בדיחות בנושא מדרידיסטה כרטיסים

גבר אחד הגיע הביתה ומצא מכתב בזו הלשון: לכבוד בעלי היקר, אני כותבת לך את המכתב הזה כדי לומר לך שאני עוזבת אותך לתמיד. הבוס שלך התקשר אלי להגיד לי שהתפטרת מהעבודה, ואתמול היה היום האחרון שלך שם. אני מתנהגת אליך בצורה יפה ומכבדת אותך בתור אישה כבר במשך 3 שנים, ואתה לא מראה לי שום הערכה. השבועיים האחרונים היו כמו גיהינום. לפני שבוע לא שמת לב כשחזרת הביתה, אבל קצצתי ועיצבתי את הציפורניים ואת השיער שלי, הכנתי לך את האוכל האהוב עליך וקניתי לעצמי חזייה ממש יפה, לכבודך. לבשתי אותה ולא הגבת לזה בשום דרך, אכלת את האוכל שלך ב-2 דקות, צפית במשחק כדורגל ומיד הלכת לישון. אתה לא אומר לי יותר שאתה אוהב אותי וכבר לא נוגע בי. אני בטוחה שאתה בוגד בי, או שאתה לא אוהב אותי. עזבתי אותך. נ.ב. אל תנסה לחפש אותי כי אתה לא תמצא אותי. אני ואחיך אריאל עברנו לגור ביחד במקום רחוק… ונחיה שם לנצח, באושר ועושר. לך תמצא לך חיים אחרים! ממני באושר רב, אשתך לשעבר. הבעל החזיר מכתב לכתובת השולח בזו הלשון: אין ספק, עשית לי את היום, כשגמרתי לקרוא את המכתב שלך קפצתי מרוב שמחה. זה נכון שאנו נשואים כבר 3 שנים, אבל לאחרונה את כבר לא מתנהגת כאישה אוהבת. אני צופה במשחקי הכדורגל כדי שלא אצטרך לדבר איתך, כי את לא מסוגלת שלא לצעוק. שמתי לב שעיצבת את השיער ואת הציפורניים שלך, והדבר הראשון שעלה לי בראש הוא: "את ממש דומה לגבר", ורציתי לומר לך זאת – אבל אימא שלי לימדה אותי לא לדבר אם אין משהו יפה לומר. כשהכנת את האוכל האהוב עלי – כנראה שהתבלבלת ביני לבין אחי – אני הפסקתי לאכול פשטידת בצל כבר לפני 10 שנים. הלכתי לישון מיד אחרי שראיתי את החזייה שלבשת, כי היה עליה עדיין את תג המחיר – בסכום הזהה לסכום שאחי לווה ממני לפני שבוע. אני עדיין אהבתי אותך וחשבתי שנוכל לשבת וליישב את העניין. בכל מקרה, כשגיליתי שזכיתי ב-40 מיליון שקל בלוטו, עזבתי את העבודה וקניתי לנו 2 כרטיסים לחופשה באיטליה. אבל כשחזרתי הביתה כבר לא היית שם. אני מאחל לך חיים מאושרים כפי שתמיד רצית. עורך הדין שלי אמר לי שאני לא חייב לתת לך אפילו לא אגורה אחת אחרי שהראיתי לו את המכתב שלך. אז תשמרי על עצמך! נ.ב. לא זכור לי אם אי פעם אמרתי לך, אבל אחי אריאל נולד בשם אריאלה. אני מקווה שזה לא מפריע לך… ממני, בעושר רב, בעלך לשעבר.

זוג בשנות ה-60 לחייו יצא לחגוג את יום הנישואים ה-35 שלהם במסעדה שקטה ורומנטית בהרים. לפתע, פיה קטנה ויפה הופיעה מולם ואמרה: "מכיוון ששימשתם דוגמה ומופת לנישואים טובים כל השנים, הרשו לי להציע לכל אחד מכם זכות לבקש משאלה" האישה זינקה בהתרגשות ואמרה: "חן חן לך פיה נחמדת. המשאלה שלי היא לטייל בעולם עם בעלי האהוב". הפיה הניפה את מקל הקסמים ובן רגע - 2 כרטיסים לטיול מסביב לעולם במחלקה ראשונה הופיעו על השולחן. "ומה בשבילך?" אמרה הפיה בחיוך נוצץ אל הבעל. הבעל חשב לרגע ואז ענה: "אני מודה שזה בהחלט רגע מאוד רומנטי אבל אני מרגיש שזו הזדמנות חד פעמית להביע משאלה שאכן תתגשם, לכן, אני מצטער יקירתי, אבל הייתי שמח לבקש אישה שצעירה ממני ב-30 שנים". האישה והפיה הביטו בבעל מאוכזבות, אבל משאלה זו משאלה. הפיה הניפה את שרביט הקסמים ובן רגע הפך הבעל לזקן בן 92... מוסר השכל: אל תתעסקו עם פיות!

שלושה אנשי עסקים ושלושה שרברבים הגיעו לתחנת רכבת וקנו כרטיסים לכיוון מרכז הארץ על מנת להשתתף בכנס. כל אחד משלושת אנשי העסקים קנה כרטיס לעצמו, אולם שלושת השרברבים קנו יחדיו רק כרטיס אחד. "איך שלושתכם מתכננים לנסוע ברכבת רק עם כרטיס אחד?" שאל אחד מאנשי העסקים את השרברבים. "חכה ותראה..." ענה אחד השרברבים וחייך. כשעלו לרכבת, אנשי העסקים התיישבו בכיסאות, בעוד ששלושת השרברבים נדחסו לתוך אחד מתאי השירותים וסגרו אחריהם את הדלת. כשהכרטיסן עבר ברכבת וביקש לראות כרטיסים, הוא דפק על דלת השירותים ואמר, "כרטיס בבקשה". הדלת נפתחה ומתוכה יצאה יד אחת שאחזה בכרטיס. הכרטיסן לקח את הכרטיס והמשיך בדרכו. אנשי העסקים התרשמו מהרעיון הגאוני, והחליטו לנסות אותו בדרך חזרה לעירם. כשהסתיים הכנס, חזרו שלושת אנשי העסקים ושלושת השרברבים לתחנת הרכבת. אנשי העסקים קנו כרטיס אחד עבור שלושתם, אולם הם שמו לב שהפעם השרברבים לא קנו אפילו כרטיס אחד. "אין שום סיכוי שתצליחו לנסוע ברכבת עכשיו מבלי שיתפסו אתכם!" אמר אחד מאנשי העסקים. "חכה ותראה..." ענה אחד השרברבים וחייך. הם עלו לרכבת, ובזמן ששלושת אנשי העסקים נדחסו לתא השירותים הקטן, שלושת השרברבים נדחסו לתא שירותים אחר. זמן קצר לאחר מכן יצא אחד השרברבים מתא השירותים, דפק על דלת התא שבו הסתתרו אנשי העסקים ואמר "כרטיס בבקשה..."

משה וגאולה היו זוג גמלאים מבוגר שהחליט שהגיע הזמן לראות עולם, קנה כרטיסים וטס לאנגליה. לאחר שנחתו הם נעמדו בתור לעמדה של ביקורת הגבולות לצורך בדיקה ביטחונית ומשה ביקש מגאולה שתיתן לו לנהל את מרבית השיחה, היות ושמיעתה החלה להתדרדר מאוד בשנים האחרונות. כשהגיע תורו של הזוג להציג את הדרכונים שלהם לאיש הביטחון של שדה התעופה הוא החל לשאול אותם סדרה של שאלות בקשר לאופי הביקור שלהם במדינה... "מה מטרת הביקור שלכם באנגליה?" שאל איש הביטחון. "הגענו לחופשה כדי לטייל ולנוח קצת" ענה משה. "מה הוא שאל אותנו?" פנתה גאולה אל בעלה בבלבול. "לא משנה", השיב משה. "וכמה זמן אתם מתכננים להיות כאן?" המשיך איש הביטחון. "חודש" ענה משה, ושוב אשתו פנתה אליו ושאלה "ומה הוא רצה עכשיו?". "לא משנה", השיב משה בתסכול. "אני רואה שאתם מתל אביב, הייתי שם פעם לפני כמה שנים, עיר מדהימה אבל חלק האנשים שם היו ממש מעצבנים, רועשים ונודניקים" העיר איש הביטחון, "אנחנו סיימנו כאן, אתם רוצים שמישהו יבוא לעזור לכם עם התיקים?". הפעם גאולה הקדימה תרופה למכה ומיד שאלה את משה: "אתה מוכן כבר להגיד לי מה זה כל השאלות שהוא שואל אותנו?". משה העצבני פשוט נאנח והשיב: "הוא אמר שסיימנו עם הבדיקה ואפשר להמשיך". "מה, כל כך מהר?" שאלה גאולה המופתעת. "כן, מתברר שהוא מכיר את המשפחה שלך אז הוא לא עשה לנו בעיות".