בדיחות בנושא שיכור

המכונית של יוסי זגזגה לאורך כל הכביש כשהוא מאחורי ההגה, עד ששוטר עצר אותו בצד. ״צא מהמכונית!״ פקד השוטר על יוסי, ״אני הולך לבדוק את הנשימה שלך״. ״אני לא יכול, אדוני השוטר״ אמר לו יוסי, ״יש לי אסתמה חריפה, ואם תבדוק את הנשימה שלי יכול להיות שיהיה לי התקף״. ״אוקיי״ אומר השוטר, ״אז אני אצטרך לקחת אותך לעשות בדיקת דם״. ״אני לא יכול״, אומר לו יוסי, ״יש לי המופיליה, ואם רק מחדירים לי מחט אני יכול לדמם למוות״. ״טוב״ אומר השוטר״, ״אז אני אצטרך לקחת ממך דגימת שתן״. עונה לו יוסי: ״לא לא לא, אדוני השוטר, יש לי סוכרת, בדיקת שתן יכולה להפיל לי את הסוכר לגמרי״. ״טוב, אז פשוט צא מהרכב ולך אלי בקו ישר״. ״לא אדוני השוטר, אני לא יכול״ משיב לו יוסי. ״ולמה לא? שואל השוטר. ״זה פשוט״ מגיב יוסי, ״כי אני שיכור!ֿ״

אישה אחת הייתה במיטה עם המאהב שלה, כשלפתע באמצע הלילה היא שמעה את המפתחות של בעלה בדלת הכניסה. "תישאר איפה שאתה ואל תזוז," היא אמרה למאהב, "הוא כל כך שיכור שהוא בכלל לא ישים לב שאתה במיטה." הבעל דידה לתוך חדר השינה, השיל מעליו את בגדיו, נפל על המיטה, ואחרי כמה דקות הבחין בכך שמקצה השמיכה מציצות שש כפות רגליים במקום רק ארבע. הוא פנה לאשתו, גיהק ואמר: "איך יש שש כפות רגליים שם, צריך להיות רק ארבע. מה קורה פה לעזאזל?!" "אתה שיכור יקירי", אמרה לו אשתו. "פשוט לא ספרת נכון. צא מהמיטה ולך תסתכל מקרוב." הבעל קם מהמיטה, התבונן היטב בכפות הרגליים וספר עם האצבע: "אחת, שתיים, שלוש, ארבע... וואללה את צודקת!"

שיכור אחד התרוצץ ברחוב וצעק לכל עבר: "מדינה על הפנים! מדינה על הפנים!" שוטר עצבני שעבר באזור רץ לכיוונו של השיכור ושאל אותו "מה אמרת!?" השיכור השיב לו, "על הפנים של מדינה, חרא!" השוטר תפס את האיש, אזק אותו באזיקים ולקח אותו למעצר בתחנת המשטרה. יום למחרת, כאשר השוטר והשיכור נכנסו לבית המשפט, טען השיכור בפני השופט שזה נכון שהוא אמר ‘מדינה על הפנים’, אך כוונתו הייתה לאיראן. השופט כעס על השוטר שסתם בזבז מזמנו והאשים אדם חף מפשע, לכן לא רק שהשיכור שוחרר, השופט גם גזר על השוטר קנס והשעייה מתפקידו בשל ניצול סמכויותיו. כשהם יצאו מבית המשפט אמר השוטר לשיכור: "אני לא מבין... איך זה שאתה מתפרע ומקלל ואני מקבל קנס ועונש???" "לא אמרתי לך?" ענה השיכור, "מדינה על הפנים…"

חוואי עשיר נפטר והשאיר את החווה המשגשגת שלו לאלמנתו הצעירה והנאה. האלמנה הייתה נחושה בדעתה להמשיך ולהחזיק בחווה שהוריש לה בעלה, אך לצערה לא הבינה כלום בעבודות החווה ולכן החליטה לשכור מנהל עבודה. היא פרסמה הודעה ו 2 גברים נענו לה, אחד היה שיכור ואחד נמשך לגברים ולא לנשים. היא החליטה שתהיה בטוחה יותר עם הגאה ולא עם השיכור, ושכרה אותו. הבחור היה בעל מקצוע טוב וחרוץ, השקיע שעות עבודה רבות, לא חסך מאמצים, ואכן החווה שגשגה ופרחה. האלמנה הייתה שבעת רצון, ולכן אחרי כמה חודשים של עבודה קשה הציעה למנהל העבודה שייקח לו ערב חופשי ויצא לעיר לחגוג. הוא נענה ברצון ויצא לבלות ערב בעיר. כשחזר לחווה בשתיים לפנות בוקר, מצא אותה ממתינה לשובו ליד האח, ובידה כוס יין. "בוא הנה", פקדה עליו. הוא ניגש ונעמד מולה בצייתנות. "חלוץ את המגפיים שלי", אמרה האלמנה. הוא ציית מיד, חלץ את המגפיים והניח אותם ליד הדלת. "וכעת, פשוט את החצאית שלי", המשיכה. הוא נחפז לציית, התיר את חצאיתה ופשט אותה. "עכשיו תפשוט גם את חולצתי", המשיכה האלמנה הצעירה והמושכת לפקוד על מנהל העבודה שלה שפרם בזהירות את כפתורי חולצת המשי שלה ופשט גם אותה. "ועכשיו תוריד את החזייה שלי", המשיכה הגברת ללא היסוס. הוא התיר בזהירות את קרסי החזייה שלה, הוריד אותה, והניח אותה לצד שאר הבגדים. "כעת הורד את הגרביונים שלי״, המשיכה לפקד עליו. הגבר התיישב בצייתנות על השטיח לרגליה ועשה כדבריה. ״כעת התחתונים שלי״, אמרה והביטה ישר בעיניו. הוא פשט מיד גם את תחתוניה. לא נותרו בגדים לפשוט, הכל היה מסודר בערימה נאה על הכיסא לצידה. ״ועכשיו״, אמרה האלמנה וקמה ממקומה, מניחה את כוס היין הריקה לצד האח, ״אם עוד פעם אחת תלבש את הבגדים שלי כשאתה יוצא לבלות בעיר, אתה מפוטר!״

כומר אחד ישב באוטובוס ליד אדם שיכור שקרא עיתון. לפתע השיכור פתח את פיו ומלמל בקול: "אתה יודע מה זה דלקת פרקים?". הכומר חשב שזו הזדמנות מצוינת להחזיר את השיכור למוטב, ולכן פצח בהרצאה שלמה על דלקת פרקים: "זוהי מחלה שתוקפת אנשים שחיים בחטא, בעיקר כאלה שצורכים יותר מדי אלכוהול וסמים, אך לא רק. גם נשים פרוצות, גנבים, אנסים ועוד הרבה כאלה שאני אפילו לא רוצה לציין." עיניו של השיכור ופיו נפערו, אך הוא לא אמר דבר, רק חזר לקרוא בעיתון. אחרי דקה ארוכה הכומר חשב שהוא אולי היה קשה מדי עם השיכור, ולכן ניסה קצת לרכך את הסיטואציה: "כמה זמן אתה סובל מדלקת פרקים?" הוא שאל. "אין לי דלקת פרקים," אמר השיכור, "אבל כתוב פה בעיתון שלאפיפיור יש."

גבר נכנס לבר ואומר לברמן: "אני רוצה שתמזוג לי ויסקי סקוטי בן 18, ואל תנסה לעבוד עליי כי אני מכיר את הוויסקי שלי!" הברמן ספקן ומחליט לבדוק את הבחור עם ויסקי בן 12. הבחור לוקח לגימה, מגלגל אותה בפה ואומר: "ברמן, זה זבל בן 12, ביקשתי ויסקי מיושן בן 18 שנה!" הברמן מופתע אך מחליט לעשות עוד ניסוי. הפעם הוא מוזג לו ויסקי 15. האיש לוגם, מעוות פניו ואומר: "ברמן, אני לא רוצה טינופת של 15 שנה, תמזוג לי ויסקי 18!" הברמן התרשם מאוד ומוזג לבחור ויסקי 18 על חשבון הבית. בכל ההתרחשות צפה מהצד בסקרנות רבה, שיכור מלוכלך, מגעיל ומסריח. הוא התקרב ברישול אל הבחור ואל הברמן, הניח כוס לפני הבחור ואמר: "יש לך כישרון של ממש... נסה את זה" הבחור לקח שלוק עסיסי ומיד ירק אותו על הבר: "איכס, מגעיל, יש לוויסקי הזה טעם של שתן!" עונה השיכור "יפה, עכשיו בן כמה אני?"

לילה אחד, בעודו נוסע בדרכים, נעצר משה על ידי שוטר עצבני במיוחד. השוטר אמר למשה: "אדוני, תביא לי בבקשה מסמכים ורישיונות, עושה רושם שאתה שיכור קצת". ענה משה לשוטר: "אדוני השוטר, אני יכול להישבע לך שלא שתיתי אפילו לא טיפה אחת של אלכוהול". השיב לו השוטר: "או.קיי, אז בוא אני אעשה לך מבחן קטן. דמיין לעצמך שאתה נוסע עכשיו במורד הדרך החשוכה, ופתאום מלפניך מופיעים שני אורות גדולים במרחק. מהם האורות האלו?" עונה לו משה בהיסוס: "מכונית?" "נכון" אומר השוטר, "אבל מאיזה סוג בדיוק – שברולט, מיצובישי, פורד, רנו? איזה דגם זה?" - "מאיפה אני אמור לדעת?" - "בדיוק כמו שחשדתי,אתה שיכור." - "אבל אדוני השוטר, לא שתיתי כלום!" - "אם ככה, אז בוא תגיד לי רגע עוד משהו – תמשיך לדמיין שאתה על אותה דרך ממקודם, ועכשיו פנס אחד מגיח מולך באפילה. מה זה?" - "נו, זה אופנוע..." - "טוב, זה ברור – אבל איזה אופנוע זה? הונדה, הרלי דיווידסון, קוואסקי?" - "מה?!? איך אני יכול לדעת את זה?" - "אה, באמת? אז ברור כשמש שאתה שיכור ואתה עצור." "רגע, רגע, לפני שאתה עוצר אותי, יש לי שאלה אחת בשבילך, אדוני השוטר", אמר משה. "דמיין לעצמך שאתה נוסע על הכביש המהיר והשעה בערך 12 בלילה. אתה רואה בצד הדרך אישה לבושה בחצאית מיני, גרביונים אדוקים, עקבים גבוהים ובמקום חולצה היא לבושה רק בחזייה. מי זאת?" "מה אתה צוחק עליי? ברור שזו פרוצה" השיב השוטר. "אבל איזו פרוצה זאת? אימא שלך, אשתך או אחותך?"

שיכור נכנס למסעדה, בקושי מחזיק את עצמו, יושב באחד הכיסאות בבר המשקאות, ומזמין בקבוק יין. באותם רגעים נכנס למסעדה איש בלבוש מרשים, מתיישב באחד השולחנות ומזמין עוף עם תפוח אדמה. הוא מבהיר למלצר: "העוף צריך להיות עוף ירושלמי, אני לא אוהב עוף אחר חוץ מאשר את הסוג הזה." השיכור שהיה על הבר הקשיב לכל השיחה. המלצר חוזר ומגיש את מנת העוף עם תפוח האדמה. לפני שהמלצר שב לעבודתו האיש אומר למלצר: "חכה רגע". הוא לוקח את העוף מהרגליים, מכניס לו אצבע מאחורה, מריח את האצבע ואומר לו: "העוף הזה הוא לא ירושלמי. העוף הזה גדל בלול בקיבוץ דגניה א' שבטבריה", ואומר את הכתובת המדויקת של הקיבוץ כולל מס' הרחוב והמיקוד. "אז תיקח את זה מכאן ותביא לי עוף ירושלמי." המלצר בתדהמה, מבקש סליחה ולוקח את העוף שהביא. השיכור ששמע את הכול היה בהלם מוחלט. הוא לא האמין למה שאוזניו שומעות, משפשף את העיניים, צובט את עצמו וממשיך לשתות. המלצר חוזר עם עוף אחר. הברנש מבצע את אותה בדיקה: לוקח את העוף מהרגליים, מרים אותו, מכניס לו אצבע מאחורה, מריח את האצבע ואומר: "מלצר, העוף הזה הוא לא ירושלמי, העוף הזה הוא מלול של קיבוץ דגניה ב'". ושוב מוסר את הכתובת המדויקת של הקיבוץ, כולל המיקוד. "בבקשה תיקח את זה מכאן, אני אחשיב את העניין כאי-הבנה, אבל עכשיו תביא לי עוף ירושלמי בבקשה." השיכור, לא מבין מה מתרחש, מכה את עצמו, תולש את השערות, מכה את ראשו בדלפק, עושה סיבובים על הכיסא, מרביץ לעצמו, משתגע, וממשיך ל"תדלק". המלצר חוזר, מגיש לו את העוף. והאיש מבצע את הבדיקה הידועה ואומר: "העוף הזה הוא אכן ירושלמי, מהטובים, מהלול של משפחת ירקוני שבקיבוץ אורה שבירושלים". הוא מוסר את הכתובת המדויקת של הלול כולל מס' בית ומיקוד, ומתחיל לאכול. השיכור נופל מהכיסא, מכה את ראשו ברצפה, קם בשארית כוחותיו וממשיך לשתות עד שנגמר הבקבוק. כשהאיש מסיים לאכול, הוא קורא למלצר ומבקש חשבון. אז, השיכור בשארית כוחותיו, נעמד, מתחיל ללכת לכיוון היציאה, מתנגש בשולחנות שבדרך, נעמד בפתח היציאה ומונע את היציאה של האיש המדובר, ואומר לו: "תסלח לי, שמעתי את הבקשה שלך ואת כל השיחה שלך עם המלצר, וראיתי מה עשית עם העופות שהגישו לך, אני רוצה לבקש ממך בקשה" האיש, המאוד מנומס, אומר לו: " בשמחה, במה אני יכול לעזור לך?" אז השיכור עונה : "שתיתי די הרבה ואני לא זוכר את הכתובת של הבית שלי..."

בחור שיכור אחד ישב על הבר ולפתע הקיא על כל החולצה שלו. ״או יופי, אשתי תהרוג אותי עכשיו,״ הוא מלמל לעצמו. בחור שישב לידו ראה את מה שקרה ואמר לו: ״תקשיב חביבי, שים שטר של 50 שקל בכיס של החולצה, ותגיד לאישה שישב לידך איזה שיכור שהקיא עליך והביא לך את הכסף כדי שתשלח את החולצה לניקוי.״ הבחור השיכור הודה לחבר החדש שלו על הרעיון הגאוני, שם שטר של 50 בכיס הקדמי והתחיל לדדות הביתה. ברגע שעבר את מפתן הדלת אשתו התחילה לצעוק עליו: ״איפה היית? אתה שיכור כלוט, תראה את עצמך! אפילו הקאת על כל החולצה שלך!״ הבחור השיכור הצליח למלמל לאשתו: ״לא לא, זה לא אני, זה הוא, הבחור שישב לידי. הוא הקיא על החולצה שלי ונתן לי 50 שקל שאני אנקה אותה, תראי, הנה זה פה בכיס.״ האישה דחפה יד לכיס והוציאה את כל הכסף שמצאה שם. ״יש פה 100,״ היא אמרה. ״אה כן, הוא גם חירבן לי במכנסיים.״

2 שוטרים יצאו לסיור ובשעה 4 בלילה ראו לפתע אדם מבוגר הולך לבד ברחוב ועצרו אותו לתשאול. "מאיפה אדוני מגיע בבקשה?" הם שאלו אותו. "אני מגיע מהמקום הכי טוב בעולם!" הוא ענה להם וניכר שהוא שתה הרבה בשעות האחרונות. "זה הפאב האהוב עלי שיש בו את המשקאות הכי טובים ואת הבחורות הכי נחמדות! כל אחת יותר ידידותית מהשנייה!" המשיך הגבר וקרץ לשוטרים. "זה נשמע כמו יופי של מקום" הם ענו לו, "ולאן אתה הולך בשעה כזאת? הגיע הזמן לישון?" "מה פתאום לישון! אני בדרך להרצאה על התמכרות לאלכוהול וההשפעות שלו על הגוף, על הנזקים של עישון ועל התנהגות חברתית ראויה." "באמת?" אמרו השוטרים, "אתה בטוח שלא שתית יותר מדי הלילה? לא נראה לנו שמישהו מעביר הרצאות על הנושאים האלה בשעה כזאת." הגבר השיכור נאנח ואמר: "תגידו את זה לאשתי…"

חתול שיכור יצא מהפאב השכונתי. הוא התנדנד ברחוב, ומרוב שהיה שיכור, התמוטט באחת הסמטאות. שני כלבים, רועה גרמני ורוטווילר, ראו את החתול המעולף ושניהם רצו לאכול אותו. הם החלו לריב ונלחמו זה בזה עד המוות. בבוקר התעורר החתול. כשראה מסביב את שני הכלבים הענקיים המתים והדם מסביב אמר לעצמו: "וואו! אני נהיה אלים כשאני שיכור..."

ליאת ובני הם זוג נשוי שפיתח "פולחן קבוע": בכל לילה בני יוצא עם חברים וחוזר הביתה שיכור, ובכל לילה ליאת צועקת עליו כשהוא חוזר מאוחר ומכריחה אותו לישון בסלון. אחרי תקופה ארוכה שבה המצב הזה נמשך, ליאת החליטה להתייעץ עם חברה. היא קבעה איתה לקפה וסיפרה לה כמה קשה לה להתמודד עם ההתנהגות של בעלה. למרבה הפתעתה, החברה שלה נתנה לה עצה מוזרה… "בפעם הבאה שבני חוזר מאוחר, אפילו אם הוא שיכור לחלוטין, כדאי לך לנסות לברך אותו לשלום בשמחה ולהגיד לו איזה יפה זה שהוא חזר הביתה. אל תכעסי עליו, אלא תני לו נשיקות ותגידי לו דברים שיעוררו את החשק והאהבה שלו. את תראי שהוא יבין כמה טוב לו בבית ולא יעשה לך דברים כאלה יותר, אחרי קבלת פנים כזאת!" באותו הלילה, בעודה מחכה לבעלה שיחזור הביתה, ליאת חשבה על ההצעה של חברתה והחליטה ליישם אותה. בני חזר מאוחר ושיכור כרגיל, ומתוך הרגל כבר ניגש לספה בסלון ונשכב עליה. הוא היה מופתע מאוד כשליאת ניגשה אליו בלי לצעוק, חלצה את הנעליים שלו והחלה לעסות את הצוואר שלו. "אני שמחה שאתה פה, אבל השעה כבר מאוחרת, אתה לא חושב שכדאי לך לקום ולבוא איתי לחדר השינה?" "אני אבוא איתך לאן שתרצי" ענה בני דרך אדי האלכוהול, "גם ככה אני אהיה בצרות אם אחזור עכשיו הביתה…"

לילה אחד נכנס לבר גבר עצבני עם אקדח שלוף וצעק: "יש לי אקדח טעון עם 6 כדורים ועוד אחד בקנה! עכשיו אני רוצה לדעת מי פה שכב עם אשתי?!" כל יושבי הבר היו בהלם וכמעט כולם הסתתרו מתחת לשולחן או התכופפו מאחורי הבר. רק שיכור אחד שישב בפינה המשיך לשתות ולא התרגש. "מה הסיפור שלך?" ניגש אליו הגבר העצבני, "אתה זה ששוכב עם אשתי? אתה לא שמעת שאני אמרתי שיש לי פה אקדח טעון?! ברגע שאני מגלה מי שכב עם אשתי הוא חוטף ממני כדור!" "שמעתי" ענה השיכור, "אבל כדי לקיים את האיום שלך אתה צריך הרבה יותר תחמושת!"

מרוקאי אחד חוזר הביתה ב-3 בלילה, שיכור לחלוטין... אשתו העצבנית שהתעוררה מהרעש, התחילה לצעוק על בעלה: "אלברט, אתה יודע מה השעה?!". עונה לה המרוקאי: "מה את רוצה ממני? רק 1 בלילה!". פתאום מצלצל שעון הקוקייה הגדול של הבית 3 פעמים. המרוקאי מתעצבן וצועק על השעון: "שמענו אותך פעם אחת! לא צריך לחזור על הכל 3 פעמים!"

שיכור שהדיף ריח נורא של אלכוהול זול, עלה לאוטובוס והתיישב עם תרמילו המלוכלך ליד כומר בעל מראה מכובד. מן התרמיל הוא שלף פיסת עיתון ישנה ובקבוק קטן של ג'ין ולגם ממנו בשלוק את כל מה שנשאר בו. הכומר התעלם מהשיכור והכריח את עצמו להסיט מבט ולהתרכז בנוף. כעבור מספר דקות פנה השיכור אל הכומר ושאל: "סלח לי אדוני, אולי אתה מכיר את הסיבות לדלקת פרקים?" הכומר, באי נוחות מתגברת, ענה לו בטון מתנשא וציני: "בוודאי שאני מכיר. חיים לא מסודרים, חברתם של נשים לא מוסריות, שימוש מוגזם בטבק ובאלכוהול, הוללות בבתי זונות ועוד הרבה גועל נפש מסוג זה!" "וואו!!" ענה השיכור וחזר לקרוא את העיתון. הכומר הטוב חשב שנית על תשובתו והרגיש צורך להתנצל בפני השיכור "סליחה", אמר לו בטון מפייס "לא רציתי להעליב אותך. כמה זמן אתה כבר סובל מדלקת פרקים?" "אני?" הופתע השיכור "אף פעם לא סבלתי מזה, אבי. רק קראתי בעיתון הזה כי האפיפיור סובל מדלקת פרקים כבר שנים!"

אדם שיכור נכנס לפאב באמצע הלילה, ניגש לברמן ואמר לו: "אחי, אני מרגיש נדיב הלילה! אני מזמין את כל מי שיושב פה לכוסית קטנה, תכין גם לעצמך משהו ותן לי את החשבון!" הברמן ממלא בשמחה את ההוראות שהוא קיבל, מכין לכל האנשים שיושבים על הבר כוסית משקה ושותה ביחד איתם. כעבור כמה דקות השיכור אומר שהוא רוצה ללכת והברמן מגיש לו את החשבון על כל המשקאות שהוא הזמין. "שמע אחי... אין עלי כל כך הרבה כסף..." הוא אמר לו. אחרי הרבה בירורים וצעקות הברמן זרק את השיכור מהפאב אל הרחוב וחזר לעבודתו. למחרת בלילה אותו השיכור חזר לפאב וניגש אל אותו הברמן עם אותה הצהרה: "ברמן! קנה לכולם פה סיבוב על חשבוני, ותכין גם לעצמך משהו. אני משלם!" "ויש לך כסף לשלם על זה היום?" שאל הברמן. בתגובה השיכור הוציא ארנק שמן מכיסו ונופף אותו מול הברמן, שחשב לעצמו שאיש לא יהיה טיפש מספיק כדי לעשות את אותה שטות פעמיים והכין משקאות לכל האנשים שבפאב וגם לעצמו. כולם שתו בשמחה והברמן ניגש אל השיכור והגיש לו את החשבון, שבתגובה שוב אמר שאין לו כסף. הברמן התפוצץ מכעס, החל לצעוק על השיכור ולקח ממנו את הארנק, שהיה מלא בקבלות, ניירות והרבה מאוד שטויות אחרות, אבל לא כסף. הברמן החטיף לשיכור שתי סטירות מצלצלות ובעט אותו החוצה לרחוב פעם נוספת. למחרת בלילה, נכנס אותו השיכור אל הפאב כשפניו עדיין אדומות ונפוחות, התיישב מול הברמן ואמר לו: "ברמן, אני מזמין את כל האנשים שפה לכוסית עלי, תן לי את החשבון אחר כך". הברמן, קצת עצבני וקצת משועשע, שאל אותו בתגובה: "מה, אתה לא עומד לשלם על משקה גם בשבילי?" "אין סיכוי!", ענה השיכור, "אתה יותר מדי עצבני ואלים כשאתה שותה!"

פולני אחד היה נשוי לאישה נורא שתלטנית, שתמיד הייתה משפילה אותו ומתייחסת אליו כמו סמרטוט. לאיש נמאס להיות פראייר והוא הלך להתייעץ עם חברו המרוקאי בנושא. ייעץ לו החבר המרוקאי כך: "תעשה את מה שאני עושה. כל יום אני אומר לאשתי שאני הולך לפאב עם החבר'ה עד מאוחר בלילה ושאני אחזור שיכור ועייף, שיהיה לה ברור שהיא צריכה להוריד לי את הנעליים ולכסות אותי בשמיכה כשאני חוזר". הפולני התרשם וכבר באותו ערב אגר אומץ, ניגש לאשתו ואמר: "אני הולך עם החבר'ה לפאב היום, אחזור שיכור ועייף. ברור לך מי מוריד לי את הנעליים אחר כך?" אז אשתו של הפולני ענתה לו: "בטח, הפתולוג!!!"

זוג נשוי יושב בבר השכונתי ולפתע האישה מבחינה בגבר שיכור מבלה ורוקד בשמחה רבה בסמוך אליהם. "אתה רואה את הבחור הזה?" היא שואלת את בעלה. "כן" משיב הבעל, "מה איתו?" "לפני חמש שנים בערך היינו בני זוג, וכשהוא החליט להציע לי נישואים לא הסכמתי וברחתי לו..." הבעל הסתכל על אשתו במבט אדיש ואמר לה: "נו אז זה מסביר את זה, הוא בטח עדיין חוגג את המאורע..."

פולניה אחת הגיעה לרופא עם סימני מכות בצבע שחור וכחול. הדוקטור: "מה קרה?" האישה: "דוקטור, אני לא יודעת מה לעשות, בכל פעם שבעלי חוזר הביתה שיכור הוא הורג אותי במכות. " הדוקטור: "יש לי תרופה ממש טובה בשביל זה. כשבעלך חוזר הביתה שיכור פשוט תיקחי כוס תה מתוק ותתחילי לגרגר ולגרגר". כעבור שבועיים חוזרת האישה לרופא עם מבט אסיר תודה בעיניה. "דוקטור, זה היה רעיון מבריק! בכל פעם שבעלי בא הביתה שיכור, אני גירגרתי עם התה, גירגרתי וגירגרתי, ושום דבר לא קרה! בעלי הלך ישר למיטה." הדוקטור: "את רואה כמה זה עוזר לשמור על הפה שלך סגור?"

בעל ואישה ישנים יחד במיטה, כשלפתע נשמעת דפיקה בדלת. הבעל מתהפך במיטה, מביט בשעון ורואה שהשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. "אין סיכוי שאני קם..." הוא ממלמל לעצמו וחוזר לישון. פתאום, נשמעת דפיקה חזקה יותר. "אתה לא מתכוון לגשת לדלת?" שואלת האישה בנמנום. "בשעה כזאת?!" עונה הבעל "אין סיכוי!" "אבל אם קרה משהו ומישהו צריך עזרה...?" "אוקיי.. אוקיי..." הוא קם בחוסר חשק וניגש לפתוח את הדלת. מולו עומד איש שיכור. "ערב טוב!" צוהל האיש. "אתה יכול אולי לתת יד ולדחוף אותי?" "לא!" עונה הבעל בכעס "השעה שלוש וחצי לפנות בוקר ואתה מפריע לי לישון!" הוא טורק בפניו את הדלת וחוזר למיטה. "מי זה היה?" שואלת האישה. "סתם איזה בחור שיכור שרצה שאני אדחף אותו..." "ולא עזרת לו?" התפלאה "זה פשוט לא יפה. אתה לא זוכר את הלילה ההוא שנתקענו עם האוטו וירד גשם זלעפות והיית צריך לדפוק על דלתו של איש זר ולבקש ממנו עזרה? מה היה קורה אם הוא לא היה מסכים לעזור?!" "אבל הבחור הזה היה שיכור..." עונה הבעל "זה לא משנה!" מוחה האישה "זה פשוט לא יפה! הוא צריך את העזרה שלך וזה הדבר הנכון לעשות. עכשיו תצא מהמיטה ותעזור לו!" "אוקיי, אוקיי..." הבעל יוצא מהמיטה, ניגש אל הדלת ופותח אותה, אך האיש כבר לא עומד שם. הבעל מסתכל לצדדים וצועק: "הי!! אתה עדיין צריך שאני אדחף אותך?" "כן!" צועק האיש מהחצר החשוכה "בבקשה!" "אבל איפה אתה?" שואל הבעל. "כאן!" עונה האיש "על הנדנדה שלך..."

בוקר אחד, חיים התעורר עם חמרמורת קשה. הוא הכריח את עצמו לפתוח את העיניים וזיהה לצד המיטה, כוס מים עם 2 כדורי אקמול. הוא התיישב על המיטה, בלע את שני הכדורים ולפתע זיהה על הכיסא שלפניו, בגדים נקיים ומגוהצים שממתינים לו. הוא התבונן סביב וגילה שהחדר מסודר ונקי בצורה מושלמת, כך גם שאר הבית. כשירד במדרגות ונכנס למטבח, חיים גילה פתק על המקרר: "מתוק, לא רציתי להעיר אותך. השארתי לך ארוחת בוקר מוכנה! אוהבת." הוא הציץ אל פינת האוכל ועל השולחן הוגשה ארוחת בוקר מפנקת ועיתון של היום. לצד השולחן, ישב הבן שלו וכירסם מכל טוב. "מה קרה פה אתמול בלילה?" חיים שאל מופתע "חזרת הביתה בסביבות 3 לפנות בוקר, היית ממש שיכור" הסביר הבן "הפלת כמה עציצים, הקאת על השטיח ואיכשהו החטפת לעצמך אגרוף בעין בזמן שנתקעת במעקה המדרגות." "באמת?!" חיים היה נבוך "אם זה מה שקרה, אז למה הבית מצוחצח ומאורגן ככה? ולמה ארוחת הבוקר ממתינה לי על השולחן?" "אה זה!" השיב הבן "אחרי כל הבלגן שעשית, אימא גררה אותך לחדר השינה והשכיבה אותך במיטה, כשהיא באה להוריד לך את המכנסיים צעקת - גברת! תורידי ממני את הידיים! אני אדם נשוי!"

שלוש נשים עבדו יחד במשרד; האחת נשואה, השנייה מאורסת והשלישית רווקה עם חבר מזדמן. שלושתן לגמו יחדיו קפה באחת מההפסקות, ודיברו על מערכות היחסים שלהן... הנושא העיקרי שעלה הוא כמובן המצב בחדר המיטות, ומה ביכולתן לעשות כדי לשפר ולהמריץ את העניינים. בזמן שהאישה הרווקה ישבה בשקט והאזינה לעצות חברותיה, לפתע היא הבינה ששלושתן יכולות לפלפל את חיי האהבה שלהן והציעה תרחיש שכולן יצטרכו לבצע: "שלושתנו נרכוש לבוש סקסי ונועז, כמו מגפי עור שחורים, כפפות עור ואפשר גם מסיכת עיניים שחורה...". שתי חברותיה היו קשובות ונראו נלהבות מתמיד. האישה הרווקה המשיכה: "כולנו נפתיע את בני הזוג שלנו בדיוק כשהם יגיעו הביתה מהעבודה עם התלבושת הזאת ונראה איך הם יגיבו". לאחר שבוע שלושת החברות ישבו באותו המקום, לגמו קפה ושיתפו אחת את השנייה בתוצאות: האישה הרווקה פתחה ואמרה: "זה היה פשוט מדהים! חבר שלי הגיע לדירה שלי בערב, ואני חיכיתי לו בסלון עם מגפי העור, הכפפות ומסיכת העיניים, בדיוק כפי שתכננו, ועשינו אהבה כמו משוגעים!". האישה המאורסת לא חיכתה רגע נוסף ושיתפה: "זה עוד כלום לעומת מה שאני חוויתי... חיכיתי לו ממש בכניסה לבית, וכשהוא נכנס וראה אותי בלבוש הסקסי הזה, הוא איבד שליטה וחווינו את הריגוש הכי טוב שהיה לנו בחיים!". האישה הנשואה שמרה על שתיקה מאופקת ורק אחרי שחברותיה לחצו עליה היא הסכימה לדבר. "נעלתי את המגפיים, עטיתי את הכפפות, לא שכחתי מסכת העיניים השחורה ואפילו חבשתי כובע בוקרים ישן שיש לי מפורים. התיישבתי על הספה וחיכיתי לבעלי שיגיע הביתה". היא לקחה מספר נשימות והמשיכה: "ואז כשהוא סוף סוף הגיע, חצי שיכור מרופט ומסריח, הוא פתח את המקרר, הוציא בירה, התיישב לידי על הספה ושאל: 'אז זורו... מה יש לאכול הלילה?'".