לאברהם בן ה-80 היה מנהג קבוע בכל יום שישי בבוקר, להיפגש עם חבריו הטובים והוותיקים לכוס קפה באחת ממסעדות העיר ולדבר על כל נושא שבעולם החל מפוליטיקה וספורט, ועד להעלאת זיכרונות מהעבר.
לאחד ממפגשי הקפה האלו
אברהם הגיע בדיוק אחרי שעבר עקירת שיניים מורכבת והתאמת שיניים תותבות, וביום הזה הוא בקושי היה יכול לדבר.
בשבוע שלאחר מכן הוא כבר הצליח לדבר במשך כעשר דקות, והוא תרם משפט לשיחה מפעם לפעם.
שבועיים לאחר העקירות
אברהם דיבר במשך כ-20 דקות ואף סיפר סיפור או שניים לחבריו.
שלושה שבועות אחרי הפגישה עם רופאי השיניים
אברהם לא הפסיק לדבר במשך כל המפגש, נכנס לדבריהם של חבריו בהתלהבות ללא הרף והיה לו מה להגיד על כל דבר ונושא שרק עלה.
חבריו היו מאוד מבולבלים מהתנהגותו של
אברהם והם החליטו לשאול אותו על כך במפגש שנערך שבוע לאחר מכן.
"תגיד לנו
אברהם, מה קרה לך בשבועות האחרונים? קודם אתה בקושי מוציא מילה מהפה ואחר כך אי אפשר להשתיק אותך לרגע!"
"יש לזה הסבר מאוד פשוט" הוא ענה, "בשבוע הראשון כאבו לי החניכיים ובקושי יכולתי לדבר, אז כמעט ולא אמרתי כלום. בשבוע השני התחלתי להתרגל לשיניים החדשות שלי והכאב ירד אז יכולתי לדבר יותר."
"אבל איך קפצת ממצב כזה ללדבר בלי הפסקה במשך כמעט כל היום???"
"כי בשבוע שעבר לקחתי בטעות את השיניים התותבות של אשתי..."