בדיחות בנושא כבשה

ברנש עירוני נוסע לבקר בחווה. בזמן שהחוואי עושה לו סיור, הוא מבחין לפתע במשהו מוזר - כבשה ולה שלוש רגליים בלבד. סקרן, הוא מתפתה לשאול: "תסלח לי, אני לא יכול שלא לתהות מדוע יש לכבשה הזו רק 3 רגליים?" עונה לו החוואי "ובכן, זוהי כבשה מיוחדת ביותר. יום אחד אשתי יצאה מהמטבח באמצע הבישול והוא עלה באש. אף אחד לא שם לב חוץ מהכבשה והיא הצילה אותי, את אשתי ואת כל ילדיי". "וואו!!" עונה לו הברנש בהתרגשות, "זה בהחלט סיפור מדהים! אבל מדוע יש לה 3 רגליים?" "הייתה פעם שהכבשה חשה שעומדת לפרוץ סופה קשה וגררה אותי ואת משפחתי למקלט. ללא הכבשה, היינו כולנו מתים עכשיו", עונה החוואי. "ברור שמדובר בנס, אך מדוע יש לה רק 3 רגליים???" שואל הבחור בתסכול. עונה לו החוואי, "נו, כבשה כזו מיוחדת - לא אוכלים בפעם אחת."

עיתונאי אחד ביקר בכפר ערבי, נפגש עם אחד התושבים הוותיקים והתעניין במסורת, במנהגים ובסיפורים מיוחדים מהכפר. העיתונאי שאל, "יש לך איזה סיפור משמח על מנהג מיוחד שיש לכם בכפר?" "בטח יא זאלמה," אמר הקשיש. "לפני שנים רבות הלכה לאיבוד כבשה אחת, וכל הגברים של הכפר יצאו לחפש אותה. כשמצאנו אותה, כולנו קיבלנו כוס ערק מהבעלים שלה, וכל גבר גם קיבל חמש דקות לבד עם הכבשה..." "מנהג מעניין," אמר העיתונאי בהיסוס. "יש לך אולי עוד סיפור כזה?" "כן," ענה הזקן, "פעם אישה אחת הלכה לאיבוד וכל הגברים של הכפר התגייסו לחפש אותה. כשמצאנו אותה, כל גבר שחיפש קיבל כוס ערק מבעלה וחמש דקות לבד עם האישה..." "אוקי..." אמר העיתונאי והמשיך, "אבל תגיד, יש לך אולי סיפורים עם סוף קצת עצוב יותר?" "כן," השיב הזקן, "אתמול אני הלכתי לאיבוד..."