?!" שואל יענק'ל. עונה לו חיים: "אז ככה... נכנסתי לחדר שבו ישבו שלושה גברים וגברת אחת, והם מיד התחילו לבחון אותי. שאל הגבר הראשון: "?Do you speak english" עשיתי חשבון שאם אגיד 'לא' - יזרקו אותי מיד, אז עשיתי עם הראש למטה-למעלה. אמר השני: "Show us your hands" עשיתי חשבון ש-Hand זה בטח כמו 'האנט' ביידיש, אז הרמתי את היד. אמר השלישי: "Show us your foot" עשיתי חשבון ש-Foot זה כמו 'פוס' ביידיש, אז הרמתי את הרגל". "נו..." דוחק בו יענק'ל בקוצר רוח, "ואז...?" עונה לו חיים: "ואז האישה שאלה: "?Do you smoke" עשיתי חשבון שזה כמו 'שמוק' ביידיש ונראה לי שכאן טעיתי..."

כשאלוהים ביקש החזר מעם ישראל

אלוהים כעס על בני ישראל שלא שמעו מצוותיו. לכן הוא התגלה אליהם ואמר: "כשנתתי לכם את התורה, אמרתם 'נעשה ונשמע'. מאז לא עשיתם כלום, ולכן אני דורש שתחזירו לי את מה שנתתי לכם". אמרו היהודים: "ולא תעניש אותנו?" ענה אלוהים: "אם תחזירו את הכל, אז גמרנו את החשבון בינינו" התאספו כל היהודים: רפורמים, קונסרבטיבים, אורתודוקסים וכל שאר הזרמים, והבינו שעומדת מולם הזדמנות חד-פעמית לעשות סדר בדת היהודית. התחיל מבצע ענק של איסוף כל ארון הספרים היהודי, מדרש, פשט, תלמוד בבלי, ירושלמי, ראשונים, אחרונים, קונטרסים ובקיצור, הכל. במועד המיועד לכך הניחו את כל ספריהם על הר סיני וקראו לאלוהים לבוא ולבדוק שקיבל את כל מה שהביא להם. "מה זה?" שאל אלוהים. "החזרנו הכל" ענה העם. ענה אלוהים: "אבל מה זה? אני נתתי לכם רק חמישה ספרים...".

2 יהודים שיכורים מנסים להשלים מניין

2 יהודים שיכורים נפגשים בבר יום אחד ומתחילים לשתות, לצחוק ולדבר על החיים. פתאום אחד אומר לשני, "יום שישי היום ועדיין לא התפללנו! מה נעשה?" עונה לו השני: "אל תדאג, בוא נצא החוצה ונחפש צדיקים טובים שישלימו איתנו מניין כדי שנתפלל ואז נוכל לחזור." ברגע ששני השיכורים יוצאים מהבר הם רואים שכבר שעת לילה מאוחרת ושכמעט אין אף אחד ברחוב - אז איך הם ישלימו מניין? אומר הראשון: "תראה לפי מה שאני חושב... אני ואתה, אתה ואני, שנינו ביחד - כבר יש לנו 6!" עונה לו השני: "אתה ואני.. אני ואתה... אנחנו שניים... - זה גם 6!" "מעולה" אומר היהודי הראשון, "ביחד זה 12!" אומר השני: "יופי, יש 2 מיותרים אז אפשר לחזור לבר."

בדיחות קצרות על עדות

בדיחות איך קוראים ל...

מנהג הקהילה

בקהילה קטנה אחת הייתה בעיה: האם צריך לעמוד או לשבת כשקוראים את הקדיש? תמיד כשהגיעו לקדיש בסוף התפילה, חצי היו עומדים וחצי יושבים. העומדים צעקו "לעמוד, לעמוד!", היושבים צעקו "לשבת, לשבת!" והתפילה הייתה מסתיימת במהומה ומריבה גדולה. כשהבינו שאי אפשר להמשיך ככה, הלכו לרב גדול ושאלו אותו: "האם צריך לעמוד או לשבת כשקוראים את הקדיש?" הרב בדק במקורות ובפוסקים, וקבע: "אין הלכה בעניין, הכל לפי מנהג הקהילה." "אבל איך יודעים מה אמור להיות מנהג הקהילה?" שאלו אותו. "תשאלו את אחד ממייסדי הקהילה, איך היה בזמנו." כך השיב הרב, וזה מה שעשו. חברי הקהילה חיפשו ומצאו קשיש בן 90 מוותיקי הקהילה, שכבר הפסיק להגיע לתפילות, ושלחו משלחת של נציגי שני הצדדים לשאול אותו מה המנהג. "האם צריך לעמוד?" שאלו "העומדים". "לא!" ענה הזקן, "זה לא מנהג הקהילה!" שמחו "היושבים" ושאלו "אז צריך לשבת?" "לא!" ענה הזקן שוב, "גם זה לא מנהג הקהילה!" "אז מה עושים?" שאלו חברי המשלחת, "מה שקורה עכשיו, זה שחצי עומדים, וחצי יושבים. העומדים צועקים "לעמוד, לעמוד!", היושבים צועקים "לשבת, לשבת!" והתפילה מסתיימת במהומה ומריבה גדולה!" אוֹרוּ פניו של הישיש והוא השיב: "או! זה מנהג הקהילה!"

נוצרי, מוסלמי ומרוקאי התפללו יחד

נוצרי מוסלמי ויהודי מרוקאי נכנסים לירושלים בפעם הראשונה בחייהם והולכים להתפלל באותו המקום. לפתע, שומע הנוצרי קול מסתורי: "אני רוח רפאים בעלת עין אחת ובאתי לקחת אותך!", הוא נתקף פחד עז ובורח משם כל עוד נפשו בו. בינתיים, המוסלמי המשיך להתפלל ולפתע שמע גם הוא קול רועם: "אני רוח רפאים בעלת עין אחת ובאתי לקחת אותך!" אחוז אימה הוא קם וברח משם במהירות. המרוקאי שהמשיך להתפלל שמע פתאום קול חזק שקרא לעברו: "אני רוח רפאים בעלת עין אחת ובאתי לקחת אותך!!!" המרוקאי הוריד את הסידור, הסתכל קדימה ואמר: " תקשיבי לי טוב, אם לא תסתמי את הפה, אני עוד רגע מוציא לך גם את העין השנייה!"

בדיחות קרש קצרות

השם האינדיאני של האימא היהודייה

רופא יהודי צעיר שטס ללמוד רפואה בארה"ב סיים את הלימודים שלו בהצלחה ויצא למסע התנדבות בשמורת אינדיאנים בניו מקסיקו. כעבור שלושה שבועות הוא מתקשר לאימו ומספר בהתרגשות: "אימא יקרה, בעוד שבוע אני מגיע הביתה עם ארוסתי החדשה לסעודת החג, היא אינדיאנית ושמה 'כוכב זורח'". "נחמד לשמוע..." אומרת האימא. "גם לי יש עכשיו שם אינדיאני" ממשיך הבן, "מהיום אני 'צבי מנתר!' מה את חושבת על זה?" "נחמד," אומרת האימא. "למען האמת," הוסיף הבן אחרי מחשבה, "אני חושב שגם את צריכה עכשיו שם אינדיאני כדי לקרב את כל המשפחה". "אתה לא צריך לדאוג," השיבה האם "יש לי שם ואני גם חושבת שהוא יקרב את המשפחה מאוד". "באמת?" התפלא הבן "איזה יופי! מה השם?" "אתה יכול לקרוא לי 'יושבת שבעה'".

הערבי שמצא ג'יני במדבר

ערבי אחד אבד במדבר, ושוטט שם לבדו ימים על גבי ימים, רעב וצמא למים, עד שכמעט וגסס למוות. כשראייתו כבר החלה להיטשטש והוא קרס אט אט אל הקרקע, אצבעותיו הרגישו לפתע במנורת זהב שנקברה בחול. בתקווה לכמה טיפות מים, הוא פתח את המנורה רק כדי לראות ענן עשן מתמר ממנה ואז דמותו של ג'יני מופיעה בפניו. "מושיעי!" קרא הג'יני אל הערבי, "הייתי כלוא במנורה הזו במשך מאות שנים, וכאות הוקרה לכך ששחררת אותי אני מעניק לך שלוש משאלות". "מים!" חרחר הערבי בגרון ניחר, ולפתע בריכה של מים מתוקים וזכים הופיעה באמצע המדבר. הערבי רץ אל המים והחל ללגום מהם במהירות ובדחיפות, עד שלבסוף רווה ונרגע. "מה היא משאלתך השנייה, מושיעי?", שאל אותו הג'יני. הערבי, שכבר היה רגוע יותר והתפנה לחשוב על נוחותו, אמר: "אני רוצה שיהיה לי ארמון עם מיליון חדרים, עם כמה משרתים שרק ארצה ועם עושר שלא היה לאף מלך לפניי!". רגע אחרי שסיים את בקשתו, ארמון מופלא שכזה הופיע מאחורי בריכת המים והערבי הולבש בבגדי מלך מרהיבים. "ומה היא בקשתך השלישית והאחרונה, מושיעי?" שאל כעת הג'יני. הערבי תהה ותמה קצת ואז אמר: "תראה ג'יני, עם המשאלה הראשונה שלי הצלתי את חיי, עם המשאלה השנייה שלי הבטחתי את עתידי ואת עתיד משפחתי. אז עם המשאלה השלישית אני רוצה לשרת את העם שלי, את האומה הערבית ואת אללה – אז אני מבקש שכל היהודים ייעלמו מהעולם!" באותו רגע בא ברק ולקח את בריכת המים יחד עם הארמון, המשרתים, הביגוד המפואר וכל העושר, וגם הג'יני נעלם כלא היה. הערבי נשאר שוב לבדו במדבר, גוסס מרעב ומצמא. מסקנה: יש גם ג'ינים יהודים, מתברר...

התחקיר של האברך

אברך יהודי מאודסה קיבל אישור מיוחד מהשלטונות לבקר במוסקבה. הוא עלה על רכבת ומצא מושב ריק. בתחנה הבאה עלה בחור צעיר והתיישב לצדו. האברך הביט בבחור הצעיר וחשב לעצמו: "הבחור הזה לא נראה כמו איכר, ואם הוא לא איכר סביר להניח שהוא מגיע מהמחוז בו אנו נמצאים. אם הוא מגיע מהמחוז הזה, הוא מוכרח להיות יהודי, משום שזהו הרי מחוז יהודי. מצד שני, אם הוא יהודי, לאן הוא יכול לנסוע? אני היחיד בכל המחוז שזכיתי באישור כניסה למוסקבה. רגע - ממש ליד מוסקבה ישנו כפר קטן שנקרא סמואט, ולשם אין צורך באישור. אבל למה שהוא ייסע לסמואט? כנראה הוא נוסע לבקר את אחת המשפחות היהודיות שם. אבל כמה משפחות יהודיות יש בסמואט? רק שתיים - משפחת ברנשטיין ומשפחת שטיינברג. הברנשטיינים הם משפחה איומה, אז בטח הוא נוסע לבקר את שטיינברג. אבל למה הוא נוסע? לשטיינברגים יש רק בנות, אז אולי הוא החתן שלהם. אבל אם זה מה שהוא, אז למי מהבנות הוא נשוי? שרה התחתנה עם עורך-דין נחמד מבודפשט, ואסתר נשואה לאיש עסקים מז'יטומיר. אז זה מוכרח להיות בעלה של שרה. מה שאומר שקוראים לו אלכסנדר כהן, אם אני לא טועה. רגע, אם הוא מגיע מבודפשט, עם כל האנטישמיות שם, הוא בוודאי שינה את שם המשפחה שלו. מה המקבילה ההונגרית לכהן? קובאץ'. אבל אם הוא שינה את שמו, בטח יש לו איזה מעמד מיוחד. מה זה יכול להיות? אולי דוקטורט מהאוניברסיטה..." בנקודה הזאת פונה האברך אל הבחור הצעיר ואומר "מה שלומך דוקטור קובאץ'?" "טוב מאוד, תודה!" עונה הנוסע, "מה שלומך אתה, אדון מויש'ה זויכמיר?"

ביקור מאוחר בגן החיות

זוג חרדים הגיעו לגן החיות בניו יורק עם כל שמונה עשר ילדיהם, אבל בכניסה נאמר להם על ידי הקופאי שהשעה מאוחרת וגן החיות כבר סגור. ההורים: "אבל הבטחנו להראות לילדים את הגורילה" הקופאי: "כל הילדים האלה שלכם?" ההורים: "ברוך השם, כן" הקופאי: "אז תמתינו כמה דקות כאן אני אביא את הגורילה לכאן. היא חייבת לראות את זה!"

עמוד הבא