בדיחות בנושא havertz sofifa 25

בלובי של בנק גדול נתלה שלט חדש: "לתשומת ליבכם, בנק זה מפעיל מערכת כספומט חדשה המאפשרת ללקוחות למשוך מזומנים מהמכונה מבלי לעזוב את הרכב שלהם. לקוחות המעוניינים בשירות זה, מתבקשים לעקוב אחר הוראות השימוש" לאחר חודשים של מחקר ניסיוני, הוחלט לייצר הוראות שימוש נפרדות לגברים ולנשים: הוראות שימוש לגברים: 1. סע עד לכספומט. 2. פתח את חלון הרכב. 3. הכנס כרטיס למכונה והזן את הקוד הסודי שלך. 4. הזן את כמות המזומנים שברצונך למשוך. 5. הוצא את הכרטיס, הכסף והקבלה. 6. סגור את החלון. 7. סע לשלום! הוראות שימוש לנשים: 1. סעי עד לכספומט. 2. עשי רוורס כך שחלון הנהג יהיה בקו אחד עם המכונה. 3. הרימי הנדברקס ופתחי את החלון. 4. מצאי את התיק שלך, הוציאי את כל תכולתו עד שתמצאי את הארנק שבו כרטיס הכספומט שלך. החזירי את כל התכולה המפוזרת לתיק. 5. תגידי לאדם שאת מדברת איתו בדיבורית, שתחזרי אליו אחר-כך. 6. נסי להכניס את הכרטיס לתוך המכונה. 7. פתחי את דלת המכונית כדי לאפשר גישה קלה יותר בשל המרחק המופרז של הרכב. 8. הכניסי את הכרטיס. 9. הכניסי מחדש את הכרטיס, הפעם בצורה הנכונה. 10. חפרי בתיק כדי למצוא את הפנקס בו רשמת את הקוד הסודי. 11. הזיני את הקוד הסודי. 12. לחצי ביטול והזיני מחדש את הקוד הסודי, הפעם בסדר הנכון. 13. הזיני את כמות המזומנים שברצונך למשוך. 14. בדקי איפור במראה הקדמית. 15. קחי את הכסף והקבלה. 16. רוקני מחדש את התיק כדי למצוא את הארנק ושימי בו את הכסף. 17. כתבי ביומן את סכום החיוב ושמרי את הקבלה בתא המיועד לכך בארנק. 18. בדקי שוב את האיפור. 19. התניעי וסעי קדימה 2 מטרים. 20. עשי רוורס חזרה למכונה. 21. קחי את הכרטיס. 22. הפכי מחדש את התיק כדי לאתר את הארנק ולשים בו גם את הכרטיס. 23. הוציאי לשון לנהג הזועם שחיכה מאחורייך. 24. התניעי והתחילי מחדש בנסיעה. 25. חייגי לאדם שדיברת איתו קודם. 26. סעי עוד 2-3 ק"מ. 27. שחררי הנדברקס.

שלושה תיירים - ישראלי, צרפתי וגרמני נתפסים בערב הסעודית שותים אלכוהול מוברח; הם נעצרים, מובואים למשפט ומקבלים עונש של 100 הצלפות שוט בגב לכל אחד. כשמגיע יום העונש אומר להם השוטר שאחראי על ההצלפות: ״היום זה יום הולדתה של המועדפת בנשותיי, והיא ביקשה שאפגין היום קצת חמלה. אז אני נותן לכל אחד מכם בקשה אחת כדי להפוך את הרגע הזה לקצת פחות נורא עבורכם״. הבחור הצרפתי מורשה לבקש ראשון, ובזחיחות צרפתית אופיינית אומר: ״הבקשה שלי היא שיצמידו כרית לגב שלי בזמן ההצלפות״. אז השוטר קושר כרית לגבו של הצרפתי, ואחרי 25 הצלפות הכרית נקרעת לחלוטין והשוטר ממשיך להצליף בגבו החשוף. הצרפתי יורד מהמוקד פצוע וחבול - אחריו בא הגרמני, שמרגיש קצת יותר חכם, ואומר: ״אני רוצה שיקשרו לי שתי כריות על הגב״; אבל אחרי 50 הצלפות הכריות נקרעות, העונש נמשך וגם הגרמני יוצא מוכה וחבול. לבסוף נקרא הישראלי לעונשו ואומר: ״אני רוצה 1000 כריות קשורות לגב!״ ״אני אוהב את החוצפה שלכם, הישראלים״, אומר לו השוטר, ״אבל 1000 כריות זה לא ריאלי. יש לך בקשה אחרת אולי?״ ענה לו הישראלי: ״אז יאללה, תקשור את הצרפתי והגרמני לגב שלי״

נוסע במונית טפח קלות על הכתף של הנהג כדי לשאול אותו משהו. הנהג נתן צרחה איומה איבד שליטה על המונית, כמעט נכנס באוטובוס, ועצר סנטימטר מחלון ראווה. במשך דקות מעטות היה שקט במונית, ואז פנה הנהג לנוסע ואמר: "בבקשה, לעולם אל תעשה את זה שוב, כמעט והתעלפתי". הנוסע, שהיה גם הוא בהלם, התנצל, ואמר שלא תיאר לעצמו שנגיעה בכתף תגרום לבלגן כזה. הנהג השיב לו: "זו לא אשמתך, היום זה היום הראשון שלי בתור נהג מונית, במשך 25 השנים האחרונות נהגתי ברכב של חברה קדישא!!!"

באמצע תרגיל חטיבתי גדול, אחד המפקדים החליט לקחת לצד את 25 הפקודים שלו ואמר: "יש לי עבודה קלה מאוד לחייל הכי עצלן שיש פה בצוות. אז מי שרואה את עצמו הכי עצלן מכולם שירים את היד." החיילים שלחו מבטים תמוהים אחד לשני ו-24 מהם הרימו את היד במהירות. המפקד הסתכל על כל החיילים ואז ניגש לעמוד מול החייל שידו נשארה למטה. "למה לא הרמת את היד שלך?" שאל אותו. החייל ענה לו: "האמת המפקד, אפילו את היד לא היה לי כוח להרים..."

אחת נכנסת לכנסייה והולכת להתוודות. "אבי", היא אומרת, "אתמול בגדתי בבעלי במשך שעה שלמה, מה עלי לעשות כדי לכפר על כך?" חושב הכומר ואומר: "בתי, עליך להתפלל 5 שעות ולהדליק 5 נרות נשמה". הבחורה מודה על המחילה והולכת לדרכה. למחרת היא נכנסת לתא הוידוי בשנית: "אבי", היא אומרת, "אתמול בגדתי בבעלי כבר שעתיים, מה עלי לעשות כעת?" חושב הכומר ואומר: "בתי היקרה, התפללי 10 שעות והדליקי 10 נרות נשמה ובזה ייסלח לך". אסירת תודה הבחורה והולכת לדרכה... עובר יום נוסף ושוב הבחורה נכנסת לתא הוידוי ואומרת: "אבי, אתמול בגדתי בבעלי במשך 3 שעות 25 דקות ו-45 שניות. מה עלי לעשות כעת על מנת לכפר על כך?" הכומר פולט אנחה, חושב וחושב עד שלפתע מוציא מחשבון ומתחיל לחשב. "ראי... בתי היקרה" אומר לה הכומר, "אכפת לך ללכת לבגוד עוד כמה דקות? פשוט יוצאים לי שברים עשרוניים..."

הקהילה היהודית בשיקגו חגגה 25 שנות שירות מסור של רב הקהילה. כאות הוקרה, שלחה אותו הקהילה לשבוע נופש בהוואי כולל כל ההוצאות. כשהגיע הרב לחדרו המפואר במלון בהונלולו, נשמעה דפיקה בדלת ובפתח הופיעה נערה צעירה ושופעת. "מי את?" שאל אותה הרב המופתע. הנערה ענתה: "אני הבונוס מאת נשיא הקהילה, מר גולדברג". הרב פנה בזעם אל הטלפון והתקשר לשיקגו אל נשיא הקהילה. כשזה ענה התפרץ עליו הרב: "איך אתה מעז מר גולדברג? מה זה צריך להיות הרי אני יהודי שומר מצוות, רב בישראל, סמל למוסר ושמירת טוהר המשפחה? אני מאד מאוד כועס עליך!!" וטרק את הטלפון. הנערה, שבינתיים התפשטה, מיהרה להתלבש והתכוננה לצאת מהדלת. הרב פונה אליה ואומר לה : "לאן את הולכת מיידעלה? עלייך אני לא כועס..."

אחרי 25 שנות נישואין, הסתכלתי על אישתי ואמרתי לה: "אהובתי, לפני 25 שנה, הייתה לנו דירה קטנה, אוטו ישן, ישנו על כורסא ישנה והסתכלנו בטלוויזיה שחור לבן בגודל 10 אינטש, אבל ישנתי עם בלונדינית צעירה בת 25... עכשיו יש לנו בית בשווי 500,000 יורו, מרצדס בשווי 50,000 יורו, מיטת מים, טלוויזיה צבעונית 50 אינטש, ואני ישן עם זקנה בת 50". אשתי הייתה מאוד זריזה במחשבה ואמרה לי: "אתה רק צריך למצוא לך בלונדינית צעירה בת 25, ועורך הדין שלי ידאג לכך שתהיה לך דירה קטנה, אוטו ישן, שתישן על כורסא ישנה ושתהנה מטלוויזיה שחור לבן בגודל 10 אינטש". מוסר השכל: הנשים הן מדהימות!!! הן מרפאות אותך מהר מאוד ממשבר שנות החמישים.

הפנטזיה המשולמת של גבר בכל גיל: גיל 17 - שלוש פעמים בלילה גיל 25 - לעשות את זה על מטוס גיל 35 - שלישייה גיל 45 - מזכירה שופעת חזה במשרד גיל 55 - פעם אחת בלילה גיל 65 - פעם אחת בחודש הפנטזיה המשולמת של אישה בכל גיל: גיל 17 - גבר גבוה, שחום ונאה גיל 25 - גבר גבוה, שחום, נאה ועשיר גיל 35 - גבר גבוה, שחום, נאה, עשיר, חכם ומתחשב גיל 45 - גבר עשיר ומתחשב גיל 55 - גבר מתפקד גיל 65 - גבר עם שיער

המורה ציפי החליטה לערוך שיעור חברה עם ערך מוסף לתלמידים שלה ולכן נתנה להם שיעורי בית – לבקש מהוריהם לספר להם סיפור מהחיים עם מסר חשוב. למחרת חזרו כל התלמידים עם סיפורים מרתקים; ילדה אחת סיפרה שאימה רצתה לגדל בצעירותה אפרוחים, לכן היא אספה 10 ביצים. לאחר כמה ימים, כך סיפרה האם, היא גילתה שרק 8 אפרוחים בקעו, והלקח היה "אל תנסו לחזות את העתיד". עוד ועוד ילדים שיתפו את הסיפורים של הוריהם, שנחתמו במסרים כמו "אל תבכו על חלב שנשפך" וכדומה. בסופו של דבר הגיע תורו של יונתן - שלא נחשב לתלמיד הכי חד בכיתה. עם זאת, היא הבינה שאין לה ברירה אלא לאפשר לו לדבר כמו שאר חבריו לספסל - בעיקר בגלל שהוא היה כל כך להוט לשתף את הסיפור שלו. אז היא חייכה אליו וביקשה ממנו לבוא לקדמת הכיתה ולהציג את הסיפור שלו. יונתן עמד זקוף ליד הלוח, חייך לכיתה בגאווה והחל לספר: "אבא שלי סיפר לי שדוד שלו, אפרים, היה טייס במלחמת יום הכיפורים. יום אחד הערבים הפילו את המטוס שלו במצרים, אבל הוא הצליח לשרוד ויצא למדבר רק עם בקבוק וויסקי, אקדח וסכין שהיו לו במטוס. הוא ישר שתה את כל הבקבוק בשלוק אחד כדי שהאויב לא ייהנה ממנו ופתאום הוא שם לב שיש מסביבו מלא מלא חיילים מצרים. הוא ירה ב-15 עם האקדח שלו, דקר 25 עם הסכין, אחרי זה הוריד עם אגרופים עוד 30 ובסוף עם האקדח הריק שהיה לו, הרביץ לעוד 40 והרג אותם - הכל בשתי ידיים! ובסוף הוא חזר לארץ ברגל, בלי שריטה!" כל תלמידי הכיתה הסתכלו עליו בהלם, ורק כעבור כדקה המורה ציפי ההמומה אמרה: "אבל רגע, מה המסר של הסיפור הזה?". "אה, לא אמרתי אותו?", השיב יונתן, "אבא אמר שהמסר הוא 'אל תתעסקו עם דוד אפי כשהוא שיכור'".

בעיירה קטנה חלקו כבוד לכומר שפרש אחרי 25 שנות עבודה על הקהילה. כולם התכנסו בכנסייה וחיכו לראש העיר שיגיע לחלוק כבוד לכומר, אך הוא איחר מעט. לכן הכומר עלה על הבמה ראשון והתחיל לדבר עם האנשים שהתאספו לכבודו. "את הרושם הראשוני שלי מהעיירה קיבלתי מהווידוי הראשון שערכתי כאן. באותו יום חשבתי שהגעתי לסדום ועמורה, שכן האדם שנכנס אלי סיפר לי על כאלה חטאים שלא שיערתי שאיש אחד יכול לעשות... הוא סיפר לי שגנב כסף מאינספור אנשים וכשהמשטרה חקרה אותו, הוא פשוט שיקר והתחמק מעונש. הוא סיפר לי שניהל רומן עם 3 נשים, שתה אלכוהול בלי סוף ולמעשה שבכל הזדמנות שהייתה לו הוא עבר על החוק - איכשהו הוא תמיד הצליח להתחמק מעונש. נרתעתי מאותו אדם, אך ניסיתי לעזור לו להשתקם. ככל שעבר הזמן, גיליתי שהוא כלל לא משקף את הקהילה שחיה בעיירה ושכל שאר האנשים פה טובים, מתחשבים, אדיבים, אוהבים ומאמינים באל." אחרי שהכומר סיים את נאומו, הגיע ראש העיר. הוא התנצל על האיחור והחל לדבר מול הקהל: "לעולם לא אשכח את היום שבו הכומר הטוב הגיע אלינו. למעשה, היה לי הכבוד להיות האדם הראשון שנכנס לווידוי אצלו!"

יהודי בן 80 מגיע לכומר ואומר לו: "סלח לי אבי כי חטאתי" הכומר שואל: "מה קרה בני?" "אל תשאל," אומר הזקן "פגשתי לפני 3 חודשים בלונדינית מדהימה בת 25 וכל לילה היינו חוגגים". כומר: "אוקיי..ו..?" "מה אוקיי?! בת 25 אני אומר לך! ומדהימה! ואני בן 80, אתה קולט?". כומר: "והיא נשואה?" הזקן: "לא, היא לגמרי רווקה". כומר: "ואתה נשוי?" הזקן: "לא, אני אלמן". כומר: "אז אתם לא עושים שום חטא". הזקן: "אני יודע, אני גם יהודי". כומר: "מה?! אז למה אתה מספר לי את זה?" הזקן : "מה זאת אומרת? אני מספר לכולם!"

2 גברים, צעיר וזקן, הולכים במעברים של חנות כלבו ענקית עם העגלות שלהם, כשלפתע הם עוברים פניה, לא שמים לב ומתנגשים אחד בשני. הזקן פונה לצעיר: "סליחה שהתנגשתי בך, אני פשוט מסתכל כל הזמן מסביב כדי לחפש את אשתי". "איזה צירוף מקרים" אמר הצעיר, "גם אשתי הלכה לאיבוד, אני מחפש אותה שעה וכבר התחלתי להתייאש. כנראה שגם אני לא הסתכלתי לראות לאן אני הולך." "באמת צירוף מקרים" המשיך הזקן, "מה דעתך שנעזור אחד לשני? ספר לי איך נראית אשתך כדי שאני אחפש אותה ואני אספר לך איך נראית אשתי, כדי שתוכל לעשות את אותו הדבר?" הצעיר הסכים בשמחה והתחיל לתאר את אשתו: "היא בת 25, רזה וגבוהה עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות, היא לבשה חצאית מיני אדומה וגופייה צמודה בצבע שחור. מה לגבי אשתך? איך היא נראית?" "עזוב אשתי, בוא נחפש את אשתך!"

שלושה סופרים, משה יוסי ודודי, נסעו לכנס מיוחד של סופרים בארה"ב והזמינו עצמם חדר בקומה 75 של מלון ענק שממוקם באחד מגורדי השחקים של ניו יורק. בשעות הלילה המאוחרות, כשהכנס כבר נגמר, שלושת הסופרים הגיעו למלון שלהם וניגשו לקבלה כדי לקבל את המפתחות לחדר שלהם. "אני ממש ממש מצטער רבותי, אבל כל המעליות עוברות כרגע תחזוקה ואי אפשר יהיה להשתמש בהן עד ל-6 בבוקר" אמר פקיד הקבלה. "לבינתיים הדרך היחידה שלכם להגיע לחדריכם היא בעזרת המדרגות". משה היה סופר שהתמחה בקומדיה וסאטירה, יוסי במותחנים וספרי אימה, ודודי כתב רומנים וספרים טרגיים. בשל השוני בין הסגנונות השונים שלהם, השלושה החליטו שכדי להפוך את העלייה במדרגות לפחות משעממת, כל אחד מהם יספר סיפורים תוך כדי הטיפוס כדי להעביר את הזמן לאחרים. הם התחילו לטפס ומשה סיפר לחבריו את הסיפורים הכי מצחיקים שלו על מערכות יחסים בין גברים לנשים, סיפורים מהצבא וטיולים בעולם. כשהשלושה הגיעו לקומה ה-25 הם צחקו כל הזמן והיו במצב רוח מרומם מאוד. כשהם המשיכו לטפס יוסי התחיל לספר כמה סיפורים משלו על מעשי רצח שמעולם לא פוענחו, היעלמויות מסתוריות ותעלומות שהותירו בלשים חסרי אונים. כשהשלושה הגיעו לקומה ה-50 הם היו מרותקים לכל מילה שיצאה לו מהפה ומפוחדים לחלוטין… ואז דודי התחיל לדבר ואמר לחבריו: "אני רוצה להתחיל בסיפור הכי עצוב וטרגי שכנראה שמעתם עד היום" הוא פתח ואמר. "היה היה אדם בשם דודי ששכח את המפתח לחדר בקבלה…"

ד"ר לוי היה גינקולוג במשך 25 שנה והוא הרגיש שהעבודה שלו כבר הפכה לחלק בלתי נפרד ממנו, לכן הגיע הזמן לעשות הסבת מקצוע. למרבה ההפתעה של כל חבריו, הוא החליט להירשם ללימודי מכונאות רכב. "אחרי שעבדתי במשך כל כך הרבה שנים ב'תיקון' גוף האישה, המכונה המורכבת ביותר בעולם, אין לי ספק שאני אצליח להתמודד עם העבודה הזאת." הוא אמר, ונרשם ללימודי מכונאות בביטחון גמור שהוא יסיים אותם בהצטיינות וללא שום קושי. בסוף מסלול ההכשרה ניתנה לכל התלמידים משימה: לתקן בעיה מורכבת במנוע של מכונית. לכל תלמיד ניתן ציון מ-0 עד 100 על סמך המקצועיות והמהירות, וכמובן שגם על התקינות של המנוע. אחד אחרי השני כל התלמידים ביצעו את המבחן וכולם קיבלו ציונים בין 50 ל-80. כאשר הד"ר ניגש למשימה הוא עשה זאת בביטחון של רופא מנוסה, פירק בעדינות כל חלק וחלק, עבד במיומנות עם כלי העבודה השונים והצליח להגיע לכל פינה נסתרת במנוע של המכונית. לאחר שסיים הוא ניגש בגאווה רבה למדריך וקיבל ממנו דף משוב עם ציון מפתיע מאוד, אפס מאופס. "מה זה הדבר הזה?! אין לך בושה?" אמר ד"ר לוי למדריך, "אני עשיתי בדיוק את מה שהיה צריך! אני הייתי גינקולוג במשך שנים! נראה לך שאני לא יכול להיות מוסכניק?!". "מר לוי תירגע", אמר המדריך, "אין לי מילה רעה להגיד על התיקון עצמו, קיבלת 50 נקודות מלאות על הטכניקה ו-50 נקודות מלאות על תקינות המערכת בסיום. אני נשבע לך שבחיים לא ראיתי מישהו עובד ככה. הבעיה היא שירדו לך 100 נקודות על הזמן שזה לקח לך". "ברור שזה ייקח לי הרבה זמן! איך אתם מצפים ממני לעשות את זה יותר מהר?". "בפעם הבאה תנסה שלא לעשות את כל התיקונים דרך האגזוז...".

אשר, פנסיונר אלמן בן 85 מצא אהבה חדשה והתחתן עם מאיה, בחורה נאה בת 25. בערב הכלולות החליטה מאיה שבשל הגיל המתקדם של בעלה הטרי, עדיף שהם ישנו בחדרים נפרדים, ככה אשר לא יתאמץ יותר מדי בניסיון למלא את הציפיות שלה. אחרי שחגיגות החתונה נגמרו ומאיה נכנסה אל החדר שלה והלכה להתארגן כדי ללכת לישון, היא שמעה לפתע דפיקה על הדלת... כמובן שהאדם שדפק בדלת היה אשר, שחיפש "קצת אקשן". השניים נכנסו למיטה, עשו את מה שעשו, ולהפתעתה של מאיה - הגיל של אשר בכלל לא מנע ממנו לתפקד כמו שצריך. בסוף המעשה אשר בירך את מאיה לשלום, וחזר לחדרו. מאיה המשיכה בהכנות שלה לקראת השינה, הורידה את האיפור, תלתה את השמלה, הורידה תכשיטים ולפתע שוב נשמעה דפיקה בדלת. גם הפעם זה היה אשר, ששוב רצה להתייחד עם אשתו החדשה. למרות שהיא הייתה מופתעת, מאיה לא סירבה והשניים נכנסו ביחד למיטה שוב. גם הפעם אשר לא אכזב וכשהוא סיים הוא נישק אותה לשלום, אמר לה לילה טוב וחזר לחדרו. מאיה נכנסה למקלחת, וברגע שהיא יצאה היא שוב שמעה דפיקות בדלת, וזה שוב היה אשר - נלהב וחרמן כמו גבר בן 25. השניים נכנסו למיטה והתפרעו כמו כל זוג אחר במצב שכזה. אחרי כמה דקות של התאוששות, אשר שוב רכן למאיה כדי לנשק אותה לילה טוב ולהיפרד ממנה. "אתה יודע", היא אמרה לו, "אני חייבת להגיד שזה מדהים אותי שאתה, בתור גבר בן 85, מסוגל לתפקד כל כך טוב ובכזאת תדירות. כבר הייתי עם כמה גברים בחיים שלי ולמרות שכולם היו צעירים יותר ממך, אף אחד לא הצליח לעשות את מה שאתה עשית הלילה שוב ושוב". "רגע " אמר אשר, "את רוצה להגיד לי שכבר הייתי פה???"

טלי ורן הם נשואים טריים ומאושרים שהתחתנו לפני חודש בחגיגה משפחתית צנועה ושמחה במיוחד. מרגע החתונה הם היו באופוריה כל כך גדולה, שהם עשו הכל ביחד – בישולים, קניות, ספורט והרשימה עוד ארוכה. יום אחד, החליט רן שלמרות שהוא אוהב את טלי בכל ליבו וכנראה יתגעגע אליה מאוד, הוא רוצה להיפגש בבר עם חבריו הטובים שלא ראה מאז אותה חגיגה. חושש מתגובתה ומקווה לזכות בהבנתה, הוא ניגש לאשתו הטרייה והאהובה, ואמר לה שהוא יוצא לבלות ויחזור בהקדם. היא ענתה לו, "מתוק שלי, לאן אתה הולך?" ענה לה רן עם חיוך, "אני הולך לבר השכונתי, יפה שלי. אני רוצה לשתות קצת בירה". שאלה אותו טלי, "אתה רוצה בירה, אהבת חיי?" היא פתחה את המקרר והראתה שהוא מלא ב-25 סוגי בירה מ-12 מדינות. רן הסתכל על המקרר בהלם ומבלי לדעת מה לעשות, גירד את ראשו ואמר את הדבר הראשון שעלה במוחו, "כן, מאמי שלי... אבל בבר... את יודעת, מגישים בירה בכוסות קפואו..." לפני שהוא הספיק לסיים את המילה האחרונה, טלי קטעה אותו ואמרה "אתה רוצה כוסות קפואות, מאמי שלי?" היא פתחה את דלת המקפיא והוציאה ממנו כוס קפואה. רן, שפתאום החוויר, אמר, "כן, נשמה שלי, אבל בבר יש להם את המנות האלו שאני אוהב. אני לא אתעכב הרבה זמן, מבטיח! בסדר?" כמובן שגם על זה הייתה לטלי תשובה, והיא אמרה לו "אתה רוצה את המנות האהובות עליך, חיים שלי?" היא פתחה את התנור והוציאה ממנו 5 מנות שונות כמו כנפיים, כרובית וצ'יפס. רן ניסה את מזלו שוב, ואמר "אבל נסיכה שלי, אתה מבינה? בבר... יש שם קללות, דיבור מלוכלך וכל זה..." "אתה רוצה דיבור מלוכלך, בעלי היקר?", חייכה ואמרה טלי, "אז תשתה את הבירה המסריחה שקניתי בכוסות הארורות שהקפאתי ותאכל את המנות מטופשות שאתה כל כך אוהב, כי אתה נשוי עכשיו, ואתה לא הולך לשום מקום! ברור לך, אידיוט?!"

בגן העדן נהיה קצת צפוף, והוחלט לשנות את מדיניות הקבלה: כדי להתקבל לגן עדן עליך להוכיח שביום מותך עבר עליך יום מזופת במיוחד. התקנה אמורה להיכנס לתוקף בשעה 12 בצהרים ביום שלמחרת. למחרת בצהרים בשעה 12:01 הגיע האיש הראשון לשערי גן העדן. המלאך, שומר השער, נזכר בתקנה החדשה ואמר לאיש: "איך עבר עליך היום?" "ובכן ", ענה האיש, " הגעתי במפתיע הביתה מהעבודה לדירתי בקומה ה-25 ותפסתי את אישתי ערומה. היא נראתה לי משום מה כמישהי שלפני כמה דקות היה לה סטוץ עם גבר, אבל לא ראיתי איש בדירה. מיד התחלתי בחיפושים מדוקדקים אך לא מצאתי זכר לגבר אחר. אישתי התחילה לצעוק עלי בכעס, ואני כבר הייתי מוכן לוותר, כשמבטי נפל במקרה על מרפסת ביתי, וגיליתי אצבעות ידיים של גבר הנאחזות במעקה המרפסת, והוא תלוי באוויר מצדו החיצוני של הקיר. נתקפתי זעם רצחני, רצתי למרפסת, דרכתי על אצבעותיו של האיש מספר פעמים, עד שהמנוול הרפה בצעקות אימים מאחיזתו במעקה ונפל מהקומה ה-25 למטה. רצה הגורל, והאיש נחת על הגדר-החיה הצפופה שלמטה, שבלמה את נפילתו, והוא לא נהרג. זה הרתיח את דמי עוד יותר, רצתי בחזרה לדירה כדי לתפוס את החפץ הראשון שאני אראה כדי לזרוק אותו עליו. ראיתי את המקרר, ניתקתי אותו מהשקע, דחפתי אותו למרפסת וגלגלתי אותו מעבר למעקה המרפסת. המקרר צנח מגובה 25 קומות, נחת על המניאק וריסק אותו. התרגשותי הייתה כה גדולה שקיבלתי התקף לב ונפחתי את נשמתי." המלאך חשב בלבו שבעצם לאיש היה יום קשה במיוחד ועשה את מעשהו בסערת רגשות עצומה ופסק: "בסדר אדוני , ברוך בואך לממלכת השמים!", ונתן לאיש להיכנס. כעבור מספר שניות הגיע האיש הבא אל שערי גן העדן. אמר לו המלאך: " איך עבר עליך היום?" "אתה לא תאמין מה עבר עלי היום! הייתי במרפסת דירתי שבקומה ה-26 ועסקתי באימון הגופני היומי שלי. היה לי יום מלחיץ במיוחד ורציתי לשחרר קצת את הלחץ. כנראה נסחפתי קצת בתרגילי הקפיצות שלי, מעדתי והחלקתי מעבר למעקה המרפסת והתחלתי ליפול. למזלי, וגם הודות לתרגילי האקרובטיקה הקשים שהייתי רגיל לעשות בעבר, הצלחתי להיתפס בקצות אצבעותיי במעקה המרפסת של הדירה שמתחתיי. לפתע יצא מהדירה בריצה מטורפת איזה משוגע, התחיל לקלל ומעך ברגליו את אצבעותיי שנאחזו במעקה. כמובן שצנחתי למטה. נחתתי על שיחים צפופים שבלמו את נפילתי ולא נהרגתי מיד, וכשאני שוכב שם, עם הפנים למעלה ובייסורי תופת, אני רואה את המטורף הזה דוחף מקרר עם כל התכולה שלו מעבר למעקה. המקרר צנח למטה מהקומה ה-25, נחת ישר עלי והרג אותי במקום." המלאך לא היה מסוגל להסתיר את חיוכו כשהאיש גמר את סיפורו וחשב שלאיש הזה היה באמת יום מזופת והודיע: "אדוני , ברוך בואך לממלכת השמים!", והכניס אותו. כעבור שניות אחדות הופיע האיש השלישי. אמר המלאך: "איך עבר עליך היום?" פתח האיש: "ובכן, אני מתחבא במקרר, ערום לגמרי, ופתאום..."

כומר אחד התהלך בסמטאות הוותיקן ופתאום ראה תא טלפון מזהב ומעליו שלט: ״שיחה לאלוהים ב-1,000 דולר״. הכומר התלבט לכמה שניות אם לחייג בטלפון, אבל אז החליט לוותר והמשיך הלאה. פתאום הוא ראה עוד תא עם טלפון מוזהב ושלט שעליו רשום: ״שיחה לאלוהים ב-1,000 דולר״, ושם לב שבעצם יש טלפונים כאלו בכל מקום. הוא היה מאוד מופתע, אך החליט שלא לשאול דבר בעניין. כמה שבועות לאחר מכן הכומר הגיע לביקור בירושלים והתהלך באזור הכותל המערבי. פתאום הוא ראה תא טלפון מוזהב כמו שהוא ראה בוותיקן, אך על השלט שמעליו היה כתוב: ״טלפון לאלוהים ב-25 סנט בלבד״. ״איך זה יתכן?!״ מלמל לעצמו הכומר המבולבל, ״בוותיקן זה עולה 1,000 דולר....״ רב אחד, שהיה בסביבה ושמע את תהיית הכומר עם עצמו, ניגש אליו ואמר לו: ״זה כל כך ברור ופשוט ידידי... הרי כאן מדובר בשיחה מקומית!״

זוג צעיר חוזר מחופשת ירח הדבש שלו. הבעל, למרות שהיה מאוד מאוהב באשתו, השתוקק כבר לחזור לעיר ולצאת לחגוג. ברגע שהגיע הערב, הוא ניגש לכיוון הדלת וזרק לאשתו הטרייה: "אהובתי, אני יוצא לרגע. לא אחזור מאוחר..." "לאן אתה הולך יקירי?" שואלת האישה "אני יוצא לפאב, יפה שלי. בא לי בירה!" "אתה רוצה בירה?" האישה משיבה, "אין בעיה!" היא פותחת את המקרר ומראה לו 25 בקבוקים של בירה במגוון סוגים מ-12 ארצות שונות. "אוי נשמה יפה, זה נפלא... אבל את יודעת, בפאב מגישים בירה בכוסות קפואות..." "אתה רוצה כוס קפואה מלאך שלי?" האישה מתפרצת לדבריו "אין בעיה!" היא ממהרת לשלוף כוס בירה מהמקפיא. הבעל מתחיל קצת להחוויר "אוי... רולדה משובחת שלי, זה נפלא... אבל את יודעת, בפאב הם גם מגישים פלטה של מטוגנים והיא כל כך טעימה... אני רק אוכל אותה ואחזור. כמה שיותר מהר, אני מבטיח!" "אתה רוצה מטוגנים?" האישה שוב מתפרצת לדבריו "אין בעיה!" ומיד מוציאה מהמקפיא שורה של סיגרים, קובה, פסטלים, בורקסים ומתחילה לפזר אותם על תבנית אפייה... "אבל דובשנייה שלי" הבעל עוצר אותה "בפאב, את יודעת, יש אחווה של גברים וקללות ומילים גסות..." "אתה רוצה מילים גסות?" מתפרצת האישה, "אין בעיה!" "הנה, שתה את הבירה ש'ך יא חזיר ודחוף את הכוס הקפואה לתחת יחד עם כל המטוגנים המסריחים ש'ך כי אתה לא הולך לחגוג עכשיו לבד בשום מקום!"