בדיחות בנושא סטנדאפיסטים מוכרים בישראל

חקלאי מארה"ב שמע הרבה מאוד סיפורים על נפלאות הסוסים הישראליים ובפרט על הכוח והסיבולת שלהם, לכן הוא החליט לטוס לארץ ולקנות לו סוס שכזה. הוא הגיע אל חוות גידול בישראל ופגש את אבי, מגדל סוסים שהסכים למכור לו את סוסו החכם והחזק ביותר: שמשון. לפני החתימה על החוזה ביקש החקלאי האמריקאי מאבי הזדמנות לבחון את היכולות של שמשון ואבי נענה בשמחה. השניים יצאו עם שמשון לשדה, שם אבי קשר את הסוס לעגלה ענקית ומלאה בחציר. "אתה בטוח שהסוס שלך יצליח לסחוב את זה?" שאל החקלאי האמריקאי בחשש, "זה נראה כמו משא כבד מאוד." "לא רק שהוא יסחוב את זה לבד, אני גם הולך לכוון אותו רק לפי הקול שלי והוא יעשה סיבוב שלם בשדה ויחזור אלינו בעיניים עצומות!" השיב אבי. "את זה אני חייב לראות..." אמר החקלאי האמריקאי בציפייה ועמד לצד אבי בעודו קושר את שמשון לעגלה ומכסה את העיניים שלו בצעיף עבה. ואז, לתדהמתו של החקלאי, אבי החל לקשור לעגלה רצועות נוספות שאותן הוא חיבר לעגלה וזו לזו, מדי פעם הוא קרא בקול: "לפה ברון, לפה חנה, כל הכבוד חץ..." לאחר מכן אבי נעמד ליד החקלאי ואמר לו: "עכשיו תראה מה זה סוס חכם! דיו חץ! קדימה חנה! יאללה ברון! קדימה שמשון!" למרבה ההפתעה שמשון החל למשוך את העגלה הענקית לבדו ולא הראה שום סימני עייפות או קושי. כשהוא הגיע לפינת השדה אבי החל לצעוק שוב: "חנה, לפה! חץ, סיבוב! ברון, הביתה! שמשון, אלי!" ושמשון הסתובב בנינוחות וחזר אל אבי והחקלאי ההמום כשהוא סוחב את העגלה. "מעולם לא ראיתי דבר כזה!" אמר החקלאי, "כל מה ששמעתי על הסוסים הישראליים באמת נכון! אני מאוד אשמח לקנות את שמעון אבל קודם אני פשוט חייב לשאול משהו. למה אחרי שקשרת את הסוס לעגלה התחלת להתעסק עם רתמות מיותרות? ולמה כל הזמן אתה נתת פקודות לארבע סוסים ולא רק לאחד?" "יש לזה הסבר מאוד פשוט", ענה אבי, "הסוסים הישראליים מאוד חזקים וחכמים, אבל הם לא מוכנים להיות פראיירים שעושים הכל לבד..."

מתישהו בישראל של ימינו פנה אלוהים לנוח ואמר לו לבנות תיבה, שכן אנשי כדור הארץ ביצעו חטאים רבים וכעת הגיע הזמן להטביע את כולם במבול. בנוסף לבניית התיבה, אלוהים ציווה על נוח להציל זכר ונקבה מכל סוג בעל חיים שקיים בעולם, יחד עם כמה בני אדם צדיקים; הבנים שלו ונשותיהם. אלוהים סיפק לנוח הוראות, ואמר לו "יש לך שישה חודשים לבנות את התיבה, אחריהם אוריד גשם על העולם שימשך 40 יום ו-40 לילה". כעבור שישה חודשים התקדרו השמים והחל לרדת גשם. אלוהים הסתכל למטה, אל כדור הארץ, וראה שבחצר הבית של נוח אין כלום פרט לדשא וכמה ערוגות הפוכות. "נוח!" קרא אלוהים, "אני מתחיל את המבול, איפה התיבה?" סלח לי אלוהים," התחנן נוח, "אבל חלק מהתוכניות קצת השתנו." "אני דורש הסבר!" רעם אלוהים. "ובכן", אמר נוח במבוכה, "אני עדיין צריך להשיג אישור בנייה. השכן שלי טוען שהפרתי כמה חוקים של ועד השכונה על ידי כך שהחלטתי לבנות תיבה ענקית בחצר שלי, והייתי צריך ללכת למחלקת הרישוי והבנייה כדי לתאם איתם את התהליך. אז משרד התחבורה דרש שאספק רישיון לסוג כלי הרכב לפני שאני מתחיל לבנות אותו, ובאותו זמן העירייה חייבה אותי בקנס משום שלטענתם הם יצטרכו להזיז עבור התיבה מספר עמודי חשמל כדי שתוכל להגיע לים. אמרתי להם שהים יגיע אליה, אבל הם סירבו להקשיב לי. נוח המשיך וסיפר: ״השגת העץ לבניית התיבה היה עסק אחר לגמרי, אך מתיש לא פחות. מתברר שיש איסור על כריתת העצים במדינה כדי להציל את קהילת הינשופים שנמצאת בסכנת הכחדה. ניסיתי לשכנע את ארגוני איכות הסביבה שאני צריך את העץ על מנת להציל גם את הינשופים, אך זה לא עזר. כשהתחלתי לאסוף את החיות, התחלתי לקבל איומים ותביעות מצד עמותות וארגוני בעלי חיים, שטענו שאני מתכנן לכלוא בעלי חיים בתנאים אכזריים בחלל קטן. כעת אני צריך 834 רישיונות ואישורים שונים בשביל לאסוף זוג מכל בעל חיים. ניסיתי לשכור עובדים זרים שיעזרו לי ולבניי לבנות את התיבה, אך הממשלה מחייבת אותי להעסיק עובדים על ידי קבלני כוח אדם. בו זמנית היא גם עיקלה לי את כל הנכסים, משום שלטענת גורמים בכירים קיים חשד שאני מנסה לעזוב את הארץ באופן לא חוקי עם זנים שנמצאים בסכנת הכחדה. סלח לי אלוהים, אך ייקח לי עוד כ-100 שנה לסיים לבנות את התיבה ולהכין אותה לשיט." לפתע פסק הגשם, השמים התבהרו, השמש חזרה לזרוח ונראתה קשת בענן ברחבי המרומים. נוח הסתכל למעלה בפליאה ושאל "אתה בסוף לא הולך להשמיד את העולם ולגרום לכל החוטאים לשלם?" "לא", אמר אלוהים, "הממשלה שלך כבר עשתה את זה במקומי".

אישה ובעלה נכנסו לבית מרקחת והתחילו לשאול שאלות מוזרות: האם הרוקחים בודקים את התוקף של התרופות שהם מוכרים? האם חברות התרופות בודקות את היעילות של המוצרים שלהן לעומק? הרוקח שאל את הזוג מה בדיוק הבעיה, והאישה הסבירה: "על אף השימוש בגלולות האלה בכל פעם, אני ממשיכה להיכנס להריון!" הרוקח המבולבל שאל את האישה האם היא נוטלת את הגלולות מדי יום, והאישה אמרה: "לא, בעלי לוקח אותן מדי יום". "מה?!" שאל הרוקח המופתע. "כן," אמרה האישה, "אחרי שקראנו את כל תופעות הלוואי האפשריות, בעלי אמר, 'מותק, אני לא חושב שכדאי שתיקחי את הגלולות האלה. זה יותר מדי מסוכן. תני לי לקחת אותן'."

יהודי אמריקאי נכנס לבנק בניו יורק ופונה לפקיד במחלקת ההלוואות. הוא אומר לפקיד: "אני טס לישראל בענייני עסקים, ומבקש ללוות 1,000 דולר". הפקיד עונה לו "אין בעיה אדוני, אך הבנק צריך פיקדון על מנת להעניק לך את הלוואה". היהודי מפשפש בכיסו ומוציא צרור מפתחות. הוא מושיט לפקיד מפתחות של מכונית פרארי חדשה, שחנתה ברחוב ממול ואומר לו "הנה, זה יהיה הערבון שלי". הפקיד נראה מבולבל, אך מסכים לקחת את הרכב בשווי מיליון דולר. לאחר שהיהודי יוצא לדרכו, הפקיד רץ לספר למנהל הבנק ושאר הפקידים על האיש היהודי הפתי שהשתמש בפרארי שעולה מיליון דולר, כפיקדון להלוואה של 1,000 דולר. מנהל הבנק לא מאמין למשמע אוזניו ומבקש ללכת יחד עם הפקיד לראות את המכונית. כשהוא רואה כי הפקיד דובר אמת, הוא מבקש ממחלקת התחבורה להחנות את הפרארי בחניון השמור של הבנק. כעבור חודש היהודי חוזר מנסיעת העסקים וניגש לבנק כדי להחזיר את החוב. הוא שולף מכיסו את אותה חבילה של 1,000 דולר עם הגומייה של הבנק ושם על שולחנו של הפקיד, בתוספת ריבית של 7 דולר. הפקיד קורא למנהל הבנק כדי להציג לו את היהודי הפתי. המנהל אומר לו: "אדוני, אנחנו שמחים מאוד לעשות איתך עסקים ונשמח לעמוד איתך בקשר גם בעתיד, אך אנו קצת תמהים... בזמן שהיית בישראל שאלנו עליך קצת, וגילינו שאתה מולטי-מיליונר! מה שמפליא הוא - למה שמולטי-מיליונר יצטרך הלוואה של 1,000 דולר מהבנק ועוד ישתמש במכונית של מיליון דולר כעירבון?" היהודי מחייך אליו ועונה: "זה מאוד פשוט, תנסה לחשוב באיזה מקום בניו יורק אני יכול להחנות את הפרארי שלי לחודש שלם במחיר מגוחך של 7 דולר, ולהיות בטוח שהיא תהיה שם כשאחזור?"

הקהילה היהודית בשיקגו חגגה 25 שנות שירות מסור של רב הקהילה. כאות הוקרה, שלחה אותו הקהילה לשבוע נופש בהוואי כולל כל ההוצאות. כשהגיע הרב לחדרו המפואר במלון בהונלולו, נשמעה דפיקה בדלת ובפתח הופיעה נערה צעירה ושופעת. "מי את?" שאל אותה הרב המופתע. הנערה ענתה: "אני הבונוס מאת נשיא הקהילה, מר גולדברג". הרב פנה בזעם אל הטלפון והתקשר לשיקגו אל נשיא הקהילה. כשזה ענה התפרץ עליו הרב: "איך אתה מעז מר גולדברג? מה זה צריך להיות הרי אני יהודי שומר מצוות, רב בישראל, סמל למוסר ושמירת טוהר המשפחה? אני מאד מאוד כועס עליך!!" וטרק את הטלפון. הנערה, שבינתיים התפשטה, מיהרה להתלבש והתכוננה לצאת מהדלת. הרב פונה אליה ואומר לה : "לאן את הולכת מיידעלה? עלייך אני לא כועס..."

אדוארד הוא סוכן ביטוח שנשלח ללשכת הגיוס של צבא ארצות הברית על מנת להסביר לחיילים הטריים על זכויותיהם הממשלתיות, ובמיוחד על ביטוח החיים שביכולתם לרכוש. בתוך זמן קצר סמל ג'ורג', שהיה ממונה על אולם ההרצאות, שם לב שכל חייל שנכנס להרצאה של אדוארד מיד חותם על ביטוח חיים! הצלחה כזו של 100% היא דבר שלא קרה מעולם עם אף סוכן ביטוח אחר שהגיע להרצות לחיילים בלשכת הגיוס, ועל כן נראה היה לו שמשהו חשוד בהרצאה של אדוארד. במקום לשאול את אדוארד בנוגע לאחוז הצלחתו הגבוה, סמל ג'ורג' החליט להיכנס לאחת ההרצאות שלו כדי לשמוע את נאום המכירות שהוא עושה. "אם יש לכם ביטוח חיים הממשלה מתחייבת לשלם 200,000 דולר למשפחה שלכם במקרה שבו תיהרגו בשדה הקרב", הוא שמע את אדוארד אומר. "מנגד, אם תצאו לקרב ותיהרגו ללא ביטוח חיים, משפחתכם תקבל אך ורק 6,000 דולר מהממשלה". עד לרגע זה סמל ג'ורג' לא שמע שום מידע חדש שעוד לא הכיר מסוכני ביטוח אחרים שהגיעו ללשכת הגיוס, עד אשר סיכם אדוארד: "את מי אתם חושבים שהממשלה תחליט לשלוח לשדה הקרב קודם?"

יש דברים שיכולים לקרות רק בישראל וכולנו יודעים בדיוק מה הם. אפשר לנסות להסביר אותם למישהו מבחוץ, אך נסו לעשות זאת בלי להרחיב במשך שעה, ספק אם תצליחו... אלו הם 20 הדברים הכי ישראליים שיש! 1. להיות ישראלי זה להכניס 4 שקלים בשביל פחית קולה שעולה 4 שקלים, ואחרי שהיא יצאה לבדוק אם יש עודף. 2. להיות ישראלי זה להיכנס לחנות עם שלט ענק "הכול בשקל!" ואז לשאול את המוכר: "כמה זה עולה?" 3. להיות ישראלי זה להרוג ג'וק ולומר "תמות יא כלב!" 4. להיות ישראלי זה להתקשר לחבר הביתה ולשאול אותו "איפה אתה אחי?" 5. להיות ישראלי זה לספור את הפרסומות אחרי שאומרים "5 פרסומות וחזרנו". 6. להיות ישראלי זה לטעום את כל החמוצים והזיתים בסופר ובסוף לא לקנות כלום. 7. להיות ישראלי זה לשמוע כל חצי שעה חדשות אפילו שאין שום דבר חדש. 8. להיות ישראלי זה להגיד שזה בזכותנו כשאנחנו מנצחים בחו"ל ולקרוא לשופטים אנטישמים כשאנחנו מפסידים. 9. להיות ישראלי זה לסגור את המקפיא במהירות כשקופסה נופלת ממנו, ושתיפול על הקורבן הבא. 10. להיות ישראלי זה לטוס לחופשה באילת ולחשוב שטסת לחו"ל. 11. להיות ישראלי זה למכור גם את סבתא שלך כדי לקבל הנחה. 12. להיות ישראלי זה להתחיל לצפצף כשהרמזור מתחלף לצהוב. 13. להיות ישראלי זה לשלם על חולצה 300 שקל, על ג'ינס 600 שקל, אבל אם ייתקע שקל במכונה של המסטיקים - כל הקניון על הרגליים!" 14. להיות ישראלי זה לסמן לנהג תודה כשהוא נותן לך לעבור את הכביש ולא מנסה לדרוס אותך. 15. להיות ישראלי זה לפתוח את הפריזר, להוציא קופסת גלידה, לשים איזה סרט טוב... ואז לגלות שיש שם קציצות דגים מלפני חודש! 16. להיות ישראלי זה להגיד לילדים שלך ש-"זה לא רקוב, זה דבש", ש-"השרוף זה הכי טעים", ש-"בלמטה יש את כל הוויטמינים" ושאם הם לא יאכלו יבוא שוטר... 17. להיות ישראלי זה לא להצביע בעד המועמד שלנו, אלא נגד כל השאר. 18. להיות ישראלי זה למחוא כפיים כשאתה חוזר ארצה, וישר להתחיל לחלום על הרגע שבו תעוף מכאן שוב. 19. להיות ישראלי זה להגיד בחורף "יומיים גשם והמדינה משותקת" ובקיץ "בשנה שעברה לא היה כל כך חם!" 20. להיות ישראלי זה לקרוא את כל הרשימה הזו ולחשוב "איזה מזל שאני לא כזה!"

גברת זקנה נכנסת לאחד מסניפי הבנק הגדולים בישראל ומבקשת לפתוח חשבון חיסכון. הפקידה החדשה חושבת שזה קצת מוזר לאור המצב הכלכלי במשק, אבל נענית לבקשתה של הזקנה: "כמה תרצי להפקיד בחשבון?" היא שואלת. "3 מליון שקלים" עונה הזקנה. הפקידה מרימה גבה, "איך תרצי להפקיד אותם?" "במזומן, כמובן" אומרת הזקנה, "יש לי אותם כאן בתיק..." הפקידה מציצה מעבר לדלפק ורואה שהזקנה מחזיקה בידה תיק גדול ועמוס. מכיוון שמדובר באירוע חריג, היא מחליטה להעביר את הטיפול למנהל הבנק. המנהל מגיע בשמחה ומלווה את הזקנה למשרדו. "אני מבין שאת מעוניינת להפקיד סכום כסף נאה בסניף שלנו" הוא אומר בנחמדות. "כן" עונה הזקנה בקור-רוח. "אם יורשה לי לשאול, מניין לך כל כך הרבה כסף?" "מהימורים" עונה הזקנה מבלי למצמץ. "הימורים?" מופתע מנהל הבנק "איזה סוג של הימורים?" "התערבויות פשוטות" היא עונה. "אני מתערבת עם אנשים על כל מיני דברים ואני בדרך כלל מנצחת". כדי להוכיח למנהל שהיא רצינית הזקנה מציעה לו התערבות: "אני שמה 100,000 שקל שעד מחר בצהריים, הביצים שלך יהיו מרובעות" היא אומרת בביטחון, "אתה מוכן להתערב איתי?" מנהל הבנק המום מההצעה, אבל הוא לא זכה להגיע לדרגת ניהול בכירה בלי לדעת דבר או שניים על כסף. "אני מניח שאני יכול להשיג סכום כסף כדי לכסות את ההימור, אבל... אני מרגיש לא נעים ממך כי אין שום סיכוי שתנצחי בהתערבות הזו!" "אני יודעת מה אני עושה... ואני יכולה להרשות לעצמי להפסיד" היא אומרת בחיוך ומטלטלת את התיק שלה. "אז התערבנו?" "התערבנו!" עונה המנהל ומושיט יד ללחיצה "נתראה מחר ב-11:55". למחרת בשעה הנקובה, הגברת הזקנה נכנסת לבנק, מלווה בגבר צעיר בחליפת טוקסידו מפוארת. המנהל ממתין לה במשרדו, מזיע ועצבני. הוא לא ישן כל הלילה! בדק כל כמה דקות שהביצים שלו עדיין עגולות. הוא גם בדק אותן מאה פעמים בבוקר ועדיין, הן לא שינו צורה. רק כאשר הגברת הזקנה הגיעה, הוא חזר סופסוף לנשום כי ידע שניצח. "הו שלום, גברתי!" קיבל את פניה בשביעות רצון, "בבקשה היכנסי! ומי זה האדון שלצידך?" "זהו עורך הדין שלי" עונה הזקנה, "בשביל התערבות בסדר גודל כזה, חשוב שיהיו עדים. זה בסדר מצידך?" "בהחלט" עונה המנהל ומוחא כף בשמחה. "אם כן, כבר צהריים ולצערי עליי להודיע לך כי הפסדת בהתערבות!" "לא כל כך מהר!" עונה הזקנה "בשביל 100 אלף שקלים, אני רוצה לבדוק את הדברים באופן אישי. אנא הורד את המכנסיים!" מנהל הבנק קצת מבולבל, אבל התערבות זו התערבות ואין מצב שהוא הולך להפסיד. הוא מוריד את מכנסיו. הגברת הזקנה ניגשת בסקרנות ומושיטה ידיים אל האיברים הרלוונטיים. "בסדר, ניצחת" היא פוסקת תוך כדי מישוש "הנה 100 אלף השקלים שלך!" ברגע שהיא מוסרת לו את השטרות, עורך הדין מתחיל לדפוק על ראשו מרוב ייאוש. "מה יש לו?!" שואל המנהל בפליאה. "אה שטויות..." פוטרת הזקנה "הוא פשוט מוטרד מכך שהפסיד. אתה מבין, התערבתי איתו על 2 מליון שקלים שעד הצהריים, אני אחזיק את מנהל הבנק בביצים!"

יהודי אמריקאי נכנס לבנק בניו יורק ופנה לפקיד במחלקת ההלוואות. הוא אמר לפקיד שהוא טס לישראל בענייני עסקים, ומבקש ללוות לעסקיו – 5000$. הפקיד אמר לו שאין בעיה, אך הבנק צריך פיקדון, כדי לתת לו הלוואה. היהודי נתן לפקיד מפתחות למכונית פרארי חדשה שחנתה ברחוב מול הבנק, כפיקדון להלוואה, והפקיד הסכים לקחת את הפרארי. לאחר שהיהודי יצא לדרכו, מנהל הבנק וכל הפקידים צחקו על האיש היהודי שהשתמש בפרארי שעולה - 250,000$ כפיקדון להלוואה של 5,000$. מנהל הרכב של הבנק החנה את הפרארי בחניון של הבנק במקום בטוח ושמור. כעבור שבועיים, היהודי חזר והחזיר את החוב - 5,000$, ובנוסף חויב בריבית של - 15.41$. אז פנה הפקיד ליהודי: "אדוני, אנחנו מאוד שמחנו לעשות איתך עסקים, והעסקה איתך עבדה נהדר, אך אנו קצת תמהים. בזמן שהיית בישראל ביררנו עליך פרטים, וגילינו שאתה מולטי-מיליונר. מה שמפליא הוא - למה שמולטי מיליונר יצטרך הלוואה של 5,000$ מהבנק?" היהודי ענה בחיוך:" ,חשוב רק לרגע אדוני!! באיזה מקום אחר בעיר ניו יורק אני יכול להחנות את הפרארי שלי, לשבועיים, במחיר כה סמלי של 15.41$, ולצפות שהיא תהיה שם כשאחזור"?

מורה בבית ספר נכנס יום אחד לפאב, מתיישב מול הבר ומזמין בירה. ״אני כל כך שחוק״ הוא אומר בקול עייף ונרגן לברמן, ״מערכת החינוך בישראל בקושי מתפקדת וכל בתי הספר מנוהלים בצורה כל כך מחפירה עלובה״. ״אם ככה אז אני מניח שזה באמת נכון מה שאומרים...״ אומר לו הברמן. שואל המורה: ״מה אומרים?״ עונה לו הברמן: ״שבית הספר מכין אותך לחיים האמיתיים!״

אמריקאי נוצרי אחד הגיע לחופשה בישראל עם אשתו וחמותו. בזמן שהם בארץ, החמות המבוגרת לא הרגישה טוב ונפטרה במפתיע בחדרה במלון. אנשי המלון אמרו לאמריקאי: ״אדוני, אם אתה רוצה לקבור את חמותך בארה״ב, צריך לשלם 10,000 דולר על הטסת הגופה. אבל מאחר שהיא נפטרה פה אצלנו במלון, נוכל לארגן לה הלוויה וקבורה כאן בארץ הקודש בחינם״. ״מה פתאום כאן?״ השיב האמריקאי ושילם את 10,000 הדולרים כדי להחזיר את גופת חמותו לארה״ב ולקיים את הלוויה שם. לאחר שההלוויה הסתיימה באה אליו אשתו של האמריקאי ואמרה לו: ״אני ממש מעריכה את מה שעשית עבור אימא שלי. זה מוכיח שבאמת אהבת וכיבדת אותה״. ענה לה בעלה: ״בטח שאני לא אסכים שהיא תיקבר בישראל! אחרי שקברו שם את ישו הוא חזר לחיים תוך 3 ימים. אני לא מוכן לקחת את הסיכון הזה עם אימא שלך!״

מלאך המוות נשלח לקחת את ישראל ישראלי, העבריין הכי גדול בישראל. הוא דופק על דלת הבית ומחכה בסבלנות. הדלת נפתחת וישראל עומד בפתח. "מה זה? מי אתה? מה אתה רוצה?" "ישראל... הגיע הזמן.... בוא איתי..." ישראל מבין בדיוק מה קורה. הוא לא מעפעף ואומר באדישות: "אתה בטוח? אני חושב שדווקא נשארו לי עוד כמה שנים." "לא ישראל... הגיע הזמן... בוא איתי..." "אני מבין אותך, אפשר רק לקבל 5 דקות לומר שלום למשפחה?" "בסדר... חמש דקות..." עונה לו מלאך המוות. ישראל חוזר אחרי חמש דקות עם חבורה של בריונים עצומים, הם קופצים על מלאך המוות, מכים אותו, שוברים את עצמותיו ורומסים אותו. מלאך המוות חוזר חבול ופצוע לגן עדן, צולע דרך השער. אלוהים מחכה לו בצד השני. "מה קרה לך?" הוא שואל אותו. "אתה נראה נורא!" "אל תשאל, הייתי עכשיו אצל ישראל ישראלי." אלוהים נחרד. "אוי ואבוי! אני מקווה שלא אמרת לו מי שלח אותך!!"

האוכלוסייה של ישראל מונה כ-8.5 מיליון תושבים. 2,840,625 מתוכם הם ילדים ונערים מתחת לגיל 18. זה משאיר רק 5,659,375 אנשים מעל לגיל העבודה המקובל. 2,254,692 מתוכם כבר יצאו לפנסיה. זה משאיר רק 3,404,683 אנשים כדי לעבוד. 1,368,943 מתוכם סובלים מנכות. זה משאיר רק 2,035,740 אנשים כדי לעבוד. 904,433 מתוכם עובדים בממשלה וברשויות מקומיות. זה משאיר רק 1,131,307 אנשים כדי לעבוד. בכל זמן נתון יש כ-200,000 אנשים בחופש. זה משאיר רק 931,307 אנשים כדי לעבוד. מתוכם 278,552 הם סטודנטים שמחפשים רק משרות חלקיות. זה משאיר רק 652,775 אנשים כדי לעבוד. מתוכם 237,266 אנשים נמצאים בשירות סדיר או קבע בצבא. זה משאיר רק 415,489 אנשים כדי לעבוד. מתוכם 176,247 אנשים הם אברכים. זה משאיר רק 239,242 אנשים לעבוד. מתוכם 143,588 אנשים מובטלים. זה משאיר רק 95,654 אנשים לעבוד. מתוכם 74,923 אנשים מאושפזים בבית חולים. זה משאיר רק 20,731 אנשים כדי לעבוד. מתוכם 20,729 אנשים בישראל נמצאים בכלא. זה משאיר רק 2 אנשים בשוק התעסוקה בישראל, אנחנו. אז בזמן שאני עושה את כל העבודה, כל מה שמעניין אותך זה לשבת מול המסך ולקרוא בדיחות. כל הכבוד לך, ממש כל הכבוד...

ביום חם אחד, באחת מהאוניברסיטאות המובילות בישראל, נכנסו לחדר המרצים פרופסור למשפטים, פרופסור לפיזיקה, פרופסור לכימיה ופרופסור לסטטיסטיקה. פתאום אחד מן הפחים בחדר, שהיה בסמוך לחלון, החל לעלות באש ולבעור. הפרופסור לפיזיקה, שהיה הראשון לשים לב לשריפה שהתלקחה, ישר הכריז: "אנחנו חייבים לשים את הפח הזה במקפיא כך שהטמפרטורות בו ירדו מתחת לנקודת ההתלקחות והאש תדעך!" הפרופסור לכימיה הגיב לו מיד: "לא, מה פתאום! אנחנו צריכים לכסות את הפתח של הפח כך שהאש תכלה את כל החמצן שלה ובהיעדר שרשרת תגובה היא לא תוכל להמשיך להתקיים!" הפרופסור למשפטים הצהיר לעומתם: "תפסיקו בבקשה להאשים את הקורבן, אתם עדיין צריכים להוכיח מעל לכל ספק סביר שהפח הזה אכן עולה באש!" בעוד הפח ממשיך לבעור, הפרופסורים הריחו לפתע ריח נוסף של עשן שמגיע מצד אחר של החדר. הם סובבו את הראש וראו את הפרופסור לסטטיסטיקה רץ כשמשוגע מסביב לחדר ומצית פריטים נוספים באש! "מה לעזאזל אתה עושה?" הם צעקו עליו כאיש אחד. "מה אתם רוצים?" השיב להם הפרופסור לסטטיסטיקה, "אני בסך הכל מעלה את הסתברות שמישהו עם קצת יותר יכולת מאיתנו יבוא לטפל בעניין הזה!"

רשות המסים בישראל יצרה קשר עם אמן ידוע, אשר עיצב עבורה מתנה סמלית - מחדד עפרונות שולחני. המתנה תוענק השנה על ידי מס הכנסה לכל בית ישראל, כאות תודה על כל מיליארדי השקלים שהם מרוויחים בזכותו מדי שנה בשנה. עיצוב המתנה בא לבטא את היחס המיוחד, הידידותי ואף האינטימי, שרשות המסים הצליחה לבנות וליצור עם הציבור הישראלי לאורך השנים.

לאחר שנה שלמה של שלג וקור, יוהאן היה להוט מאוד לבלות את חופשת הקיץ שלו בישראל. בכל יום הוא טייל בעיר אחרת, ביקר באטרקציה חדשה או חקר שמורת טבע צבעונית. יום אחד הוא הרגיש שמגיע לו לנוח קצת, אז הוא החליט להתפנק ביום של שקט על חוף הים בתל אביב. עם בירה צוננת בתיק, כובע לראשו וספר בידו, יוהאן הגיע לחוף, מצא לעצמו מקום פנוי ונשכב על מגבת החוף שלו כדי לקרוא בהנאה בעודו מציץ מדי פעם כדי לראות את יופיין של הבחורות הישראליות. בלי לשים לב, הוא נרדם תחת השמש הישראלית הקופחת ושכב על החוף במשך שעות ארוכות עד שהרגיש שמישהו ניער את כתפו ואמר "אחי, תתעורר, כולך שרוף!" מבוהל ומבולבל, יוהאן לא הבין מה רוצים ממנו ומה הוא עשה רע, אבל כשהוא קם ללכת הוא ראה מה קרה... כל הרגליים שלו היו אדומות לגמרי, ועוד לפני שהוא הספיק לצרוח מכאבים, הבחור שהעיר אותו הזמין אמבולנס. יוהאן הובהל לבית החולים עם כוויות מדרגה שנייה ואושפז מיד כדי לטפל בהן. הרופא שקיבל את יוהאן קבע שהוא צריך טיפול של משככי כאבים, עירוי נוזלים, קרמים רפואיים לטיפול בכוויות וגם ויאגרה בכל ארבע שעות. האחות שהייתה אמורה לטפל ביוהאן הייתה מאוד מבולבלת מההוראות האלו, אז היא ניגשה לרופא ושאלה: "אני מבינה שהוא צריך תרופות חזקות נגד הכאבים, עירוי כדי לפצות על ההתייבשות וקרמים כדי לעזור לשקם את העור, אבל מה הקשר בין ויאגרה לכוויות?" "אין קשר" ענה הרופא, "אבל אחרי שהיא תתחיל להשפיע לפחות החלוק והשמיכה לא יגעו לו ברגליים."

איש עסקים סיני מגיע לביקור בישראל ולוקח מונית מנתב״ג לבית המלון בתל אביב. בדרך רואה הסיני אוטובוס נוסע ואומר לנהג שהאוטובוסים הישראליים נוסעים ממש לאט, בזמן שבסין הם הרבה יותר מהירים. אחרי כמה זמן רואה הסיני רכבת חוצה גשר ואומר לנהג שהרכבות בישראל זוחלות, בזמן שבסין הן דוהרות בקצב. לאורך כל שאר הנסיעה איש העסקים מתלונן על כמה הכל מיושן ואיטי בישראל, ועל כמה הכל מהיר וחדשני בסין. הנהג מצידו לא מתערב ולא אומר דבר בחזרה. בסוף הנסיעה כשמגיעים למלון, שואל הסיני את הנהג כמה זה יעלה לו, והנהג עונה: ״1,000 שקל, על המונה״. הסיני בהלם מוחלט, מוחה בפני הנהג ואומר לו: ״אתה צוחק? במדינה שלך האוטובוסים נוסעים לאט והרכבות זוחלות, ודווקא המונה רץ כל כך מהר? איך זה יתכן?״ מסתובב אליו הנהג ובחצי חיוך עונה: ״אדוני, המונה הזה מיוצר בסין״.

טיסת נוסעים הנמצאת מעל הים התיכון משדרת הודעת מצוקה: "מדבר קברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, איבדנו מנוע אחד ואנחנו מבקשים רשות לנחות בכל שדה תעופה במזרח התיכון, פרט לישראל". אין כל תשובה. "מדבר שוב קברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, איבדנו זה עתה גם את המנוע השני ואני מבקש רשות לנחות בכל שדה תעופה פנוי במזרח התיכון, פרט לישראל". אין כל תשובה. "מדבר שוב קברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, אנחנו נואשים, איבדנו זה עתה גם את המנוע השלישי, אני מבקש באופן קריטי ובהול רשות נחיתה בכל שדה תעופה במזרח התיכון, פרט לישראל". עדיין אין כל תשובה. לבסוף הקברניט התפרץ לרשת האלחוטית: "מדבר הקפטן של טיסה 174 של סוריה איירליינס, אנחנו טסים עם מנוע אחד בלבד והוא עומד להישרף כל רגע, אם לא ימצא לנו מיד מקום לנחות - אנחנו נתרסק. אני מבקש רשות נחיתה בכל שדה תעופה במזרח התיכון, אפילו בישראל". לאחר מספר שניות נשמע בתא הטייס: "שלום לקברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, מדברים ממגדל הפיקוח של שדה התעופה בן גוריון, אנחנו רוצים לעזור!" עונה הקברניט הסורי: "אללה הוא רחמן, בבקשה תן לי הוראות!" מגדל הפיקוח: "האם אתה יודע ארמית?" הקברניט הסורי : "לא..." מגדל הפיקוח: "או. קיי, אז בבקשה תחזור אחרי: יתגדל ויתקדש שמה רבה..." מאת: איציק מגן

את הנאום הבא נשא פוליטקאי ישראלי טיפוסי. קראו אותו עד הסוף, האם הוא נשמע לכם הגיוני? מפלגתנו ממלאת את כל התחייבויותיה כלפי הבוחר! אם יש דבר בטוח שניתן לומר עלינו, הרי זה ש... היושר, השקיפות והמלחמה בשחיתות - הם אבני היסוד להשגת מטרותינו. נוכיח כי אין שטות גדולה יותר מהאמונה ש... למאפיונרים ומקורבים תהיה השפעה בממשלתנו, כמו שהיה בממשל הקודם. שלא יישאר מקום לספק - הצדק החברתי יהיה אבן יסוד במדיניותנו הכלכלית והחברתית. למרות זאת, עדיין ישנם כסילים המאמינים ומקווים ש... ניתן יהיה להמשיך למשול בשיטת הקומבינות! כשנעלה לשלטון נעשה את הבלתי אפשרי, כדי ש... תסתיים שיטת הג'ובים והצ'ופרים לחברי המרכז! בשום פנים ואופן לא נרשה ש... ילדים וזקנים ירעבו. נשלים את משימותינו חרף העובדה ש... המשאבים הכלכליים יאזלו. נשאר בשלטון עד אשר יבינו כולם ש... הננו הפוליטיקאים החדשים! אם אתם חיים בישראל, כנראה שמשהו בנאום הזה נשמע לכם קצת מוזר. נסו לקרוא אותו מהסוף להתחלה!

יעקב, יהודי אמריקאי עם שורשים חזקים בקהילה, החליט לשלוח את בנו לישראל כדי שיספוג קצת מהקדושה של מדינת אבותיו. לאחר מספר שבועות בישראל, בנו של יעקב חזר ולהפתעתו של אביו – הוא התנצר. יעקב לא ידע מה לעשות, והוא פנה לחבר בקהילה שלו - אשר, כדי שיעזור לו. לאחר ששמע את דבריו של יעקב, אשר אמר: "זה מוזר... גם אני שלחתי את הבן שלי לישראל לפני כמה זמן, וגם הוא התנצר שם!" שני האבות אובדי העצות החליטו לפנות לרב של הקהילה שיעזור להם עם הבעיה. לאחר ששמע את הסיפור של שניהם, הרבי השיב: "זה מוזר... גם אני שלחתי את הבן שלי לישראל, והוא התנצר שם." לאחר שהבינו את הדפוס המשונה, שלושת הגברים החליטו לטוס יחדיו לישראל כדי לרדת לפשר העניין. הם נסעו לכותל המערבי והתפללו לבורא עולם במשך שעות ארוכות כדי שיתן להם תשובה. בתום התפילה שלושת האבות המיוסרים הרימו את ראשם לשמיים ושאלו את אלוהים: "שלחנו את הבנים שלנו לכאן ובמקום להתחזק, הם התנצרו! מה עלינו לעשות???" לאחר כמה רגעים מתוך השמיים בקע קול שאמר: "זה מוזר... גם אני שלחתי את הבן שלי לארץ הקודש לפני כמה זמן..."

הנה טכנולוגיה בדיונית שהייתה יכולה לפתור לנו כמה בעיות בשדה התעופה... כך היה נראה הדיווח על הטכנולוגיה השימושית: בישראל מפתחים מתקן בטחוני חדיש לשימוש שדות התעופה. הייחוד של המתקן החדש הוא בשמירה על צנעת הפרט, בניגוד לתחקורים והחיפושים המביכים. מדובר בתא משוריין דרכו עובר כל נוסע, רק שבמקום צילום רנטגן, הוא מפוצץ מטעני חבלה וחומרי נפץ.... בישראל רואים את המתקן כחיובי לכל הצדדים, כך שהנוסעים מרוויחים גם פרטיות וגם ביטחון, מבלי להביך ולתייג אותם בגזענות. המתקן הינו חסכוני גם לשירות בתי הסוהר ויקל על מערכת המשפט. בקרוב, פיצוץ בשדה התעופה יהיה אירוע משמח, כיוון שמיד לאחריו תשמע בכריזה ההודעה: "אנו שמחים לבשר כי התפנה מקום על טיסה 1751 ללונדון. אל על מאחלת לכם טיסה נעימה!".

חברה לייצור ושיווק שואבי אבק החליטה להרחיב את הפעילות העסקית שלה לאפריקה, וכדי "לפצח" את השוק החדש בצורה הטובה ביותר, מנכ"ל החברה החליט לנסוע בכבודו ובעצמו כדי להתחיל למכור את השואב המתקדם של החברה. ביום הראשון של מסע המכירות שלו הוא הגיע לכפר מבודד, וכשהוא ראה עד כמה כל הכפר מלוכלך הוא מיד החל לחשב את הרווח העצום שהוא יוכל לעשות במקום שכזה. המנכ"ל דפק על הדלת של הבקתה הגדולה ביותר בכפר ולאחר רגע קל קיבלה את פניו אישה מבוגרת לבושה בסינר מטונף. "חדשות נהדרות יקירתי!" הוא אמר לה, "נגמרו הימים שבהם היית צריכה לעבוד קשה כדי לנקות את הבית! אני כאן כדי להציג בפנייך את שואב האבק הטוב ביותר בעולם!" "אני לא צריכה שום שואב אבק", ענתה לו האישה. "את לא מבינה, זה הפתרון לכל בעיות הלכלוך שלך!" "אני לא צריכה את הפתרון שלך", השיבה האישה. "יקירתי, את אולי לא חושבת שאת צריכה את שואב האבק הזה, אבל תאמיני לי שברגע שפתאום משהו נשבר או מתלכלך בבית אין שום מוצר אחר שיכול לנקות ביעילות כמו שואב האבק המתקדם הזה." "אני בחיים לא אשתמש בשואב אבק, אני מסבירה לך שאני לא צריכה את זה..." "אז אני אוכיח לך שאת כן צריכה!" אמר המנכ"ל והתפרץ לתוך הבקתה, לקח דלי מלא בזבל ומים מזוהמים ושפך אותו על הרצפה. האישה מיד החלה לצעוק: "משוגע אחד! חכה חכה אני קוראת לבעלי, הוא וכל הגברים של הכפר כבר יטפלו בך!!!" המנכ"ל לא היסס לרגע ואמר: "עכשיו את תראי איך כל הטיפונת הזאת נעלמת תוך שנייה! יהיה לך הבית הכי נקי בכפר, ואת תהיי האישה הראשונה בכל אפריקה עם הפלא הטכנולוגי המדהים הזה. אני מבטיח לך שאם שואב האבק שלי לא ינקה את כל הזבל הזה אני אנקה את הכל בעצמי ואפילו אוכל את כל הזבל עם כפית!" "אתה יודע מה? אין בעיה" אמרה האישה ויצאה מהבית. "רגע... לאן את הולכת?" שאל המנכ"ל המבולבל. "לשכנה שלי כדי להביא לך כפית, כי בכפר שלנו אין בכלל חשמל!"

מנשה חסר המזל נסע עם חבריו לחופשה בתאילנד ובלילה האחרון של הנופש גבר עליו יצרו והוא הלך עם אחת הבנות שפגש ברחוב השוקק של בנגקוק אל חדר המלון שלו. לרוע מזלו, שכח מנשה להביא עימו אמצעי מניעה, אך זה לא יימנע מבחור שכמוהו להגיע לפרקו... מנשה בילה את הלילה עם הבחורה ובבוקר כשהתעורר לבדו במיטה בחדר המלון, מצא לחרדתו שפריחה מוזרה מכסה את איבר מינו. ברגע שחזר ארצה, מיהר מנשה אל רופא העור שלו והציג בפניו את "החבר מכוכב אחר" שהופיע בתחתוניו. הדוקטור, שמעולם לא ראה דבר שכזה לפני כן, הורה למנשה לבצע סדרת בדיקות, שבסופה הודיע לו: "מצאנו שנדבקת בזיבה מונגולית, מחלת מין נדירה וקטלנית". "מה עושים דוקטור? איך אפשר לטפל בזה?" אמר מנשה ההמום. "הטיפול היחידי למחלה היא כריתת האיבר לצמיתות" ענה הרופא. פניו של מנשה החווירו כסיד: "כריתה? אין שום מצב! אני עוד צעיר ויש לי עוד הרבה להספיק! אני דורש חוות דעת שניה!". "זוהי ההחלטה שלך" ענה הרופא, "אתה מוזמן להתייעץ עם מומחים אחרים אם אתה מעוניין, אבל אני אומר לך שלפי כל הבדיקות שביצענו, הסרה היא האפשרות היחידה שלך". מנשה הנסער קם מכיסאו וללא מילה נוספת נמלט מחדרו של הרופא. כבר ביום שלאחר מכן הזדרז מנשה להגיע אל מרפאתו של צ'אנג, עובד תאילנדי ששימש גם כמומחה ב"רפואה אלטרנטיבית". מנשה, ששמע מחבר של חבר על סגולותיו של ה"רופא" בריפוי מחלות אקזוטיות קיווה שיימצא עבורו פתרון אחר... לצ'אנג הספיק מבט חטוף באיברו ההולך ונצבע בצבעים הזויים של מנשה, כדי להפטיר בעברית רצוצה: "אה, זיבה מונגולית... מאוד מאוד נדירה מחלה זאת". "כן, נו, את זה אני כבר יודע" זירז אותו מנשה חסר הסבלנות "הרופא שלי אמר לי שכדי לטפל בזה חייבים לכרות לי את האיבר!" צ'אנג פצח בצחוק רם, ניגש אל מנשה, טפח על שכמו ואמר "רופא טומטום, איזה בלאגן עושה. קופת חולים רק ניתוח לרצות. ניתוח הרבה כסף. רק כסף בראש של רופאים בישראל. ניתוח לא צריך". "וואו! אני לא מאמין!" צהל מנשה הנדהם והחל לקפוץ בחדר מרוב שמחה, "תודה לך דוקטור! תודה רבה! לא צריך לחתוך לי כלום!". "כן, ניתוח לא צריך" אמר צ'אנג עם חיוך ענק על פניו, "מחכה אתה בשקט שבועיים שלוש, המה שמו שלך כבר נופל לבד".

אז עבור מי נצביע? מבולבלים? בואו, נעשה לכם סדר בפוליטיקה הישנה: ציפי שעזבה את ביבי ועברה לאולמרט רבה עם שלי שלא סובלת את פרץ שעזב אותה והלך עם מצנע שחתם שהוא יישאר אבל מיד עזב לציפי שהתחברה לשיטרית שהיה עם ביבי ועבר למופז שהיה עם נחמן שברח אל שלי בדיוק כשציפי נמלטה אחרי שהנגבי ערק לביבי עם דיכטר אחרי אלקין שעזב את אולמרט והשאיר את מופז שהתחבר לביבי אחרי שניצח את ציפי. מה לא ברור כאן?