
שעת לילה מאוחרת והטלפון מצלצל בלשכתו של נשיא איראן. "מי זה?!" עונה הנשיא בעצבים.
"זה יעקב צפלר מישראל" אומר הבחור מהצד השני של הקו. "התקשרתי להודיע לך באופן רשמי שאנחנו מכריזים עליך מלחמה!"
"מה אתה אומר?" מלגלג הנשיא. "מה הגודל של הצבא שלך?"
"רגע, תן לי לספור..." עונה יעקב "יש אותי, את מנדל, מוישה בן דוד שלי, אבי גולדברג מקס, ארי ואיציק!"
"טוב מאוד" עונה הנשיא "לי יש צבא של מיליון לוחמים!"
"אוקיי" יעקב מהרהר "תן לי לחזור אלייך", ומנתק.
למחרת, שוב מצלצל הטלפון בלשכה.
"המלחמה עדיין בתוקף!" מכריז יעקב. "עכשיו יש לנו גם דחפור וגם את הטרקטור של שמחה ליבוביץ השכן שלי!"
"טוב מאוד" עונה הנשיא. "לי יש צבא של 16,000 טנקים וליתר ביטחון גם הכפלתי את כמות החיילים וכעת אנחנו צבא של 2 מליון לוחמים"
"אוי גוועלאד..." אומר יעקב "תן לי לחזור אליך", ומנתק.
אחרי יומיים, שוב מצלצל הטלפון בלשכה "הלו? זה שוב יעקב, שומע?"
"נו, מה עכשיו?" שואל הנשיא.
"אנחנו מבטלים את המלחמה!"
"למה?!" מתפלא הנשיא.
"תראה, דיברנו ביננו והבנו שאין שום דרך שבה נצליח להאכיל 2 מיליון שבויים..."