בדיחות > חיפוש > קניון מלחה אוכל

בדיחות בנושא קניון מלחה אוכל

בדיחות בנושא קניון מלחה אוכל ועוד

אישה מכינה ארוחת בוקר לבעלה בכל יום...

אחרי שבעלה אבי התקבל לעבודה שהצריכה ממנו לקום מוקדם מאוד, החליטה ציפי שהיא תכין לו ארוחות בוקר בריאה וביתית כדי שהוא לא יאכל בחוץ כל הזמן. זה לא היה קל, אך היא הכינה לו באופן קבוע סלטים, שייקים ירוקים, גרנולה, סנדוויצ'ים מלחם שיפון עם גבינה דלת שומן ועוד. בכל ערב היא הייתה מכניסה למקרר קופסה עם ארוחת הבוקר הבריאה שהכינה לבעלה וכל מה שהוא היה צריך לעשות זה לקחת אותה. אחרי תקופה ארוכה שהמצב הזה התנהל ככה, אבי פנה ערב אחד לאישתו ואמר: "אני יודע שאני לא אומר את זה הרבה, אבל לגבי האוכל שאת עושה לי, קודם כל תודה". "אוי מותק שלי! זה כל כך כיף לשמוע, אתה אף פעם לא אומר לי כלום על האוכל שלי ואני עובדת ממש קשה בשבילך", ענתה ציפי. "את מרגישה שאף פעם לא אמרתי לך שהאוכל שאת עושה טעים?", המשיך אבי. "מאמי!", ענתה ציפי בהתרגשות, "אף פעם לא שמעתי ממך מחמאות כאלה על אוכל שלי!". "אז למה לכל הרוחות את ממשיכה לבשל את הדברים המגעילים האלה כל הזמן???"

בדיקת מעבדה לא ברורה

איש אחד מתקשר למרפאה לקבל תוצאות של בדיקות הדם של אשתו. מעבר לקו שואל אותו הרופא: "מה שם אשתך?" "שרה כהן" עונה האיש. הרופא בודק בתיקים הרפואיים שלו ואומר "ביום הבדיקה היו לי 3 מטופלות בשם שרה כהן, אולי יש לך את מספר תעודת הזהות שלה?" "לא" עונה האיש. "טוב" אומר הרופא, "אני אגיד לך ככה: לשרה אחת יש בעיות לב, לשנייה יש אלצהיימר, ולשלישית איידס״. "אלוהים אדירים, איך אוכל לדעת?" שואל האיש בחרדה. "זה פשוט" עונה הרופא "שלח את אשתך לרוץ מסביב לבניין, אם היא חוזרת, אל תשכב איתה..."

הנזירות של בית הבושת

נהג משאית נסע במדבר במשך קילומטרים, כשכל הנוף שראה היה חול וקקטוסים. לפתע הוא ראה שלט: "בית בושת - האחיות של מנזר סן נורטון 20 ק"מ". במוחו כבר החלו לעלות פנטזיות פרועות על מה שיעשה כשיעצור בבית הבושת, וכמה הוא כבר קרוב. בהמשף חלף על פני שלט נוסף: "בית בושת - האחיות של מנזר סן נורטון 10 ק"מ", והתמלא בהתרגשות. אחרי זמן מה הוא חלף על פני עוד שלט: "בית בושת - האחיות של מנזר סן נורטון - היציאה הקרובה". הנהג הרגיש כי לא יוכל לכבוש את יצריו עוד זמן רב והאיץ את מהירותו כדי להגיע. לבסוף, הוא הגיע אל המקום, החנה את המשאית בהתרגשות, וראה לפניו מנזר אבן ענק ומרשים, לידו ניצב שלט "האחיות של מנזר סן נורטון". הוא עלה במדרגות המנזר והקיש על הדלת. בפתח הדלת ניצבה נזירה לבושה שחורים, ששאלה אותו "איך אוכל לעזור, בני?" נהג המשאית ענה: "ראיתי את השלטים בצדי הדרך, והייתי מעוניין לעשות עסקים". "בסדר גמור בני" ענתה לו הנזירה והזמינה אותו לבוא אחריה. הנזירה החלה להוביל אותו במסדרונות המנזר החשוכים, עד שהביאה אותו אל מול דלת עץ כבדה ואמרה לו "דפוק על הדלת". הוא עושה כמצוותה, והדלת נפתחת באיטיות על ידי נזירה לבושה שחורים שהחזיקה בידיה גביע. "הכנס 50 דולר בגביע, ועבור לדלת הבאה במסדרון" אמרה. נהג המשאית הוציא את הארנק, שילם ורץ במסדרון עד שהגיע לדלת הבאה, עבר אותה בזריזות וטרק את הדלת מאחוריו. לפתע מצא את עצמו עומד במגרש החנייה, מול שלט קטן נוסף עליו נכתב: "לך לשלום, הרגע נדפקת על ידי האחיות של סן נורטון."

תפוח הקסם

בחור צעיר נכנס לפאב, התיישב על הבר וביקש מהברמן להגיש לו משהו חדש שהוא אף פעם עוד לא ניסה בשום מקום אחר. הברמן אמר לו: "האמת, יש לי פה מוצר חדש שקיבלתי ממש השבוע – תפוחי קסם! בחר איזה טעם שתרצה ואני אוכל להגיש לך תפוח עם הטעם הזה". הבחור הצעיר הסתקרן וביקש מהברמן שיגיש לו תפוח בטעם ג'ין וטוניק. הברמן נכנס לחדר האחורי של הפאב ויצא אחרי כדקה עם תפוח בידו. הוא מסר את התפוח לבחור הצעיר והורה לו לנגוס בו. "יש לזה טעם של ג'ין!" אמר הבחור הצעיר והמופתע. "חכה, זה לא הכל!" אמר הברמן, "סובב אותו לצד השני, קח ביס ותגיד לי מה הטעם". הבחור הצעיר סובב את התפוח, נגס בו וקרא בהתלהבות: "יש לזה טעם של טוניק!" הבחור הצעיר סיים את התפוח בהנאה ושאל את הברמן: "תגיד, אתה יכול להכניס לתפוחים האלה כל טעם שאבחר?" הברמן ענה, "כל עוד יש לטעם הזה שם, אני יכול להביא לך תפוח שכזה." "ובכן...", אמר הבחור הצעיר, "אני רוצה שתביא לי תפוח בטעם של איבר מין נשי". הברמן היה קצת מופתע, אך חזר במהירות מהחדר האחורי עם תפוח חדש עבור הבחור הצעיר. הבחור לקח ביס מהתפוח ומיד ירק אותו החוצה והחל להיחנק. "מה זה?! יש לזה טעם דוחה! זה לא מה שהזמנתי!" "סובב את התפוח...", אמר לו הברמן.

הגבר שלא התחשב באשתו

הבעל צפה בטלוויזיה כל היום בזמן שאשתו כיסחה את הדשא בקיץ החם, עד שהוא הרים את עצמו מהספה ויצא החוצה לכיוון אשתו: "מה לארוחת ערב?", שאל. "מה?! אתה יושב לך במזגן כל היום בזמן שאני כאן עובדת בחום כל היום! אני לא מאמינה שאתה עוד מבקש ממני ארוחת ערב! תדמיין שאני מחוץ לעיר ותכין אוכל בעצמך!" הגבר נכנס פנימה ובישל לעצמו סטייק עסיסי עם תפו"א אפויים, לחם שום וכוס גבוהה עם לימונדה קרה. כשהיא סוף סוף סיימה לעבוד בחוץ, נכנסה אשתו פנימה וראתה אותו מסיים את הארוחה. "הכנת לעצמך אוכל? איפה המנה שלי?" "אה? חשבתי שאת מחוץ לעיר". הלוויתו תתקיים בשעה 14:00 בבית העלמין ירקון.

שאלה חשובה לשודד

אחרי שהוא שמע ששוטרים עצרו את הפורץ ששדד את ביתו בלילה שעבר, מיהר דודי מירושלים לתחנת המשטרה. "תנו לי עכשיו לדבר עם האיש שפרץ אליי הביתה!" הוא דרש מהשוטר בדלפק הכניסה. "אני מצער אדוני, אסור לך לראות את החשוד כרגע. אנחנו רק עצרנו אותו לפני כמה שעות", ענה לו השוטר. "אתה לא מבין, אני חייב לדבר איתו" המשיך דודי להתעקש, "יש משהו שאני חייב לדעת!". "אדוני אני מסביר לך שוב, אתה לא יכול לשאול אותו שום דבר. חוץ מזה, מהניסיון שלי אנשים שכאלה לא מספרים כלום בהתחלה. אם אתה רוצה לדעת איפה הדברים שהוא גנב ממך ומהמשפחה שלך יש לך סיכוי יותר טוב למצוא אותם באתרי מכירות באינטרנט, בחנויות משכון או לחכות עד אחרי החקירה שלו." "עזוב אותי מהשטויות האלה" המשיך דודי הנסער, "יש משהו הרבה יותר חשוב שאני צריך לשאול אותו!". "דבר ראשון תירגע" אמר השוטר, "אחר כך, אם תגיד לי מה כבר כל כך דחוף וחשוב לך יותר מהדברים שהוא גנב ממך, אולי אני אוכל לבקש מהחוקר שיבדוק את זה בשבילך". דודי לקח נשימה עמוקה כדי להירגע וענה לשוטר: "תגיד לו שאני חייב לדעת איך הוא הצליח להיכנס לבית בלי להעיר את אשתי, אני מנסה לעשות את זה כבר שנים וכלום לא מצליח!"

הזוג הנשוי שמצא גורילה באמצע הג'ונגל

זוג נשוי הלכו לאיבוד בג'ונגל באמצע טיול ולא הצליחו למצוא את דרכם חזרה. במשך ימים ארוכים הם חיפשו עזרה או לפחות קצת אוכל ולא מצאו דבר, עד שלפתע הם נתקלו בעץ קוקוס שעליו ישב קוף גורילה ענקית. אמר הבעל לאישה: "תחכי כאן, אני הולך לטפס על העץ כדי להעיף משם את הקוף הזה במכות ולהביא לנו קוקוסים לאכול". ענתה האישה: "אתה משוגע? הגורילה הזאת תאכל אותך בלי מלח אם תטפס לו על העץ! יש לי רעיון יותר טוב, תיקח אבן, תזרוק אותה על הגורילה ואז הוא יזרוק עלינו קוקוסים כדי שנוכל לאכול." הבעל התלהב מהרעיון של אשתו, לקח אבן ענקית וזרק אותה על הגורילה... הגורילה התעצבן ובמקום לזרוק על הבעל קוקוס, ירד מהעץ ופוצץ אותו במכות. מוסר השכל: לא משנה כמה נשים יתערבו, גברים יודעים לפתור בעיות רק בדרך אחת!

האישה שכל הזמן זוכה בלוטו

אישתו של דרור חזרה הביתה מאוחר מהעבודה עם תיק חדש שנראה איכותי ויקר מאוד. "מתוקה, זה נראה כאילו יש לך תיק חדש של ג'וצי! איך השגת אותו?" הוא שאל אותה. "הבוס שלי ואני קנינו היום כרטיס לוטו ביחד וזכינו! קניתי את התיק הזה עם החצי שלי מהכסף". שבוע לאחר מכן אישתו של דרור שוב נכנסה הביתה מאוחר, הפעם עם משקפי שמש חדשות, מה שכמובן גורם לו לשאול אותה איפה היא קנתה אותם וכמה הם עלו. "אתה לא תאמין! לי ולבוס שלי עוד נשאר קצת כסף מהזכייה של שבוע שעבר, אז קנינו היום עוד כרטיס לוטו ושוב זכינו. עם החצי שלי מהכסף החלטתי לקנות את המשקפיים האלה ולהתפנק קצת". עוד שבוע עובר ואישתו של דרור נכנסת הביתה בשעת לילה מאוחרת עם צמיד חדש על היד. "תני לי לנחש" הוא אומר לה, "את והבוס שלך שוב זכיתם בלוטו?" "כן! זה ממש מדהים איזה מזל מטורף יש לנו! בדיוק עכשיו קניתי לעצמי את הצמיד הזה והאמת היא שאני ממש מותשת מכל הבלגן בחנות, יש סיכוי שאתה תעשה לי טובה ענקית ותמלא לי את האמבטיה כדי שאני אוכל לנוח קצת?" "הכל בשבילך יקירתי..." ענה דרור. כעבור כמה דקות האישה מגיעה לחדר המקלחת ורואה שהאמבטיה מלאה רק בס"מ וחצי של מים. "דרור מה זאת הבדיחה הזאת? איך נראה לך שאני אעשה אמבטיה עם כל כך מעט מים?" "מה את רוצה מתוקה? אני שמתי מעט מים כי אני לא רוצה להרטיב את "כרטיס הלוטו" שלך!"

מה לחץ עושה לתימני

תימני אחד הביט מחוץ לחלון ביתו, נשען קדימה ובטעות מעד לפתע ונפל מן החלון. בדרך למטה, תוך כדי נפילה, הוא התחיל לצעוק בקול הכי חזק שלו: "שמישהו יציל אותי! הצילו! תתפסו אותי! אני אתרום לנזקקים! אני אתן אוכל לרעבים! אני אעניק את כל הכסף שלי למי שרק יבקש! בבקשה תצילו אותי!" לבסוף הוא נפל על סוכך של השכן מהקומה הראשונה וכך ניצל. לאחר שניקה מעט את בגדיו והתעשת, הוא מלמל לעצמו: "וואי וואי, כמה שטויות יוצאות לי מהפה כשאני בלחץ..."

הכנה לגן עדן

קצין רוסי נכנס לספרייה הרוסה באוקראינה וראה שם יהודי קשיש אחד קורא ספר ליד אחד המדפים שנשארו עומדים. "מה אתה קורא שם?" שאל הקצין. "אני לומד עברית. מעולם לא הספקתי ללמוד ואני חושב שעכשיו זה הזמן", ענה היהודי הזקן. הקצין הרוסי שאל: "בשביל מה אתה לומד עברית? עד שתגיע לישראל כבר תמות". "אני לומד עברית כדי שכשאגיע לגן עדן אוכל לשוחח עם משה ואברהם", הגיב הזקן. "איך אתה יודע בוודאות שתגיע לגן עדן? ומה אם תגיע לגיהינום?" שאל הקצין הרוסי. "אני כבר דובר רוסית", אמר הזקן.

מתנה שקופה לאישה

אחד הלך לחנות סקס כדי לקנות בייבי דול סקסי לאשתו. הוא ראה כמה אפשרויות, מ-100 ועד 500 ש"ח, וגילה שככל שהבגד שקוף יותר הוא יקר יותר. הבעל החליט ללכת על הבגד הכי יקר בחנות ושילם 500 ש"ח. הוא רץ הביתה לאשתו, נתן לה את המתנה וביקש ממנה שתעלה לחדר השינה למדוד אותה ולהראות לו. האשה עלתה למעלה וגילתה שהבייבי דול שקוף לחלוטין. לפתע עלה רעיון במוחה. "זה ממילא שקוף", חשבה, "בעלי לא ישים לב אם אגיד לו שלבשתי, אבל בעצם אבוא אליו עירומה. כך אוכל להחזיר מחר את הבגד לחנות, ולקחת לעצמי החזר של 500 ש"ח." כך יוצאת האשה אל החלק העליון של המדרגות, ועושה פוזה סקסית לבעלה: "נו, מה דעתך?" "לעזאזל!" רוטן הבעל, "זה לא היה מקומט כל כך בחנות!" ההלוויה שלו מחר.

"מהר לפני שזה מתחיל"

גבר אחד חזר הביתה מהעבודה, ובמהירות הוא התיישב על הכורסה האהובה עליו מול הטלוויזיה, הדליק אותה וצעק לעבר אשתו: "מהר, תביאי לי בירה לפני שזה מתחיל!" האישה המבולבלת הסתכלה לרגע על בעלה וניסתה להבין מה פשר ההתנהגות המוזרה שלו, אבל לבסוף היא התייאשה והביאה לו בקבוק בירה. הגבר צפה במשחק כדורגל, שתה להנאתו, וברגע שהבקבוק נגמר הוא הרים את קולו פעם נוספת: "מותק, זה מתחיל עוד דקה! תוכלי מהר להביא לי עוד בירה וגם משהו לנשנש?" האישה התחילה להתרגז, אבל החליטה לנהוג באיפוק ולהביא לבעלה בקבוק בירה נוסף וקצת חטיפים בקערה. הוא לקח ממנה את האוכל והשתייה, וחזר להתרכז בטלוויזיה. האישה הייתה בטוחה שבזאת תם הסיפור ושבעלה יסיים לראות את המשחק שלו ויפסיק עם כל הבקשות, אבל אחרי חצי שעה הוא קרא לה שוב: "מותק, את יכולה להכין לי קפה? נראה לי שזה עומד להתחיל עכשיו!" "נמאס לי!" היא צעקה עליו, "אתה חוזר הביתה מהעבודה וישר רץ לטלוויזיה! ואז אתה עוד רוצה אוכל ושתייה?! אתה כנראה שכחת שבזמן שאתה עובד ואני פה בבית אני גם עושה דברים! אני הלכתי למספרה, ניקיתי אבק, יצאתי לקניות... למה אתה לא מכין לי קפה?!" "מזל שהספקתי לנוח לפני..." אמר הבעל, "כי הנה זה התחיל!"

אנשים שצריך להרוג

החגים המוזרים של היהודים

צעירה נוצרייה מעיירה קטנה במזרח אירופה הלכה לעבוד בעיר הגדולה אצל משפחה יהודית. אחרי מספר חודשים, כשחזרה לחופשה לכפר שלה, הקרובים שאלו אותה: "איך זה לעבוד אצל היהודים?" היא ענתה: "הם מאוד נחמדים, משלמים תמיד בזמן ונותנים מתנות בחגים. אבל החגים שלהם מאוד משונים! יש להם חג שנקרא שבת שבו הם אוכלים בפינת אוכל ומעשנים בשירותים. יש להם חג שנקרא תשעה באב שבו הם מעשנים בפינת אוכל ואוכלים בשירותים. ויש להם עוד חג שנקרא יום כיפור שבו הם גם מעשנים וגם אוכלים בשירותים."

ציטוטים מצחיקים

בדיחות קרש קצרות

עם הגיל בא התרגיל: בדיחה גסה על זקנה שמזמינה חשפן

יונה, אחת מדיירות בית האבות, חגגה את יום הולדתה ה-70 וחשה בודדה. היא החליטה פעם אחת בחיים שלה לעשות משהו משוגע כדי לפנק את עצמה. "אני אזמין את אחד מהחשפנים הסקסיים האלה שמפרסמים בעיתון", חשבה לעצמה ופתחה את העיתון במודעות הליווי. היא מצאה שם תמונה של חשפן סקסי עם נתונים שגרמו לה להתגעגע לדברים שלא עשתה כבר 30 שנה. "לעזאזל!" אמרה לעצמה "אף אחד לא יידע, הערב אני אדאג לעצמי וסוף סוף אתענג!" היא הרימה את השפורפרת, חייגה ושמעה: "ערב טוב גברתי, איך אוכל לעזור לך?" 'אוי, הוא נשמע כל כך סקסי!' התלהבה. "תשמע טוב", אמרה לו, "אני רוצה שתבוא לפה עכשיו ותעשה את המסאז'ים האלה שאתה נותן, ואז אני אוסיף לך הרבה כסף ואני רוצה שתקרע לי את הצורה! 30 שנה לא הייתה לי אורגזמה והערב אני רוצה אחת! תביא איתך אזיקים, שוט, ויברטורים, צעצועי מין... אני רוצה את זה חם, אני רוצה את זה לוהט, אני רוצה את זה פראי ואני רוצה שזה יימשך כל הלילה! אני רוצה שתבוא עכשיו ותקשור אותי למיטה! איך זה נשמע לך...?" "זה נשמע נהדר, גברת כץ", השיב מזכיר בית האבות, "רק שכחת לחייג 9 כדי לקבל קו חוץ..."

מהגר פקיסטני מגיע לאמריקה...

פקיסטני אחד מחליט להגר לארה"ב ומגיע לניו יורק. נפעם מהמקום החדש, הוא עוצר את האדם הראשון שהוא רואה ברחוב ואומר: "תודה אדון אמריקאי, שהכנסת אותי למדינה הנפלאה הזאת ונתת לי בית, אוכל, ביטוח רפואי וחינוך חינם!" האדם מביט בו בהשתוממות ואומר: "אתה מתבלבל קומפדרה, אני בכלל מקסיקני" המהגר החדש ממשיך ונתקל באדם נוסף ואומר לו בהתרגשות: "תודה שאתה מקבל אותי כאן באמריקה, הארץ היפה הזו!" עונה לו הבן אדם במבטא אסייתי: "אני לא אמריקה, אני ויאטנאם" ממשיך לו המהגר ופוגש אדם נוסף. הוא לוחץ את ידו בחוזקה ואומר: "תודה על אמריקה הנפלאה!" משיב לו הבן אדם: "וולאק יא מג'נון, אני מלבנון, לא אמריקאי" הוא ממשיך עוד קצת ואז נתקל בגברת ושואל אותה: "את אמריקאית?" היא עונה לו: "לא, אני מאפריקה" מבולבל לחלוטין הוא ממשיך: "אז איפה כל האמריקאים???" האפריקאית מביטה בשעון ואומרת: "הם בטח בעבודה..."

הכומר והעסקה עם השטן

כומר אחד קיבל ביקור מפתיע מהשטן. "אל תפחד," אמר השטן, "יש לי הצעה בשבילך. אוכל להפוך אותך לאחד האנשים העשירים והחזקים ביותר בעולם בעבור תמורה אחת קטנה - חצי מיכולת השמיעה שלך." "הכומר היה המום ואמר: "תן לי לחשוב על זה כמה לילות ואחזיר לך תשובה". בבוקר שלמחרת הוא הלך לפגוש את הבישוף, וביקש ממנו עצה בנוגע לפיתוי שקיבל. הבישוף היה המום ואמר: "עסקה עם השטן? אל תעשה את זה לנפש שלך, זה רק יהרוס אותה!" הבישוף ניסה לשכנע את הכומר אך לא הצליח, ולכן שניהם פנו לארכיבישוף וסיפרו לו על ההצעה שקיבל הכומר. הארכיבישוף הרים את ידיו מעל ראשו לתפילה, ואחרי מספר דקות אמר: "השמיעה שלך היא מתנה מאלוהים, אסור לך לתת אותה לשטן, ובכלל, זו טעות איומה לעשות עסקה עם השטן!" הכומר עדיין לא היה משוכנע. הוא דמיין את העושר והכוח שיהיו לו וזה פיתה אותו מאוד, לכן שלושתם פנו לאפיפיור. הם התיישבו מולו, והארכיבישוף אמר: "הוד קדושתך, הכומר שמולך עומד בפני פיתוי גדול מאוד וזקוק לעצתך." "סליחה?" אמר האפיפיור, "אתה יכול לדבר בבקשה קצת יותר חזק?"

עצה של רופא

איש אחד הלך לרופא לבדיקה שגרתית וקיבל חדשות רעות. "יש לך מחלה נדירה ונשארו לך רק שישה חודשים לחיות", אמר לו הרופא. הבחור החליט לחפש חוות דעת שנייה, והוא פנה לעשרות רופאים אחרים, עד שמצא אחד שאמר לו: "לצערי אי אפשר לרפא את המחלה שלך, אבל אוכל לתת לך עצה טובה אם תהיה מעוניין בה." "בטח!" אמר הבחור, "אעשה הכול, אני נואש!" "אתה נשוי?" שאל הרופא. "לצערי לא... לא הספקתי להתחתן וכנראה שגם לא אספיק." "אז אני מעודד אותך שלא להרים ידיים, ולחפש לך אישה - ואחת פולניה!" אמר הרופא. "למה דווקא פולניה?" אמר הבחור, "זה איכשהו יעזור לרפא אותי?" "ממש לא", אמר הרופא, "אבל אם תתחתן כבר עכשיו עם פולניה אלו יהיו ששת החודשים הארוכים ביותר בחייך!"

קניבלים מבקרים בניו יורק

שבט קניבלים מגיע לניו יורק במסגרת פרויקט של האו"ם, שמסדר להם עבודה בחברת היי-טק. מנכ"ל החברה אומר להם: "תקבלו כסף טוב, משרד יפה, יש אוכל מעולה במזנון, אבל בשום אופן אל תחשבו אפילו לאכול פה מישהו מהעובדים!" עובר חודש, חולפים חודשיים, והבוס מכנס את העובדים החדשים לשיחה, ומשבח אותם על השתלבותם בחברה. בסיום השיחה שואל הבוס בעדינות: "לא שאני רומז משהו, אבל מישהו מכם יודע לאן נעלמה גברת ווילסון?..." כל הקניבלים מכחישים כל קשר להיעלמותה, והבוס מודה להם ויוצא מהחדר. "או.קיי!", אומר מנהיג השבט, "מי מכם אכל את גברת ווילסון?" אחד הקניבלים משפיל מבטו ומודה באשמה. "אידיוט!", נוזף בו המנהיג, "בחודשיים שאנו כאן הספקנו לאכול סמנכ"לים, מנהלי שיווק, יועץ מס ואפילו חשבת, ואף אחד לא הרגיש! היית חייב לאכול דווקא את המנקה???"

דייג בים המלח

איש זקן אחד יושב על שפת ים המלח ומחזיק חכה עם פיתיון. תייר שראה אותו שאל: "סליחה, מה אתה עושה עם חכה בים המלח?" "אני מיואש, חייב להביא אוכל הביתה, אין לי כסף, מנסה לתפוס דגים." התייר ריחם על הזקן המבולבל, שלף שטר של 200 שקל ושם בכיסו של הדייג. הוא התחיל לחזור למלון, הסתובב לאחור וראה שהדייג ממשיך לשבת עם חכה במים. הוא צעק לו: "למה אתה ממשיך אין דגים בים המלח, אתם לא תתפוס פה כלום." "תתפלא" ענה הזקן, "אתה כבר השלישי שלי היום!"

עם חזיר וכלב על אי בודד...

אדם אחד נתקע לבד על אי טרופי בודד כשרק חזיר וכלב דוברמן משמשים לו כחברה. יש אוכל בשפע והמקום יפהפה, כך שהאיש מסתדר, אבל אחרי כמה חודשים הוא נהיה בודד... החזיר מתחיל להיראות מושך בעיניו, עם עור חלק וסמוק, קימורים עגלגלים ועוד. הבחור מנסה לבצע מהלך על החזיר, אבל בכל פעם שהוא מתקרב, הדוברמן נוהם עליו ופעם אחת הוא גם כמעט נשך אותו ברגל. הבחור מאוד מתוסכל. יום אחד הוא מבחין בכתם באופק. הוא שוחה לעבר הכתם עד שהוא מבחין בבחורה מדהימה ששוכבת מעולפת על שברי ספינה שטבעה. הוא מגיע אליה וגורר אותה בשחייה אל החוף ומביא אותה אל הביקתה שלו. לאט לאט הוא מטפל בה עד שבריאותה חוזרת והיא מתאוששת לגמרי. היא פונה אליו ואומרת "תודה רבה, אני לא יודעת איך אוכל להודות לך, אני חייבת לך את חיי. אעשה הכל, ואני מתכוונת ה-כ-ל כדי להחזיר לך טובה". הגלגלים מתחילים לעבוד בראשו של הבחור ואחרי רגע הוא אומר לה: "האמת היא שיש טובה אחת שהייתי רוצה". היא מסתכלת אליו בחיוך מפתה ואומרת "רק תגיד ואני אבצע..." אז הוא אומר לה: "אכפת לך להוציא את הכלב רגע לטיול?..."

הגבר עם השאלה החצופה

אישה אחת הכינה אוכל בביתה בוקר אחד, כשלפתע שמעה דפיקה בדלת. היא ניגשה לפתוח את הדלת, ומולה עמד איש בחליפה ששאל אותה במבטא כבד: "שלום לך גברתי, שאלה לי אליך: האם יש לך ואגינה?" עקרת הבית מיד טרקה את הדלת בפניו של האיש גס הרוח וחזרה לעיסוקיה מבלי להטריד את עצמה יותר מדי במחשבה על אותו סוטה. עם זאת, ביום שלמחרת קרה בדיוק אותו הדבר – היא שמעה דפיקה בדלת, פתחה, ראתה את אותו האיש שאמר לה: "שוב שלום לך גברתי, שאלה לי אליך: האם יש לך ואגינה?" שוב האישה טרקה את הדלת בפרצוף של אותו סוטה, אלא שהפעם החליטה שהיא לא תעביר זאת בשתיקה ותספר לבעלה על מה שקורה בימים האחרונים כשהוא אינו בבית. בערב היא סיפרה לבעלה על אותו איש, והוא אמר לה: "אל תדאגי מתוקה שלי. מחר אני אקח יום חופש ואשאר בבית למקרה שהוא יחזור". ביום שלמחרת שוב נשמעה דפיקה בדלת, ומיד הבעל לחש לאשתו "אני אעמוד מאחורי הדלת ואקשיב לשיחה שלכם. כשהוא ישאל אותך את השאלה שלו, אני רוצה שתגידי כן". האישה הנהנה וניגשה לפתוח את הדלת. היא לא הופתעה לגלות את אותו גבר עומד מולה, והוא אמר לה שוב: "שלום לך גברתי, שאלה לי אליך: האם יש לך ואגינה?" האישה ענתה: "כן, יש לי". הגבר הגיב בחזרה: "יופי, עכשיו אולי תגידי את זה גם לבעלך כדי שיעזוב את הוואגינה של אשתי ויתחיל להשתמש בשלך?"

נזירה נכנסה למועדון חשפנות...

בעת טיול לילי מאוחר בפרבר בצרפת, נזקקה הנזירה מרי ללכת לבית שימוש בדחיפות. היא בדקה את האפשרויות שברשותה, וגילתה שהמקום היחידי שפתוח באזור בשעה הזו הוא מועדון חשפנות מקומי ומפוקפק. בלית ברירה, היא החליטה לבדוק האם יש בו בית שימוש, והאם תוכל להשתמש בו. בהיכנסה למקום, הוא היה רועש ממוזיקה ומשיחות בין השוהים בו, ומדי פעם האורות כבו ונדלקו, כשכל הבהוב שכזה לווה בתשואות ובמחיאות כפיים של הקהל. עם זאת, כשהאנשים במקום ראו את הנזירה, החדר נדם – באופן הגיוני למדי. היא ניגשה לברמן ושאלה, "האם אוכל להשתמש בבקשה בבית השימוש?" "בסדר, אבל עליי להזהיר אותך שיש שם פסל של גבר ערום שעוטה על עצמו רק עלה תאנה גדול", השיב לה הברמן. "ובכן, במקרה הזה אני פשוט אביט לצד השני", ענתה הנזירה מרי, והברמן הראה לה את הדרך אל בית השימוש. לאחר כמה דקות הנזירה יצאה מהשירותים, והקהל במקום עצר הכל כדי להעניק לה תשואות ומחיאות כפיים סוערות. היא הלכה לברמן ושאלה, "אדוני, אני לא מבינה. למה הם הריעו לי? הרי בסך הכל הלכתי לשירותים". "תראי", צחק הברמן, "בכל פעם שמישהו מרים את עלה התאנה של הפסל שם האורות פה מהבהבים. אני לא יודע מה עשית שם, אבל חצי מהנורות שלנו נשרפו!"

הדרך המהירה להתקדם בעבודה

לגמר אליפות העולם בזריזות הגיעו שלושה מתחרים: גרמני, צרפתי ורומני. חוקי התחרות היו כדלקמן: על המתחרים לגהץ חולצה, לאכול כיכר לחם ולספק אישה בזמן הקצר ביותר. המתחרה שיצליח תוך 7 דקות, יוכרז כמנצח. ראשון ניסה כוחו הגרמני. הוא מיד התחיל בגיהוץ החולצה, סיים, הבין שלא נותר לו זמן, נגס פעם אחת מהלחם, וזמנו תם. שני היה הצרפתי. הוא החל מיד עם האשה, סיים, הספיק לאכול חצי מכיכר הלחם וזמנו תם. הרומני, שהתחרה אחרון, נתן לאשה לגהץ את החולצה, בו בזמן גם סיפק אותה תוך כדי שהוא אוכל את כיכר הלחם. לבסוף, הוכרז כמנצח הגדול בתחרות. העיתונות הגיעה לקבל הצהרות מן המתחרים. הגרמני הצהיר: "אצלנו נהוג שקודם מבצעים את העבודה הכי טוב שאפשר, אחר כך אוכלים, ורק אם נותר עוד זמן אז מנסים גם ליהנות קצת." הצרפתי הצהיר: "אצלנו נהוג שקודם נהנים, אחר כך אוכלים, ורק אם נותר עוד זמן אז גם עובדים קצת." הרומני אמר: "אצלנו השיטה אומרת שאם אתה לא דופק את מי שעובד בשבילך, לא תוכל לאכול לחם."

להבין נשים

בנאדם הולך על חוף הים, מביט לשמיים ושקוע בשיחה עמוקה מאוד עם אלוהים. פתאום הוא אומר: "אלוהים, הבטחת לתת לי את מה שהלב שלי ירצה. עכשיו תראה לי שאתה עומד במילה שלך ושתקיים את מה שאבקש ממך". פתאום, השמיים התכסו בעננים ואלוהים, בקול רועם ענה לו:" חיפשתי עמוק בלבך ומצאתי שהוא טהור לחלוטין. אני מוכן להעניק לך משאלה אחת". האיש התיישב וחשב מה לבקש ופתאום קם ואמר לאלוהים: "תמיד רציתי לבקר בארה"ב. הבעיה היא שאני מפחד פחד מוות מטיסות ומקבל מחלת ים על אוניות. הייתי רוצה שתבנה גשר מפה לארה"ב, וכל פעם שאני ארצה לבקר שם אוכל פשוט להיכנס לאוטו ולנסוע". אלוהים צחק ואמר: "זה בלתי אפשרי. תחשוב על הלוגיסטיקה של מבצע כזה. איך העמודים שתומכים בגשר יגיעו לתחתית האוקיינוס? תחשוב כמה בטון צריך וכמה פלדה... הבקשה שלך מאוד חומרית. קח עוד קצת זמן ותחשוב על משאלה אחרת". האיש ישב הרבה זמן וניסה לחשוב על משאלה טובה ממש. לבסוף הוא קם ואמר: "אלוהים, הנה הבקשה שלי. הייתי נשוי כל כך הרבה שנים וכל הזמן הזה אישתי אמרה לי שלא אכפת לי משום דבר חוץ מעצמי ושאני חסר רגישות. הבקשה שלי היא להבין נשים. אני רוצה לדעת איך הן מרגישות בפנים ועל מה הן חושבות כשהן עושות את הפרצופים שלהן. אני רוצה לדעת למה הן בוכות. אני רוצה לדעת למה הן באמת מתכוונות כשהן אומרות "שום דבר". אני רוצה לדעת איך לשמח אותן באמת. זאת המשאלה שלי אלוהים". אחרי כמה דקות אלוהים אומר לו:" אתה רוצה שני מסלולים או ארבעה על הגשר שלך?"

הקבצן שלא שיחק גולף

איש אחד הלך ברחוב, ולפתע ניגש אליו קבצן בעל מראה מוזנח וביקש ממנו נדבה כדי לקנות לעצמו אוכל לארוחת הערב. האיש הוציא את ארנקו מהכיס, שלף מתוכו שטר של 100 ₪ ושאל את הקבצן: "אם אתן לך את הכסף, תשתמש בו כדי לקנות לעצמך בקבוק וויסקי?" "מה פתאום, הפסקתי לשתות כבר מזמן," ענה הקבצן. "תבזבז אותו על הימורים?" שאל האיש. "למה שאהמר?" שאל הקבצן, "אני חוסך את כל מה שיש לי רק כדי להצליח לשרוד." "אפילו לא תוציא אותו על בילוי במגרש הגולף?" וידא האיש. "השתגעת?" נעלב הקבצן. "אף פעם לא שיחקתי גולף בכל החיים שלי!" האיש חייך בסיפוק: "אם כך, אני לא אתן לך את הכסף אלא אזמין אותך אלי הביתה כדי לאכול ארוחת ערב מפוארת איתי ועם אשתי." הקבצן נראה המום ושאל: "אשתך לא תכעס עליך אם תעשה את זה? תראה איך אני נראה, שלא לדבר על זה שכבר מזמן לא התקלחתי..." "אל תדאג לגבי מה שהיא תחשוב" ענה האיש, "אני רוצה להראות לה איך נראה גבר שלא שותה, לא מהמר ולא משחק גולף!"

כשגבר ואישה חוזרים מירח דבש

זוג צעיר חוזר מחופשת ירח הדבש שלו. הבעל, למרות שהיה מאוד מאוהב באשתו, השתוקק כבר לחזור לעיר ולצאת לחגוג. ברגע שהגיע הערב, הוא ניגש לכיוון הדלת וזרק לאשתו הטרייה: "אהובתי, אני יוצא לרגע. לא אחזור מאוחר..." "לאן אתה הולך יקירי?" שואלת האישה "אני יוצא לפאב, יפה שלי. בא לי בירה!" "אתה רוצה בירה?" האישה משיבה, "אין בעיה!" היא פותחת את המקרר ומראה לו 25 בקבוקים של בירה במגוון סוגים מ-12 ארצות שונות. "אוי נשמה יפה, זה נפלא... אבל את יודעת, בפאב מגישים בירה בכוסות קפואות..." "אתה רוצה כוס קפואה מלאך שלי?" האישה מתפרצת לדבריו "אין בעיה!" היא ממהרת לשלוף כוס בירה מהמקפיא. הבעל מתחיל קצת להחוויר "אוי... רולדה משובחת שלי, זה נפלא... אבל את יודעת, בפאב הם גם מגישים פלטה של מטוגנים והיא כל כך טעימה... אני רק אוכל אותה ואחזור. כמה שיותר מהר, אני מבטיח!" "אתה רוצה מטוגנים?" האישה שוב מתפרצת לדבריו "אין בעיה!" ומיד מוציאה מהמקפיא שורה של סיגרים, קובה, פסטלים, בורקסים ומתחילה לפזר אותם על תבנית אפייה... "אבל דובשנייה שלי" הבעל עוצר אותה "בפאב, את יודעת, יש אחווה של גברים וקללות ומילים גסות..." "אתה רוצה מילים גסות?" מתפרצת האישה, "אין בעיה!" "הנה, שתה את הבירה ש'ך יא חזיר ודחוף את הכוס הקפואה לתחת יחד עם כל המטוגנים המסריחים ש'ך כי אתה לא הולך לחגוג עכשיו לבד בשום מקום!"

חוקים מצחיקים מהחיים

בדיחות קצרות על חיות

הקרבה בחיי הנישואים

כשמוטי ושרית חגגו 50 שנות נישואים, מוטי החליט לשאול את אשתו שאלה חשובה ורגישה: "שרית, תגידי האם בכל השנים שלנו יחד בגדת בי?" "ובכן..." השיבה שרית, "בגדתי בך, אבל ללא ספק זה היה לטובתך האישית!" "לטובתי? איך זה יכול להיות?", התפלא הבעל, "כמה פעמים בגדת בי?" "רק 3!", ענתה אשתו. "רק 3?!?" התרעם מוטי, "מתי זה קרה?" "ובכן, זוכר שהיית בן 35 והיית נחוש לפתוח עסק חדש אבל הבנק סירב לתת לך הלוואה? ולמחרת הגיע מנהל הבנק בכבודו ובעצמו לבית ואישר לך את ההלוואה מבלי לשאול דבר?" "יקירתי!" חייך מוטי, "עשית את זה בשבילי? אני לא מאמין, איזו אישה מתחשבת את! אני מעריך אותך אפילו יותר!" ואז המשיך ושאל בסקרנות״ "ומתי הייתה הפעם השנייה?". "ובכן אהובי, זוכר שחטפת התקף לב והזדקקת לניתוח מסובך אבל אף מנתח לא הסכים לקבל אותך? וכעבור מספר שעות פרופסור קפלן הגיע מהקצה השני של הארץ במיוחד כדי לנתח אותך?" "אני לא מאמין, הצלת את חיי!" שמח הבעל ואמר: "איך אוכל להודות לך, את האישה הכי נפלאה שיכלתי לבקש! אני כל כך מתרגש, עכשיו ספרי לי מתי הייתה הפעם השלישית?" "ובכן בעלי היקר, זוכר שלפני כמה שנים רצית לעמוד בראש ועד הבית והיו חסרים לך 13 קולות כדי לנצח?..."

העכבר שנמלט מהמעבדה

עכבר אחד נמלט ממעבדת המחקר שבה בילה את רוב חייו ויצא החוצה אל העולם. לא עבר הרבה זמן והוא הצליח להתיידד עם חבורת עכברים אחרים, שגילו לו את חיי המותרות של עכברי העיר. הוא זלל אוכל שאנשים זרקו ברחוב, טייל בתעלות מתחת לבתים ואפילו שתה בירה שמישהו שפך בטעות. "תשמעו חברה, יש לכם כאן אחלה חיים." אמר העכבר בשביעות רצון לשאר חבריו. "אז אתה הולך להישאר איתנו?" ענו בהתלהבות. העכבר השתעל קצת ואמר: "הלוואי! אחרי כל מה שעשינו עכשיו אני חייב לחזור למעבדה. אני מת לסיגריה."

מה קורה כשלומדים הכל מאבא?

יותם ונועה אוהבים מאוד אחד את השנייה. אמנם הם רק בני 7, אבל הם מכירים שנים, וכל יום מסתובבים ומשחקים יחד. יום אחד הם מדברים ביניהם ומגיעים למסקנה שהם רוצים להיות כמו ההורים שלהם ולהתחתן. יותם מחליט לפנות ליוסי, אביה של נועה, ולבקש ממנו את ידה. הוא צועד בגאווה אל האב ואומר: "נועה היא החברה שלי ואני החבר שלה, ואני רוצה שתרשה לי להתחתן איתה". יוסי המשועשע מופתע לרגע, אבל אז הוא מחליט לשתף פעולה ועונה לו: "נגיד שאני מסכים, אני צריך לדעת שתוכל לדאוג לבת שלי. אם תתחתנו, איפה תגורו אחרי החתונה?". יותם חושב לרגע ועונה: "בחדר של נועה. הוא יותר גדול מהחדר שלי ואנחנו יכולים להיות שם יחד." יוסי מחייך מהתשובה ומתקיל את יותם בעוד שאלה: "וממה תחיו? הרי אין לך עבודה." ויותם החמוד עונה לו: "יש לנו דמי כיס שחסכנו וזה יספיק לנו להרבה זמן." יוסי המשועשע ממשיך ושואל: "אז נגיד שאני מסכים, איך אתם תתמודדו עם לנקות את הבית? להכין אוכל? ומה תעשה אם תפגוש חברה חדשה שתרצה להיות איתה?". יותם הנחוש עונה בלי להסס: "זה קל, אני אעשה את מה שאתה עושה. אני אבקש מסבתא שתנקה ותבשל בשבילי ולחברה החדשה אני אקרא 'אימא של יותם'".

תייר אמריקאי חיפש מקום לשבת ברכבת

אי שם ברחבי אירופה, תייר אמריקאי נכנס לרכבת וחיפש מקום פנוי. אחרי כמה רגעים הוא מצא תא שבו ישבו גבר אנגלי, גבר איטלקי ואישה צרפתייה, שלידה ישבה כלבת פודל קטנה בשמלה ורודה. "היי" פנה התייר לאישה הצרפתייה, "את מוכנה להוריד את הכלבה שלך מהמושב כדי שאני אוכל לשבת פה?" האישה הצרפתייה פשוט נאנחה ודיברה אל הכלבה שלה: "האמריקאים האלה כל כך גסי רוח… חושבים שמגיע להם הכל... אל תדאגי דוטי שלי, אף אחד לא יתפוס לך את המקום". התייר המשיך לחפש ולחפש, אך בסופו של דבר הוא גילה שהמקום הפנוי היחיד ברכבת הוא זה שלצד האישה הצרפתייה וחזר לקרון שלה. הפעם הוא ניסה לפנות אליה בצורה מנומסת יותר: "בבקשה גברתי, האם אני יכול לשבת לידך במקום הכלבה שלך? אני עייף מאוד ורוצה לנוח קצת". הפעם האישה הצרפתייה הסתובבה אל התייר האמריקאי ואמרה לו בקול נעלב: "לא רק שאתם האמריקאים גסי רוח, אתם גם אגואיסטים! לא אכפת לי שאתה עייף! אני יושבת פה וסובלת מרעש הנורא שהאיטלקי הזה עושה בזמן שהוא אוכל! האנגלי הזה מסריח מאלכוהול והוא כל הזמן מדבר בטלפון! אתה שומע אותי מתלוננת? לא! ואתה עוד רוצה שאני אושיב על הרצפה את דוטי הקטנה שלי, שהיא הדבר הטוב היחיד בכל תא הרכבת הזה??? חוצפן!" התייר האמריקאי התעצבן מהתגובה של האישה הצרפתייה, לקח את הפודל הקטנה שלה וזרק אותה מחוץ לתא. "אמריקאי חצוף!" התפרצה הצרפתייה, "איך אתה מעיז לעשות את זה! אף אחד פה לא הולך לעשות משהו כדי לעצור את ההתנהגות השערוריתיית הזאת?" הגבר האנגלי קם והתייצב מול התייר. "תקשיב לי אדוני" הוא אמר לו, "לכם האמריקאים יש הרגל איום לעשות דברים בצורה הפוכה ועקומה! אתם נוהגים בצד הלא נכון של הכביש, אתם מחזיקים את המזלג ביד הלא נכונה ועכשיו, במקום להתנהג בצורה הגיונית ולעשות את המעשה הנכון, אתה זרקת מהתא את הכלבה הלא נכונה!"

תלמיד חכם

אחד הרבנים הראשיים טייל ברחוב כאשר לפתע הבחין באברך שלו נכנס למסעדה סינית בצד השני של הרחוב. הרב חצה את הרחוב במהירות ולחרדתו הרבה, כשהציץ דרך החלון, ראה את האברך מזמין מנת בשר חזיר ולקינוח שרימפס ואוכל הכול בתאווה רבה. לבסוף פרץ הרב לתוך המסעדה וקרא לאברך: "איך אתה יכול לאכול את התועבה הזאת?" האברך המופתע שאל את הרב: "תאמר לי כבוד הרב, אתה ראית אותי מזמין את האוכל? ראית שמגישים לי אותו?" "ודאי!" , עונה הרב. "וראית באמת איך שאני אוכל אותו?" ממשיך ושואל האברך. "ודאי!", ענה הרב, "ראיתי אותך כל הזמן!" "אם כך, מה הבעיה?" אמר האברך בשלווה: "הכול נעשה בהשגחת הרבנות הראשית!"

אוכל במסגד

ג׳ימי וג׳ורג׳ הם שני בריטים שנסעו לטייל במרוקו. יום אחד הם הלכו לטייל בעיירה שכוחת אל באזור מרוחק ומצאו את עצמם רעבים מאוד, ללא מקום לאכול בו וגם ללא כסף. פתאום ג׳ימי ראה מסגד באופק, ואמר לג׳ורג׳: ״היי ג׳ורג׳ תראה, זה מסגד באופק, אנחנו יכולים ללכת לשם לבקש אוכל״. אומר לו ג׳ורג׳: ״אבל אנחנו לא מוסלמים, אז סביר להניח שהם לא יתנו לנו אוכל״. ענה ג׳ימי: ״מה הבעיה? אנחנו יכולים להתאסלם לשעה אחת. פשוט תקרא לי מוחמד ואני אקרא לך סלים בפני האנשים שם וככה נבקש מהם אוכל״ ג׳ו׳רג׳ מחה: ״לא, אני לא רוצה להתאסלם בשביל זה ולא רוצה להיות סלים״ ״טוב, אז אני אהיה מוחמד וזהו״ ענה ג׳ימי, ״בוא נלך לבקש מהם אוכל״ אז ג׳ימי וג׳ורג׳ הלכו למסגד והציגו את עצמם: ״היי אני מוחמד״, ״היי אני ג׳ורג׳״ וביקשו אוכל. האימאם של המסגד ניגש אליהם ונתן לג׳ורג׳ אוכל. אמר ג׳ימי לאימאם: ״רגע, מה איתי?״ אמר לו האימאם: ״מה, שכחת?״ ענה לו ג׳ימי בשאלה: ״מה שכחתי?״ תוהה האימאם: ״לא אמרת שקוראים לך מוחמד? אתה מוסלמי, לא?״ אומר לו ג׳ימי: ״כן! אני מוחמד ואני מוסלמי, לא תביא לי אוכל?״ משיב לו האימאם בצעקות איומות: ״אתה מוסלמי ואתה לא יודע שעכשיו הרמדאן???״

יום יפה לקפה

אישה מבוגרת מגיעה אל הרופא להתייעצות. "במה אני יכול לעזור לך, גברת כהן?" שואל הרופא. "זה בעלי, דוקטור" עונה גברת כהן, "כבר לא נותר לו שום חשק מיני". "ניסיתם ויאגרה?" שואל הרופא. "אין סיכוי" עונה גברת כהן, "הוא אפילו לא מוכן לקחת אקמול..." "זו לא בעיה!" עונה הרופא "בעלך שותה קפה?" "בהחלט! בכל בוקר!" "אם כן, תכניסי לו את הויאגרה לכוס הקפה! הוא לא יטעם את זה בכלל! נסי את זה וצלצלי אליי עוד שבוע להגיד לי אם זה עבד". שבוע לאחר מכן, גברת כהן מתקשרת לרופא. "נו, זה עבד?" שואל הרופא בסקרנות. "אוי דוקטור, זה היה נורא! איום ונורא! פשוט מחריד!" גברת כהן מזועזעת. "באמת?!" הופתע הרופא, "מה קרה?" "ובכן... עשיתי את מה שאמרת והגנבתי לו את הויאגרה לקפה" מספרת גברת כהן "האפקט היה כמעט מיידי. חיש מהר הוא זינק על רגליו עם חיוך מפתה וניצוץ בעיניים. בהינף יד הוא אחז אותי בזרועותיו, העיף את כוסות הקפה מהשולחן, קרע את בגדיי וביצע בי מעשים של תשוקה!" "אני לא מבין" עונה הרופא, "נשמע שהתרופה עבדה מצויין..." "שומו שמיים!" "מדוע כל כך נורא? האם הסקס עם בעלך לא היה מספק?" "אלוהים אדירים!" צועקת גברת כהן "זה היה הסקס הכי טוב שהיה לי מזה 30 שנה!" היא עונה. "אבל כמו שזה נראה עכשיו, לעולם לא אוכל להראות שוב את פניי בקפה השכונתי!"

תמיד משתלם להתמקח על המחיר

אדם אחד נכנס למרפאת רופא שיניים ושואל את הרופא כמה תעלה עקירת שן בינה. "700 שקל" עונה לו הרופא. "זה סכום מגוחך", השיב האיש, "האם יש דרך זולה יותר?" רופא השיניים חשב על כך לרגע ואמר: "ובכן אם לא אשתמש בחומר הרדמה אוכל להוריד את המחיר ל-500 שקל". "זה עדיין יקר מדי", השיב האיש. הרופא המשיך לנסות ואמר: "אם אחסוך בחומר ההרדמה ופשוט אעקור את השן בעזרת פלייר בלי הרבה הכנה, אוכל להוריד לך את המחיר ל-300 שקל". "לא", נאנח האיש, "זה עדיין נשמע לי יקר מדי". רופא השיניים החל לגרד את ראשו בנואשות ולבסוף אמר: "אם אתן לאחד המתלמדים שלי לעשות את הטיפול, אני משער שאוכל להוריד את המחיר ל-100 שקל...". "מעולה!" קרא האיש בשמחה, "תקבע לאשתי תור ליום שלישי הבא בבקשה!"

אימא פולניה קלאסית

השנה היא שנת 2042. בפעם הראשונה בתולדותיה, נבחרה בארה"ב אשה לתפקיד הנשיאות, ולא סתם אשה, אלא אשה יהודיה! סוזאן גולדפארב. שבועות מספר לאחר הבחירה, צילצלה הנשיאה החדשה לאמה, ואמרה לה: "אז מה, אמא, אני מניחה שאת מתכוונת להגיע הנה לטקס ההשבעה שלי, כן?" ענתה לה האם: "המממ... לא יודעת, בתי. אני לא חושבת שאגיע. זה עשר שעות נהיגה, ואבא שלך כבר לא צעיר כמו שהיה, והשגרון שלי הורג אותי.." "אל תדאגי לזה, אמא" אמרה הנשיאה הנבחרת של המדינה החזקה בעולם. "אני אשלח את מטוס 'אייר פורס 1' להביא אתכם הנה ולהחזיר אתכם הביתה, ולימוזינה תקח ותביא אתכם מפתח הבית לפתח הבית". "המממ... לא יודעת" אמרה לה האם. "מה אני אגיד לך, כולם יהיו שם לבושים בתלבושות מפוצצות, ומה בשם אלוהים אני כבר יכולה ללבוש מהסמרטוטים שיש לי?" "אוי, אמא, אל תדאגי לזה בכלל!" אמרה לה סוזאן, "אני אדאג שאחד המעצבים המובילים במדינה יכין לך שמלת נשף מפוארת". "יקירתי, את יודעת שאני לא אוכל לאכול את כל האוכל הטעים שיגישו שם" המשיכה האמא להתלונן. "לזה את ממש לא צריכה לדאוג, אמא" אמרה לה הבת. "כל האוכל יוכן על ידי הקייטרינג היהודי הכי טוב שיש, הכל יהיה כשר לגמרי, רק תבואי. אני כל כך רוצה שתבואי". אז בחוסר רצון בולט נתנה האם את הסכמתה, ובתאריך 20.1.2042, בטקס השבעתה של הבת לנשיאות, ישבה האמא בשורה הראשונה, בין האורחים המכובדים ביותר. במהלך הטקס, רכנה האם לעברו של אחד הסנטורים שישב לצידה, ונעצה את מרפקה בצלעותיו. "היי, אתה רואה את האשה הזאת שם, שמחזיקה את התנ"ך בידה ונשבעת אמונים להיות הנשיאה של ארה"ב?" שאלה אותו בלחישה. "כן" לחש לה הסנטור בחזרה. "אתה יודע", אמרה לו האמא בגאווה בלתי מוסתרת, ''האח שלה הוא רופא!!"

הרב שנכנס למסעדה לא כשרה

רב אחד נכנס במקרה למסעדה לא כשרה בניו יורק. הוא היה רעב מאוד ואמר לעצמו: ״טוב, למה לא...״ וביקש שייסדרו לו מקום ישיבה בחוץ. הרב התיישב, הסתכל בתפריט של המסעדה ואמר לעצמו שאם הוא כבר הולך לאכול לא כשר, אז כדאי לו לעשות את זה בדרך הכי גדולה ומשמעותית שאפשר. הוא הזמין לעצמו חזיר צלוי שלם עם מגוון רטבים עליו ואפילו תפוח שתקוע בפה שלו. בדיוק כשהמנה הייתה מוכנה והוגשה בפאר לשולחנו של הרב, הוא ראה לפתע את אחד מחברי הקהילה בבית הכנסת שלו עובר לצד המסעדה ומביט בו. הרב היה מבועת שהחבר יתפוס אותו אוכל לא כשר, ומתוך חרדה ופניקה הוא התחיל לצעוק: ״לא יאומן! ראיתם איך הם מגישים עוגת תפוחי עץ כאן???״

האח הזה גילה במה באמת עובדת אחותו הגדולה

נער צעיר מכפר מבודד שחי את כל חייו בלי מגע עם העולם החיצוני קיבל מהוריו רשות ללכת לבקר את אחותו המבוגרת בעיר הגדולה לכבוד יום ההולדת ה-16 שלו. ברגע שהנער סיפר לה את החדשות המשמחות האלו היא מאוד נבהלה, בגלל שהמשפחה שלה לא ידעה שהיא למעשה "אישה עובדת" והיא פחדה שהביקור של אחיה הקטן יחשוף את הסוד שלה. לכן כשהנער הצעיר הגיע לעיר הגדולה ושאל את אחותו איך יש לה כסף לגור במקום שכזה, היא פשוט אמרה לו "אתה יודע שכאן בעיר אנשים תמיד רצים ממקום למקום והם לפעמים רעבים, אז יש כאן הרבה דוכני מזון ואני עובדת בדוכן הנקניקיות הכי מצליח באזור". "ואוו זה מדהים!" ענה האח, "אני מאוד אוהב נקניקיות ושמעתי שכאן בעיר יש את האוכל הכי טעים בעולם! אולי מחר אני אוכל לבוא איתך לעבודה ותתני לי לנסות מנה בחינם כי אין לי כסף?". האחות סירבה כמובן, ואמרה שהיא תהייה מאוד עסוקה ולא יהיה לה זמן בשביל האח הקטן שלה. מתוסכל ומאוכזב, כבר באותו הלילה הנער הצעיר חשב על תוכנית ערמומית, ולמחרת בערב הוא עקב אחרי אחותו כשהיא יצאה לעבודה ואז ראה אותה נכנסת לבניין קצת מוזנח בלי שום מאפיינים מיוחדים. 'זה מוזר' חשב לעצמו הנער, אבל בגלל שהוא לא ממש מכיר את העיר הגדולה הוא לא חשד יותר מדי ונכנס לתוך הבניין בביטחון מוחלט. בפנים קיבלה את פניו אישה נאה מאוד שלבשה מעט מאוד בגדים... "שלום לך חמודי... באת לפה כדי לספק את ה'תיאבון' שלך?" היא שאלה אותו. "ברור שכן!" ענה הנער בהתלהבות. "מעולה..." המשיכה האישה, "רק תגיד לי מותק, איך אתה רוצה את זה – בשכיבה או בעמידה?" הנער היה מבולבל לרגע, ואז הוא פשוט אמר: "תראי אני לא יודע איך אתם עושים את זה כאן בעיר, אבל אני אישית אוהב את זה בפיתה..."

רק 200 מנות

למטוס אחד שטס מישראל לארה"ב עלו 400 נוסעים. רק אחרי שהמטוס המריא, הדיילות שמו לב שיש 200 מנות אוכל בלבד. הן לא ידעו מה לעשות, אבל לאחת הדיילות המנוסות היה רעיון גאוני... אחרי כמה שעות של טיסה, הדיילת אמרה בכריזה: "נוסעים יקרים, אני מצטערת על הטעות שקרתה, אך לאחר שהמראנו התברר שהמטוס מכיל 400 נוסעים ועלו עליו רק 200 מגשים עם אוכל. אם יש ביניכם אנשים אדיבים מספיק שיוכלו לוותר על המנות שלהם, נוכל לתגמל אתכם במשקאות אלכוהוליים בחינם למשך כל הטיסה." ההודעה הבאה של הדיילת הגיעה אחרי 6 שעות: "נוסעים יקרים, אם מישהו מעוניין לשנות את דעתו, עדיין יש לנו 180 מנות פנויות." מוסר ההשכל: אנשים שאוהבים לשתות הם אנשים שאוהבים לתת.

בדיחות שחורות קצרות

מסעדות הקבבים של מישו וינקו

מישו וינקו הם שני רומנים, לכל אחד מהם יש מסעדת קבבים משלו, ושתי המסעדות פועלות זו מול זו, האחת מול השנייה. המסעדה של ינקו מצליחה מאוד, אבל של מישו הרבה פחות. יום אחד מישו אוזר אומץ, הולך לינקו ואומר לו: ״תגיד לי, ידידי, איך זה שאתה כל כך מצליח? מה המתכון הסודי שאתה משתמש בו לקבב הרומני שלך?״ ״ובכן תשמע״ אמר לו ינקו, ״זה פשוט. אני משתמש במתכון הישן של אמא שלי עליה השלום. אני לוקח חתיכה ענקית של לחם, מוסיף לה המון המון תיבול, מוסיף להכל את החתיכה הכי קטנה ודקה של בשר שאני יכול לפרוס, ואז...״ ינקו מנמיך פתאום את קולו ולוחש, ״אני מגרד פנימה קצת אוכל לחתולים, וזאת תערובת הקבב שלי...״ ״אה-אה! תפסתי אותך״ אמר לו מישו בהתלהבות, ״עכשיו אני יודע מה הסוד שלך! אתה מוסיף בשר לקבב!״

הבן הטיפש והבן החכם

לאבא גרוזיני אחד היו שני בנים - האחד חכם ועם ראש לעסקים והשני טיפש ולא יוצלח. כשהוא מת, הבן החכם התקשר לטיפש ואמר לו: "שמע, יש לי פגישת עסקים חשובה ולא אוכל להגיע ללוויה. אני רוצה שאבא ילך בצורה מכובדת אז אל תחסוך בהוצאות - הנה פרטי כרטיס האשראי שלי, תחייב הכל עלי". האח הטיפש טיפל בכל סידורי הלוויה והמחיר לא יצא גבוה מדי, אז האח החכם היה בטוח שהכל תם ונשלם. פתאום אחרי כמה חודשים הוא שם לב למשהו מוזר והתקשר לאחיו הלא יוצלח: "תגיד, איך זה יכול להיות שהכרטיס שלי מחויב כל חודש על 300 שקלים בעסקה שלא אני עשיתי - אתה משתמש בכרטיס שלי?" האח הטיפש אמר: "מה פתאום!" "אז איך אתה מסביר את זה?" שאל האח החכם. "אהה", אמר האח הטיפש, "רצית שלא נחסוך בהוצאות על אבא ולא היה לו שום דבר טוב בארון, אז במקום להוציא עכשיו מלא כסף על בגדים חדשים פשוט לקחתי לו חליפה שכורה!"

נימוסים והליכות לתלמידים

מורה ניסתה להכניס קצת נימוסים בתלמידים שלה. היא שאלה אותם את השאלה הבאה: "אם אתם יוצאים עם נערה נחמדה, ובאמצע הארוחה אתם חייבים ללכת לשירותים, איך תגידו לה את זה?" ראשון ענה מויש'ה: "חכי שנייה, אני הולך להשתין!" "ובכן מויש'ה" אמרה המורה, "זה גס רוח ולא מנומס! מה איתך חיימק'ה?" ענה חיימק'ה: "תסלחי לי לרגע, אבל אני צריך ללכת לשירותים. תיכף אשוב" "זה כבר יותר טוב, אבל עדיין לא מנומס להזכיר את המילה שירותים ליד השולחן", אמרה המורה. "ושמוליק, אולי תפעיל את השכל לשם שינוי, ותכבד אותנו בתשובה הגונה?" "בהחלט המורה!" ענה שמוליק וכיחכך בגרונו. "במחילה מכבודך, עלמתי היפה, אוכל לבקש את סליחתך לכמה רגעים? אני חייב ללכת ללחוץ יד לחבר קרוב שלי, אותו אני מקווה להכיר לך בסוף הערב..."

זה מה שקורה ליהודי גאה

שני ישראלים, אמנון ויצחק, התרסקו עם מטוס באמצע מדבר. למרבה המזל שניהם שרדו, אולם לא היה סביבם דבר והם פשוט התחילו לצעוד בחיפוש אחר מים, מזון ומחסה. אחרי 3 ימים במדבר הם לפתע מצאו מסגד ענק בלב השממה. אמנון מיד החל לרוץ לעבר המבנה, אך יצחק עצר אותו ואמר, "חכה רגע אמנון, הם מוסלמים! אי אפשר ללכת אליהם סתם ככה. צריך להגיד שאנחנו גם מוסלמים. אני אהיה מוחמד, איך יקראו לך?" "תקרא לי אמנון, אני לא משחק אותה מוסלמי. אני יהודי גאה!" אמנון כבר התחיל ללכת בזמן שיצחק צעק לו "הם לא יעזרו לך, הם יסלקו אותך, אולי אפילו יחטפו אותך!" כשהגיעו למסגד יצחק הציג את עצמו בפני האימאם כמוסלמי אדוק בשם מוחמד, ואמנון אמר, "אני אמנון, מישראל!" האימאם קרא לכמה מוסלמים שייקחו את אמנון למקום אחר במסגד ובינתיים הוא הוביל את "מוחמד" לחלל התפילה. "מה זה, לאן לקחתם אותו, אתם תעשו לו משהו רק כי הוא יהודי?!" שאל יצחק בלחץ. "אל תדאג אח יקר, נביא לו אוכל, שתייה וכל מה שהוא צריך כדי להחזיר לעצמו את כוחותיו. אתה בינתיים בוא תתפלל איתנו, יש עוד כמה שעות עד שנגמר צום הרמדאן!"

למה נישואים הם מורה טוב ומיותר?

לרגל יום הנישואים ה-50 שלה, החברות הכי טובות של רחל החליטו להזמין אותה לסעודה חגיגית. אחרי ערב נהדר של אוכל , סיפורים והעלאת זיכרונות, אחת מהחברות פנתה אליה ושאלה: "אני ואת בדיוק באותו הגיל, אבל אני כבר גרושה פעמיים, ואת בילית את כל חייך עם אותו הגבר. מה למדת במשך כל השנים האלו על זוגיות ואהבה?" "הדבר הכי חשוב שאני למדתי הוא שמוסד הנישואים הוא המורה הכי טוב והכי מיותר בעולם" ענתה רחל. "למה את מתכוונת?" שאלה החברה הסקרנית. "בזמן הנישואים שלי ושל בעלי למדתי הרבה מאוד דברים..." סיפרה רחל, "למדתי על נאמנות, איפוק, על איך לא להתעצבן אפילו כשצריך לבקש משהו 100 פעם, איך לעקוף נושאים רגישים כמו 'התור של מי להוריד את הפח היום', פיתחתי סבלנות לדברים שמפריעים לי וגיליתי כמה חשוב לא להתייאש גם כשהכל נראה אבוד". כל החברות של רחל מאוד התרשמו מהתשובה שלה, אבל אחת מהן הייתה קצת מבולבלת. "רגע רחל," היא אמרה, "כל הדברים האלה שאת למדת חשובים מאוד, אז למה את אומרת שמוסד הנישואים הוא גם מורה מיותר?" "כי אם הייתי רווקה לא הייתי צריכה לדעת את כל הדברים האלה..."

2 משוגעים במדבר

שני משוגעים נתקעו במדבר באמצע הלילה והלכו לאורך כביש בתקווה שמישהו יציל אותם. אחד סחב על הגב שלו חבית ענקית והשני סחב דלת גדולה של מכונית. אחרי שעות של הליכה פונה המשוגע הראשון לשני: "תגיד, למה אתה הולך עם חבית ענקית?" "אם יירד גשם נוכל למלא את החבית ויהיו לנו מים להמון זמן" ענה השני. "יא אידיוט אחד, אנחנו באמצע המדבר, בחיים לא יירד פה גשם!" התעצבן המשוגע הראשון. "טוב, מה שתגיד... ולמה אתה סוחב את הדלת הזאת?" שאל המשוגע השני? "זה פשוט מאוד" ענה המשוגע הראשון, "כשהשמש תזרח ויתחיל להיות פה חם אז אני אוכל לפתוח חלון ולהתקרר!"

ברמן או פסיגולוג - מי נותן עצות יותר טובות?

גבר אחד ישב על הבר באיזה פאב אחרי יום העבודה שלו, דיבר עם הברמן וסיפר לו למה הוא נראה כל כך עייף ולחוץ. "אני פשוט כמעט ולא ישן בזמן האחרון. יש לי סיוטים נוראיים על מפלצות מתחת למיטה שלי. אני לא מצליח להירדם, אני לא מצליח לתפקד, וזה כל כך מביך ומוזר שאני לא יכול לבקש מאף אחד לעזור לי." גבר אחר שישב בסמוך שמע את השיחה הזאת וניגש אל הבחור העייף והלחוץ כדי להציג את עצמו. "סליחה שאני מתפרץ, אבל שמעתי את הסיפור שלך ואני רוצה לעזור. אני פסיכולוג ואני יכול להגיד לך שהדבר הראשון שאתה צריך לעשות זה להכיר בכך שאלו רק חלומות! ברור לי לגמרי שאחרי כמה מפגשים אני אוכל לעזור לך להיפטר מהם בלי בעיה. הנה כרטיס הביקור שלי. תתקשר אלי!" אחרי כמה שבועות הפסיכולוג חזר לאותו הפאב וראה את אותו הגבר יושב על הבר ושותה. הוא ניגש אליו ואמר: "הי, זוכר אותי? אני הפסיכולוג שדיבר איתך כאן. לא קיבלתי ממך טלפון בהמשך לשיחה שלנו אז ואני מקווה שהכל בסדר והעניין הזה עם הסיוטים הסתדר ועבר לך". הגבר ענה לו: "האמת שהכל מעולה. הברמן עזר לי להתגבר על הסיוטים כבר באותו הערב". "הברמן?!" אמר הפסיכולוג בפליאה, "אתה צריך מומחה מקצועי שיעזור לך להתמודד עם הבעיה הזאת. מה הברמן כבר יכול היה להגיד לך בשיחה סתמית ביניכם, שעזר לך להיפטר כל כך בקלות מהסיוטים על מפלצות מתחת למיטה?". הגבר ענה לפסיכולוג: "הוא פשוט הציע לי לנסר את הרגליים של המיטה".

אורי גלר והודיני נכנסים למאפייה

אורי גלר והודיני נכנסים למאפייה. גלר לוקח 3 דונאטס בידו ובלי שאף אחד ירגיש, מחליק אותן לכיסו. "ראית איזה אמן אני?", התגאה גלר, "בכוח המחשבה העלמתי 3 דונאטס". "לא רע", משיב הודיני, "אבל תראה את זה" הוא ניגש לבעל המאפייה ושואל אם הוא רוצה לראות קסם. "בהחלט", משיב הבעלים. "תן לי בבקשה דונאט אחד", אומר הודיני. המוכר מגיש לו, והודיני אוכל את הדונאט. "תן לי בבקשה עוד דונאט", אומר הודיני. המוכר מגיש, והודיני אוכל גם אותה. "תן לי דונאט שלישי", אומר הודיני. המוכר מגיש, והודיני אוכל. "נו אז מה הקסם?", מתעצבן המוכר, "נתתי לך כבר 3 דונאטס, איפה הן?" משיב הודיני: "הו ודאי, עכשיו תבדוק בכיס של אורי גלר!"

דרישות הקבורה של האלמנה העשירה

לקראת יום הולדתה ה-90, אלמנה עשירה החליטה שהגיע הזמן להתחיל להתכונן ליום מותה ולהסדיר בעצמה את כל ענייני הקבורה שלה כל עוד היא יכולה לעשות זאת. לשם כך היא פנתה אל עורך הדין שלה עם שלוש בקשות מפורטות: "אני רוצה שליד הקבר שלי ישתלו ורדים בכל צבעי הקשת ושגנן יבוא להשקות אותם ולטפח אותם באופן קבוע בכל שבוע". "אין שום בעיה" אמר עורך הדין, "אבל אפשר לשאול למה?" "אלו הפרחים שאני הכי אוהבת ואני רוצה שיהיה לי נעים בעולם הבא ושתמיד תהיה מסביבי פריחה צבעונית". השיבה האישה. "הבקשה השנייה שלי היא שיקברו לידי את הכלב האהוב שלי, ויבנו לכבודו מצבה ענקית שעליה תהיה תמונה של שנינו ביחד". "זאת בקשה קצת מאתגרת", אמר עורך הדין, "אפשר לשאול למה זה כל כך חשוב לך?" "הכלב שלי תמיד היה לצדי בשנים האחרונות ואני רוצה שהוא ימשיך לארח לי חברה ולעודד אותי גם בעולם הבא", ענתה האלמנה. "ודבר אחרון, אני רוצה שליד הקבר שלי יתקינו טלוויזיה ענקית עם חיבור לחשמל ולכל ערוצי הספורט, הסדרות והסרטים שיש, מערכת ישיבה מפנקת עם מכשירים לעיסוי הגב ומקרר ענק שתמיד יהיה מלא באוכל". "תני לי לנחש" אמר עורך הדין, "זה כדי שיהיה לך איך להעביר את הזמן בעולם הבא...". "ברור שלא!" הגיבה האישה בהפתעה, "מה אני כבר אוכל לעשות עם כל הדברים האלו כשאני אמות? זה כדי שהנכדים שלי יבואו לבקר אותי!"

סטטוסים מצחיקים

עורכי דין במסעדה

שני עורכי-דין התיישבו במסעדה, הוציאו (כל אחד מתיקו) כריך והחלו לאכול. ניגשה אליהם המלצרית והודיעה להם נחרצות: "רבותי, כאן זו מסעדה! אסור לכם לאכול כאן אוכל שהבאתם מהבית שלכם!" שני עורכי הדין הביטו האחד במשנהו, משכו בכתפיהם ומבלי לומר מילה נוספת החליפו ביניהם את הכריכים...

ואז הגיע הגבר המושלם...

אישה אחת התחתנה בגיל צעיר מאוד, ופחות משנה אחרי החתונה בעלה שבר לה את הלב וברח עם אישה אחרת. היא לא ויתרה, והתחתנה בפעם השנייה לגבר שהתאהבה בו, אשר לבסוף התגלה כאדם אלים שהכה אותה, ולכן היא התגרשה גם ממנו. לאחר זמן מה היא התאהבה בגבר אחר שנראה מושלם עבורה, אך הבעיה היא שהוא היה גרוע במיטה. היא חשבה שעם הזמן המצב ישתפר, אך לא - הוא פשוט היה גרוע, והיא נאלצה להתגרש גם ממנו. ובכל זאת האישה לא ויתרה - היא נרשמה לאתר היכרויות, ורשמה בפרופיל שלה כך: "אני מחפשת גבר שלא יברח עם אישה אחרת, שלא יכה אותי ושיהיה טוב במיטה". אחרי כמה ימים היא שומעת צלצול בדלת וניגשת לפתוח, מולה יושב גבר על כיסא גלגלים, ללא רגליים וללא ידיים. "שלום" הוא אמר לה, "אני חושב שאני הגבר המושלם בשבילך." "באמת?" אמרה האישה, "מה גורם לך לחשוב ככה?" "תראי" הוא אמר, "אין לי רגליים אז לא אוכל לברוח לך, אין לי ידיים אז לא אוכל להכות אותך..." האישה קטעה אותו ואמרה: "כן, אבל אתה טוב במיטה?" "ובכן", אמר הגבר, "צלצלתי איכשהו בפעמון, לא?"

ויאגרה בגיל 80

זוג פנסיונרים בני 80 החליט להצית מחדש את הלהבה של חיי האהבה שלו ולנסות ויאגרה בפעם הראשונה. הגבר היה קצת סקפטי בנוגע ליכולתה של גלולה קטנה אחת לשפר את מצבו ולכן הוא החליט לקחת כמה, רק ליתר ביטחון... לאחר כשעה השניים נכנסו למיטה ובילו ביחד לילה ארוך ומלא בפעילות סוערת... למחרת בבוקר האישה שואלת את בעלה: "יקירי אתה רוצה ארוחת בוקר? אולי כמה ביצים וטוסט או סלט ומיץ תפוזים?". "לא תודה" ענה בעלה, "אני לא ממש רעב עכשיו, זה כנראה הכדורים שמדכאים לי את התיאבון". בזמן הצהריים האישה פנתה שוב אל בעלה: "יקירי אתה רוצה אולי קערת מרק או סנדוויץ' עם פסטרמה?". "לא תודה", ענה בעלה, "ממש אין לי תיאבון עכשיו". הגיעה שעת הערב והאישה פנתה אל בעלה בפעם השלישית: "בעלי האהוב, אולי אתה רוצה כמה קציצות או אולי עוגת תפוחי עץ חמה?". גם הפעם הבעל משיב בשלילה, "הוויאגרה הזאת ממש הרסה לי את התיאבון, אני פשוט לא רעב...". "אני מבינה שאתה לא רעב", אמרה האישה, "אבל אני גוועת כבר מהבוקר אז אכפת לך להוריד אותי כבר מהדבר הזה שלך כדי שאני אוכל ללכת למטבח?!"

הנאשם החכם

אדם מגיע לפני שופט באשמת גניבה. שואל אותו השופט: "האם אתה מודה באשמה?" עונה החשוד: "אדוני השופט, אין לך מושג מה עובר עלי, כמה ימים כבר שאין לי אוכל..." קוטע אותו השופט ושואל שנית: "תענה לי במילה אחת, כן או לא?". ממשיך אותו אדם בשלו: "אדוני השופט, באמת שאין לך מושג מה עובר עלי. רק פיטרו אותי מהעבודה..." קוטע אותו השופט שוב: "אל תספר לי סיפורים, פשוט תן לי תשובה ישירה, תענה כן או לא". המואשם מתעלם מהבקשה של השופט, וממשיך: "אדוני השופט, אתמול הם עיקלו לי את השולחן של חדר האוכל...". בשלב זה השופט כבר מתעצבן, דופק בפטישו ושואל: "אתה מוכן לענות במילה אחת, כן או לא?" עונה לו אותו אדם: "כבוד השופט, יש שאלות שלא ניתן לתת להן תשובות של מילה אחת. אני אשאל את כבוד השופט שאלה ואם כבודו עונה לי במילה אחת, כן או לא, גם אני אעשה כך". מסתקרן השופט ומסכים לבסוף לאתגר. שואל אותו המואשם: "האם זה נכון, מה שאומרים לאחרונה, שכבודו הפסיק לקחת שוחד?"

יהודי אחד הגיע למכס

רופא שיניים יהודי עשיר ברח לארה"ב בגלל אנטישמיות. היה לו רכוש רב, אך הוא לא יכול היה לקחת אותו, לכן מכר הכול ובכסף שנשאר לו, הוא בנה 5 סטים של שיניים תותבות, הרבה מעבר למה שמותר להעביר במכס האמריקאי. כשנחת בניו יורק, הגיע תורו במכס והפקיד תהה מדוע אדם זקוק ל-5 מערכות של שיניים תותבות. הסביר לו היהודי: "יהודים ששומרים כשרות מחזיקים שני סטים של כלים - אחד לבשר ואחד לחלב. אני כל כך דתי, שאני גם מחזיק שיניים נפרדות לבשר וחלב" הפקיד המבולבל ניער את ראשו ואמר: "או.קיי, בשביל זה אתה צריך שני סטים, מה עם ה-3 הנותרים?" ענה היהודי: "ובכן, יהודים חזקים מחזיקים כלים נפרדים לבשר וחלב לפסח, אבל אני כל כך דתי, שאני גם אוכל עם שיניים נפרדות - לבשר וחלב בפסח" "וואו!", אמר פקיד המכס "חוזק האמונה שלך מרשים ביותר, אם אתה מקפיד כך על דתך. אבל הרשה לי לשאול מה עם הסט החמישי?" היהודי מביט סביב בחשדנות, קורץ לפקיד ומסמן לו להתקרב. הפקיד רוכן כלפיו והיהודי לוחש בעדינות: "אם לומר את האמת... מדי פעם יש לי חשק לאיזה לבייקון"

מוסר השכל לכל הבעלים

יום אחד טיילתי ברחוב, כשלפתע ניגשה אלי הומלסית מזוהמת ביותר וביקשה כמה שקלים כדי שתקנה לעצמה ארוחה. שלחתי יד לארנקי, שלפתי 100 ש"ח ושאלתי אותה: "אם אתן לך את הכסף, תיקני בו יין במקום אוכל?" "לא' נאלצתי לוותר על שתייה לפי הרבה שנים." "אז אולי תלכי לעשות שופינג במקום אוכל?" שאלתי שוב. "השתגעת?" ענתה ההומלסית, "אני עסוקה רק בהישרדות". "אז אולי תלכי לסלון יופי במקום לאכול?" "תקשיבי", היא אמרה לי, " לא נגעו לי בשיער כבר 20 שנה!" "אוקי" אמרתי, "במקום כסף, אני אקח אותך לארוחת ערב יוקרתית עם בעלי". ההומלסית ההמומה שאלה: "אבל תראי איך אני מסריחה ומלוכלכת! מה אני אעשה שם" "לא נורא" עניתי, "זה חשוב מאוד שיראה איך אישה נראית כשהיא מוותרת על יין טוב, שופינג וסלון יופי!"

עורך הדין שהזמין עניים לסעודה בביתו

עורך דין מפורסם ועשיר מאוד חזר יום אחד מן העבודה לביתו בלימוזינה הגדולה ומהמפוארת שלו, וחשב על כמה שחייו יפים וטובים. באחד מקטעי הכביש שבדרכו, הבחין עורך הדין בשני אנשים בבגדים קרועים ומלוכלכים שישבו בצד הדרך ואכלו את העשב שצמח במקום. עורך הדין עצר את רכבו, פתח את החלון ושאל את השניים: "למה אתם אוכלים את העשבים האלו שגדלים כאן?" שני האנשים הסתכלו עליו בעיניים פעורות, ומקץ מספר רגעים ענה לו אחד מהם בקול מבויש: "כי אנחנו עניים מאוד, אין לנו כסף לקנות אוכל ולכן אנחנו אוכלים את מה שצומח כאן בצד הדרך". עורך הדין הביט עליהם לרגע קל ואז אמר: "זה מסוכן מאוד לאכול את הדשא שליד הכביש, בואו שניכם אליי הביתה ואני אתן לכם לאכול". "תודה רבה לך אדוני", השיב אחד מהם לעורך הדין, "אבל יש לי משפחה, אישה ושלושה ילדים, אני לא אשאיר אותם בלי אוכל". "שיבואו גם הם" אמר עורך הדין ופתח את הדלת של המכונית, "יש מקום לכולם!". נכנסו כולם אל הלימוזינה הגדולה בשמחה והחלו לנסוע לכיוון ביתו של עורך הדין. כשהם כבר בסמוך לביתו המפואר, פנה אחד האנשים אל עורך הדין ואמר לו: "אדוני, אתה אדם עם לב טוב, אנחנו מודים לך כל כך! כבר כמה שבועות שכל מה שאנחנו אוכלים זה את העשבים האלו שגדלים בצד הדרך". "אל תדאגו", אמר העורך דין ועיניו נצצו, "היום אתם הולכים להתפנק! הגנן שלי חולה כבר שבועיים ויש 20 ס"מ של דשא משובח שצריך לקצץ!"

בדיחות צבא קצרות

שאלות ותשובות מצחיקות מפי רבנים!

שאלה: אני בת 17 וחצי יש לי חבר צדיק בן 16 וחצי ואנחנו רוצים להתחתן. אבא שלי מתנגד ואמא שלי בעד. אגב, הם גרושים, מה עושים? תשובה: שואלים שוב בעוד שנתיים. שאלה: פועל ערבי בונה אצלי מרפסת. האם צריך להגיש לו פירות מהיתר מכירה או מיבול נוכרים? תשובה: תלוי מה נהוג אצלו בבית אבא... שאלה: מה מקור המנהג לאכול סופגניות בחנוכה? תשובה: היועץ הכלכלי של מאפיית אנג'ל. שאלה: האם מותר לאכול נקניקיית פרווה עם חלב סויה או שזה משום "מראית עין"? תשובה: זה סתם טעם רע. שאלה: לפני חצי שנה ביטלתי מנוי שלי על עיתון ימני בגלל כתבה נגד סרבנות. עכשיו יש עוד מאמר. מה עושים? תשובה: מפסיקים להציץ בעיתון של השכן. שאלה: לאחרונה נודע לי שהרצל ובן גוריון לא היו דתיים. האם צריך לומר הלל ביום העצמאות? תשובה: גם מוטה גור לא אוכל "גלאט" ובכל זאת אנו אומרים הלל ביום ירושלים (ועושים על האש...) שאלה: כיצד מבטלים מנוי על עיתון המופץ בחינם? תשובה: בלי ברכה. שאלה: אני נער גבעות בשומרון. כשבאים לפנות אותנו-האם ראוי לצעוק "נאצים" או מתאים יותר "יודנראט"? תשובה: לא יודע, תברר ב"יד ושם". שאלה: מדי בוקר אני ממהר מאוד לעבודה ולכן נוסע 130 קמ"ש וחוצה פס לבן. האם צריך להגיד "הגומל" כל שני וחמישי או לרכז את כל ה"גומלים" בשבת? תשובה: לא משנה - העיקר שתלמד את ילדיך להגיד קדיש יתום.

אנטישמיות במיאמי

גב' רוזנברג ירדה מהמטוס שנחת זה הרגע במיאמי וחיפשה מקום להעביר בו את הלילה. בעודה נכנסת אל המלון הראשון שנקרה בדרכה, היא רואה את פקיד הקבלה: "שלום, אני גב' יטה רוזנברג, נחתתי לפני שעה קלה בעיר, אני עייפה מאוד ואשמח לחדר ללילה". פקיד הקבלה הסתכל עליה במבט מנוכר ואמר בקרירות: "מצטער גבירתי, אנחנו מלאים עד אפס מקום". באותו הרגע אדם עם מזוודה הגיעה לקבלה והניח את מפתחות חדרו בדרך ליציאתו מהמלון. "אוי, איזה יופי!", אמרה גב' רוזנברג, "אוכל לקחת את החדר שלו!" "מצטער, גבירתי", אמר הפקיד, "אך קיוויתי שתביני את הרמז. אנחנו לא משכירים חדרים ליהודים". "יהודים?", קראה בקול הגב', "מי כאן יהודי? אני קתולית!" בחוסר אמונה מוחלט, שאל אותה הפקיד: "אם את קתולית, אז תעני לי על השאלה: מיהו בנו של אלוהים?" "זה קל. ישו, כמובן". הפקיד, עדיין מסרב להשתכנע, שאל שוב: "ומי היו הוריו של ישו?" "מריה ויוסף", השיבה גב' רוזנברג בחוסר סבלנות. ״אם כך״, הקשה הפקיד, ״היכן נולד ישו?״ "באסם, בכלי בו היו מאכילים בהמות", ענתה גב' רוזנברג. "ומדוע ישו נולד דווקא באסם? ועוד בכלי בו מאכילים בהמות?", שאל הפקיד. וגברת רוזנברג, שהסבלנות שלה כבר נגמרה, אמרה לו: "כי שמוקים כמוך לא משכירים חדרים ליהודים!"

עזרה משמיים: מה עשו החרדים שנקלעו לאי בודד?

מטוס טס מעל האוקיינוס השקט, הרחק מכל יבשה כשלפתע נשמע קולו של הקברניט ברמקול: "כאן קברניט המטוס, ויש לי לבשר לכם שתי בשורות: אחת רעה ואחת טובה. הבשורה הרעה היא שמנועי המטוס כבו, אנו דואים, ואני מנסה לנחות נחיתת אונס. הבשורה הטובה היא שאנו ליד אי קטן, הרחק מכל מקום מיושב אחר, וכאן נוכל לחיות את שארית חיינו. אבל אף אחד לא ימצא אותנו לעולם..." הטייס הצליח להנחית את המטוס נחיתת אונס מושלמת על האי וכל הנוסעים יצאו. בין הנוסעים נמצא זוג חרדים מירושלים. האישה ההיסטרית אמרה לבעלה: "מה נעשה?! אין כאן בית כנסת או אוכל כשר! אנחנו אבודים לנצח..." ענה לה הבעל: "תגידי, שילמת את ההמחאה שהבטחת לישיבה בירושלים?" "לא", ענתה לו אישתו, "לא הספקתי בגלל ההכנות לפני הנסיעה." הבעל העלה חיוך קל וממשיך, "ואת התשלום שהבטחת לבית הכנסת, שילמת?" "לא" אמרה לו אישתו הנבוכה ומרוגזת מעט, "מה זה שייך בכלל?" החיוך של הבעל התרחב לצחוק, "ואת הוראת הקבע שפג תוקפה לישיבה של הבן חידשת?" "השתגעת לגמרי?" מתפרצת האישה, "אנחנו באמצע שום מקום ואתה מתעסק בשטויות? לא חידשתי כלום!" "אז אל תדאגי", צוחק הבעל בקול, "תסמכי עלי, אחד מהם כבר ימצא אותנו..."

הבלונדינית והתרמוס

בלונדינית אחת יצאה למסע קניות, שבמהלכו מצאה את עצמה נכנסת אל חנות כלי בית. בעודה מסתובבת בין הסטים המבריקים של הסכו"ם והצלחות, נתקלה בעמדה גדולה שבה היו מוצבים בקבוקים וכוסות מיוחדים. אחד העובדים של המקום, שהבחין בבלונדינית בוהה במדפים, ניגש אליה ושאל: "שלום גברתי, איך אוכל לעזור לך?" "רציתי לדעת מה מיוחד בבקבוקים והכוסות האלה?" שאלה. "אלו תרמוסים, גברתי." ענה העובד. "מה זה תרמוסים?" שאלה הבלונדינית בסקרנות. "תרמוס זה מכל מיוחד שאת יכולה להכניס אליו דברים חמים או קרים, והוא שומר על הטמפרטורה שלהם." "וואו!" אמרה הבלונדינית, "איזו המצאה נהדרת, אני רוצה אחד בבקשה!" "בשמחה" ענה העובד,והבלונדינית עזבה את החנות אחרי הקנייה. למחרת, כשהגיעה הבלונדינית אל העבודה, היא ניגשה אל חברותיה והציגה להן את הרכש החדש: "תראו, זה התרמוס החדש שלי!" "מה זה תרמוס?" שאלו החברות בפליאה. "זה מכל מיוחד כזה שאפשר להכניס אליו דברים קרים וחמים, והוא שומר על הטמפרטורה שלהם." "וואו! זו המצאה גאונית" השיבו החברות, "ומה שמת בתוכו?" הבלונדינית חייכה ואמרה: "2 כוסות קפה, גלידה להפסקה שלנו וקצת יין לסוף היום".

שאלות למה ומדוע על העולם

למה השמש מבהירה לנו את השיער אבל מכהה לנו את העור? מדוע נשים לא יכולות לשים מסקרה בעיניים כשהפה שלהן סגור? למה יש אור במקרר אבל לא במקפיא? מדוע צריך ללחוץ על "התחל" בשביל להפסיק את הווינדוס? מדוע אין אוכל לחתולים בטעם עכברים? מדוע אנשים מצביעים על הזרוע שלהם כשהם שואלים מה השעה, אבל הם לא מצביעים על התחת שלהם כשהם שואלים איפה השירותים? מדוע נוח לא חיסל את זוג היתושים בתיבה? מדוע כבשים לא מתכווצות כשיורד גשם? מי היה האדם הראשון שהסתכל על פרה וחשב לעצמו "אני אלחץ על הדבר הורוד המתנדנד הזה ואני אשתה את מה שיצא משם"? אם בני האדם התפתחו מהקופים, מדוע עדיין יש קופים? איך קוראים לבלרינה ממין זכר? אם שמן תירס עשוי מתירס ושמן צמחי עשוי מצמחים, אז ממה עשוי שמן תינוקות? איך זה שהנחתנו אדם על הירח לפני שהבנו שזה יהיה רעיון טוב לשים למזוודה גלגלים? כמה חשוב צריך להיות בנאדם, בשביל שיקראו למוות שלו התנקשות ולא רצח? למה פיצה עגולה, מגיעה בקופסא מרובעת ומוגשת במשולשים? למה אנשים אומרים שהם ישנו כמו תינוק, כשתינוק מתעורר בדרך כלל כל שעתיים? למה אנחנו לוחצים יותר חזק על כפתורי השלט, כשאנחנו יודעים שהבטריות גמורות? איך זה שהדבק לא נדבק לבקבוק? למה לטרזן אין זקן? האם במגרש החניה של אולימפיאדת הנכים, כל החניות צבועות בכחול? האם לעובדי ויסוצקי יש הפסקות קפה?

תרומת דם לביל גייטס

ביל גייטס חלה במחלה קשה ולאחר בדיקות ארוכות נמצא שרק דם מסוג מסויים יוכל לרפא אותו מהמחלה. מיד התחילו בחיפושים נרחבים כדי למצוא את האדם עם סוג הדם שמתאים. לא עבר זמן ונמצא האדם. התברר שהוא ממוצא תימני וגר בראש העין. מיד הגיעו אליו וביקשו ממנו לתרום דם. הוא הסכים אבל ביקש שקודם כל ביל גייטס ישלם. אמרו לו: "מדובר בביל גייטס!! אתה יודע בכלל מי זה ביל גייטס?" ענה: "יודע יודע, אבל קודם כל שגייטס ישלם ורק אחר כך אני תורם". כולם ניסו לשכנע אותו ולהסביר לו שמדובר באדם הכי עשיר בעולם והוא חולה מאוד ונסתדר איתו אחר כך, אך ללא הצלחה. לאחר מאמצים נוספים הוא החליט לענות להם: "אתם רוצים לדעת למה אני מתעקש? ברגע שהדם שלי יזרום בתוכו - שקל אני לא אוכל להוציא ממנו..."