אישה נשואה החליטה לנוח קצת וטסה לחופשה בקריביים.
באחד הימים בעודה יושבת על ערסל, פגשה גבר מקומי גבוה, כהה ושרירי ואחרי כמה משקאות הסכימה ללכת איתו לחדרו ללילה סוער.
כשסיימו את ענייניהם, שאלה האישה את המאהב לשמו, אך הוא סירב לגלות לה כי פחד שתצחק עליו.
בערב שלמחרת נפגשו השניים פעם נוספת וגם הפעם הבילוי נגמר בין הסדינים. האישה ניסתה לשאול שוב לשמו של הגבר, אך הוא המשיך לסרב בטענה שהיא תצחק עליו.
ככה עבר לו שבוע מהחופשה. האישה נפגשת עם הגבר, מגיעים למיטה ובכל פעם הוא לא מסכים לגלות לה איך קוראים לו, כי הוא פוחד שתצחק עליו.
בערב האחרון, אחרי שסיימו את עיסוקם, הפצירה האישה בגבר השחור לגלות לה את שמו, כיוון שהיא לפני עזיבה והיא מאוד רוצה לדעת איך קוראים לו.
הגבר הסכים, אבל בתנאי אחד - שהיא לא תצחק כשתשמע איך קוראים לו. האישה הסכימה והגבר הציג את עצמו, "נעים מאוד, קוראים לי
שלג".
איך ששמעה את זה האישה פרצה בצחוק מתגלגל והגבר נעלב ואמר "את רואה, ידעתי שתצחקי מהשם שלי... זה בגלל הצבע שלי!"
"לא מהשם שלך אני צוחקת", אמרה האישה, "אני פשוט חושבת מה בעלי יגיד כשאספר לו שבכל יום בקריביים היו לי 30 ס"מ של
שלג..."