טיפים לשיפור מערכות יחסים זוגיות

אם בריאות הגבר הייתה תלויה רק באישה
מצבו הרפואי של משה החמיר מאוד בחודשים האחרונים, לכן הוא החליט לגשת לרופא ולבצע מספר בדיקות כדי לראות מה ניתן לעשות בנידון. אל הבדיקה הוא הגיע עם אשתו, נעמה, ואחרי שביצע אותה הרופא אמר לו לחכות כמה רגעים בחוץ והזמין את אשתו אליו למשרד. "לצערי מצבו של בעלך אינו מזהיר", אמר הרופא לנעמה. "הוא סובל מלחץ כבד מאוד שמשפיע על בריאותו בצורה חמורה. אני אתן לך כמה עצות שיעזרו לך להקל עליו, ומומלץ מאוד שתעקבי אחריהן, ולא, הוא ימות תוך פחות משנה". "בכל יום עלייך להכין לו ארוחות בוקר, צהריים וערב מזינות", המשיך הרופא, "היי נחמדה ואדיבה בכל רגע נתון, אל תטילי עליו שום מטלות בבית, אל תטרידי את ראשו בבעיות שלך, אל תנדנדי לו והכי חשוב, עשי איתו אהבה לפחות 3 פעמים בשבוע. אם תעשי את כל אלה במשך כשנה, בעלך יחזור למצב בריאותי תקין". הרופא שלח את הזוג בחזרה לביתם מבלי להחליף מילה אחת עם משה, שבדרך הביתה שאל את אשתו, "נו, מה אמר הרופא?" "אתה תמות תוך שנה", היא ענתה...
בחור אחד נכנס לבית מרקחת...
יום אחד נכנס לחנות הפארם של יפית בחור, וביקש לדעת היכן נמצא מדף ההיגיינה הנשית. יפית הנחתה אותו אל המעבר שבו ממוקם המדף, הבחור ניגש אליו, הביט בו בתמיהה למשך מספר רגעים, ואז פנה שוב ליפית ושאל אותה: "סלחי לי, איפה יש לכם כאן צמר גפן?", יפית כיוונה אותו למקום הנכון, ואחרי כמה דקות ראתה אותו חוזר עם מספר שקיות מן המוצר. "יש לכם פה אולי חוטי תפירה?" שאל הבחור את יפית, שבתגובה הצביעה לכיוון עמדת מוצרי התפירה ושלחה אותו אליה; הבחור חזר משם עם חבילת חוטי תפירה לבנים. "אולי יש לכם גם במקרה איזה קופסת קרטון קטנה" שאל הבחור את יפית. "אני אבדוק מאחור" השיבה, הלכה, ולאחר כמה רגעים חזרה עם הקופסה המבוקשת. הבחור שם את כל המוצרים שלקח בקופסה שהביאה לו יפית, וביקש ממנה לעשות לו חשבון. "שמע, אני לא רוצה להיות חוצפנית" אמרה לו יפית לפני שהתפנתה לעריכת החשבון, "אבל אני חייבת לשאול: כשנכנסת לפה ביקשת לדעת איפה מדף מוצרי ההיגיינה הנשית, ואז ניגשת אליו, הבטת בו, אבל בסוף לא לקחת ממנו כלום. בסוף, אתה בא אליי עם מלא מוצרים לא קשורים בכלל. מה בדיוק הסיפור?" ענה לה הבחור: "תשמעי, זה פשוט - חברה שלי שלחה אותי לקנות לה טמפונים. בהתחלה חשבתי באמת להביא לה בדיוק את מה שביקשה, אבל אז נזכרתי שאתמול, כשביקשתי ממנה להביא לי חפיסת סיגריות, היא חזרה הביתה עם חבילת טבק וכמה ניירות לגלגול. אז פתאום הבנתי – אם היא חושבת שאני יכול לגלגל את הסיגריות לעצמי, אז גם אני יכול לחשוב שהיא מסוגלת לגלגל את הטמפונים לעצמה".
מתנת הנישואים המפתיעה
אפרים ואפרת עמדו לחגוג את יום הנישואים ה-40 שלהם, ואחרי כמה וכמה מתנות כושלות שהוא העניק לאשתו, אפרים החליט פשוט לשאול אותה מה היא רוצה. "כל שנה אני קונה לך מתנה אחרת וכל שנה את מתעצבנת עלי, אז אולי פשוט תגידי לי מה את רוצה?" הוא אמר. "אפרים זה לא הולך ככה, אחרי כל כך הרבה שנים אתה אמור לדעת מה אני רוצה" היא ענתה. "אבל אין לי מושג מה לקנות... אולי לפחות תתני לי כיוון כללי או איזה רמז קטן?" התחנן הבעל. אפרת חשבה וחשבה וחשבה, ולבסוף אמרה לבעלה: "השנה אני רוצה שתקנה לי משהו מלכותי עם יהלומים!" לאחר שבוע אפרים חזר הביתה עם קופסה קטנה ומלבנית מעוטרת בסרט ונתן אותה לאשתו בגאווה. אפרת הנרגשת החלה לפתוח את המתנה שלה בזמן שמחשבות על שרשרת יהלומים מלכותית או צמיד מהודר ממלאות את ראשה. "אידיוט!" היא צעקה ברגע שהיא סיימה, "מה זאת המתנה העלובה הזאת?!" "זה בדיוק מה שרצית!" התגונן אפרים, "זה מלכותי ויש בזה יהלומים, אז למה את קוראת לי אידיוט?!" "כי רק אידיוט יקנה לאשתו חפיסת קלפים ליום הנישואים שלה!"
"אתה ישן על החזה או הגב? על הגב? אוקי, אז מה דעתך שאני אשכב על החזה שלך?"
הייתי אומר "שאלוהים יברך אותך", אבל נראה שהוא כבר עשה את זה.
כל מי שחושב שדיסנילנד זה המקום המשמח ביותר בעולם לא עמד לצדך.
את מאמינה באהבה ממבט ראשון, או שאני צריך ללכת ולעבור פה שוב?
כשדוד הכין לאשתו ארוחה
כמדי בוקר, דוד נוהג לקום לפני שאשתו הילה מתעוררת ולהכין לה ארוחת בוקר גדולה שכוללת 2 ביצי עין הפוכות, סלט ישראלי חתוך גס וכוס קפה גדולה. בוקר אחד, אשתו התפרצה לפתע למטבח בהפתעה: "זהירות!" היא צעקה, "אתה תרסק את הביצים, תעשה את זה ביותר בעדינות!" דוד היה מופתע מעצם העובדה שאשתו קמה לפני שהשעון המעורר צלצל ומההיסטריה שלה, אך הקשיב לה מבלי לומר מילה. "תוסיף עוד שמן למחבת לפני שהביצים ידבקו!" גערה בו הילה בזעם. דוד הביט בה בתדהמה אבל המשיך לעשות כדבריה. "אלוהים אדירים הביצים עוד רגע נהרסות! מה קורה איתך?! עוד שמן, עוד שמן!", היא המשיכה. כשהוא מופתע מן התגובות, החליט דוד להניח לביצים ועבר להכין את סלט הירקות שלו. "אתה לא נורמלי!" צעקה הילה, "אתה לא רואה שאתה עוד רגע נחתך מהסכין? איך אפשר לסמוך עליך?! מי לימד אותך להשתמש בסכין חיתוך?" אחרי שספג את תגובתה בשקט, הוא המשיך להכנת הקפה. "למה אתה שם כל כך הרבה חלב בנס קפה, אתה נפלת על הראש?!" דוד הפסיק הכל, הביט בה בזעם ושאל: "מה קורה איתך? אני עושה את זה מדי יום! מה לעזאזל גורם לך לחשוב שאני לא יודע להכין ארוחת בוקר?" אשתו הביטה בו במבט שליו ואמרה: "רק רציתי שתראה איך זה מרגיש כשאני נוהגת ואתה יושב לידי".
אישה ביקשה מבעלה שיביא לה חלזונות
בעיירה צרפתית ציורית ליד החוף, חיו בעל ואישה בשם ז'אק וקלודין. לכבוד חגיגות יום הבסטיליה, החליטה קלודין לארח חברים לארוחת ערב עם מיטב המאכלים הצרפתיים המוכרים והאהובים ביותר. בזמן ההכנות היא נזכרה שהיא שכחה משהו ופנתה אל בעלה: "ז'אק, תוכל לרדת לרגע לחוף הים כדי לאסוף כמה חלזונות למנת הדגל שלי? אתה יודע שהיא הרבה יותר טעימה כשהם טריים". ז'אק לא הבין למה כל כך חשוב שהוא ילך ויביא חלזונות טריים, אבל הוא לבסוף הסכים. בדרך לחוף הים הוא עבר ליד הבר האהוב עליו וחשב לעצמו, 'מדוע שלא אכנס לשתות קצת? משקה אחד קטן ואני בחוץ, אף אחד לא ישים לב שהתעכבתי לכמה דקות...' משקה אחד הוביל לשניים שהובילו לשלושה, ולפני שהוא שם לב, השעה הייתה 3 לפנות בוקר והוא היה בצרות... בעודו מנסה להתאושש הוא רץ לחוף, הרים את החלזונות הראשונים שמצא ומיד רץ הביתה עם השלל בידו. ממש לפני שהגיע למפתן הדלת של ביתו, ז'אק מעד והפיל את החלזונות. באותו הרגע אשתו פתחה את הדלת בעצבים וצרחה עליו: "בטלן אחד! איפה היית כל הלילה?! הרסת לי את הארוחה! כמה זמן לוקח ללכת לחוף להביא חלזונות???" ז'אק השיכור החל לצעוק על החלזונות: "תראו איך היא כועסת, אמרתי לכם שנאחר אם נלך ברגל!"
איך גבר מפסיק לריב עם אישתו?
דודי ושני נשואים באושר מזה שנתיים, אך מאז ששני החלה לעבוד שעות נוספות, דודי שם לב שהוא והיא רבים בלי הפסקה. לאחר זמן רב של התמודדות עם המצב, דודי החליט לעשות מעשה ומבלי ששני ידעה על כך, הוא נפגש עם יועצת נישואים כדי ללמוד כיצד ניתן לפתור את משבר הזוגיות שלהם. "מה לפי דעתך הבעיה?", שאלה יועצת הנישואים את דודי. "אני פשוט לא יודע מה לעשות. אישתי קורעת את עצמה בעבודה. אני יודע שהיא גם ממשיכה לעשות המון בבית וכל הלחצים האלה גורמים לה להיות חסרת סבלנות. אז לא משנה מה אני עושה, היא רבה איתי כל הזמן בלי שום סיבה", השיב דודי בייאוש. היועצת הרהרה לרגע במצב ולבסוף אמרה: "יש לי רעיון מעולה בשבילך. בפעם הבאה שאשתך חוזרת מהעבודה, תכין לעצמך כוס תה קמומיל ותגרגר בגרון כל לגימה לפני שאתה בולע". "ל... לגרגר תה קמומיל? זה הפתרון?", שאל דודי בהיסוס. "כן", השיבה היועצת, "תשתדל לגרגר את התה בכל פעם שאתה לוגם ממנו ולפחות עד שתסיים כחצי כוס". לאחר שבוע דודי נפגש בשנית עם יועצת הנישואים כשהוא שמח ונלהב: "זה היה רעיון מבריק! זה פשוט עבד! כל פעם כשאישתי נכנסה הביתה, גרגרתי את התה בגרון והיא אפילו לא ניסתה לריב איתי!" כשהיא שמחה ומרוצה השיבה לו היועצת: "אתה רואה? זה מה שקורה כשמדברים פחות ומקשיבים יותר!"
אישה שלחה את בעלה למהפנט...
יקי ואורנה היו זוג נשוי במשך שנים ארוכות. יום אחד חזרה אורנה הביתה ונראתה קורנת ומאושרת. "תשמע, יקי", היא אמרה לבעלה ממש אחרי שהיא נכנסה בדלת, "זוכר את כאבי הראש שהיו לי כל השנים האלו? הם נעלמו לגמרי!". "באמת?!" אמר יקי, מופתע למשמע הבשורה, "אין יותר כאבי ראש? איך זה קרה?" אורנה החלה להסביר: "אתה זוכר את המהפנט הזה שטלי סיפרה לנו שהיא הולכת אליו? אז היא הכירה לי אותו והלכתי אליו לטיפול. סיפרתי לו על כאבי הראש, והוא אמר לי שכל מה שאני צריכה לעשות זה לעמוד מול המראה ולחזור על המנטרה: 'אין לי כאב ראש', 'אין לי כאב ראש', 'אין לי כאב ראש', וזה יעבור. כבר כמה ימים שאני מנסה את זה כשאני בעבודה – וזה עובד כמו קסם! כל כאבי הראש נעלמו!" "וואו, זה נפלא!" אמר יקי בשמחה גדולה. "תשמע, חשבתי על משהו", אמרה לו פתאום אורנה, וחיוך ממזרי עלה על פניה, "אתה יודע שאני אוהבת אותך, אבל בשנים האחרונות אתה לא ממש 'מככב' במיטה... חשבתי שאולי גם אתה תלך למהפנט הזה ותראה אם הוא יכול לעזור לך איכשהו." יקי לא היה ממש נלהב מדבריה של אורנה, אבל הסכים לתת לזה הזדמנות והבטיח לה שיקבע פגישה עם המטפל בזמן הקרוב. כמה ימים לאחר מכן, חזר יקי הביתה, פתח את הדלת בסערה וכשראה את אורנה במטבח, הכריז: "הייתי אצל המהפנט!", ואז תפס אותה בשתי ידיו, נשא אותה לחדר השינה והניח אותה בעדינות על המיטה. "אל תזוזי לשום מקום, עוד רגע אני חוזר", אמר לה והלך לשירותים. אורנה נשארה שכובה על המיטה, מופתעת עד מאוד מההתנהגות של בעלה, וכשיקי חזר הוא קפץ אל תוך הסדינים והם עשו אהבה כמו שלא עשו אף פעם לפני. "וואו, זה היה מדהים!" פלטה אורנה בהתרגשות כשהם סיימו. יקי נשם רגע ואמר: "רק מדהים? חכי רגע, אל תזוזי, אני תכף חוזר". הוא שוב הלך לשירותים, וכשחזר משם הם נכנסו לעוד סיבוב שהיה אפילו יותר סוער מהראשון. "אלוהים, אני לא מאמינה, זה פשוט אדיר!" אמרה אורנה, נושפת, מתנשפת ומסוחררת. "רק אדיר? חכי רגע, אל תזוזי, אני תכף אחזור", אמר יקי ונכנס עוד פעם לשירותים. הפעם אורנה כבר הייתה ממש סקרנית לדעת מה אמר המטפל בהיפנוזה ליקי לעשות שהחזיר לו ככה את הביטחון במיטה, אז היא עקבה אחריו בשקט לשירותים, הציצה דרך חור המנעול וראתה את יקי עומד מול המראה וחוזר ואומר לעצמו: "היא לא אישתי, היא לא אישתי, היא לא אישתי..."
איך קוראים לאישה שיודעת איפה בעלה נמצא בכל לילה? אלמנה.
אני ואשתי רכשנו היום ביטוח חיים אחד לשני. עכשיו מה שנשאר זה רק לחכות...
אני לא מכירה אף אחד שנשוי באושר. חוץ מבעלי...
המשמעות של נישואים זה לבלות את שארית חייך עם גבר שאת רוצה להרוג, אבל את לא עושה את זה כי את מפחדת שתתגעגעי אליו.
מה משותף להמבורגר ולאישה? הרבה! שניהם נראים ומריחים טוב, ואפילו טעימים, אבל לאט לאט הורגים אותך.
"היום הייתה לי שיחה נהדרת עם בעלי כשהאינטרנט נפל. הוא דווקא אחלה בחור..."
בעלי עצבן אותי, אז החלטתי להפסיק לדבר איתו במשך שבוע.
שבוע לאחר מכן הוא אמר לי: "נו, את רואה איך אנחנו מסתדרים נפלא? סתם דאגת..."
חברה שלי התעצבנה על איך שאני מבזבז את הכסף שלי. אני קונה לה בכל שבוע מתנה חדשה, משקיע בטיסות וטיולים ושופך עליה כמעט את כל הכסף שלי, אבל פעם אחת אני מוציא 300 שקל על נערת ליווי ומיד היא מתעצבנת עלי וזורקת אותי!
על מה חשב הבעל באמצע הלילה?
לילה שגרתי אחד רחלי התעוררה במיטה שלה וראתה שמשה בעלה לא נמצא לידה. דלת חדר השינה הייתה פתוחה במקצת, ואור קלוש נראה מהקומה התחתונה של הבית. רחלי קמה על רגליה, לבשה במהירות את חלוק הבית שלה וירדה בשקט בשקט במדרגות אל הקומה התחתונה. היא גילתה שם את משה עומד מהורהר ליד החלון, מחזיק בידיו כוס קפה חמה ובוהה באופק, אבוד במחשבותיו. "מה קרה משה?" שאלה אותו רחלי בפליאה, "למה אתה עומד פה ככה בשעה כזאת של הלילה?" משה השתחרר לפתע מהרהוריו, פנה אל אשתו ואמר לה: "זוכרת את הפגישה הראשונה שלנו כשהיינו צעירים?" "בערך, הייתי אז רק בת 18", ענתה רחלי. משה התייפח בעצב: "זוכרת איך אבא שלך השוטר תפס אותנו מתמזמזים במושב האחורי של האוטו שפילחנו ממנו?" "בטח, ברור שאני זוכרת" ענתה רחלי. המשיך משה ושאל: "ואת זוכרת איך שבאותו רגע הוא שלף את האקדח שלו, הצמיד לי אותו לפרצוף ואמר: 'או שאתה מתחתן איתה או שאני אדאג שתשב בכלא ל-20 שנה על פיתוי קטינות ועל גניבת רכב?'" "כן משה, אני זוכרת", אמרה רחלי בקוצר רוח, "אבל מה פתאום נהיית לי נוסטלגי באמצע הלילה?" "כי אם אם הייתי בוחר בכלא אז מחר בבוקר כבר הייתי יכול להיות בחוץ..."
"מהר לפני שזה מתחיל"
גבר אחד חזר הביתה מהעבודה, ובמהירות הוא התיישב על הכורסה האהובה עליו מול הטלוויזיה, הדליק אותה וצעק לעבר אשתו: "מהר, תביאי לי בירה לפני שזה מתחיל!" האישה המבולבלת הסתכלה לרגע על בעלה וניסתה להבין מה פשר ההתנהגות המוזרה שלו, אבל לבסוף היא התייאשה והביאה לו בקבוק בירה. הגבר צפה במשחק כדורגל, שתה להנאתו, וברגע שהבקבוק נגמר הוא הרים את קולו פעם נוספת: "מותק, זה מתחיל עוד דקה! תוכלי מהר להביא לי עוד בירה וגם משהו לנשנש?" האישה התחילה להתרגז, אבל החליטה לנהוג באיפוק ולהביא לבעלה בקבוק בירה נוסף וקצת חטיפים בקערה. הוא לקח ממנה את האוכל והשתייה, וחזר להתרכז בטלוויזיה. האישה הייתה בטוחה שבזאת תם הסיפור ושבעלה יסיים לראות את המשחק שלו ויפסיק עם כל הבקשות, אבל אחרי חצי שעה הוא קרא לה שוב: "מותק, את יכולה להכין לי קפה? נראה לי שזה עומד להתחיל עכשיו!" "נמאס לי!" היא צעקה עליו, "אתה חוזר הביתה מהעבודה וישר רץ לטלוויזיה! ואז אתה עוד רוצה אוכל ושתייה?! אתה כנראה שכחת שבזמן שאתה עובד ואני פה בבית אני גם עושה דברים! אני הלכתי למספרה, ניקיתי אבק, יצאתי לקניות... למה אתה לא מכין לי קפה?!" "מזל שהספקתי לנוח לפני..." אמר הבעל, "כי הנה זה התחיל!"
כשאשתי עלתה במשקל, כדרו פניה.
ידיים קפואות
זוג אוהבים יצאו לחופשה בבבקתה בהרי האלפים המושלגים כדי לחגוג את יום הנישואן שלהם. כשהגיעו ליעדם, הגבר מיד שלף גרזן מבין הציוד הרב שהביא איתו והלך לחטוב עצים ביער הסמוך, כדי שיהיה להם מספיק בולים לחימום את הבקתה ולהכנת ארוחת צהריים. כשחזר לאחר כמה שעות, הוא אמר לאשתו: "מתוקה שלי, הידיים שלי קפואות!" אשתו חייכה ברכות ואמרה לו: "שים את כפות הידיים שלך בין הירכיים שלי ואני אחמם לך אותן". הגבר עשה זאת וידיו התחממו תוך שניות ספורות. אחרי שאכלו ארוחת צהריים, הגבר יצא שוב לחטוב עצים ביער כדי שיהיו מספיק בולי עץ להכנת ארוחת ערב, וכשחזר צעק ויילל כמו קודם: "יפה שלי, הידיים שלי קפואות!" אשתו חייכה ברוך ואמרה לו שוב: "בוא יקירי, שים את ידיך בין הירכיים שלי ואני אחמם לך אותן". הגבר עשה זאת ושוב ידיו התחממו תוך שניות ספורות. אחרי ארוחת הערב הגבר יצא שוב לחטוב עצים כדי לוודא שיהיה להם חימום ללילה. כשחזר, בכה שוב בקולי קולות: "יקירתי, הידיים שלי ממש ממש קפואות!" אשתו הסתכלה עליו, הפעם עם מבט רציני וחמור, ואמרה: "למען השם, למה האוזניים שלך לא קופאות ככה?!"
כומר ליום אחד
הכומר והרבי של עיר קטנה היו חברים טובים מאוד, ולמרות ההבדלים ביניהם, שניהם תמיד עשו כל שביכולתם כדי לעזור זה לזה. באחר צהריים אחד של יום ראשון קיבל הרבי שיחת טלפון מחברו שביקש ממנו לבוא במהירות לכנסייה ולעזור לו בנושא דחוף: הכומר היה צריך ללכת לביתו כדי לטפל בבעיה אישית והוא לא רצה להשאיר את הכנסייה ריקה למקרה שיגיעו אנשים שיבקשו את שירותיו. "אבל מה אתה רוצה שאני אעשה?" שאל הרבי, "אין לי מושג איך לעשות את עבודתך!". "רוב האנשים באים להתפלל לבד או פשוט לדבר ולבקש עצה, הדבר היחיד שאולי יהיה מוזר לך הוא תא הוידוי. אין לך מה לדאוג, תישאר פה כמה דקות ותראה מה אני עושה, אחר כך אתה כבר תדע בדיוק מה לעשות". ואכן, לאחר מספר רגעים נכנס לתא הוידוי גבר מבוגר, הכומר נכנס גם הוא לתא וסימן לרבי שיעמוד מהצד ויקשיב. "סלח לי אבי כי חטאתי" אמר הגבר לכומר בצדו השני של התא, "בגדתי באשתי...". "כמה פעמים בגדת?" שאל הכומר. "שלוש" ענה הגבר. "אם כך התפלל למריה הקדושה, תרום לצדקה 5 מטבעות כסף וחטאיך יסלחו". כמה דקות לאחר מכן נכנסה לכנסייה ולתא הוידוי אישה נאה, ושוב הרבי האזין מהצד לנאמר בפנים. "סלח לי אבי כי חטאתי" אמרה האישה, "בגדתי בבעלי...". "כמה פעמים בגדת?" שאל הכומר. "פעם אחת" ענתה האישה. "אם כך עלייך להתפלל למריה הקדושה, לתרום לצדקה 5 מטבעות כסף ויסלח לך". לאחר הווידוי יצא הכומר מהתא והרבי הסכים שאכן מדובר במלאכה קלה למדי, שחרר אותו לביתו והתיישב בתא בציפייה למבקר הבא. לא עברו יותר מ-10 דקות ולכנסייה נכנס נער צעיר שהתיישב בצד השני של תא הוידוי והחל לדבר... "סלח לי אבי... אני התחתנתי רק לפני חודש וכבר חטאתי ובגדתי באשתי" הוא אמר. "כמה פעמים בגדת?" שאל הרבי. "פעם אחת" ענה הנער. הרבי חשב לרגע על המצב ולבסוף ענה: "אם אתה רוצה אתה יכול ללכת ולבגוד בה עוד פעמיים, יש לנו מבצע מיוחד היום של 3 בגידות ב-5 מטבעות כסף!".
זוג האלמנים שרצו להתחתן
אלמן ואלמנה שחיו במשך מספר שנים באותו בית אבות נהגו לבלות הרבה זמן ביחד; הם צפו בהצגות, האזינו להרצאות, אכלו ארוחות ביחד ולפעמים גם יצאו לטיולים קצרים באוויר הפתוח. יום אחד נערכה בבית האבות ארוחה גדולה לכבוד חנוכת אולם חדש, וכמובן שזוג האלמנים מוקם באותו השולחן, זה מול זו. במהלך הערב החגיגי האלמן אזר אומץ אט אט, עד שלקראת סוף הארוחה הוא פנה אל האלמנה וביקש ממנה להינשא לו. לאחר מספר שניות של מחשבה והתרגשות, היא השיבה "כן", והשניים המשיכו לדבר בלהט ושמחה במשך כמה דקות נוספות עד שהארוחה נגמרה והם היו צריכים לחזור לחדריהם הנפרדים. למחרת בוקר האלמן קם עם תחושת בלבול נוראית, הוא זכר את ארוחת הערב החגיגית, זכר את האומץ שהיה עליו לאסוף וזכר את הצעת הנישואים שלו, אבל לא אם הוא קיבל תשובה חיובית או שלילית! אחרי שעות ארוכות של ניסיונות כושלים לעורר את זיכרונו, החליט האלמן הנואש שהוא צריך להתמודד עם ההשלכות של גילו המבוגר ופשוט להגיד את האמת. הוא ניגש לחדרה של בחירת ליבו כדי לדבר איתה, והסביר לה שהזיכרון שלו לפעמים בוגד בו. הוא שחזר ביחד איתה את הערב הנפלא שהיה להם ובסוף הסיפור שאל: "כשהצעתי לך להתחתן איתי. האם הסכמת או סירבת?". הוא קרן מאושר כאשר האלמנה ענתה לו: "כמובן שאמרתי כן, ואני מאוד מאושרת לא רק שביקשת את ידי, אלא במיוחד שבאת לדבר איתי גם היום!" "כי רצית שאני אציע לך שוב בדרך רומנטית יותר?" שאל האלמן המאושר. "לא, בגלל שגם הזיכרון שלי כבר לא משהו" השיבה האלמנה, "ואני זכרתי שהתחתנתי אתמול, אבל לא זכרתי עם מי!"
למה הבעל ברח מהמסעדה?
גבר ואישה ישבו יחדיו במסעדה מפוארת ואכלו מכל טוב. הם צחקקו ופלרטטו, טעמו זה מן המנה של זו והביטו האחד לשנייה בעיניים עם ניצוץ של סקרנות ואהבה בדיוק כמו בדייט הראשון. רוני, המלצרית שלהם, לא יכלה שלא להתרגש מן המראה המלבב ודמיינה כיצד יגיע היום שבו גם היא תזכה באהבה שכזו. לפתע, כאשר היא לקחה הזמנה מן השולחן הסמוך, הבחינה רוני כיצד הגבר מחליק אט אט מן הכיסא מבלי שבת זוגתו שמה לב ומתחיל לזחול על הרצפה באיטיות. "ס.. סליחה.. אדוני..?" אמרה רוני בהיסוס, והאיש מיד הביט בה במבט זעוף, סימן לה להיות בשקט והמשיך לזחול אל עבר פינת המסעדה. רוני פנתה אל האישה בהססנות: "גבירתי?", אך הגברת המשיכה בשלה ואף עסקה בטלפון הנייד שלה מבלי להניד עפעף. כשהגבר הזוחל הגיע לקצה המסעדה הוא נעמד, רץ מהר אל כיוון דלת הכניסה וברח כל עוד נפשו בו. רוני שהייתה מופתעת מן המחזה המשונה רצה מיד אל האישה: "בעלך... הוא ברח! הוא יצא מהמסעדה בלי לשלם! מה הבעיה שלו?!" היא אמרה בבהלה. האישה הרימה את ראשה, הביטה ברוני ואמרה: "אני לא חושבת שהחשבון הוא הבעיה, הבעיה האמיתית היא בעלי האמיתי שהרגע נכנס למסעדה".
הצעירה הנאה והגבר המוזר בקניון
אישה צעירה ונאה מאוד טיילה לה להנאתה בקניון כשלפתע היא הרגישה טפיחה על הכתף שלה. כשהיא הסתובבה היא ראתה לפניה גבר מבוגר כבן 50 שפשוט עמד במקום, בהה בה וחייך. "סליחה? אפשר לעזור לך במשהו?" היא שאלה. "לא תודה, הכל בסדר גמור" ענה הגבר המסתורי. "אוקיי..." אמרה האישה המבולבלת לאחר כמה רגעים של שתיקה, הסתובבה והמשיכה ללכת אך להפתעתה הגבר החל ללכת לצידה. "מה אתה חושב שאתה עושה?!" היא פנתה אליו לאחר הליכה קצרה, "אתה מנסה להתחיל איתי או משהו?" "לא, אני רק רוצה להיות קצת לידך אם זה בסדר", השיב הגבר. "זה ממש לא בסדר", היא השיבה, "איזה מין סוטה אתה שאתה ככה מטריד בחורות?" "אני לא סוטה! אני בכלל גבר נשוי!" הוא ענה לה. "אז אתה סוטה ובוגד, זה עוד יותר גרוע!" צעקה עליו האישה. "אני לא מנסה להתחיל איתך ואני גם לא רוצה להטריד אותך", אמר הגבר, "אני בסך הכל איבדתי את אשתי בקניון ואני רוצה שתעזרי לי למצוא אותה." "מה?! איך אני קשורה לזה?" אמרה האישה בפליאה. "בכל פעם שאשתי רואה שאני מדבר עם בחורה צעירה ויפה היא ישר מופיעה משום מקום וגוררת אותי למקום אחר. אני ואת עומדים פה כבר בערך דקה אז אני משער שהיא תגיע לפה בכל רגע..."
יש שני סוגים של נשים בעולם:
1. לאן אתה הולך?
2. לאן אתה חושב שאתה הולך?
מאחורי כל אישה רעבה, עומד גבר שלא בא לו סושי.
למה נישואים הם מורה טוב ומיותר?
לרגל יום הנישואים ה-50 שלה, החברות הכי טובות של רחל החליטו להזמין אותה לסעודה חגיגית. אחרי ערב נהדר של אוכל , סיפורים והעלאת זיכרונות, אחת מהחברות פנתה אליה ושאלה: "אני ואת בדיוק באותו הגיל, אבל אני כבר גרושה פעמיים, ואת בילית את כל חייך עם אותו הגבר. מה למדת במשך כל השנים האלו על זוגיות ואהבה?" "הדבר הכי חשוב שאני למדתי הוא שמוסד הנישואים הוא המורה הכי טוב והכי מיותר בעולם" ענתה רחל. "למה את מתכוונת?" שאלה החברה הסקרנית. "בזמן הנישואים שלי ושל בעלי למדתי הרבה מאוד דברים..." סיפרה רחל, "למדתי על נאמנות, איפוק, על איך לא להתעצבן אפילו כשצריך לבקש משהו 100 פעם, איך לעקוף נושאים רגישים כמו 'התור של מי להוריד את הפח היום', פיתחתי סבלנות לדברים שמפריעים לי וגיליתי כמה חשוב לא להתייאש גם כשהכל נראה אבוד". כל החברות של רחל מאוד התרשמו מהתשובה שלה, אבל אחת מהן הייתה קצת מבולבלת. "רגע רחל," היא אמרה, "כל הדברים האלה שאת למדת חשובים מאוד, אז למה את אומרת שמוסד הנישואים הוא גם מורה מיותר?" "כי אם הייתי רווקה לא הייתי צריכה לדעת את כל הדברים האלה..."