בדיחות בנושא שיעור באנגלית

המורה לביולוגיה בכיתה ז׳2 שאלה את התלמידים: "איזה חלק בגוף האדם גדל פי 10, כאשר הוא חשוף לגירוי?" אף אחד מהתלמידים לא ענה. בשורה האחרונה, קמה טלי בכעס והתריסה כלפי המורה: "את לא אמורה לשאול ילדים בכיתה ז' שאלה כזאת. אני אגיד אותך להורים שלי, והם יבואו לדבר עם המנהל, ויפטרו אותך מבית הספר!!". טלי חזרה לשבת, והמורה התעלמה ממנה ומהערתה. היא חזרה שוב ושאלה את הכיתה: "איזה חלק בגוף האדם גדל פי 10, כאשר הוא חשוף לגירוי?" פניה של טלי ממש התכרכמו, והיא לחשה לילדה שיושבת לידה: "אוהווו, איך שהיא הולכת להסתבך, המורה הזאת..." המורה המשיכה להתעלם ממנה, וניהלה את השיעור כרגיל. כעבור כמה דקות הצביע דני, וכשהמורה נתנה לו את רשות הדיבור הוא העיף מבטים נבוכים מסביבו, ואמר בקול מהסס: "החלק בגוף שגדל פי עשר כשהוא נחשף לגירוי זה אישון העין". "יפה דני!" קראה המורה, "נכון מאוד, אישון העין גדל פי עשר, כשהוא נחשף לחושך למשל! תשובה יפה מאוד". ואז פנתה המורה לטלי ואמרה: "ובאשר אלייך, גברתי הצעירה, יש לי שלושה דברים להגיד לך: 1. יש לך מוח קטן ומלוכלך. 2. את לא קראת את החומר של שיעורי הבית. 3. כשתגדלי, מצפה לך אכזבה מאוד מאוד מאוד גדולה..."

גבר אחד נכנס לפאב נידח בשעת לילה מאוחרת, ניגש את הברמן ושואל "אפשר בבקשה את הסיסמה של ה-WiFi שלכם?". "צריך להזמין משהו קודם", עונה הברמן. "אז תביא לי מיץ בבקשה", אמר הגבר. "תפוזים או לימונדה?" "לא משנה, רק תן לי את זה בבקשה, אני חייב לעשות משהו דחוף בטלפון ואין לי כאן קליטה רגילה." הברמן מסתובב, מכין לגבר כוס מיץ ומגיש לו אותה. "כמה זה עולה?" "10 שקלים." הגבר לא מרוצה, אבל הוא מוציא את הארנק שלו, משלם לברמן ושואל "בסדר, עכשיו אפשר בבקשה את הסיסמה של הרשת?". "צריך להזמין משהו קודם", עונה הברמן. "בסדר, הבנתי את הקטע שלך, תן לי כוסית של ויסקי", אומר הגבר. "סקוטי או אירי?" "תן לי סקוטי, כמה זה עולה?" "40 שקלים." "טוב יאללה תכין, יש לך מזל שאני ממש לחוץ." אחרי שהברמן מכין את המשקה ומקבל את התשלום, הגבר פונה אליו שוב בעצבים. "עכשיו אתה מוכן סוף-סוף להגיד לי מה הסיסמה של ה-WiFi במקום המעצבן הזה?". "אני לא מבין מה הבעיה שלך", עונה הברמן, "אתה צריך להזמין משהו קודם, באנגלית, בלי רווחים ובלי אותיות גדולות".

רופא יצא לטייל בבוקר וראה זקנה יושבת על ספסל ומעשנת. הוא ניגש אליה ואמר לה: "אי אפשר שלא לראות עד כמה את מאושרת, מהו סודך?" הזקנה ענתה לו: "אני מורה. אני הולכת לישון ב-4 בבוקר אחרי שתכננתי מערכי שיעור, חשבתי על דרכים חדשות להעביר את החומר, אני קמה ב-6 כדי להגיע בזמן לעבודה. אני לא עוסקת בפעילות גופנית, לא יוצאת עם חברים, לא הולכת לקולנוע או לתיאטרון, את סוף השבוע אני מבלה בבדיקת עבודות, מתן ציונים, הערכת דרכים דידקטיות חדשות לתלמידים שלי, וכך גם בערבים." "ואוו", התפעל הרופא. הזקנה המשיכה: "אני לא אוכלת ארוחת בוקר וגם לא צהריים כי אין לי מספיק זמן. אני נמצאת בסטרס כל הזמן משום השינויים התכופים בחומר הלימודים, מצבם הנפשי-חברתי-ערכי של התלמידים, תאריכי מסירה של התיעוד וביקורים של המפקחת, ולכן אני גם לא חולה כי מי יהיה עם 40 הילדים שבכיתה?" נוכח כל זה הרופא לא יכול שלא להתפעל ואמר: "מדהים, בת כמה את?" "34", ענתה הזקנה.

המורה ציפי החליטה לערוך שיעור חברה עם ערך מוסף לתלמידים שלה ולכן נתנה להם שיעורי בית – לבקש מהוריהם לספר להם סיפור מהחיים עם מסר חשוב. למחרת חזרו כל התלמידים עם סיפורים מרתקים; ילדה אחת סיפרה שאימה רצתה לגדל בצעירותה אפרוחים, לכן היא אספה 10 ביצים. לאחר כמה ימים, כך סיפרה האם, היא גילתה שרק 8 אפרוחים בקעו, והלקח היה "אל תנסו לחזות את העתיד". עוד ועוד ילדים שיתפו את הסיפורים של הוריהם, שנחתמו במסרים כמו "אל תבכו על חלב שנשפך" וכדומה. בסופו של דבר הגיע תורו של יונתן - שלא נחשב לתלמיד הכי חד בכיתה. עם זאת, היא הבינה שאין לה ברירה אלא לאפשר לו לדבר כמו שאר חבריו לספסל - בעיקר בגלל שהוא היה כל כך להוט לשתף את הסיפור שלו. אז היא חייכה אליו וביקשה ממנו לבוא לקדמת הכיתה ולהציג את הסיפור שלו. יונתן עמד זקוף ליד הלוח, חייך לכיתה בגאווה והחל לספר: "אבא שלי סיפר לי שדוד שלו, אפרים, היה טייס במלחמת יום הכיפורים. יום אחד הערבים הפילו את המטוס שלו במצרים, אבל הוא הצליח לשרוד ויצא למדבר רק עם בקבוק וויסקי, אקדח וסכין שהיו לו במטוס. הוא ישר שתה את כל הבקבוק בשלוק אחד כדי שהאויב לא ייהנה ממנו ופתאום הוא שם לב שיש מסביבו מלא מלא חיילים מצרים. הוא ירה ב-15 עם האקדח שלו, דקר 25 עם הסכין, אחרי זה הוריד עם אגרופים עוד 30 ובסוף עם האקדח הריק שהיה לו, הרביץ לעוד 40 והרג אותם - הכל בשתי ידיים! ובסוף הוא חזר לארץ ברגל, בלי שריטה!" כל תלמידי הכיתה הסתכלו עליו בהלם, ורק כעבור כדקה המורה ציפי ההמומה אמרה: "אבל רגע, מה המסר של הסיפור הזה?". "אה, לא אמרתי אותו?", השיב יונתן, "אבא אמר שהמסר הוא 'אל תתעסקו עם דוד אפי כשהוא שיכור'".

מורה בבית הספר מעבירה שיעור לכיתה ושמה לב שהתלמיד ניר לא כל כך מרוכז. אז היא פנתה אליו פתאום מול כל הכיתה ושאלה: ״ניר, אם יש 3 ברווזים שעומדים על הגדר, ירית באחד והפלת אותו – כמה ברווזים יש עכשיו על הגדר?״ ענה לה ניר: ״אפס״. ״איך הגעת לתשובה הזו?״ שואלת אותו המורה. עונה ניר: ״בגלל שהירייה הפחידה את כולם, אז הם עפו משם״. ״יפה״ אמרה המורה, ״אמנם התשובה הנכונה היא 2, אבל אהבתי את צורת החשיבה שלך״. ״המורה, אני יכול לשאול גם אותך שאלה?״ תהה ניר. ״כן״, השיבה המורה. ״אם את רואה שלוש נשים עומדות ליד דוכן גלידה, האחת מלקקת את הגלידה שלה, השנייה מוצצת אותה והשלישית נוגסת בה – מי נשואה?״ המורה חושבת רגע ומשיבה בספק: ״זאת שמוצצת את הגלידה שלה?״ ״יפה״, אומר לה ניר בתגובה ״אמנם התשובה הנכונה היא זאת שיש לה טבעת נישואין, אבל אהבתי את צורת החשיבה שלך״.

רבי מרדכי מבני ברק טס לארה"ב כדי ללמד תורה בבית ספר יהודי יוקרתי בשכונת ברוקלין. ביום הראשון שלו במקום הוא גילה שרמת הידע של התלמידים נמוכה מאוד והחליט שכדי שהם יהפכו ליהודים חכמים ואנשים טובים, עליו להתחיל ללמד אותם מהבסיס. "מחר אני רוצה ללמד אתכם שיעור על עשרת הדיברות, ואני מבקש שכולכם תקראו היום בערב את פרקים כ"ב עד ל"ב בספר שופטים". התלמידים הופתעו לשמוע את הבקשה הזאת, ואחרי כמה רגעים של בלבול ומלמולים אחד מהם הרים את ידו ושאל את רבי מרדכי למה הם צריכים לקרוא כל כך הרבה חומר בלילה אחד. "אם זה קשה לכם לעשייה אז אני לא אכריח אף אחד, ואני מבטיח גם לא לבחון אתכם על החומר הזה, אבל שתדעו שאני מאוד אעריך את מי שיעשה את זה ולא אתן לו שיעורי בית למשך כל שאר השבוע". למחרת בבוקר רבי מרדכי נפגש עם התלמידים שלו ופתח את השיעור בשאלה מי הצליח למלא את הבקשה שלו. כל התלמידים הרימו את הידיים שלהם בגאווה. "יפה יפה," הוא אמר, "עכשיו אני רוצה להתחיל את השיעור על הדיבר השמיני - 'לא תענה ברעך עד שקר'. לפני כן אני רק רוצה לעדכן אתכם בשני דברים, הראשון הוא שבספר שופטים יש רק 21 פרקים והשני הוא שמהיום אתם הולכים להתחיל ללמוד כמו שצריך!"

מורה לביולוגיה לימדה את הכיתה שלה על לווייתנים. היא סיפרה לכיתה שמבחינה פיזיולוגית זה בלתי אפשרי שלוויתן יבלע בן אדם שלם, כי למרות שזו חיה עצומת מימדים הבטן שלה קטנה מאוד. באותו שלב אחת התלמידות בכיתה הרימה את ידה וביקשה לדבר. ״אבל המורה, בשיעור תנ״ך למדנו שלוויתן בלע את יונה הנביא בשלמותו.״ "תגידי לי באיזה שיעור אנחנו? התעצבנה המורה על התלמידה, והמשיכה להתעקש שלוויתן לא באמת יכול לבלוע בן אדם במציאות. אז התלמידה אמרה: ״אוקיי, כשאגיע לגן עדן אני אשאל את יונה״. המורה, שרצתה להתחכם קצת, אמרה לה: ״ומה אם יונה הלך לגיהנום?״ ״במקרה הזה את תוכלי לשאול אותו״.

זוג ישראלי שוכר רכב בארה"ב והאישה נוהגת עד שניידת משטרה מורה להם לעצור בצד. מגיע השוטר אל חלון המכונית ואומר לאישה, באנגלית: "את יודעת שנסעת במהירות מופרזת?" האישה, שלא יודעת אנגלית, פונה אל בעלה ושואלת: "מה הוא אמר?" הבעל אומר לה, בעברית: "הוא אומר שנהגת במהירות מופרזת". "רשיונות בבקשה", אמר השוטר שוב באנגלית. האישה לבעלה: "מה הוא אמר?" "הוא רוצה את הרשיונות". השוטר מעיף מבט על הרישיונות ואומר: "הו, אני רואה שאת מישראל. הייתי שם פעם, היה לי את הסקס הנורא ביותר בחיים שלי". האישה מסתובבת אל בעלה ושואלת שוב: "מה הוא אמר?" הבעל משיב: "חכי שניה, תני לו לסיים, נראה לי שהוא מכיר אותך"

המורה לביולוגיה בכיתה ז'-2 שאלה את התלמידים: "איזה חלק בגוף האדם גדל פי עשר, כאשר הוא חשוף לגירוי?" אף אחד מהתלמידים לא ענה. בשורה האחרונה, קמה טלי בכעס והתריסה כלפי המורה: "את לא אמורה לשאול ילדים בכיתה ז' שאלה כזאת. אני אגיד אותך להורים שלי, הם יבואו לדבר עם המנהל ויפטרו אותך מבית הספר!" טלי חזרה לשבת, והמורה התעלמה ממנה ומהערתה. המורה חזרה שוב ושאלה את הכיתה: "איזה חלק בגוף האדם גדל פי עשר, כאשר הוא חשוף לגירוי?" עכשיו טלי כבר ממש כעסה, והיא לחשה לילדה שיושבת לידה: "אוהווו, איך שהיא הולכת להסתבך, המורה הזאת..." המורה המשיכה להתעלם ממנה וניהלה את השיעור כרגיל. כעבור כמה שניות הצביע דני, וכשהמורה נתנה לו את רשות הדיבור הוא העיף מבטים נבוכים מסביבו. הוא אמר בקול מהסס: "החלק בגוף שגדל פי עשר כשהוא נחשף לגירוי הוא אישון העין". "יפה דני!", קראה המורה, "נכון מאוד, אישון העין גדל פי עשר, כשהוא נחשף לחושך למשל! תשובה יפה מאוד". אז פנתה המורה לטלי ואמרה: "ובאשר אלייך, גברתי הצעירה, יש לי שלושה דברים להגיד לך: 1. יש לך מוח קטן ומלוכלך. 2. לא קראת את החומר של שיעורי הבית. 3. כשתגדלי, מצפה לך אכזבה מאוד מאוד מאוד גדולה..."

ירון טס ללונדון לנסיעת עסקים, ולאחר יום של פגישות וסגירת עסקאות, הוא חזר לחדר שלו במלון בו שהה לבדו. הבדידות התחילה להעיק עליו, אז הוא החליט לצאת לסיבוב בעיר כדי לראות אנשים ומקומות מעניינים. הטיול הרגלי לא עזר להפיג את תחושת הבדידות והשעמום אך בדרכו חזרה למלון, ירון מצא מודעה על תא טלפון שעליה תמונה של בחורה מהממת ומספר טלפון שדרכו ניתן היה להזמין "עיסוי מפנק"... למרות החשש ירון החליט שחיים רק פעם אחת, אז הוא תלש את המודעה ומיהר חזרה למלון. כשהגיע לחדרו, ירון לא היסס, הרים את שפופרת הטלפון וחייג את המספר של הבחורה המסתורית שעל המודעה – יסמין. בעודו מחייג הוא דמיין בעיניי רוחו את שערה הארוך, שפתיה האדמוניות וחמוקיה המדהימים של יסמין, והחל להתרגש. תוך מספר שניות ענה קול נשי מהצד השני וירון חשב לעצמו 'איזה קול סקסי...'. הקול הנשי והמגרה שאל את ירון באנגלית רהוטה: "שלום אדוני, באיזה שירות אתה מעוניין?" ירון כחכח בגרונו וענה: "שלום, אני מתקשר בקשר לעיסוי". "אין שום בעיה אדוני", היא ענתה לו, "באיזה עיסוי אתה מעוניין?" "אמממ... תראי אני פה בנסיעת עסקים ופשוט חשבתי על איזה עיסוי שיעזור לי להירגע קצת או משהו כזה" אמר ירון בהיסוס, ואז החליט לתפוס אומץ ופשוט להגיד את האמת. "בעצם זה שקר... אני בודד ורוצה לעשות איתך אהבה... סוערת! פרועה! כזאת שתגרום לך לשכוח את השם שלך ותשבור את המיטה!" שום תגובה לא נשמעה במשך כמה שניות עד שהאישה לבסוף ענתה ואמרה: "אני מאוד שמחה שאתה אומר את האמת, אבל אני חושבת שאתה צריך לדעת שאם תשבור את המיטה תצטרך לשלם קנס ואם אתה רוצה להגיע לקו חיצוני אתה צריך לחייג 9 אחרת השיחה שלך מועברת לדלפק הקבלה."

מורה נכנסת לכיתה ואומרת לתלמידיה שהיום יעברו שיעור על תרופות. היא שואלת את התלמידים: "אילו תרופות אתם מכירים?" תלמיד ראשון: "אני מכיר אקמול". המורה: "ולמה הוא טוב?" התלמיד: "לחום, לכאבי ראש וכאבים בכלל". המורה: "כל הכבוד". תלמיד שני: "אני מכיר סירופ לשיעול". המורה: "ולמה הוא טוב?" התלמיד :"לכאבי גרון ושיעול". המורה: "כל הכבוד. עוד מישהו???" תלמיד שלישי מרים את היד בהתלהבות ואומר: "אני מכיר ויאגרה!". המורה המופתעת שואלת: "מאיפה אתה מכיר ויאגרה? ולמה זה טוב?" התלמיד: "מאמא שלי, וזה טוב לשילשול!" המורה: "איך?" התלמיד: "כל לילה אני שומע אותה אומרת לאבא שלי 'קח ויאגרה, אולי החרא הזה יתקשה".

חגית, מחנכת של כיתה א, החליטה לעשות שיעור מיוחד ומעניין, בו תכיר מעט יותר לעומק את משפחותיהם של תלמידיה ותעזור להם להיות אמפתיים וחברותיים יותר אחד כלפי השני. התכנון שלה היה לשאול את כל אחד מתלמידיה מה צריכה משפחתו ומה חסר לה כדי להיות מאושרת ושמחה יותר. נטע הייתה הראשונה להצביע, והיא סיפרה כך: "המשפחה שלי מאוד שמחה ומאושרת רוב הזמן, אבל אנחנו צריכים קצת יותר כסף. אבא שלי תמיד יוצא לעבודה לפני שאני מתעוררת וחוזר אחרי שאני כבר הולכת לישון, ואימא סיפרה לי שזה בשביל שיהיה לנו כסף לקנות אוכל. אז המשפחה שלי צריכה כסף, ואני צריכה יותר זמן עם אבא שלי". חגית התרגשה מאוד למשמע התשובה המפורטת של נטע, והודתה לה על כך שחלקה איתה ועם הכיתה את הסיפור. חגית שאלה מי רוצה להיות הבא בתור, ומיד היו עשרות ידיים באוויר והיא בחרה תלמיד נוסף שידבר. הפעם היה זה רותם, שעמד במקום והתחיל לספר: "אצלנו במשפחה אנחנו מאוד מתגעגעים לאחי הגדול. הוא התגייס לצבא לפני שנתיים ועכשיו הוא נלחם בצפון ולא חזר הביתה יותר מחודש. הוא מגן עלינו ועל כל המדינה, אבל הוא חסר לנו מאוד. אימא שלי תמיד מחכה בשישי בערב ליד החלון כדי לראות אם יגיע, אבל הוא אף פעם לא בא. המשפחה שלי צריכה שאחי הגדול יחזור הביתה". כך המשיך השיעור, כשכל תלמיד סיפר סיפור מרגש יותר מהאחר, עד שתמו הידיים שנותרו באוויר, אך עדיין היה ילד אחד שעוד לא דיבר... היה זה נתי – הילד השובב והחצוף ביותר בכיתה. חגית נראתה קצת מאוכזבת ממנו וביקשה ממנו לחלוק כמו כולם מה צריכה משפחתו. נתי אמר, "המשפחה שלי לא צריכה כלום". "איך זה יכול להיות?" שאלה חגית, "בטוח יש משהו שהמשפחה שלך צריכה". נתי שחרר אנחה ואמר "לא, באמת, יש לנו כל מה שאנחנו צריכים. אתמול בדיוק ראינו טלוויזיה בסלון – אני וההורים שלי – ובדיוק אחותי נכנסה הביתה ובכתה. היא צעקה 'אבא! בבקשה אל תכעס עלי, אבל עשיתי בדיקה ואני בהריון!', ואז אבא שלי צעק, "זה הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו!"

מורה בבית ספר אמריקאי העבירה שיעור חברה בנושא חג המולד. היא שאלה את הילדים כיצד הם חוגגים. הראשון ענה לה "אנחנו מתחילים בכנסייה, שם אנו קוראים מזמורים ושרים שירים במיסת חצות. לאחר מכן אנו חוזרים הביתה לאכול פאי טעים ואז תולים את הגרביים על האח. בסוף אנו הולכים לישון ומחכים לבוקר למצוא מלא מתנות וצעצועים מתחת לעץ האשוח". "יפה מאוד!" אמרה המורה ופנתה לתלמיד הבא. "אני אחותי אמא ואבא הולכים לכנסייה ושרים שירים. לאחר מכן אנו חוזרים הביתה וכולנו אוכלים עוגיות שוקולד צ'יפס עם חלב ליד האח ותולים מעליו את הגרביים. אנו מבלים כמעט את כל הלילה ערים וממתינים לסנטה קלאוס שיבוא עם מלא צעצועים ומתנות". "מעולה! ומה איתך?" פנתה המורה אל ג'ק, התלמיד היהודי, "מה עושים במשפחה שלכם בזמן החג?" "הו, אצלנו חג המולד הוא חגיגה גדולה מאוד!" המורה המופתעת המשיכה לחקור מתוך סקרנות "כן, תמשיך בבקשה..." "אנחנו מתחילים את היום בבית, ממתינים לאבא. איך שהוא חוזר מהמשרד, כולנו נכנסים לרולס רויס ושרים שירי חג המולד בדרך למפעל הצעצועים שלו. כשאנו מגיעים ורואים את המחסנים הריקים, אנו שרים 'ישו הוא חבר שלנו', ואז כולנו עולים למטוס הפרטי וטסים לחופשה בקאריביים!"

מרי מרגרט הקטנה לא הייתה התלמידה הכי טובה בבית הספר הקתולי ובדרך כלל היא הייתה ישנה ‏כל השיעור. ‏יום אחד, המורה/נזירה שלה, קראה לה בזמן שהיא ישנה: "אמרי לי מרי ‏מרגרט, מי יצר את היקום?" ‏כשמרי מרגרט לא זזה, ג'וני הקטן, חברה לכיתה שישב בכיסא ‏מאחוריה, לקח את עפרונו ונעץ אותה בגבה. "‏אלוהים אדירים!", צעקה מרי מרגרט. "יפה ‏מאוד", אמרה הנזירה והמשיכה בשיעור. ‏מעט מאוחר יותר הנזירה שאלה את מרי מרגרט: "מי ‏היה אדוננו ומושיענו?" ‏אך מרי שוב לא זזה משנתה. ג'וני נחלץ לעזרתה ותקע את ‏העיפרון בישבנה. "‏ישו המושיע", ‏צעקה מרי מרגרט והנזירה השיבה ‏שוב: "טוב מאוד", ומרי מרגרט נרדמה שוב. ‏הנזירה שאלה את מרי שאלה שלישית: "מה ‏חווה אמרה לאדם לאחר שהם הביאו את ילדם העשרים ושלושה?" ‏שוב ג'וני נחלץ לעזרתה. ‏הפעם מרי מרגרט זינקה ממקומה וצעקה: "‏אם אתה תוקע בי את הדבר הזה עוד פעם ‏אחת אני אשבור לך אותו לשתי חתיכות!" ‏המורה/הנזירה התעלפה...

במהלך שיעור פיזיקה על נושא מסובך, שאל הפרופסור את התלמידים שאלה. התשובה המפתיעה של אחד התלמידים הייתה כל כך מעמיקה שהפרופסור שיתף אותה עם חבריו לעבודה, באמצעות האינטרנט: השאלה: האם גיהנום פולט חום או קולט חום? התשובה של התלמיד: "ראשית, אנו צריכים לדעת כיצד המסה של הגיהנום משתנה במשך הזמן. לכן, נצטרך לדעת את התדירות בה נשמות נכנסות לגיהנום, ואת התדירות בה הן יוצאות משם. אני חושב שנוכל להניח כי כאשר נשמה נכנסת לגיהנום, היא לא תצא משם. ולכן, נשמות אינן יוצאות. לגבי התדירות בה נשמות נכנסות לגיהנום, נסתכל על הדתות השונות הקיימות בעולם כיום. רוב הדתות מאמינות שאם אינך משתייך להן, מקומך בעולם הבא - בגיהנום. כיוון שקיימות יותר מדת אחת כזו נניח כי כל הנשמות נכנסות לגיהנום. עם תדירויות ההיוולדות והמוות בעולם כמו שהן, נוכל לשער שמספר הנשמות בגיהנום הולך וגדל כפונקציה מעריכית. כעת, נסתכל על הקצב בו הגיהנום מתרחב לפי חוק בויל, הקובע שבשביל שהטמפרטורה והלחץ בגיהנום יישארו קבועים, הנפח של הגיהנום צריך להתרחב פרופורציונית לכניסתן של הנשמות... זה נותן שתי אפשרויות: 1. אם הגיהנום מתרחב בקצב איטי יותר מאשר הקצב בו נשמות נכנסות אליו, אז הטמפרטורה והלחץ בגיהנום יעלו עד שהגיהנום לא יהיה יציב ויתפוצץ. 2. אם הגיהנום מתרחב בקצב מהיר יותר מאשר הקצב בו נשמות נכנסות אליו, אז הטמפרטורה והלחץ ירדו עד שהגיהנום יקפא לחלוטין. איך נוכל לקבוע איזו מהן היא האפשרות הנכונה? אם נסתמך על האקסיומה של טרייסי (שם פרטי) שאמרה לי בתחילת השנה: 'הגיהנום יקפא לפני שאני אשכב איתך' ונכניס למשוואה את העובדה ששכבתי איתה אתמול, אז אפשרות מספר 2 צריכה להיות הנכונה. ולכן, אני בטוח שהגיהנום פולט חום וכבר קפא מזמן. כתוצאה ממסקנה זו שהגיהנום כבר קפא, ניתן להניח כי אינו מקבל עוד נשמות, ולכן הוא כבר נכחד . זה משאיר לנו רק את גן עדן, ובשל כך נוכל להוכיח את קיומה של ישות אלוהית, המסבירה את העובדה שאתמול טרייסי המשיכה לצעוק "הו אלוהים!", "הו אלוהים!". התלמיד קיבל את הציון "10"

ישראלי אחד ישב באזור הטרקלין בשדה תעופה גדול; פתאום בשולחן לידו התיישבה אישה יפה במיוחד, לבושה במדים של דיילת. אז הבחור החליט ללכת להתחיל איתה בצורה מקורית, על ידי כך שינסה לזהות באיזו חברת תעופה היא עובדת ולהגיד לה את המוטו שלה כמשפט פתיחה. בהתחלה הוא חשב שהיא בבריטיש איירוויז, אז הוא פנה אליה באנגלית ואמר לה בחיוך שרמנטי: ״לטוס, לשרת?״, האישה אפילו לא הסתכלה לכיוונו. אז הוא חשב שאולי היא באייר פרנס ואמר לה: ״לזכות בלבבות העולם?״ והיא עדיין לא הגיבה בכלל, רק בהתה בו בעיניים תמהות. בייאושו, הוא ניסה עוד הפעם, וניחש שהיא עובדת בחברת התעופה המלזית; ״להתעלות מעל לצפיות?״ הוא אמר לה. לפתע האישה היפה הלבושה כדיילת אמרה לו בכעס חסר סבלנות: ״תגיד, מה לעזאזל אתה רוצה ממני?״ ״אה, הבנתי״, אמר לה הבחור בטון מאוכזב למדי, ״את באל-על...״