בדיחות > חיפוש > נקמה ללא מעצורים

בדיחות בנושא נקמה ללא מעצורים

בדיחות בנושא נקמה ללא מעצורים ועוד

אמריקאי, סיני ואיראני בגיהינום...

אמריקאי, סיני ואיראני מתו והגיעו לגיהינום. הם פנו לשטן וביקשו ממנו להתקשר למשפחות שלהם דרך סיאנס כדי ליידע אותם על מה שקרה להם. השטן אמר: "אין בעיה, אבל יש לזה מחיר". "נשלם כמה שאתה רוצה!" אמרו השלושה. "מוסכם.." אמר השטן עם חיוך מרושע. האמריקאי היה הראשון לתקשר עם משפחתו. הוא דיבר איתם דרך סיאנס במשך 10 דקות. ברגע שסיים את השיחה, אמר לו השטן: "המחיר לשיחה שלך הוא שעה בבור הזפת". הסיני היה השני לתקשר עם משפחתו, והוא דיבר איתם 15 דקות. ברגע שסיים את השיחה השטן אמר "המחיר לשיחה שלך הוא 10,000 הצלפות שוט". בסוף האיראני התקשר למשפחה שלו ודיבר איתם לא פחות משעה וחצי. ברגע שסיים את השיחה, אמר לו השטן: "אתה יכול ללכת לדרכך". "היי, מה קורה? למה הוא לא צריך לשלם בשום עונש?" התלוננו הסיני והאמריקאי בפני השטן. ענה להם השטן: "שיחה מקומית זה ללא עלות".

המבחן של המדינה

המוסד, השב״כ וכוחות המשטרה רצו כולם להוכיח שהם הטובים ביותר בלכידת חשודים ופושעים, אז ראש הממשלה הציב בפניהם מבחן. הוא שחרר ארנב ביער וביקש מכל אחד מהם לתפוס אותו. המוסד היה ראשון; מיד החלו לגייס חיות שירגלו בתוך היער וגם דאגו לתחקר את כל הצמחים שהיו עדים למה שקרה ביער לאורך העשורים האחרונים, זאת על מנת לקבל תמונת מצב מדויקת של השטח ושל הנפשות הפועלות בו. אחרי 3 חודשים של עבודה קשה, הם סיכמו בדו״ח שלהם שהארנב לא קיים ולמעשה מעולם לא הייתה חיה כזו בשם ״ארנב״ ביער. כשהשב״כ נכנסו, הם יצאו משם תוך שבועיים ללא שום קצה חוט, אולם הם דאגו לשרוף את היער ולהרוג את כל מה שבתוכו, כולל את הארנב, מבלי להתנצל – זה הגיע לו. כשכוחות המשטרה נכנסו, הם יצאו תוך שעתיים עם עכברוש מוכה שצעק ״בסדר, בסדר, אני ארנב, אני ארנב!״

אתגר הדיאטה

בחור בעל עודף משקל צפה ערב אחד בטלוויזיה, כשלפתע קפצה פרסומת על תוכנית דיאטה מיוחדת שמבטיחה למי שיאמץ אותה להשיל 5 ק"ג ממשקלו. בלי לחשוב יותר מדי ועם הרבה מאוד התלהבות הוא הרים טלפון ונרשם לתוכנית. למחרת בדיוק בשעה 7 בבוקר הוא שומע דפיקות בדלת. הוא ניגש לפתוח ומגלה שעל מפתן ביתו עומדת בחורה יפהפייה ועירומה שמחזיקה בשלט שכתוב עליו "תפוס אותי אם אתה מסוגל!" ונעלמה בריצה. הבחור השמן התחיל לרדוף אחריה במשך דקות ארוכות, אבל היא השאירה אותו הרחק מאחור. באותו יום הוא השיל 5 ק"ג. שבוע לאחר מכן החליט הבחור הגדול להירשם לתוכנית דיאטה נוספת ומאתגרת יותר. בוקר לאחר מכן הוא שמע דפיקות בדלת, הוא ניגש לפתוח וראה בחורה עירומה ויפהפייה עוד יותר שמחזיקה שלט "תפוס אותי אם אתה מסוגל!", הפעם הוא היה הרבה יותר מוכן, רץ במשך חצי שעה, כמעט שהגיע אליה, אבל בסוף התייאש וחזר הביתה. בסוף היום הוא כבר השיל 10 ק"ג. נרגש מאוד מהצלחתו, החליט הבחור השמן להירשם לתוכנית הדיאטה הכי מאתגרת שיש, ועל אף האזהרות שמדובר באחת קשה במיוחד, הוא החליט ללכת על זה. למחרת בבוקר הוא שמע דפיקות חזקות מאוד בדלת, הוא קם בבהלה, ניגש לפתוח אותה, ולפתע הוא רואה מול עיניו בחור שרירי במיוחד בגובה 2 מטרים, ללא בגדים פרט לנעלי ספורט ובידיו שלט: "אם אני תופס אותך, אתה שלי!" - היעד של התוכנית היה להשיל 15 ק"ג, הוא השיל באותו היום 45.

כמה שהיא אוהבת את הנכד שלה

אדון עלה למטוס מאנגליה לארה"ב והתיישב במקומו. על ידו התיישבה גברת מבוגרת. רגע לפני שהתחיל המטוס להמריא, פתחה את פיה הגברת והתחילה לדבר עם האדון. "שלום לך, קוראים לי גרטרוד. כל כך נחמד לפגוש אותך! אני טסה לניו יורק ליום ההולדת השלישי של הנכד שלי. אני כל כך מתרגשת!" 'נחמד' חשב לעצמו האדון, והתכונן לשים את כיסוי העיניים וללכת לישון. "אני זוכרת שהוא היה רק בוטן קטן ועכשיו הוא כבר בן 3, אני לא מאמינה!" המשיכה הגברת. "הוא הדבר הכי חמוד שראית, חכה אני אראה לך תמונה". האדון ניסה לפתוח את פיו ולהגיד לגברת שהוא רק רוצה לישון, אך היא המשיכה לדבר. "אתה רואה את הגומות המתוקות שלו? הוא כל כך חמוד! אני יכולה לבהות בתמונה הזו כל היום. או! אתה צריך לשמוע אותו בטלפון, הוא הכי חמוד בעולם! הוא אומר בקול המתוק שלו 'היי סבתא' ומיד יורדות לי דמעות מהעיניים". האדון ניסה להפסיק את הגברת לפני שתמשיך, אך היא לא נתנה לו להשחיל מילה. אחרי משך זמן שנראה לאדון כמו נצח, בו דיברה הגברת ללא הפסקה, היא הבינה שכנראה דיברה יותר מדי. "אוי אני מצטערת," היא אמרה, "תראה אותי מדברת בלי הפסקה על הנכד המתוק שלי ולא נותנת לך להשחיל מילה." 'סוף סוף!' חשב האדון, אך לפני שהספיק לפתוח את פיו הגברת המשיכה ואמרה: "אז תגיד לי, מה אתה חושב על הנכד שלי?"

חשביה אסטרטגית פלילית

"תן לי להבין" אומר עורך הדין התובע לנאשם, "נכנסת הביתה מוקדם מהרגיל ומצאת את אישתך עם גבר זר במיטה?" "בדיוק!" עונה הנאשם בכעס. "ואז שלפת אקדח וירית באישתך, נכון?" ממשיך התובע. "בהחלט!" עונה הנאשם ללא הסס. "השאלה שלי היא מדוע ירית דווקא באישתך ולא בגבר?" שואל התובע. "ובכן" אומר הנאשם, "זה הרבה יותר פשוט מאשר לירות כל יום בגבר אחר..."

סקס של יום ראשון

סבא של קטי נפטר בגיל 99, וקטי נסעה לנחם את סבתא שלה בת ה-95. בזמן הביקור, שאלה קטי את סבתא: "סבתא, ממה נפטר סבא?" ללא היסוס, סיפרה הסבתא לקטי שהוא נפטר בזמן שקיים איתה יחסי מין. הנכדה התחלחלה מעצם הסיטואציה ואמרה לסבתה: "אבל סבתא, אתם הרי יודעים שבגיל כזה קיום יחסי מין גורר אחריו צרות מרובות!" הסבתא ענתה לה: "כבר לפני מספר שנים, כשהבנו את מגבלות הגיל, מצאנו שיטה. השיטה הייתה לקיים יחסי מין לקצב פעמוני הכנסייה האיטיים והעדינים. פנימה בדינג, החוצה בדונג, וככה הצלחנו להגיע לסיפוקים שמימיים, לאט ובטוח - דינג... דונג... דינג... דונג.." לפתע החלה סבתא למרר בבכי ואמרה: "וסבא עדיין יכל להיות איתנו, לולא הגיע ביום ראשון האחרון האוטו גלידה".

הפתרון היצירתי של הסוחר היהודי

יוסף היה הבעלים הגאה של חנות בגדים בניו יורק במשך הרבה מאוד שנים ותודה לאל, העסק הצליח. שמה של החנות היה "רחל", על שם אשתו האהובה של יוסף, ושלט שנושא את שמה קישט את דלת הכניסה מיום הקמת החנות. היות ולא היו הרבה חנויות בגדים בסביבה, כל תושבי האזור היו מגיעים באופן קבוע לחנות של יוסף ולאורך השנים הוא זכה להצלחה רבה מאוד, כשכמעט ולא היה סוף שבוע שבו החנות לא הייתה מלאה באנשים. למרבה הצער המידע הזה לא נעלם מעיניהם של המתחרים, ויום בהיר אחד נפתח בבניין הצמוד לחנותו של יוסף מתחם בגדים שהתהדר בשלט ענק עם הכיתוב "בגדים במחירים הטובים ביותר!". יוסף ורחל היו מאוד מאוד מודאגים, אבל הם האמינו שהם יצליחו להתמודד עם התחרות הקשה. לאחר כשבוע נחתה עליהם מכה נוספת, כאשר בצד השני של חנותם נפתחה חנות מיוחדת של בגדים מאיטליה שעל חזיתה נתלה שלט ענק עם הכיתוב: "הבגדים היפים והאיכותיים ביותר!". "מה אתה מתכנן לעשות?" שאלה רחל את יוסף, "אף אחד לא ייכנס לחנות הקטנה שלנו, נתחיל לאבד כסף, נפשוט את הרגל ובסוף נגלה שאנחנו גרים ברחוב." "אל תדאגי", ענה יוסף, "אני בטוח שאנחנו נמצא דרך להסתדר." לאחר כשבוע התברר שהאופטימיות של יוסף הייתה שגוייה לחלוטין, כמעט ואף אחד לא נכנס לחנות שלו ושל אשתו, שניצלה את השקט כדי להציק לו ללא הרף כדי שימצא פתרון לבעיה. למעשה, היא הציקה לו כל כך הרבה עד שהוא החל לחשוב על להעיף אותה מהחנות, ואז הוא חשב על רעיון גאוני... ביום שלמחרת החנות של השניים הייתה מלאה עד אפס מקום בלקוחות, ורחל לא הצליחה להבין מה הסיבה לשינוי הפתאומי הזה. "צאי החוצה ותסתכלי על החזית של החנות" אמר יוסף לאשתו, וכשהיא יצאה היא החלה לצחוק בקול גדול וחזרה פנימה כדי לתת לבעלה חיבוק ענק. היא ראתה שיוסף הוריד את השלט שעליו היה כתוב "רחל" ועתה, בין שלטי הענק של המחירים הטובים ביותר והבגדים היפים ביותר, התנוסס שלט חדש מעל דלת החנות של הזוג ועליו הכיתוב "כניסה ראשית".

הסוד לנישואים ללא ריבים

אבי ואיציק היו חברים טובים במשך שנים ארוכות, וכמעט בכל מפגש אבי תמיד היה מספר לאיציק על הבעיות והמריבות שהיו לו עם אשתו על בסיס כמעט יומי. בכל פעם איציק היה מרגיע את אבי ונותן לו כמה עצות, אך הוא אף פעם לא חלק איתו סיפורים דומים מחיי הנישואין שלו. יום אחד אבי החליט שהוא פשוט חייב לשאול את איציק למה הוא אף פעם לא מתייעץ איתו על בעיות ומשברים מחיי הזוגיות שלו. "זה פשוט בגלל שאנחנו לא רבים", סיפר לו איציק. "זה לא ייתכן", אמר אבי, "אין דבר כזה זוג נשוי שלא רב". "בעיקרון אתה צודק, אבל במקרה שלנו יש לי ולאשתי משהו מיוחד שעוזר לנו", אמר איציק. "אז אולי תספר לי מה זה כדי שגם אני סופסוף אקבל קצת נחת מהנישואים שלי?" "במקרה שלך זה כבר מאוחר יותר. הסוד לנישואים בלי ריבים קשור לדברים בעבר שלי ושל אשתי". "ומה זה הסוד הגדול הזה?" "השכלה", השיב איציק. "מה זאת אומרת השכלה? איזה קשר יש בין זה לבין נישואים?!" שאל אבי בתסכול. "לאשתי ולי יש מערכת יחסים בלי ריבים כי כל אחד מאתנו למד משהו אחר״ ענה לו איציק, ״לה יש תואר בתקשורת ואני למדתי משחק ותיאטרון. בגלל זה בכל פעם שמשהו מפריע לה היא מתקשרת איתי בצורה מעולה, מדברת במשך שעות ומסבירה לי על כל דבר קטן שמפריע לה לפחות ארבע פעמים". "ומה אתה עושה?" תמה אבי, ואיציק אמר לו בחיוך: ״אני משחק אותה כאילו שאני מקשיב, ככה כולם מרוצים!"

בדיחות קצרות על חיות

בדיחות קצרות על ילדים

איך מחזירים דוב בתשובה?

רבי יהודי, כומר נוצרי, אימאם מוסלמי ונזיר בודהיסטי נפגשים בכנס בין דתי. הם מתחילים להתדיין ביניהם כדי לנסות ולקבוע למי יש דת יותר חזקה ומושכת. לאחר שעות ארוכות של דיון ללא התקדמות הם מחליטים לקיים תחרות: הם יצאו לטיול אל היער הסמוך שם כל אחד מהם יימצא דוב וינסה לגרום לו לאמץ את הדת שהוא מייצג - זה שיצליח במשימה, אמונתו תוכתר למנצחת. הם ניגשים אל היער, קובעים נקודת מפגש בקצהו ונכנסים לתוכו האחד אחרי השני. ראשון יוצא מן היער הכומר, ואחריו האימאם. אומר הכומר: "אתה לא תאמין, זה פשוט מדהים! אמנם הדוב שפגשתי שאג ואיים עליי בתחילה, אבל כל מה שהייתי צריך כדי להרגיעו זה לקרוא לו כמה פסוקים מן הברית החדשה ולהתיז עליו מעט מים קדושים. ביום ראשון הקרוב נביא אותו לכנסייה הקרובה ביותר ואז נטביל אותו לנצרות". אומר לו האימאם: "רק ביום ראשון? הדוב שאני פגשתי כבר עכשיו מוסלמי. מהרגע הראשון שהתקרבתי אליו ידעתי שאין לי מה לחשוש כי אללה לצדי, אז פרסתי שטיחון על האדמה, ירדתי על ברכיי והתחלתי להתפלל. הדוב קרב אליי עם הבעה שלווה על פניו, הבטתי בעיניו והורתי לו להגיד את העדות – 'אין אללה מלבד אללה'- וכעת הוא כבר מוסלמי טוב שמתכוון לעלות למכה בקרוב מאוד". עוד השניים משוחחים, והנזיר הבודהיסטי מגיח מן היער. פונים אליו הכומר והאימאם ואומרים לו: "לקח לך זמן רב, נראה שלא עמדת במשימתך...". אומר להם הנזיר: "אדרבא ואדרבא, לקח לי זמן רב כי אני והדוב שפגשתי עשינו יחד ויפאסנה והתפללנו ארוכות אל האלים הטובים. בו ברגע שהוא ראה אותי יושב על הקרקע בתנוחת הלוטוס, ידי פרוסות לצדדים ועייני עצומות, הוא הצטרף אליי ואני הרגשתי את רוחו של בודהה בתוכו". "יפה מאוד" אומר הכומר "נראה שכולנו עמדנו במשימה ולא ניתן להכריע... אבל רגע, איפה הרבי? הוא עוד לא יצא מהיער?" באותו רגע מגיח הרבי בבהלה מבין העצים, בגדיו קרועים, גופו ופניו מלאים חבורות ושריטות. "מה קרה לך?" שואלים פה אחד בתדהמה הכומר, האימאם והנזיר. עונה להם הרבי המותש והחבול: "כנראה שלא הייתי צריך להתחיל עם עניין ברית המילה..."

האינדיאנים המבולבלים: האם יהיה חורף קר השנה?

היה זה סתיו, והאינדיאנים בשמורה המרוחקת שאלו את הצ'יף החדש שלהם האם החורף עומד להיות קר או מתון? הואיל והצ'יף האינדיאני גדל בחברה מודרנית ומעולם לא חונך על ברכי הסודות העתיקים, כשהביט בשמיים, לא יכול היה לומר מה עומד להיות מזג האוויר. בכל זאת, על כל צרה שלא תבוא, ענה לבני השבט כי החורף אכן עומד להיות קר, ושעל בני הכפר לאסוף עצים להסקה כדי להיות מוכנים. בהיותו מנהיג מעשי ורציני, עלה במוחו רעיון. הוא הלך עד לתא הטלפון הקרוב, התקשר לשירות המטאורולוגי ושאל: "האם החורף הקרב עומד להיות קר?" "נראה כאילו חורף זה אכן עומד להיות קר למדי," ענה החזאי מהשירות המטאורולוגי. לפיכך חזר הצ'יף אל אנשיו והורה להם לאסוף כמות גדולה יותר של עצים, כדי להיות מוכנים. שבוע מאוחר יותר, התקשר הצ'יף אל השירות המטאורולוגי בשנית ושאל: "האם זה עומד להיות חורף קר מאוד?" "כן, זה בהחלט עומד להיות חורף קר מאוד" ענה החזאי מהשירות המטאורולוגי. הפעם הורה הצ'יף לאנשיו לאסוף כל פיסת עץ שיוכלו למצוא. שבועיים מאוחר יותר, שוב התקשר הצ'יף לשירות המטאורולוגי: "האם אתם בטוחים לגמרי שהחורף עומד להיות קר מאוד?" שאל. "ללא ספק!" השיב החזאי "זה עומד להיות אחד החורפים הקרים ביותר בהיסטוריה!" "באמת?!" התפלא הצ'יף, "איך אתם יכולים להיות כל כך בטוחים?" "כי האינדיאנים אוספים עצים כמו משוגעים..."

הכל עניין של נקודת מבט

אופנוען רוכב בכביש החוף במהירות של 150 קמ"ש, פתאום הוא מבחין מולו בציפור קטנה. אחוז פאניקה, הוא מנסה בכל כוחו לבלום כדי שלא לפגוע בה. הוא מביט בציפור הקטנה, הציפור הקטנה מביטה בו ו... בום! האופנוען רואה את הציפור הקטנה מתגלגלת שוב ושוב על האספלט, עד שהיא נעצרת ללא תזוזה. האופנוען חוזר על עקבותיו ומוצא את הציפור הקטנה שוכבת ללא הכרה. רחמיו נכמרים, הוא מרים אותה ולוקח אותה מהר אל הוטרינר. הוטרינר מסיים לטפל בה ואומר לאופנוען, "תן לה קצת זמן להתאושש, שים לה מים ואוכל ובוא נקווה לטוב". האופנוען קונה לציפור כלוב יפה ומניח אותה בתוכו עם מעט מים ופירורי לחם, בתקווה שהיא תתאושש. אחרי יומיים הציפור הקטנה אכן מתעוררת ומוצאת את עצמה כלואה בתוך כלוב. היא מביטה בסורגי הכלוב ואומרת לעצמה: "אני לא מאמינה שקיבלתי כלא! כנראה הרגתי אותו..."

מה בנה הניצול היהודי על האי הבודד?

ספינה גדולת ממדים הפליגה לה באיטיות בסמוך לאי בודד. הקברניט, שסרק כהרגלו את השטח עם המשקפת, שם לב לפתע שעל האי עומד אדם כחוש ומוזנח שמסמן עם ידיו לעזרה. ללא היסוס הספינה שינתה את מסלולה אל האי והקברניט ירד במהירות אל החוף כדי להגיש לניצול סיוע ומעט מזון. תוך כדי שהוא נתן לאיש לאכול, ערך לו בדיקה גופנית ושמע את סיפורו, הוא שם לב לפתע שעל החוף סביבם היו בנויות 3 בקתות רעועות עשויות מעצי סחף. הוא הצביע על הבקתה הראשונה מימין ושאל את האיש בתמיהה: "למה היא משמשת אותך?" האיש ענה: "זה הבית שלי..." הקברניט הצביע על האמצעית ושאל: "ולמה זו משמשת אותך?" האיש אמר בגאווה: "זה בית הכנסת שאני מתפלל בו!" הקברניט המבולבל תהה: "אז למה נועדה הבקתה השלישית?" האיש גלגל את עיניו ונאנח: "זה בית הכנסת האשכנזי..."

משפטים שרק ישראלים יבינו

1. הסוד לדיאטה טובה זה בדיוק כמו הסוד לנישואין מאושרים: “תסתמו את הפה ותסבלו בשקט”. 2. איזה כיף זה להפעיל את המיקרוגל ולעצור אותו בדיוק כשהוא על 00:01 ,זה מרגיש כאילו הצלחת לנטרל פצצת אטום. 3. יהלום הוא החומר החזק ביותר בעולם, עובדה שהוא היחיד שמצליח להשתיק נשים. 4. קצת אירוני שליצור ששוכח ימי הולדת, שוכח ימי נישואין ושוכח להוציא את הילדים... קוראים זכר! 5. אמרתי לך כבר שאני שם עוד חמש דקות! תפסיק להתקשר כל רבע שעה... 6. השנה מחביאים את האפיקומן במעטפה של חברת חשמל, לאף אחד אין אומץ לפתוח אותה. 7. ביננו, אף אחד לא באמת ראה פעם מישהו מחליק ונופל על בננה. 8. קורנפלקס - כשאתה גם רעב, גם צמא וגם עצלן. 9. אתה סומך על הבנק שלך, מפקיד בידיו את כל הכספים והחסכונות שלך, והוא בתמורה קושר לך את העט. 10. ישראלי זה אחד שיכול לקנות בגדים ב-500 שקל, אבל אם יתקע לו שקל במכונה של המסטיקים הוא יעמיד את כל הקניון על הרגליים. 11. גוגל יקר, אתה מוכן לתת לי לסיים משפט לפני שאתה מתחיל לנחש? 12. האייפון שלי נפל מקומה שנייה ונשבר... מסתבר שמצב טיסה זה לא מה שחשבתי. 13. יש אנשים שעדיף לקנות להם גלידה מאשר לראות אותם שלוש פעמים. 14. להיות ישראלי זה לצחוק שעה על מישהו ואז להגיד "די, לא יפה מסכן..." 15. מה המשותף ליאיר לפיד והחרדים? שניהם עושים את רצון אביהם שבשמיים. 16. איך מדען מחזר אחרי מדענית? מציע לה ניסויים. 17. פיהוק הוא הדרך של הגוף להגיד שיש לך פחות מ-20% סוללה. 18. רק כשיתוש נוחת לך על הפנים, אתה מבין שתמיד יש דרך לפתור בעיות ללא אלימות. 19. אתה לא באמת קולט כמה אנשים אתה שונא, עד שאתה צריך לבחור שם לילד שלך. 20. אשתי עצבנית כי היא טוענת שאני ממציא פתגמים, אבל מה לעשות, הזברה לא רואה את הפסים של עצמה.

500 מכתבי אהבה

לקראת חג האהבה סר מיכאל אל סניף הדואר הקרוב לביתו על מנת לקנות שם בול ומעטפה יפים ורומנטיים, איתם יוכל להכין מכתב אהבה לאשתו. בזמן שהמתין מיכאל לתורו, הוא הבחין באדם קירח בגיל העמידה, לבוש בחליפה, שעומד בפינת סניף הדואר כשבידיו צרור מעטפות ורדרדות, והוא עובר בקפידה על כל אחת ואחת מהן, עומל בהדבקתם של בולים פרחוניים ומדבקות בצורת לבבות על גביהן, ואז מחתימן עם חותמת בצורת שפתיים מנשקות. כשסיים האיש לעשות זאת לכל המעטפות, הוא הוציא מתיקו בקבוק בושם שאנל והחל לרסס מניחוחו על גבי המעטפות המקושטות. סקרנותו של מיכאל בערה בו למראה מעשיו של האדון, והוא התקשה להישאר אדיש לכך. הוא פנה אליו ואמר לו: "סלח לי אדוני, לא שאני רוצה להיות חטטן... אבל לא יכולתי שלא להבחין במעשיך, והסתקרנתי לדעת מה בדיוק אתה עושה פה עם כל המעטפות המקושטות והמבושמות הללו". חיוך עלה על שפתיו של האיש, והוא ענה: "הכנתי כאן 500 מכתבים ליום האהבה, כולם חתומים על ידי 'המעריץ הסודי שלך'". מיכאל המשתומם הביט על האיש בפליאה ושאל: "ולמי אתה הולך לשלוח את כל 500 המכתבים הללו?" "למי לא?" ענה האיש ללא היסוס, "כל אשה ואשה בשכונה הזאת עומדת לקבל מכתב אישי הממוען אליה ולהרגיש הכי מיוחדת בעולם!" "ואתה לא מפחד שהגברים שלהן יגלו?" שאל מיכאל. "מה פתאום!" ענה האיש וחיוך רחב נסוך על פניו, "ההיפך, הלוואי שהגברים שלהן יגלו, אני לא מפחד מהם כלל". "וואו!" אמר מיכאל, מתפעל מתעוזתו של האיש, "איזה אומץ יש לך, אתה ממש דון ז'ואן, כל הכבוד... ואני חשבתי שהרומנטיקה כבר פסה מן העולם". האיש פצח לפתע בצחוק רם ואמר: "איזו רומנטיקה בראש שלך? אני עורך דין לענייני גירושין! חג האהבה זה הזמן שלי לסדר לעצמי פרנסה למשך כל השנה".

שחיין בלי גפיים מגיע להתחרות באולימפיאדה

באולימפיאדת הנכים נערכו השחיינים למקצה השחייה. היות ומדובר באנשים עם נכויות, עבר נציג מחבר השופטים ובדק שאכן כולם כשירים להתחרות. הוא ניגש לשחיין הראשון, ראה שחסרה לו יד שמאל מהמרפק ומטה ואישר אותו. ניגש לשחיין השני, ראה שחסרה לו רגל ימין מהברך ומטה ואישר אותו. בחן את השחיין השלישי, ראה שחסרות לו שתי כפות רגליים ואישר אותו. כך הוא המשיך ועבר בין השחיינים, עד שהוא הגיע לשחיין האחרון. הוא הרכין ראשו וגילה חצי דמות, ללא ידיים או רגליים, רק גוף וראש. הוא פנה אליו באדיבות ואמר: "תראה, זו אמנם אולימפיאדה לנכים, אבל גם כאן יש קריטריונים ואתה לא עומד בהם". השיב לו השחיין: "אל תדאג, יהיה בסדר!" השופט כחכך בגרונו והתעקש: "ראה, זה לא עניין אישי, מדובר בנושא בטיחותי ואני חושש לשלומך מרגע שתקפוץ למים..." השחיין הרגיע אותו ואמר בביטחון: "אל תדאג, כבר 4 שנים אני מתאמן, זו לא תהיה השחייה הראשונה שלי, אני יודע מה אני עושה..." השופט מהסס קצת, אך לבסוף מתרצה ומאשר גם אותו. בינתיים, עברה דיילת סיוע והלבישה על השחיינים הנכים את המשקפות וכובעים. שריקת הזינוק נשמעת וכולם קופצים למים. שתי שניות לאחר מכן, כולם חותרים במרץ לעבר הקצה השני ורק השחיין האחרון שוקע בכבדות כמו אבן לקרקעית ומתפתל במים. מיד קופצים שני מצילים ושולים אותו מהבריכה כשהוא יורק מים ונאבק לנשום... "מפגרת! מטומטמת! משוגעת!" הוא צועק עם מעט האוויר שנותר בריאותיו. "מה קרה?" שואלים אותו סביב. הוא מצביע עם הסנטר על הדיילת ואומר: "4 שנים לקח לי ללמוד לשחות עם האזניים והיא באה ותוקעת עלי כובע!"

ואז הגיע הגבר המושלם...

אישה אחת התחתנה בגיל צעיר מאוד, ופחות משנה אחרי החתונה בעלה שבר לה את הלב וברח עם אישה אחרת. היא לא ויתרה, והתחתנה בפעם השנייה לגבר שהתאהבה בו, אשר לבסוף התגלה כאדם אלים שהכה אותה, ולכן היא התגרשה גם ממנו. לאחר זמן מה היא התאהבה בגבר אחר שנראה מושלם עבורה, אך הבעיה היא שהוא היה גרוע במיטה. היא חשבה שעם הזמן המצב ישתפר, אך לא - הוא פשוט היה גרוע, והיא נאלצה להתגרש גם ממנו. ובכל זאת האישה לא ויתרה - היא נרשמה לאתר היכרויות, ורשמה בפרופיל שלה כך: "אני מחפשת גבר שלא יברח עם אישה אחרת, שלא יכה אותי ושיהיה טוב במיטה". אחרי כמה ימים היא שומעת צלצול בדלת וניגשת לפתוח, מולה יושב גבר על כיסא גלגלים, ללא רגליים וללא ידיים. "שלום" הוא אמר לה, "אני חושב שאני הגבר המושלם בשבילך." "באמת?" אמרה האישה, "מה גורם לך לחשוב ככה?" "תראי" הוא אמר, "אין לי רגליים אז לא אוכל לברוח לך, אין לי ידיים אז לא אוכל להכות אותך..." האישה קטעה אותו ואמרה: "כן, אבל אתה טוב במיטה?" "ובכן", אמר הגבר, "צלצלתי איכשהו בפעמון, לא?"

העם היהודי לא פראייר

לפני שנים רבות, רצה האפיפיור לגרש את כל היהודים מאיטליה. היהודים התקוממו, ובעקבות זאת החליט האפיפיור לערוך עימות בינו לבין נציג מטעם היהודים. במידה ונציג היהודים ינצח בעימות, יוכלו היהודים להישאר באיטליה. הקהילה היהודית בחרה ברב חזקיהו הזקן לייצג אותה בעימות, אך הרב חזקיהו לא ידע לטינית, והאפיפיור לא ידע יידיש. על כן הוחלט לקיים עימות שקט ללא מילים. ביום העימות ישבו האפיפיור והרב חזקיהו אחד מול השני, ולאחר דקה הרים האפיפיור את ידו והראה שלוש אצבעות. הרב חזקיהו הרים בתגובה יד והראה אצבע אחת. לאחר מכן האפיפיור סובב את ידו באוויר מעל ראשו, והרב חזקיהו הצביע לכיוון הרצפה. אז הביא האפיפיור לחם קודש וגביע יין. הרבי חזקיהו הוציא מכיסו תפוח. בשלב זה קם האפיפיור על רגליו ואמר באיטלקית "הרבי ניצח, היהודים יכולים להישאר!" הקהל היה המום ולא הבין מה קרה. האיטלקים ניגשו כולם לאפיפיור ושאלו אותו מה קרה בעימות. "בהתחלה הראיתי שלוש אצבעות על מנת להזכיר את השילוש הקדוש. הרב הגיב בהרמת אצבע אחת על מנת להזכיר שיש אלוהים אחד לכולנו. אחר כך הנפתי את ידי מעל לראשי כדי לסמל שאלוהים נמצא סביבנו. הרב הצביע לרצפה כדי לסמל שאלוהים נמצא ממש פה איתנו. לבסוף הבאתי את הלחם הקדוש והיין כדי להגיד לו שאלוהים סולח לנו על חטאינו. הוא מצדו הוציא תפוח כדי להזכיר לי את החטא הראשון של האדם. הייתה לו תשובה לכל דבר, מה יכולתי לעשות?" גם הקהילה היהודית הייתה המומה ודרשה הסבר מהרב חזקיהו. "בהתחלה הוא אמר לי שיש לנו שלושה ימים לעוף מפה, אז אמרתי לו "ת'קע אצבע". אחר כך הוא אמר שכל איטליה צריכה להתרוקן מיהודים, אמרתי לו שאנחנו נשארים ולא הולכים לשום מקום!" "נו ומה קרה אז?" שאל מישהו "מאיפה לי לדעת..." אמר הרב חזקיהו. "יצאנו להפסקת צהריים"

כך מוכרים ביטוח חיים עם 100% הצלחה

אדוארד הוא סוכן ביטוח שנשלח ללשכת הגיוס של צבא ארצות הברית על מנת להסביר לחיילים הטריים על זכויותיהם הממשלתיות, ובמיוחד על ביטוח החיים שביכולתם לרכוש. בתוך זמן קצר סמל ג'ורג', שהיה ממונה על אולם ההרצאות, שם לב שכל חייל שנכנס להרצאה של אדוארד מיד חותם על ביטוח חיים! הצלחה כזו של 100% היא דבר שלא קרה מעולם עם אף סוכן ביטוח אחר שהגיע להרצות לחיילים בלשכת הגיוס, ועל כן נראה היה לו שמשהו חשוד בהרצאה של אדוארד. במקום לשאול את אדוארד בנוגע לאחוז הצלחתו הגבוה, סמל ג'ורג' החליט להיכנס לאחת ההרצאות שלו כדי לשמוע את נאום המכירות שהוא עושה. "אם יש לכם ביטוח חיים הממשלה מתחייבת לשלם 200,000 דולר למשפחה שלכם במקרה שבו תיהרגו בשדה הקרב", הוא שמע את אדוארד אומר. "מנגד, אם תצאו לקרב ותיהרגו ללא ביטוח חיים, משפחתכם תקבל אך ורק 6,000 דולר מהממשלה". עד לרגע זה סמל ג'ורג' לא שמע שום מידע חדש שעוד לא הכיר מסוכני ביטוח אחרים שהגיעו ללשכת הגיוס, עד אשר סיכם אדוארד: "את מי אתם חושבים שהממשלה תחליט לשלוח לשדה הקרב קודם?"

תרומת דם לביל גייטס

ביל גייטס חלה במחלה קשה ולאחר בדיקות ארוכות נמצא שרק דם מסוג מסויים יוכל לרפא אותו מהמחלה. מיד התחילו בחיפושים נרחבים כדי למצוא את האדם עם סוג הדם שמתאים. לא עבר זמן ונמצא האדם. התברר שהוא ממוצא תימני וגר בראש העין. מיד הגיעו אליו וביקשו ממנו לתרום דם. הוא הסכים אבל ביקש שקודם כל ביל גייטס ישלם. אמרו לו: "מדובר בביל גייטס!! אתה יודע בכלל מי זה ביל גייטס?" ענה: "יודע יודע, אבל קודם כל שגייטס ישלם ורק אחר כך אני תורם". כולם ניסו לשכנע אותו ולהסביר לו שמדובר באדם הכי עשיר בעולם והוא חולה מאוד ונסתדר איתו אחר כך, אך ללא הצלחה. לאחר מאמצים נוספים הוא החליט לענות להם: "אתם רוצים לדעת למה אני מתעקש? ברגע שהדם שלי יזרום בתוכו - שקל אני לא אוכל להוציא ממנו..."

כבשה עם 3 רגליים

ברנש עירוני נוסע לבקר בחווה. בזמן שהחוואי עושה לו סיור, הוא מבחין לפתע במשהו מוזר - כבשה ולה שלוש רגליים בלבד. סקרן, הוא מתפתה לשאול: "תסלח לי, אני לא יכול שלא לתהות מדוע יש לכבשה הזו רק 3 רגליים?" עונה לו החוואי "ובכן, זוהי כבשה מיוחדת ביותר. יום אחד אשתי יצאה מהמטבח באמצע הבישול והוא עלה באש. אף אחד לא שם לב חוץ מהכבשה והיא הצילה אותי, את אשתי ואת כל ילדיי". "וואו!!" עונה לו הברנש בהתרגשות, "זה בהחלט סיפור מדהים! אבל מדוע יש לה 3 רגליים?" "הייתה פעם שהכבשה חשה שעומדת לפרוץ סופה קשה וגררה אותי ואת משפחתי למקלט. ללא הכבשה, היינו כולנו מתים עכשיו", עונה החוואי. "ברור שמדובר בנס, אך מדוע יש לה רק 3 רגליים???" שואל הבחור בתסכול. עונה לו החוואי, "נו, כבשה כזו מיוחדת - לא אוכלים בפעם אחת."

אשת החוואי והעובד המסור

חוואי עשיר נפטר והשאיר את החווה המשגשגת שלו לאלמנתו הצעירה והנאה. האלמנה הייתה נחושה בדעתה להמשיך ולהחזיק בחווה שהוריש לה בעלה, אך לצערה לא הבינה כלום בעבודות החווה ולכן החליטה לשכור מנהל עבודה. היא פרסמה הודעה ו 2 גברים נענו לה, אחד היה שיכור ואחד נמשך לגברים ולא לנשים. היא החליטה שתהיה בטוחה יותר עם הגאה ולא עם השיכור, ושכרה אותו. הבחור היה בעל מקצוע טוב וחרוץ, השקיע שעות עבודה רבות, לא חסך מאמצים, ואכן החווה שגשגה ופרחה. האלמנה הייתה שבעת רצון, ולכן אחרי כמה חודשים של עבודה קשה הציעה למנהל העבודה שייקח לו ערב חופשי ויצא לעיר לחגוג. הוא נענה ברצון ויצא לבלות ערב בעיר. כשחזר לחווה בשתיים לפנות בוקר, מצא אותה ממתינה לשובו ליד האח, ובידה כוס יין. "בוא הנה", פקדה עליו. הוא ניגש ונעמד מולה בצייתנות. "חלוץ את המגפיים שלי", אמרה האלמנה. הוא ציית מיד, חלץ את המגפיים והניח אותם ליד הדלת. "וכעת, פשוט את החצאית שלי", המשיכה. הוא נחפז לציית, התיר את חצאיתה ופשט אותה. "עכשיו תפשוט גם את חולצתי", המשיכה האלמנה הצעירה והמושכת לפקוד על מנהל העבודה שלה שפרם בזהירות את כפתורי חולצת המשי שלה ופשט גם אותה. "ועכשיו תוריד את החזייה שלי", המשיכה הגברת ללא היסוס. הוא התיר בזהירות את קרסי החזייה שלה, הוריד אותה, והניח אותה לצד שאר הבגדים. "כעת הורד את הגרביונים שלי״, המשיכה לפקד עליו. הגבר התיישב בצייתנות על השטיח לרגליה ועשה כדבריה. ״כעת התחתונים שלי״, אמרה והביטה ישר בעיניו. הוא פשט מיד גם את תחתוניה. לא נותרו בגדים לפשוט, הכל היה מסודר בערימה נאה על הכיסא לצידה. ״ועכשיו״, אמרה האלמנה וקמה ממקומה, מניחה את כוס היין הריקה לצד האח, ״אם עוד פעם אחת תלבש את הבגדים שלי כשאתה יוצא לבלות בעיר, אתה מפוטר!״

מכונה להעברת צירי לידה

בעל ואשה הגיעו לבית החולים ללדת את תינוקם. הרופא סיפר להם כי המציא פטנט - מכונה שיכולה להעביר את הכאב של הצירים מהאישה לאביו של הוולד. הבעל שמח לנסות על מנת להקל על אשתו. הרופא כיוון את המכונה להעברת 10% מכאב האישה לאב באומרו שגם זה סבל גדול יותר ממה שגבר יכול לשאת. הבעל הרגיש מצויין וביקש מהרופא להגביר את רמת הכאב ל- 20%. הרופא בדק אותו וכשראה שהכל תקין הסכים להגביר את רמת הכאב ל- 50%. הבעל עדיין הרגיש בסדר, וכשראה עד כמה הוקל לאשתו ביקש מהרופא להעביר אליו את כל הכאב. האישה ילדה תינוק בריא כמעט ללא כל כאבים והשניים שמחו שמחה גדולה. כשהגיעו הביתה, מצאו את הגנן מת על רחבת הכניסה.

הקרבה בחיי הנישואים

כשמוטי ושרית חגגו 50 שנות נישואים, מוטי החליט לשאול את אשתו שאלה חשובה ורגישה: "שרית, תגידי האם בכל השנים שלנו יחד בגדת בי?" "ובכן..." השיבה שרית, "בגדתי בך, אבל ללא ספק זה היה לטובתך האישית!" "לטובתי? איך זה יכול להיות?", התפלא הבעל, "כמה פעמים בגדת בי?" "רק 3!", ענתה אשתו. "רק 3?!?" התרעם מוטי, "מתי זה קרה?" "ובכן, זוכר שהיית בן 35 והיית נחוש לפתוח עסק חדש אבל הבנק סירב לתת לך הלוואה? ולמחרת הגיע מנהל הבנק בכבודו ובעצמו לבית ואישר לך את ההלוואה מבלי לשאול דבר?" "יקירתי!" חייך מוטי, "עשית את זה בשבילי? אני לא מאמין, איזו אישה מתחשבת את! אני מעריך אותך אפילו יותר!" ואז המשיך ושאל בסקרנות״ "ומתי הייתה הפעם השנייה?". "ובכן אהובי, זוכר שחטפת התקף לב והזדקקת לניתוח מסובך אבל אף מנתח לא הסכים לקבל אותך? וכעבור מספר שעות פרופסור קפלן הגיע מהקצה השני של הארץ במיוחד כדי לנתח אותך?" "אני לא מאמין, הצלת את חיי!" שמח הבעל ואמר: "איך אוכל להודות לך, את האישה הכי נפלאה שיכלתי לבקש! אני כל כך מתרגש, עכשיו ספרי לי מתי הייתה הפעם השלישית?" "ובכן בעלי היקר, זוכר שלפני כמה שנים רצית לעמוד בראש ועד הבית והיו חסרים לך 13 קולות כדי לנצח?..."

מי מסתתר בארון?

אישה נשואה ניהלה רומן עם גבר, בזמן שבעלה היה בעבודה. היא לא שמה לב שבנה בן ה-10 חזר הביתה, וכאשר שמע קולות מוזרים מחדר השינה, התחבא בחדר הארונות וצפה בהם. פתאום חזר הביתה הבעל. האישה נבהלה והחביאה מהר את הגבר בארון, מבלי שידעה שהבן שלה שם. הבן: "חשוך כאן" הגבר: "כן, נכון" הבן: "יש לי כפפת בייסבול" הגבר: "באמת? איזה יופי" הבן: "רוצה לקנות אותה?" הגבר: "לא תודה" הבן: "אבא שלי בחוץ" הגבר: "אוקיי, בכמה כסף?" הבן: "250 דולר" כעבור מספר שבועות, שוב נפגשו הגבר והבן בחדר ארונות... הבן: "חשוך כאן" הגבר: "כן, נכון" הבן: "יש לי מחבט בייסבול" הגבר כבר ידע לאן השיחה מובילה: "בכמה?" הבן: "750 דולר" הגבר: "אוקיי" כעבור מספר ימים, האבא ניגש לבן והציע לו לשחק בייסבול בפארק. "אני לא יכול" עונה לו הבן "מכרתי את המחבט ואת כפפת הבייסבול שלי" "באמת?" מתפלא האב "בכמה מכרת?" "ב-1000 דולר!" עונה הבן ללא היסוס. "כל כך הרבה?!" משתומם האב "הם לא עלו לנו יותר מ-100 דולר! זו חמדנות ועלייך ללכת לכנסייה ולהתוודות על חטאיך". האב לוקח את בנו לכנסיה ומכניס אותו לתא הווידויים "כנס לשם ותתנצל" הבן נכנס בשקט ולוחש: "חשוך כאן" עונה לו הכומר: "אוי, אל תתחיל עם זה שוב..."

צירי לידה וסף כאב

בני זוג מגיעים לחדר לידה, והאישה מתלוננת על כאבי צירים נוראיים. הרופא מספר לזוג על כוחות מיוחדים שיש לו, שמסוגלים להעביר חלק מהכאבים מהאימא אל האבא. הבעל מסכים, והרופא מתחיל להעביר אליו חלק מהצירים. "אני מרגיש מצוין", אומר הבעל, "תעביר אליי עוד כאב". הרופא מעלה את רמת הכאב, ועדיין הבעל אומר שאין לו בעיה. הרופא מעביר עוד כאב מהאמא אל האבא והבעל מחייך כאילו כלום. לבסוף, הרופא מעביר את כל רמת הכאב מהאמא אל האבא, והאשה יולדת ללא שום כאבים, ומודה לבעלה. כשחזרו הביתה מאושרים, מצאו את הגנן שוכב מת בחצר האחורית שלהם.

עבודה אחרת

פרופסור באוניברסיטה, מנכ"ל של חברת הייטק ושרת בית ספר שהיו חברים טובים יצאו יום אחד לטיול ביער. לפתע הם פגשו פיה שהציעה להגשים לכל אחד מהם משאלה אם יעבוד יום אחד בעבודה של אדם אחר. הפרופסור אמר: "אני אהיה מורה בתיכון, כמה קשה כבר יכול להיות ללמד נערים על נפלאות המדע". לפתע צצה באמצע היער כיתה של תלמידים רועשים וחצופים, ולמרות שניסה לשמור על קור רוח, הפרופסור מהר מאוד איבד את עשתונותיו וזרק את כל הגירים, שהתנפצו לרסיסים על רצפת היער. המנכ"ל אמר: "אני אהיה מלצר, כמה קשה זה כבר להעביר אוכל מנקודה א' לנקודה ב'". לפתע צצה באמצע היער מסעדה גדולה, אך כבר אחרי שעה של התעסקות עם לקוחות עצבניים שהחזירו את המנות שלהם והתלוננו ללא הרף, המנכ"ל איבד את עשתונותיו וזרק את כל המגשים והאוכל על רצפת היער. השרת אמר: "אני אהיה אמן", ולפתע צץ באמצע היער סטודיו עם כל הציוד הנדרש ליצירת אומנות. לאורך היום השרת לקח את רסיסי הגירים ומרח אותם על קנבס עד שנטמעו בו לחלוטין וצבעו אותו בשלל צבעים. הוא לקח גם את הצלחות השבורות והאוכל שנמרח על רצפת היער, הדביק את שברי הצלחות לקנבס בצורת עיגול ויצר ציור של כדור הארץ - כולל כל היבשות שעליו - בעזרת האוכל. הפיה ראתה את יצירת האומנות הנפלאה, והחליטה להעניק לו משאלה. "אני רק רוצה רק למכור את היצירה הזו", אמר השרת. לפתע צצו מבקרי אומנות וקונים פוטנציאליים באמצע היער, שבחנו את יצירת האומנות, וכל אחד מהם הציע עליה מחיר אחר וגבוה יותר, עד שבסופו של דבר השרת מכר את היצירה שלו במיליון דולר. הפיה אמרה לשרת: "יכולת פשוט לבקש כסף - למעשה עשית את הכול בעצמך ואני רק עזרתי לך להשיג את מה שהיה דרוש לך להצלחה. איך עשית את זה? מה הסוד שלך?" "זה פשוט", אמר השרת, "יש לי תואר באומנות".

האישה שלקחת שיעורים

אחרי תקופה ארוכה מאוד ללא חופשה, דודו ואשתו מירי טסו לקלאב מפנק לנופש מלא בחוויות. ביום הראשון הם בילו במגרש הגולף ומירי חבטה בעוצמה ובדיוק מושלם שהשאירו את דודו בהלם. "וואו, תגידי, תמיד היית כזאת שחקנית גולף טובה ולא ידעתי?", הוא אמר. "לא, אבל בזמן האחרון לקחתי כמה שיעורים", ענתה מירי. ביום השני דודו ומירי בילו במגרש הטניס ושיחקו נגד זוג אחר. דודו כמעט ולא הורגש במשחק, כי מירי רצה לכל פינה ותקפה בלי הפסקה את הזוג השני. "וואו, תגידי, תמיד היית כזאת שחקנית טניס טובה ולא ידעתי?", שאל דודו בסוף המשחק. "לא, אבל בזמן האחרון לקחתי כמה שיעורים", ענתה מירי. באותו הערב לדודו כבר התחיל לכאוב הגוף והוא ביקש ממירי לעסות לו את הגב. למרבה הפתעתו כבר אחרי מספר רגעים הוא הרגיש הקלה עצומה, פנה אל אישתו ואמר: "את לא מאמינה מה עשית לי עכשיו, אני מרגיש כמו גבר בן 20, איך עשית את זה?". "לקחתי שיעורים" ענתה מירי. כדי להודות לה על העיסוי החליט דודו לקחת את מירי לארוחת ערב רומנטית במסעדה מפוארת. כשהם חזרו לחדרם דבר הוביל לדבר, הם הורידו את הבגדים ונכנסו למיטה… אחרי 30 דקות דודו הסתובב לצד שלו במיטה ואמר: "וואו, זה היה טוב… אני לא מאמין שתמיד היית כזאת טובה ולא ידעתי! אני רוצה להתגרש".

בדיחה גסה על אישה שרצתה לקנות תוכי מאולף...

אישה אחת נכנסה לחנות חיות מחמד וביקשה מהמוכר תוכי מדבר. המוכר הציג בפניה את המבחר שלו וסיים עם התוכי הכי יקר ומיוחד: "זה לא סתם תוכי מדבר, הוא אפילו תוכי מאולף ומחונך! ללא ספק החיה הכי מובחרת שיש לי כאן בחנות. את מוזמנת לדבר איתו בעצמך ולראות". האישה הסקרנית ניגשה אל התוכי והחלה לדבר איתו:" שלום לך, אני מחפשת חיית מחמד מחונכת וחברותית, איך תברך אותי כשאני אגיע הביתה?" "שלום גברתי" ענה התוכי. "ממש נפלא!" אמרה האישה למוכר ולתוכי, "ותגיד לי, אם אני אגיע הביתה עם גבר, מה תגיד?" "שלום גברתי, שלום אדוני," ענה התוכי. "ומה אם..." הקשתה האישה, "אני אגיע הביתה עם שני גברים?" "שלום זונה" ענה התוכי. האישה הייתה מזועזעת מתגובת התוכי והמוכר מיהר להתנצל. "גברתי אין לי מושג למה הוא אמר את זה! אני מבטיח לך שהוא בדרך כלל מתנהג למופת! אין לי מושג מה עובר עליו, אבל אם תתני לי שבוע לאלף אותו עוד קצת אני מבטיח לך שהבעיה הזאת תיעלם." אחרי שבוע האישה חוזרת לחנות ופונה שוב אל התוכי כדי לראות האם הוא מאולף טוב יותר. "איך תברך אותי כשאני אגיע הביתה?" היא שאלה את הציפור. "שלום גברתי," ענה התוכי. - "ואם אני אגיע הביתה עם גבר?" - "שלום גברתי, שלום אדוני." - "איך תברך אותי אם אני אגיע הביתה עם שני גברים?" - "שלום גברתי, שלום אדונים נכבדים." - "ואם אני אגיע הביתה עם שלושה גברים?" - "שלום גברתי, שלום אדונים נכבדים." - "ואם אני אגיע הביתה עם ארבעה גברים?" התוכי פנה אל המוכר ואמר: "משה אתה מבין עכשיו שאני צודק? אמרתי לך שהיא זונה!"

כמעט גורילה

יום אחד מת הגורילה הזכר בכלוב הגורילות בגן החיות. הגורילה הנקבה בדיוק נכנסה לתקופת ייחום, וגן החיות חיפש באופן בהול מחליף לגורילה הזכר. אחד העובדים בגן החיות ראה שעובד הניקיון הגרוזיני עובד בלי חולצה, והגורילה שבכלוב בוהה בו ללא הפסקה. לכן הוא ניגש אליו ושאל: "אתה מוכן לשכב עם הגורילה שלנו בשביל 500 שקל?" "אחשוב על זה ואחזיר לך תשובה מחר", אמר המנקה הגרוזיני. ביום שלמחרת ניגש עובד גן החיות בשנית למנקה הגרוזיני ושאל אותו האם יש לו תשובה. "בתנאי אחד!" אמר הגרוזיני, "אתה צריך לתת לי איזה שבוע כי כרגע אין לי 500 לתת לך."

ביל קלינטון בגיהינום

ביל קלינטון מת והגיע לגיהינום. השטן קיבל את פניו ואמר לו: "אל תדאג ביל, לא כל כך רע פה כמו שאתה חושב... אני אתן לך לבחור את העונש הנצחי שלך בעצמך." "מה האפשרויות שלי?" שאל ביל, והשטן הראה לו כמה חדרים עם נשיאים אחרים שקיבלו את עונשם לנצח... מאחורי הדלת הראשונה היה רונלד רייגן. הוא היה קשור בשלשלות בזמן ששדונים קטנים הצליפו בו בשיא הכוח ללא הרף. ביל כמובן סירב לעונש דומה. מאחורי הדלת השנייה היה ג'ון פ. קנדי. הוא היה קשור לגלגל שמסתובב וטובל כל פעם חלק מגופו בלבה לוהטת. ביל כמובן סירב לעונש דומה. מאחורי הדלת השלישית היה ג'ורג' בוש. הוא היה קשור לקיר, ותחתיו מוניקה לווינסקי עינגה אותו. ביל אמר: "נהדר! אני אקח את העונש הזה!" השטן קרא לתוך החדר: "אוקי מוניקה את יכולה ללכת עכשיו."

אוכל במסגד

ג׳ימי וג׳ורג׳ הם שני בריטים שנסעו לטייל במרוקו. יום אחד הם הלכו לטייל בעיירה שכוחת אל באזור מרוחק ומצאו את עצמם רעבים מאוד, ללא מקום לאכול בו וגם ללא כסף. פתאום ג׳ימי ראה מסגד באופק, ואמר לג׳ורג׳: ״היי ג׳ורג׳ תראה, זה מסגד באופק, אנחנו יכולים ללכת לשם לבקש אוכל״. אומר לו ג׳ורג׳: ״אבל אנחנו לא מוסלמים, אז סביר להניח שהם לא יתנו לנו אוכל״. ענה ג׳ימי: ״מה הבעיה? אנחנו יכולים להתאסלם לשעה אחת. פשוט תקרא לי מוחמד ואני אקרא לך סלים בפני האנשים שם וככה נבקש מהם אוכל״ ג׳ו׳רג׳ מחה: ״לא, אני לא רוצה להתאסלם בשביל זה ולא רוצה להיות סלים״ ״טוב, אז אני אהיה מוחמד וזהו״ ענה ג׳ימי, ״בוא נלך לבקש מהם אוכל״ אז ג׳ימי וג׳ורג׳ הלכו למסגד והציגו את עצמם: ״היי אני מוחמד״, ״היי אני ג׳ורג׳״ וביקשו אוכל. האימאם של המסגד ניגש אליהם ונתן לג׳ורג׳ אוכל. אמר ג׳ימי לאימאם: ״רגע, מה איתי?״ אמר לו האימאם: ״מה, שכחת?״ ענה לו ג׳ימי בשאלה: ״מה שכחתי?״ תוהה האימאם: ״לא אמרת שקוראים לך מוחמד? אתה מוסלמי, לא?״ אומר לו ג׳ימי: ״כן! אני מוחמד ואני מוסלמי, לא תביא לי אוכל?״ משיב לו האימאם בצעקות איומות: ״אתה מוסלמי ואתה לא יודע שעכשיו הרמדאן???״

למה כורדי טס מדי שנה לאלסקה?

כורדי אחד תמיד רצה לצאת לצוד ביערות עצומים עם בעלי חיים פראיים, ולכן החליט לטוס לאלסקה לציד דובים. הוא הצליח לצוד דוב קטן, אך רגע אחרי הירייה, טפחה יד על כתפו. זו הייתה יד של דוב גריזלי אימתני, שפתח את פיו ואמר: "אתה הרגת את הבן דוד שלי, עשית טעות גדולה. עכשיו יש לך שתי אפשרויות: או שאני הורג אותך מוות אכזרי, או שאנחנו שוכבים ביחד". הכורדי כמובן בחר באפשרות שתשמור עליו בחיים, אך עדיין, ההחלמה הייתה ארוכה... כעבור שנה הוא החליט לטוס בחזרה לאלסקה ולדרוש נקמה. הוא מצא את הדוב שהשפיל אותו, ירה בו, אך כעבור רגע הרגיש טפיחה על הכתף וראה מאחוריו דוב ענק. "הרגת את האחיין שלי – טעות גדולה. עכשיו יש לך שתי אפשרויות: או שאשמיד אותך בלי רחמים, או שנשכב ביחד". שוב הכורדי בחר שלא למות, אך ההחלמה הייתה ארוכה. כעבור שנה הוא חזר לשם כדי לדרוש נקמה, ואחרי שירה בדוב שהשפיל אותו בשנית, הוא הרגיש טפיחה על הכתף, והדוב שעמד מאחוריו אמר: "תקשיב, מתחילות לרוץ פה שמועות שאתה לא פה כדי להרוג דובים באמת..."

למה כדאי לפרגן?

אשה אחת מגיעה למספרה ומבקשת להסתפר לקראת טיול רומנטי שהיא מתכננת עם בן זוגה ברומא. "רומא?" משתוממת הספרית "למה שמישהו ירצה לנסוע לשם? זה צפוף מלוכלך ומלא איטלקים. את מטורפת אם את נוסעת לרומא! איך את טסה לשם?" "אנחנו טסים בקונטיננטל" עונה האישה, "קיבלנו מחיר מצוין". "קונטיננטל?" נדהמת הספרית, "זו חברת תעופה נוראית. המטוסים שלהם ישנים והם תמיד מאחרים, הדיילות מכוערות והאוכל מסריח! איפה תתאכסנו ברומא?" "הזמנו מקומות במלון בוטיק" אומרת האישה, "נראה לי שקוראים למלון ׳טסטה׳ והוא... " "אל תמשיכי!" קוטעת אותה הספרית בחרדה "אני מכירה את המקום. כולם מאמינים שזה מקום מיוחד, אבל שתדעי לך שזה חור! החדרים שם קטנים, השירות חצוף והמחירים מוגזמים! יש לכם תוכניות מיוחדות?" "נלך לראות את הוותיקן" משיבה האישה בעליזות "בתקווה לפגוש את האפיפיור". "זה טוב" צוחקת הספרית "אתם ועוד מליון אנשים... מה אני אגיד לך, שיהיה לך בהצלחה בטיול הזה, את כנראה תזדקקי לה". לאחר כחודש, האישה חוזרת למספרה לחדש את התספורת. הספרית שואלת על הטיול לרומא ומופתעת לשמוע שהיה מוצלח. "פשוט חלום!" מסבירה האישה. "לא רק שיצאנו בזמן באחד מהמטוסים החדשים של קונטיננטל, אבל היה שם אובר-בוקינג, אז שדרגו אותנו למחלקה הראשונה. האוכל והיין היו מעולים והיית צריכה לראות איזה דיילים חתיכים שירתו אותי כל הטיסה. המלון היה נהדר, ובגלל שהוא היה מלא עד אפס מקום, המנהל התנצל ונתן לנו את הסוויטה המלכותית, ללא תוספת מחיר!" "נו..." מזלזלת הספרית "ומה עם האפיפיור? הצלחתם לראות אותו?" "למען האמת" משיבה האישה "היה לנו מזל. כשהיינו שם איש המשמר השוויצרי טפח לי על הכתף והסביר שהאפיפיור מעוניין לפגוש כמה מהמבקרים. הוא הציע לנו להתלוות אל חדר פרטי בו נמצא האפיפיור, כדי שיברך אותנו האופן אישי. כשהגענו לשם, כרעתי ברך, האפיפיור לחץ את ידי ואמר לי מספר מילים..." "באמת?" מסתקרנת הספרית "מה הוא אמר?" הוא אמר: "מי עשה לך את התספורת הזוועתית הזו?" החוכמה בחיים היא לדעת לפרגן. אחרת, הכול חוזר אלינו... אז בפעם הבאה שמישהו מנסה לקלקל לכם את השמחה - זכרו את זה!

מה קונים לאישה ביום ההולדת?

בזמן ארוחת הבוקר השגרתית של משפחת רוזן, שרה פנתה לבעלה אפרים במבט נרגז ואמרה "אני יכולה להתערב איתך שאין לך מושג איזה מאורע חשוב קורה היום". אפרים השיב מיד ללא כל השתהות חשודה והכריז: "ברור שאני יודע איזה יום היום!", אסף את חפציו בחיפזון ויצא לעוד יום של עבודה במשרד. כשהגיע לעבודה הוא ראה את חברו הטוב חיים ופנה אליו בפאניקה: "אתה חייב לעזור לי! אני חושב שהיום זה יום הולדתה של אשתי, שכחתי מזה לגמרי ואין לי מושג מה אני יכול לקנות לה!". חיים השרמנטי לא אכזב והציע לאפרים לשלוח לאשתו האהובה מספר מתנות בהפרשי זמן מסוימים, והבטיח בביטחון: "ככה אין שום סיכוי שהיא תבין שנזכרת ביום הולדתה רק עכשיו. וחוץ מזה, אם תבחר את המתנות הנכונות, יכול להיות שגם אתה תקבל משהו קטן בסוף היום הזה...". אפרים הצייתן מיהר למלא אחר ההוראות של חיים בתקווה שהן יספקו לו שלום בית, ואולי גם משהו אחר... בשעה 11:00 נשמע צלצול הפעמון בבית משפחת רוזן וכששרה פתחה את הדלת היא קיבלה לידה קופסה שמכילה שמלה סגולה יפהפייה. בשעה 14:00 הגיע לפתח ביתה משלוח נוסף, שהתברר כבושם האהוב עלייה ביותר. לאחר מספר שעות נוספות הגיע עוד שליח שמסר לשרה שקית ורודה קטנה, ובתוכה סט בגדים תחתונים סקסיים במיוחד. שרה שמחה מאוד לקבל את כל המתנות הנפלאות האלה מבעלה, וציפתה בכיליון עיניים לשובו מהעבודה. כשהגיע הערב נכנס אפרים לביתו מרוצה ומלא גאווה, ופגש בכניסה את אשתו שעמדה מולו עם חיוך רחב מאוזן לאוזן. "קודם השמלה המרשימה, אחר כך הבושם שאני כל כך אוהבת, ואם זה לא מספיק – אפילו הצלחת להפתיע אותי עם הלבוש הסקסי שבחרת". אפרים התכוון לענות ולאחל לה יום הולדת שמח, אך זו קטעה אותו ואמרה: "מעולם לא חשבתי שאשקיע ואתגנדר כל כך בשביל לאסוף את אמא שלי משדה התעופה!".

החבר שלי תקוע!

זוג צעיר נסע במכונית ספורט חדשה, כשגג המכונית פתוח והרוח נושבת בשערם. ככל שהאיץ הבחור את המהירות של הרכב, הבחורה התלהבה והתרגשה. כשהרכב הגיע ל-80 קמ"ש היא הורידה את החולצה, ב-90 קמ"ש הורידה את המכנסיים, ב-100 קמ"ש זרקה את החזייה וב-120 קמ"ש היא כבר הייתה ערומה לחלוטין. כשראה הבחור את החברה לצידו ערומה, הוא איבד שליטה על הרכב, התהפך בשיחים והתנגש בחוזקה בגדר. החברה יצאה מהתאונה ללא פגע, אבל הבחור נלכד בתוך הרכב. היא ניסתה למשוך אותו החוצה אבל ללא הצלחה. "לכי לכביש הראשי ותקראי לעזרה" צעק לה הבחור. "אבל אני ערומה!" ענתה לו בחוסר אונים "ואין לי במה לכסות את עצמי!" הבחור הלכוד חיפש סביבו את הבגדים שלה, אבל ללא הועיל. הדבר היחיד שהצליח לשלוף היה את הנעל שלו. "קחי!" אמר וזרק אליה את הנעל "שימי אותה בין הרגליים וזה יכסה אותך". הבחורה לקחה את הנעל ורצה אל הכביש הראשי. כשראה אותה נהג משאית שעבר על הכביש, הוא מיהר לעצור "מה קרה?" שאל. "החבר שלי!" זעקה בדמעות "החבר שלי תקוע ואני לא מצליחה להוציא אותו!" נהג המשאית הסתכל על הבחורה הערומה עם הנעל בין רגליה ואמר "גברתי, אם הוא תקוע כל כך עמוק, נראה לי שהמקרה אבוד!"

ההבטחה של האישה והנקמה של הבעל

בעל ואישה שהיו נשואים במשך שנים רבות היו רבים ללא הפסקה, וכל השכנים תמיד היו שומעים אותם צועקים זה על זה עד השעות הקטנות של הלילה. לאישה היה משפט קבוע שהיא הייתה צועקת לקראת הסוף של כל ריב: "אני נשבעת שאם אני אמות לפניך, אני אחפור דרך החוצה מהקבר ואחזור לרדוף אותך רק כדי שתמשיך לסבול למשך כל החיים שלך!" כמובן שכל השכונה סבלה מהמצב הזה וכולם קיוו שהזוג יפסיק לריב… כל הצעקות הנוראיות פתאום נגמרו באמצע לילה אחד, כשלמחרת התברר שבמהלכו האישה הובהלה לבית חולים ונפטרה מהתקף לב. כמה מהשכנים של הזוג הלכו להלוויה של האישה ונדהמו לגלות שבעלה מתכוון לרשום על המצבה שלה: "כאן נחה האישה שנשבעה לחפור את דרכה מהקבר ולרדוף אותי עד יום מותי". "תגיד", שאלו השכנים את הבעל, "אנחנו יודעים שאתם רבתם הרבה ולא הסתדרתם, אבל אתה לא מפחד שלרשום דבר שכזה על המצבה שלה זה ממש קיצוני? מה יקרה אם בגלל המילים הקשות האלה תעורר משהו רע והיא באמת תקיים את ההבטחה שלה?" "מה אתם חושבים?" שאל הבעל, "שאני כל הזמן שמעתי את האיומים שלה ולא חשבתי על זה? ביקשתי שיקברו אותה הפוך!"

שאלת הנכדה לסבא

לכול הסבים והסבתות כידוע לכולנו נכדים, הם, בדרך כלל, השתקפות/בבואה של הוריהם וככאלה הם בדרך כלל חוזרים על דברים ששמעו מהוריהם. סיפור ששמעתי, לפני מספר ימים, על סב ונכדתו – הולך ככה: סבא הגיע לבקר את נכדתו. לאחר שעייף מלשחק איתה הוא התיישב לנוח, במרפסת, השגיח על נכדתו בעין אחת, ועצם את עינו השנייה. ניגשה אליו נכדתו הקטנה ולשאלה: "סבא, למה אתה לא עוצם גם את העין השנייה?" הסב המופתע הביט בנכדתו ושאל: "מדוע זה כל כך חשוב לך, יקירתי?" ללא היסוס, השיבה הילדה: "כי אימא תמיד אומרת - כשסבא יעצום את שתי העיניים, אנחנו נהיה עשירים מאד...".

הקברניט שניסה להרגיע את הנוסעים...

מטוס אחד יצא מנמל התעופה בן גוריון לעבר היעד שלו באירופה ללא עיכובים מיותרים. במהלך הטיסה, כשהמטוס בגובה של 13 קילומטר בשמיים נשמע לפתע פיצוץ עז. הנוסע יוסי הסתכל מחלון המטוס, "אלוהים שישמור!" הוא צעק, "אחד מהמנועים התפוצץ!" שאר הנוסעים עזבו את מקומות הישיבה שלהם ועטו לכיוונו של יוסי כדי לראות את המתרחש, כאשר בדיוק באותו הרגע נשמע פיצוץ חזק ממנוע אחר שהרעיד את המטוס מן הצד השני. בשלב הזה כל הנוסעים במטוס היו בפאניקה מוחלטת, ואפילו הדיילים והדיילות לא הצליחו להשתלט על המהומה. בדיוק באותו הרגע יצא מתא הטייס הקברניט איציק כשהוא מחויך, מאושר, רגוע והכריז "נוסעים יקרים, אתם יכולים להיות רגועים, הכל בשליטה ואין לכם שום סיבה לדאגה". המילים של הקברניט עזרו להרגיע את הרוחות, הדיילים הצליחו להשיב את הסדר על כנו והנוסעים חזרו להתיישב במקומותיהם. בזמן זה, פנה הקברניט לכיוון דלת המטוס והחל לחלק תיקים גדולים לאנשי הצוות ואלו קשרו אותם על גבם. "תגיד", אמר הנוסע יוסי, "התיקים האלה שאתם קושרים על הגב, אלו לא מצנחים?" הקברניט איציק השיב בחיוב ויוסי המשיך "רגע, שאני אבין, לא אמרת לפני רגע שאין סיבה לדאגה והכל בשליטה?" "זה נכון, ואכן אין לכם סיבה לדאגה", השיב הקברניט ובאותה העת נשמע פיצוץ עז מעבר המנוע השלישי, "אנחנו רק הולכים להביא עזרה".

כוחה של בחירה

יום אחד, מופיע מלאך בכנס של אנשי רוח ומספר למנהיג שבתמורה להתנהגותו הבלתי אנוכית והעובדה כי שימש מופת לאחרים במשך רוב חייו, אלוהים החליט לתגמל אותו במשאלה. הוא מציע לו לבחור בין עושר, חוכמה אינסופית או יופי. ללא היסוס, בוחר המנהיג בחוכמה אינסופית. "בבקשה!" עונה לו המלאך ונעלם אל תוך ענן עשן. כשהתפזר העשן, האנשים באולם התחילו להתלחשש ביניהם, והביטו אל הבמה, שם ישב המנהיג בדממה, כשמעל ראשו הילה בוהקת. אחרי 5 דקות של שתיקה, פנה אחד האנשים באולם אל המנהיג "אדוני...?" הוא לחש אליו "אולי כדאי שתאמר משהו..." נאנח המנהיג החכם ואמר "הייתי צריך לקחת את הכסף".

פגישה מביכה באמצע הסופר

בזמן שאלי בן ה-46 ערך קניות בסופר, הוא הבחין באישה שמנופפת לעברו כמי שמכירה אותו שנים רבות. בזמן שאותה הגברת החלה להתקדם לכיוונו, אלי ניסה להבין מהיכן הוא מכיר אותה... ׳אולי היינו יחד בצבא או שהיא עבדה איתי פעם?׳ הוא שאל את עצמו וגירד בראשו. הזמן כמובן לא עצר מלכת, והאישה הלא מזוהה נעמדה מול אלי ושאלה לשלומו. "אני מתנצל מראש על הזיכרון הקצר שלי" השיב אלי ושאל: "אבל מאיפה את מכירה אותי?" "אני חושבת שאתה האבא של אחד הילדים שלי" היא ענתה ללא היסוס. אלי מיד התחיל לשחזר במוחו את הפעמים בהן מעד ובגד באשתו, ולאחר מספר שניות חשב שהבין מאיפה האישה מוכרת לו. "את היית הרקדנית במסיבת הרווקים של החבר שלי יוסי, לפני עשר שנים? את ואני חגגנו כל הלילה בכל מקום שרק אפשר לדמיין והתעוררנו בלי בגדים על שולחן הסנוקר!" האישה הסתכלה עליו במבט מופתע והחלה לומר "לא, אני..." אך אלי לא נתן לה להשלים משפט והמשיך לנסות לנחש: "את האחראית צוות ההווי והבידור בבית המלון ברודוס? כן, אני נזכר עכשיו, בגללי פספסת את מופע הבוקר בבריכה!" האישה שוב ניסתה להגיב וכל מה שהצליחה לומר הוא "אתה בטח מתבל..." אלי שהתחיל להילחץ ולהזיע המשיך בשלו: "אוקיי... אני זוכר! את הדיילת הנחמדה שדאגה לשדרג אותי למחלקת עסקים לפני שנתיים בטיסה מישראל לניו-יורק! יצרנו תור של 3 אנשים לשירותים, איזה מביך זה היה..." האישה קטעה אותו כשניסה להעלות עוד חוויה מסוג זה, הביטה עליו במבט עצבני מאוד ואמרה: "לא אדוני, אני בסך הכל המורה של הבן שלך בבית הספר".

קשישים בגן עדן

לאחר 60 שנות נישואים, זוג מבוגר בני 85 מתו בתאונת דרכים ועלו לשמיים. הם היו זוג בריא מאוד, בעשור האחרון לחייהם במיוחד, זאת הודות למודעות הגבוהה של האישה לנהל אורח חיים בריא, בדגש על תזונה נכונה. האישה נהגה לקחת את בעלה להתעמל והכינה לו מאכלי בריאות. כשהגיעו לגן עדן, בהתחשב בעובדה שהיו אנשים הגונים, לקח אותם המלאך לסיור באחוזה מדהימה, שבה היה מטבח מאובזר עם שף צמוד, 14 חדרים עם ג'קוזי, מרפסות שמש, בריכה ושאר מותרות. "וואו, מדהים!" התפעלו השניים. "כמה זה עולה?" שאל הבעל. "זה חינם", צחק המלאך, "פה זה גן עדן". לאחר מכן, המשיכו בסיור בשטח האחוזה והגיעו למגרשי הגולף הפרטיים. "המגרש הזה פתוח עבורכם כל הזמן וכל שבוע - המסלול מתחלף לבד", יידע אותם המלאך. "נהדר, וכמה זה יעלה לנו?" שאל הבעל. "כלום" השיב המלאך "זה לא יעלה לכם כלום, כי אתם בגן עדן". התחנה הבאה בסיור היא המועדון. כאן הם גילו מזנון עשיר עם כל מטעמי העולם, מרתפי יינות, בקבוקי אלכוהול משובח, סיגרים וכל טוב. "זה ממש מדהים, אבל לא נראה לי שאנו יכולים להרשות זאת לעצמנו" אמר הבעל. "עוד לא הבנת? אתה נמצא בגן עדן! כל זה שלך", החל המלאך לאבד סבלנות. "טוב, היכן השולחנות הדיאטטיים, אם כן?" שאל הבעל במבוכה. "הא! זה החלק הכי טוב כאן. אתה יכול לאכול, לשתות ולעשן כאוות נפשך, ללא כל השפעה על בריאותך. ברוך הבא לגן עדן..." איך ששמע את המשפט האחרון של המלאך, נכנס הבעל להתקף זעם, גידף וזרק את כובעו על הריצפה בכעס נורא. המלאך והאישה ניסו להרגיע אותו ושאלו "מה קרה?!" הבעל הביט באישתו ואמר "הכל באשמתך! אם לא קשקושי הבריאות שלך, הייתי יכול להיות פה כבר 15 שנה!!!"

הקפטן האמיץ

לפני זמן רב, כשאוניות מפרש שלטו בים, קפטן אחד והצוות שלו היו בסכנה מפני שודדי ים שרצו לעלות על ספינתם במטרה להשתלט עליה. כשהצוות נכנס לפאניקה והתחיל להשתולל, הקפטן שאג לחובל הראשי שלו, "הבא לי את החולצה האדומה שלי!". החובל הראשי הביא לקפטן במהירות את חולצתו האדומה' וכשהקפטן לבש אותה הוא הוביל את הצוות שלו לקרב נגד שודדי הים שעלו על הספינה. למרות שאחדים מאנשי הצוות נפגעו, שודדי הים נהדפו. מאוחר יותר באותו היום, עומדי המשמר זעקו שבאופק נראים עוד שני כלי שיט של שודדי ים. גם הם ניסו לעלות על הספינה במטרה להשתלט עליה. הצוות התמלא בפחד, אבל הקפטן, רגוע כמו תמיד, שאג לחובל הראשי שלו, "הבא לי את החולצה האדומה שלי!" ועוד הפעם הוביל הקפטן את צוותו לקרב, למרות שהפעם הם התמודדו נגד שתי ספינות שודדי ים שניסו להשתלט על ספינתם. ושוב, שודדי הים נהדפו, אף על פי שהיו יותר נפגעים בקרב אנשי הצוות מאשר בפעם הקודמת. באותו הלילה, עייפים מהקרבות, ישבו הגברים במעגל על הסיפון והתחילו לספר על המאורעות של אותו היום. אחד מהם פנה לקפטן ושאל אותו, "למה לבשת את חולצתך האדומה לפני כל קרב?". הקפטן, בעודו מסתכל עליו במבט שרק קפטן יכול לתת, הטיף, "אם אני נפצע בקרב, החולצה האדומה לא מראה זאת, ולכן אתם, הצוות, ממשיכים להילחם ללא חת." האנשים ישבו בשקט והתפלאו מהאומץ שיש לאיש הזה. עם שחר, זעקו עומדי המשמר שיש באופק ספינות שודדי ים, הפעם עשרה כלי שייט וכולם עם שודדים שמוכנים ומזומנים לפלוש לכל ספינה שתקרה בדרכם. האנשים השתתקו והסתכלו על הקפטן, המנהיג שלהם, וחיכו לפקודה הרגילה. הקפטן, רגוע כתמיד, שאג, "הביאו לי את המכנס החום שלי..."

שני קבצנים פקיסטנים בלונדון

מוחמד וסעיד הם 2 קבצנים. הם עובדים בלונדון באיזורים שונים. מוחמד מקבץ כל יום 2-3 ליש"ט לעומת סעיד שמביא הביתה כל יום מזוודה מלאה שטרות של 10 ליש"ט. לסעיד יש מכונית מרצדס, וילה ללא משכנתא והרבה הרבה כסף. יום אחד מוחמד שואל את סעיד: "אני עובד קשה כמוך, אז איך זה שאתה מצליח לקבץ כל כך הרבה נדבות?" סעיד אומר למוחמד: "תראה לי מה כתוב בשלט שלך?" מוחמד מראה לו - 'אין לי עבודה ויש לי אישה ו-6 ילדים לפרנס' "זה מה שכתוב לך?" סעיד משתומם "מה הפלא שאתה מקבץ רק 2-3 ליש"ט ליום?!" שואל מוחמד: "אז מה כתוב בשלט שלך?" סעיד מראה לו - 'חסר לי רק עוד 10 ליש"ט כדי לחזור לפקיסטן...'

הנדבן והסיפור קורע הלב

לפני שנים רבות בעיר קטנה ברומניה, חי נדבן ידוע שהיה עוזר ותורם כסף לכל נזקקי העיר והסביבה. יום אחד דפק על דלתו גבר מגודל וחסון וביקש לדבר עם הנדבן בארבע עיניים בנוגע למקרה שדורש את תשומת ליבו המידית. הנדבן והגבר המגודל נכנסו לבית, התיישבו בסלון ולאחר חילופי דברים קלים החל הגבר לבכות בקול גדול. "מה קרה ידידי?" שאל הנדבן. "אני הגעתי אליך היום כדי לספר לך סיפור נורא ואיום", השיב הגבר, "אני יודע שאתה מאמין גדול בצדקה ולכן אני רוצה שתשמע את הסיפור קורע הלב שאני גיליתי לאחרונה". "ספר ידידי ספר!" עודד אותו הנדבן תוך כדי שהוא מגיש לו ממחטה לקנח את אפו ולמחות את דמעותיו. בעודו ממשיך לבכות ללא הרף, המשיך הגבר את סיפורו. "יש כאן בעיר משפחה ענייה מאוד שסבלה לאחרונה מרצף איום של מזל ביש. האבא ברח עם אישה אחרת לפני חודש, האמא חולה מאוד ואינה מסוגלת לעבוד ותשעת ילדי המשפחה רעבים ללחם". "ממש טרגדיה", העיר הנדבן. "זה עוד לא הכל!" המשיך הענק הבוכה, "החלק הגרוע ביותר הוא שהם לא שילמו את שכר הדירה שלהם כבר כמה חודשים, ואם הם לא ימצאו דרך לגייס 400 מטבעות כסף, האמא המסכנה הזאת ו-9 ילדיה ייזרקו לרחוב הקר!" "זה באמת איום ונורא", אמר הנדבן, "אני מודה לך מאוד שחלקת איתי את הסיפור הזה, אבל יש רק דבר אחד שאני לא מבין, איך אתה שמעת על הסיפור הזה ומה הקשר שלך למשפחה הזאת?". "אני?" השיב הגבר הרומני ומחה את הדמעות מעיניו, "אני בעל הבית שלהם".

הבן המועדף

שלוש נשים מבוגרות נפגשו זו עם זו כדי לפטפט על החיים, ובדומה לכל אימא, כל אחת מהן שמחה לספר לאחרות מה הופך את הבן שלה למוצלח ולאהוב מכולם. "יעקב שלי," אמרה הראשונה, "הוא ללא ספק הבן שכל אימא הייתה רוצה. בכל יום ראשון הוא מביא לי זר ענקי של פרחים, מדי יום חמישי הוא מזמין אותי למסעדה יקרה לאכול, ומספיק שאני רומזת שחסר לי משהו בבית ולמחרת זה כבר ממתין לי על יד דלת הכניסה. כמות הכסף שהוא מוציא עלי היא דבר שאין כדוגמתו!" "נשמע שיעקב באמת נחמד מאוד," ענתה השנייה. "אבל עם כל הכבוד, בכל פעם שאני חושבת על הדרך שבה משה מטפל בי, אני מבינה שאין מקום להשוואה. בכל בוקר הוא מכין לי חביתה וקפה טרי, בכל צהריים הוא מגיע במיוחד כדי לבשל לי ארוחה בת שלוש מנות, ובכל ערב ממתינה לי ארוחת מלכים אצלו בבית. כשמדובר על בזבוז כסף על אמא שלו, הוא אף פעם לא מפחד להיפרד מכמה מאות שקלים." "נו," נאנחה השלישית. "אני לא רוצה לגרום לאף אחת מכן לאי נעימות, אבל כמה מאות זה סכום שולי ביותר. כבר כמה שנים שאריק שלי מבזבז עלי לפחות כמה אלפים מדי חודש!" "כמה אלפים?!" קראו שתי האחרות. "איך זה ייתכן?" "פשוט מאוד," ענתה האישה השלישית בסיפוק. "פעמיים בשבוע הוא נוסע עד לירושלים ומשלם לאיזה ד"ר אחד 500 שקלים לשעה רק כדי לשכב על הכורסה שלו ולדבר עלי ועל איזה אמא מיוחדת אני..."

מת בגיל 34 בשיבה טובה

עורך דין מפורסם נפטר ומגיע לשערי גן עדן. כשהוא מגיע למלאך העומד בשער הוא אומר לו: "סליחה, אבל יש לכם טעות. אני ישבתי במשרד, עובד על תיק חשוב מאוד, ופתאום, ללא סיבה, אני מת. איזה מן דבר זה?" המלאך שואל את עורך הדין לשמו ובודק במחשב שלו. הוא חוזר לעורך הדין ואומר: "אני לא יודע למה אתה מתלונן, כתוב במחשב שנפטרת בשיבה טובה." "מה?" משתומם עורך הדין "אני בן 34, מה פתאום בשיבה טובה?" המלאך בודק שוב את המחשב ואומר: "על פי שעות העבודה שחייבת את הלקוחות שלך, אתה בן 97."

איך אלוהים החליט כמה שנות חיים יקבל האדם?

כשאלוהים ברא את הכלב הוא אמר לו: "אתה תהיה כלב. תשמור על הבית של האדם, תשב במרפסת, תנבח על כל מי שיעבור בסביבה, תאכל שאריות שהוא ייתן לך ותחיה 20 שנה." אמר לו הכלב: "אין לי בעיה להיות כלב. אבל 20 שנה רק לנבוח זה יותר מדי. תן לי 10, אני אחזיר לך את 10 הנותרים, ונסגור עניין". אלוהים הסכים והמשיך הלאה. ואז אלוהים ברא את הקוף ואמר לו: "אתה תהיה קוף. אתה תבדר בני אדם, תעשה להם כל מיני טריקים משעשעים ותחיה 20 שנה!" ענה הקוף: "אין לי בעיה להיות קוף, אבל 20 שנה לעשות טריקים ולשעשע אחרים? זה המון! תן לי 10, אני אחזיר לך את 10 הנותרים ונסגור עניין". אלוהים הסכים והמשיך הלאה. אלוהים ברא את החמור ואמר לו: "אתה תהיה חמור. תעבוד ללא הרף מזריחה עד שקיעה ותישא משאות כבדים. אתה תאכל דשא, לא תהיה לך אינטיליגנציה ותחיה 60 שנה!" ענה החמור: "אין לי בעיה להיות חמור, אבל 60 שנה זה הרבה לכזו עבודה קשה. תן לי 20, אני אחזיר לך את 40 הנותרים, ונסגור עניין" אלוהים הסכים שוב והמשיך הלאה. ואז אלוהים ברא את האדם ואמר לו: ״אתה תהיה בן-אדם. תאכל, תישן, תבלה, תתחתן ותהנה מהחיים שלך, ותחיה 20 שנה״ ״רק 20 שנה?״ אמר האדם, ״תוכל אולי לתת לי את ה-20 שלי פלוס ה-40 שהחמור החזיר לך, פלוס ה-10 שהקוף החזיר לך ופלוס ה-10 שהכלב החזיר לך? זה יוצא בסך הכל 80 שנה״. ״אוקיי, אם זה מה שאתה מבקש...״ השיב אלוהים לאדם. ולכן, את 20 השנה הראשונות של החיים שלנו אנחנו עסוקים בלאכול, לישון, לבלות וליהנות עם עצמנו, ואז עוד 40 שנה אנחנו עובדים כמו חמורים כדי לפרנס את עצמנו ואת המשפחה שלנו, ואז עוד 10 שנים אנחנו עסוקים בלשעשע את הנכדים שלנו כמו קופים, ואז עוד 10 שנים אנחנו פשוט יושבים על המרפסת ונובחים על כל מי שעובר בסביבה כמו כלבים.

המהנדס שהגיע אל הגיהנום

יום אחד, גבי המהנדס נפטר והגיע לשערי הגיהינום. שם המתינה לו שדה קטנה שלקחה אותו לסיבוב בגיהנום והסבירה לו איך הדברים עובדים ומה מחכה לו בעתיד. גבי שם לב שהרבה דברים בגיהנום לא עובדים כראוי; המזגן לא מקרר כמו שצריך, הרשת האלחוטית פועלת לאט, יש קצרים חשמליים כל כמה דקות, ובאופן כללי כל המכשירים החשמליים שם מתחממים מהר מדי. גבי ציין זאת בפני השדה, והציע את שירותיו כדי להנדס פתרון לתיקון התקלות האלו. השדה החליטה לקחת את גבי אל השטן בכבודו ובעצמו, כדי שיביע את עמדתו. השטן שמע את דבריו של המהנדס, התלהב מהרעיון והחליט לאשר את שורת התיקונים שגבי הציע. לאחר כמה חודשים, אלוהים הגיע לבקר בגיהינום ונותר ללא מילים! כל החללים שעד כה היו מוארים בקושי על ידי האש היוקדת קיבלו תאורה מעוצבת, הכל היה מאוורר כמו שצריך, חשמל תקין, מים הוזרמים, הכל! אם זה לא מספיק, אז הייתה במקום גם בריכה חדשה עם ג'קוזי צמוד והחלו להיבנות כמה מועדוני ריקודים ענקיים. שוכני הגיהינום החלו להתעמל יותר, ללכת בפארקים שהוקמו שם, לרכוב על אופניים ואפילו לשחק במשחקי וידאו! נראה שכולם שם ממש התחילו לעשות חיים... ניגש אלוהים העצבני למשרד של השטן, פתח את הדלת בבעיטה ושאל: "מה לעזאזל קורה כאן, שטן?!" ענה לו השטן: "שמע אלוהים, הגיע אלינו מהנדס והוא הציע לתקן את המקום, אז הסכמתי." אז אלוהים הכועס דפק על השולחן ואמר: "אתה לא יכול לקבל מהנדסים! החוזה שלנו קבע בבירור שהמקום שלהם הוא איתי בגן עדן." השטן השיב לו עם חיוך מתגרה: "אין מה לעשות, אני לא מוותר עליו!" אז אמר לו אלוהים בכעס: "אם ככה אז אני אגרור אותך לבית משפט ונראה מה יגידו על זה שם, כפוי טובה שכמותך!" "אין בעיה", השיב לו השטן, "בהצלחה עם למצוא עורך דין טוב בגן עדן..."

הגשמת חלומות באמזונס

אישה אחת ביקרה אצל שבט שחי באמזונס ונשארה איתם למשך מספר ימים בעזרתה של מתרגמת. במהלך שהותה היא נפגשה עם מנהיג השבט, שהראה לה את מכרות הזהב שלהם וסיפר לה שהוא ואנשיו עשירים מאוד. מנהיג השבט התאהב באישה ורצה שהיא תישאר לגור איתו באמזונס, אך האישה הייתה צריכה לחזור לביתה תוך מספר ימים. לכן הוא ניגש למתרגמת שלה ואמר לה שהוא מעוניין להתחתן עם האישה, ואף יעניק לה 3 משאלות - כל מה שהיא תרצה יהיה שלה. זה ממש החמיא לאישה, אך היא כלל לא רצתה לבלות את שארית חייה ביער האמזונס, לכן חשבה לעצמה שהיא תבקש משאלות בלתי אפשריות כך שלא תצטרך לסרב בעצמה ולהעליב את מנהיג השבט. "אמרי למנהיג השבט", אמרה האישה למתרגמת, "שאני אסכים, אבל רק אם ימלא את כל בקשותיי, ואם לא אז אחזור לביתי. ראשית אני רוצה טבעת 24 קראט זהב עם יהלום 50 קראט, וגם צמיד ושרשרת מזהב תואמים". כשמנהיג השבט שמע זאת הוא אמר לה בשפתה: "בסדר, בסדר. קונה, קונה!" ואכן תוך פחות מיום כל התכשיטים כבר היו אצלה. האישה קימטה את המצח, אך המשיכה עם הבקשה השנייה, וחשבה לעצמה שעליה להיות עוד יותר בלתי אפשרית. היא הוציאה את הסמארטפון שלה והראתה למנהיג השבט תמונה של אחוזה יוקרתית בבברלי הילס. "אמרי למנהיג השבט שאני רוצה שהוא יבנה לי פה אחוזה כזו בדיוק, עם 3 בריכות שחייה, חממה ענקית, גינות מטופחות, מגרש טניס וחדר קולנוע עצום". כשמנהיג השבט שמע את הבקשה הוא אמר ללא היסוס, "בסדר, בסדר. בונה, בונה!" ואכן, תוך יומיים כבר הייתה בנויה אחוזה בדיוק כפי שרצתה האישה. האישה הייתה המומה, והייתה חייבת להימלט משם עם בקשה בלתי אפשרית בעליל, לכן אמרה: "אני רוצה להתחתן עם גבר שיש לו איבר באורך 30 ס"מ!" מנהיג השבט שמע את זה דרך המתרגמת ומיד נפלו פניו, אך מהר מאוד הוא אמר: "בסדר, בסדר. חותך, חותך!"

בלונדינית והתערבות בפאב

אדם אחד נכנס לפאב עם תנין גדול. הוא ניגש לבר ומניח עליו את התנין, לעיניו ההמומות של הברמן. "אני אעשה איתכם עסק", הוא פונה לקהל המופתע, "התנין הזה יפתח את הפה שלו ואני אניח שם את איבר המין שלי. אחרי דקה אני אוציא אותו ללא שריטה. בתמורה למחזה המדהים הזה, כל אחד מכם יזמין אותי למשקה". רחש עובר בקהל, מבטים והנהונים מוחלפים ולבסוף ישנה הסכמה להתערבות. הבחור מוריד את מכנסיו, מניח את איברו בתוך הפה ותוך שנייה נשמעת נקישת לסתות. לאחר דקה תופס הבחור בקבוק בירה בידו ומכה את התנין בעוצמה על ראשו. בתגובה פותח התנין את פיו והבחור מוציא את איברו ללא שריטה בדיוק כפי שהבטיח. הקהל המום לשנייה ואז מתחיל להריע לבחור ולהגיש לו משקאות. אחרי כמה משקאות, כשהבר צוהל והומה, מכריז הבחור: "אשלם $200 לכל מי שיעשה זאת שוב!" באחת נופלת דממה מוחלטת בכל הבר. אחרי כמה רגעים של שקט, יוצאת בלונדינית מתוך הקהל ואומרת: "אני מוכנה לנסות, אבל תבטיח לא להכות אותי בראש עם הבקבוק..."

סטוטסים מצחיקים

מצאתי את הגבר של חיי

כיצד לא הבחנתי בו, בגבר האידיאלי, והוא כה קרוב אלי, ממש מתחת לחוטמי. הוא גבוה ונאה, בעל מקצוע חופשי ובעל ממון, אדיב, רגיש ומתייחס. הוא מעולם לא דחה אותי, תמיד שמח לשמוע את קולי, מתעניין בשלומי בלבביות, גם אם חלפו חודשים רבים מאז התקשרתי אליו לאחרונה. הוא ממהר לקבוע עמי פגישה מיד לאחר שהזדהיתי בטלפון. מעולם לא מאחר לפגישה איתי, ותמיד מחכה לבואי. הוא מכניס אותי אל חדרו הממוזג, מגיש לי מיד כוס מים קרים, מושיב אותי על הכורסא הנוחה ובעצמו מתישב על שרפרף ללא משענת. הוא מחזיק בידי, מלטף את מצחי, מסיר בעדינות את שפתוני מעל שפתי, וגורם לי תמיד פעימות לב מוגברות. הוא כותר לי כתרים, מספר לי סיפורים ואינו מצפה כי אשיב בדברי חכמה. הוא דואג לדיאטה שלי וגורם לי לצום לאחר כל פגישה עימו. הוא משוחח עמי על גשרים, על זהב ועל כסף – ותמיד במאות ובאלפים, הוא הגבר היחיד בעולם שאינו מנסה להשתיק אותי ולסגור את פי – להיפך!! הוא תמיד תמיד רוצה לראותני שנית, וממהר לקבוע עמי פגישה לשבוע הבא, שמא אתחרט. הגבר האידיאלי, איך לא הבחנתי בו, והוא ממש מתחת לחוטמי… רופא השיניים שלי.

התחרות של סטלין, צ'רצ'יל ורוזוולט

סטלין, רוזוולט וצ'רצ'יל נפגשו בשנת 1945 לארוחת ערב ידידותית. במהלך המפגש אחרי כל השיחות והדיונים, היה להם פתאום קצת משעמם - אז כשהם קלטו פתאום חתול במסעדה בה נפגשו, הם החליטו לעשות תחרות ולבדוק מי מהם יצליח לשכנע אותו לאכול ממרח חרדל. צ'רצ'יל היה הראשן לנסות. הוא לקח כפית כסף, טבל אותה במעט חרדל וניסה פשוט לדחוף לפיו של החתול - אך ללא הצלחה. "אתם הבריטים פשוט לא מבינים כלום", צחק רוזוולט ואמר "צריך לעשות את זה עם קצת דמוקרטיה, תן לי לנסות". רוזוולט לקח חתיכת עוף שנותרה על השולחן הסעודה, מרח עליה חרדל והניח אותה לצד החתול. החיה התקרבה אל חתיכת העוף הטבולה בחרדל, רחרחה אותה מעט, אבל אז התרחקה מהמקום מבלי להתעניין באוכל. ללא היסוס קם סטלין ממקומו, לקח את צנצנת החרדל, והתחיל למרוח ממנה על הזנב של החתול. החתול בתגובה החל לילל בקול גדול וללקק את זנבו כדי לנקות אותו; ילל וליקק, ילל וליקק, עד שאכל את כל החרדל שסטלין מרח. המנהיג הסובייטי פנה בחיוך גדול אל השניים האחרים ואמר: "ככה אנחנו עושים את זה במדינה שלנו – בהתנדבות!"

אח בודד ואחות קטנה ושובבה....

אחרי לילה לא מוצלח בפאב, שבמהלכו הוא התחיל עם כמעט כל בחורה שראה וקיבל דחיות מכולן, יוסי בן ה-22 חזר לבית הוריו עייף ומתוסכל. הוא רק אמר להם לילה טוב כשהוא עבר בסלון, ואז עלה לקומה השנייה, נכנס לחדרו וסגר אחריו את הדלת. למחרת בבוקר אימא של יוסי קראה לו ולאחותו הקטנה מיכל לרדת למטה ולאכול ארוחת בוקר משפחתית, אבל רק מיכל הגיעה. יוסי לא ענה, לא יצא מהחדר שלו ולא ירד לאכול עם המשפחה... "אני יודעת למה יוסי לא יוצא מהחדר!" אמרה מיכל הקטנה עם חיוך ענק על הפנים. "כנראה שהוא עדיין ישן אז תפסיקי להגיד דברים כאלה סתם", אמר אבא שלה, והמשפחה אכלה את ארוחת הבוקר שלה ללא יוסי. השעות חלפו והגיעה השעה לאכול ארוחת צהריים, פעם נוספת אימא של יוסי ומיכל קראה לשני הילדים שלה לבוא לשולחן, אבל יוסי נשאר בחדר עם דלת סגורה ולא הגיב לשום קריאה. "אבא, אימא, אתם רוצים שאני אספר לכם למה יוסי לא יוצא מהחדר???" שאלה מיכל בהתרגשות. "מתוקה שלי, זה לא יפה להתערב ככה בעניינים של אח שלך, כנראה שעבר עליו לילה קשה והוא רוצה להיות לבד כרגע", אמרה לה אימא שלה, והמשפחה אכלה את ארוחת הצהרים. יוסי המשיך להסתגר בחדר וכשהגיעה שעת ארוחת הערב ההורים שלו כבר היו מודאגים מאוד. הם ישבו ליד השולחן ודיברו על הדרך הטובה ביותר לעזור לבן שלהם, כי הם ידעו שהוא מחפש חברה כבר הרבה זמן, ושכל פעם שהוא חוזר הביתה לבד ומצוברח זה סימן שהוא עדיין לא מצא מישהי. מיכל הקטנה שמעה אותם מדברים ופנתה אליהם פעם נוספת: "אתם רוצים שאני אגלה לכם למה יוסי לא יוצא מהחדר?" "נו, תגידי לנו למה..." אמרו יחד אימא ואבא שלה. "כי אתמול כשהוא חזר הביתה הוא דפק בדלת שלי וביקש קרם לחות או משהו כזה, ואני חושבת שבטעות נתתי לו בקבוק עם דבק!"

הבעל, האישה והגורילה

אישה ובעלה סיירו בגן חיות. האישה הייתה לבושה בשמלה רומנטית קלילה, ללא שרוולים, מחוזקת בשני סרטים על כתפיה ובעלת מחשוף נדיב. משהגיעו לכלוב של הגורילה, זה התלהב ממראה עיניו, נתלה על מתח בשתי רגליו ובידו האחת ואילו בשנייה החל להכות על חזהו בהתרגשות. הבעל הציע לאשתו להתל מעט בגורילה: "תמצמצי בעינייך ותנענעי את עכוזך". האישה צייתה לו והגורילה התרגש והתלהב יותר ויותר. "עכשיו שחררי סרט אחד מהכתף". כשעשתה זאת לא ידע הקוף את נפשו מרוב להט. הציע הבעל לאשתו להרים מעט את שולי-שמלתה ולחשוף את ירכיה. משעשתה זאת זינק הגורילה על הסורגים והיה נסער מאוד. ואז תפס הבעל בידה של אשתו, פתח את דלת הכלוב, דחף אותה פנימה וסגר אחריה את הדלת תוך שהוא צועק לה: "עכשיו תספרי לו שכואב לך הראש".

איזה יסוד הייתם בוחרים?

מורה למדעים שאלה את התלמידים שלה: "ילדים, איזה יסוד חשוב מכדור הארץ הייתם רוצים שיהיה לכם?" אחד התלמידים הצביע ואמר: "אני הייתי רוצה הרבה זהב ואז לקנות מכונית פרארי!" תלמיד אחר הרים את היד ואמר: "אני הייתי רוצה יהלומים. אני אמכור אותם ואקנה למבורגיני!" המורה פנתה לתלמיד אחר ושאלה: "ואתה שלומי, איזה יסוד חשוב מכדור הארץ הכי היית רוצה שיהיה לך?" "סיליקון" ענה שלומי ללא היסוס. המורה המופתעת שאלה את שלומי: "סיליקון? למה דווקא סיליקון?" "לאמא שלי יש כזה" השיב, "ותמיד יש פרארי ולמבורגיני יפות מתחת לבית שלנו!"

מהנדס מחשבים על אי בודד

מהנדס מחשבים שאפתן החליט, סוף סוף, לקחת לעצמו חופשה. הוא נרשם לשייט בים הקריבי ויצא לדרכו לכיף של חייו, עד... שהספינה טבעה. המהנדס מצא את עצמו נשטף אל חופו של אי. רק הוא לבדו ללא כל אדם נוסף בסביבה, ללא כל אספקה, רק בננות ועצי קוקוס. כעבור כארבעה חודשים, כאשר שכב יום אחד על החוף, הוא ראה לפתע בחורה יפהפייה חותרת בסירה לקראתו מתוך הים. לא מאמין למראה עיניו, הוא שאל אותה, "מהיכן צצת פתאום?" "חתרתי לכאן מן הצד השני של האי, אשר אליו נשטפתי כאשר ספינת הטיולים שלי טבעה", היא השיבה. "מדהים", הוא אמר, "היית בת מזל שסירת חתירה נשטפה יחד עמך מן הספינה הטובעת." "הו, זה?", היא השיבה, "אני בניתי בעצמי את הסירה מחומרים אשר מצאתי על האי. את המשוטים גילפתי מענפי עץ הגומי, ארגתי את קרקעית הספינה מענפי דקל ואת השדרה והצדדים גילפתי מענפי אקליפטוס." "אבל... אבל זה לא יתכן", גמגם איש המחשבים, "לא היו לך כלי עבודה... איך הסתדרת?" "הו, שום בעיה", השיבה בחורה, "בצד הדרומי של האי ישנה שכבה רגילה של סלע סחף חשוף, גיליתי כי אם אני מחממת את הסלע לרמה מסוימת של חום, הוא מתרכך וניתן לעצבו לכל צורה. כך ייצרתי לעצמי כלי עבודה והשתמשתי בהם כדי לייצר את הסירה." מהנדס המחשבים היה המום. "הבה ניגש למקום שלי", היא אמרה. אחרי מספר דקות של חתירה היא עצרה את הסירה ליד רציף קטן. כאשר המהנדס הסתכל על החוף, הוא כמעט נפל מהסירה מרוב תדהמה. הוא ראה מדרכת אבן המובילה אל בונגלו מעודן, צבוע בכחול לבן. כאשר הבחורה קשרה את הסירה באמצעות חבל שזור במיומנות רבה, האיש רק עמד והסתכל לפניו, המום. כאשר נכנסו השניים לתוך הבית, היא אמרה בדרך אגב, "זה לא הרבה, אבל אני קוראה לזה בית. שב בבקשה, אולי אתה רוצה לשתות משהו?" "לא, לא תודה", הוא השיב, "אני לא יכול לסבול עוד מיץ קוקוס." "זה לא מיץ קוקוס", השיבה בחורה בחיוך, "יש לי מזקקה, מה בנוגע לפינה-קולדה?" תוך כדי הניסיון להסתיר את תדהמתו, האיש הסכים. הם ישבו להם על הספה שלה כדי ללגום ולשוחח. אחרי שסיימו לספר את סיפוריהם הודיעה הבחורה, "אני הולכת ללבוש משהו יותר נוח. אולי תרצה להתקלח ולהתגלח בינתיים? יש תער בחדר האמבטיה למעלה, בתוך הארונית." בלי לשאול יותר שאלות, האיש עלה לחדר האמבטיה. שם, בארונית, הוא מצא מכשיר עשוי משתי ידיות עצם שביניהן מחובר תער חד העשוי מצדף מושחז. "האישה הזו מדהימה", הוא הרהר, "מי יודע מה עוד יש לה..." כאשר שב למטה, היא ברכה אותו כשהיא 'לבושה' בעלי גפן, המפוזרים בצורה מתוחכמת על פני מקומות אסטרטגיים בגופה, והדיפה ניחוח עדין של ריח פרח הגרדיניה. היא הציעה לו לשבת לצידה... "אמור נא לי", היא התחילה בטון מציע ומפתה, תוך כדי שהיא מחליקה לעברו, "שנינו נמצאים כאן בודדים באי תקופה כל כך ארוכה, אני בטוחה שיש משהו שאתה ממש ממש רוצה, משהו שחלמת עליו, שהיית רוצה לעשות עכשיו, משהו שהתגעגעת אליו כל כך כל החודשים האלה, אתה יודע..." עיניה הנוצצות הביטו ישר לתוך עיניו כשחיוך מזמין על שפתיה. לא מאמין למשמע אוזניו הוא קרא, "וואו!!!". הוא בלע את רוקו בהתרגשות, "את רוצה לומר לי שאני יכול לבדוק את האי-מיילים שלי מכאן?"

שיטת שמוקלר לשיווק מסמרים

משפחת שמוקלר ייצרו מסמרים במהלך הרבה מאוד שנים. סבא רבה היה מייצר מסמרים, סבא היה מייצר מסמרים, לאחר מכן האבא... לאחר שהם קנו את המפעל בהפרטה, האבא אמר לבנו: "חיים, אני מייצר מסמרים כבר 30 שנה ומעולם לא הייתי בחופשה... אני רוצה שאתה תישאר בתור מנהל ואני אסע לפחות לחודש עם אמא לחופשה..." "אבא, אני הרי לא מומחה במסמרים, אני איש שיווק, איש פרסום." ענה האבא: "בני, יש לנו מחסנים מלאים במסמרים, אני אחזור בעוד חודש והכל יהיה בסדר!" הבן הסכים ונשאר, האבא נסע. לאחר שבועיים אבא מקבל מברק: "אבא תחזור בדחיפות, המסמרים נגמרו." אבא חוזר: "מה זאת אומרת נגמרו!? חיים: "אבא, נתתי פרסום..." אבא: "בוא תראה לי!" הבן מראה את הפרסומת; על הלוח הגדול נראה דמותו של ישו ממוסמר לצלב ויש כיתוב: "מסמרים של שמוקלר - מחזיקים כבר 2000 שנה". אבא אומר לבנו: "חיים! אתה כמובן איש שיווק מצוין, אבל אתה אידיוט! איך אפשר היה להציג את דמותו של ישו על פרסומת? מה לא מספיק החטיפו לנו היהודים מכות, עשו פוגרומים? תוריד את הפרסומת הזו מיד!!!" אבא נתן הוראה, להגביר את ייצור המסמרים, חיים הוריד את הפרסומת, אבא נסע להמשיך את החופשה. לאחר שבועיים האבא מקבל מברק בהול: "אבא, תחזור דחוף, גם המסמרים האלו נגמרו." אבא מגיע: "מה, עוד פעם הפרסומת?" חיים: "כן, רק תרגע, הפעם אין שום ישו, הכל כפי שאתה בקשת." אבא מסתכל על לוח הפרסום, שם מופיע צלב ריק, ללא ישו וכיתוב: "אם היה לכם את המסמרים של שמוקלר..."

הכול בשביל ילד

מעשה באיש נשוי ללא ילדים, שכצעד אחרון ונואש להיות הורה הוא הניח פתק בכותל: "ריבונו של עולם, אני מבקש ממך ילד, אני אפילו מוכן שאם הוא יהיה בן אז שיהיה גנב כשיגדל, ואם בת - שתהיה זונה". קיבל האיש את מבוקשו, ואחרי תשעה חודשים נולד לו בן. השנים עברו, ויום אחד הבן הבוגר בא לאביו ואמר לו "אבא, אני הולך ללמוד עריכת דין". הרים האב את עיניו לשמים ואמר "ריבונו של עולם, חשבתי שקבענו על גנב או זונה, לא שניהם ביחד".

לכורדים אסור לשמוע רדיו

אישה אחת נכנסת לסלון ביתה ורואה את בעלה הכורדי מחפש דבר מה נואשות בכל הבית. הוא מזיז רהיטים, בודק את תעלות האוורור של המזגן ובוחן כל חריץ בקיר. האישה המבולבלת שואלת אותו מה הוא מחפש, והוא אומר לה: "מצלמה נסתרת!" "למה?!" שואלת האישה בתמיהה. "כי האיש שברדיו יודע מה אנחנו עושים!" הוא עונה לה, "כל חמש דקות השדרן אומר: 'אתם מאזינים לרדיו ללא הפסקה!'"

בעיית הדיבור של אברהם

לאברהם בן ה-80 היה מנהג קבוע בכל יום שישי בבוקר, להיפגש עם חבריו הטובים והוותיקים לכוס קפה באחת ממסעדות העיר ולדבר על כל נושא שבעולם החל מפוליטיקה וספורט, ועד להעלאת זיכרונות מהעבר. לאחד ממפגשי הקפה האלו אברהם הגיע בדיוק אחרי שעבר עקירת שיניים מורכבת והתאמת שיניים תותבות, וביום הזה הוא בקושי היה יכול לדבר. בשבוע שלאחר מכן הוא כבר הצליח לדבר במשך כעשר דקות, והוא תרם משפט לשיחה מפעם לפעם. שבועיים לאחר העקירות אברהם דיבר במשך כ-20 דקות ואף סיפר סיפור או שניים לחבריו. שלושה שבועות אחרי הפגישה עם רופאי השיניים אברהם לא הפסיק לדבר במשך כל המפגש, נכנס לדבריהם של חבריו בהתלהבות ללא הרף והיה לו מה להגיד על כל דבר ונושא שרק עלה. חבריו היו מאוד מבולבלים מהתנהגותו של אברהם והם החליטו לשאול אותו על כך במפגש שנערך שבוע לאחר מכן. "תגיד לנו אברהם, מה קרה לך בשבועות האחרונים? קודם אתה בקושי מוציא מילה מהפה ואחר כך אי אפשר להשתיק אותך לרגע!" "יש לזה הסבר מאוד פשוט" הוא ענה, "בשבוע הראשון כאבו לי החניכיים ובקושי יכולתי לדבר, אז כמעט ולא אמרתי כלום. בשבוע השני התחלתי להתרגל לשיניים החדשות שלי והכאב ירד אז יכולתי לדבר יותר." "אבל איך קפצת ממצב כזה ללדבר בלי הפסקה במשך כמעט כל היום???" "כי בשבוע שעבר לקחתי בטעות את השיניים התותבות של אשתי..."