בדיחות > חיפוש > לישון

בדיחות בנושא לישון

בדיחות בנושא לישון ועוד

בדיחות קצרות על ילדים

3 צפרדעים הלכו לישון בחדר מקלחת...

3 צפרדעים טיילו ביער כשלפתע התחיל מבול נוראי והן חיפשו מקום להסתתר מהגשם. באמצע היער הן מצאו בית עם חלון פתוח ונכנסו לתוך חדר המקלחת. כל אחת מהצפרדעים החליטה לישון במקום אחר; הראשונה נכנסה לסל הכביסה, השנייה קפצה לתוך האמבטיה והשלישית החליטה ללכת לישון באסלה. למחרת בבוקר שלושת הצפרדעים נפגשות ומספרות על הלילה שלהן. "אני ישנתי מעולה!" אמרה הצפרדע הראשונה. "הסל היה מלא במגבות רכות וחמות!" "אני ישנתי בסדר," אמרה הצפרדע השנייה. "האמבטיה הייתה קצת קרה וקשה, אבל בסוף נרדמתי." "אני ישנתי מדהים, אבל היה לי בוקר נוראי," אמרה הצפרדע השלישית. "אחרי שהשמש זרחה פתאום נהייה חושך מוחלט, התחיל גשם חזק, שמעתי רעם נוראי והכי גרוע זה שבסוף גם נפלה עלי אבן ענקית מהשמיים!"

שני חברים ואלמנה אחת

ג`ק החליט לעשות סקי עם חברו, בוב. הם העמיסו את הג`יפ ונסעו צפונה, ולאחר מספר שעות נסיעה נתקלו בסערה איומה, נכנסו לחווה סמוכה וביקשו מהאישה החתיכה שפתחה להם את הדלת רשות להישאר ללון בלילה. "אני יודעת שמזג האוויר איום שם בחוץ וכל הבית הענק הזה הוא שלי, אבל התאלמנתי לא מזמן," היא הסבירה, "אני דואגת מה יגידו השכנים אם אתן לכם להישאר בביתי". "אל תדאגי" אמר ג`ק, "נשמח לישון במחסן. ואם מזג האוויר ישתפר, נצא מפה עם אור ראשון". האישה הסכימה, שני הגברים הלכו למחסן ונשכבו לישון. בבוקר מזג האוויר השתפר והם נסעו משם ונהנו מסוף שבוע נפלא של סקי. כעבור כתשעה חודשים, ג`ק קיבל מכתב לא-צפוי מעורך-דין. לקח לו קצת זמן, אך בסופו של דבר הבין שהמכתב הגיע מעורך הדין של אותה אלמנה יפה שפגש בסוף השבוע של הסקי. הוא הלך לבקר את חברו, בוב, ושאל: "בוב, האם אתה זוכר את האלמנה החתיכה מהחווה בה נשארנו בחופשת הסקי שלנו בצפון?" "כן," ענה בוב. "האם קמת באמצע הלילה, הלכת וביקרת אותה?" "כן," הודה בוב במבוכה. "אני חייב להודות שכך עשיתי." "והאם השתמשת בשם שלי במקום לומר לה את שמך?" פניו של בוב הפכו אדומות והוא אמר, "כן, חבר. אני מצטער. למה אתה שואל?" "היא נפטרה והשאירה לי הכול!"

תא קולי של סבתא פולנייה

שלום, כאן סבתא. אני לא בבית כרגע. אם ברצונכם להשאיר הודעה, אנא עשו זאת כעת. אם הנך אחד מילדי – אנא הקש 1. אם אתה זקוק לבייביסיטר – הקש 2. אם המכונית שלך במוסך וברצונך להשתמש בשלי – הקש 3. אם היום יום שישי, לא קנית חלה ואני צריכה לרוץ לקנות עבורך – הקש 4. אם עלי לקחת את הנכדים לגן, לבית הספר, למשחק כדורגל, לבלט, לחוג שחייה או לקייטנה – הקש 5. אם עלי להחזיר את הנכדים מהגן, מבית הספר, ממשחק כדורגל, מבלט, מהשחייה או מהקייטנה – הקש 6. אם אתה בישיבה ולא תגיע הביתה בזמן ורצונך להיעזר בי כדי לקחת את הנכדים לרופא שיניים, שיעורי עזר, קלינאי תקשורת או פסיכולוג ילדים – הקש 7. אם ברצונך שהנכדים יבואו לישון אצלי למרות שהערב אני משחקת רמי עם החברות – הקש 8. אם את אחת מחברותיי – מה את חושבת? למי יש זמן לדבר אתך?! אני סבתא!

בדיחות קצרות על זוגיות

לכלב שלי קוראים "סקס"

מרבית האנשים יעדיפו לקרוא לכלב שלהם בשמות כמו 'רוקי' או 'רקסי', אבל אני קראתי לכלב שלי 'סקס', וזה עשה לי לא מעט צרות בחיים. זה הסיפור שלי: יום אחד הלכתי לעשות רישיון לכלב שלי, ניגשתי לאיש מאחורי החלון הקטן ואמרתי: "אני רוצה לעשות רישיון לסקס." "גם אני", הוא ענה. "לא, אני מדבר על חיה פרוותית שאני מגדל." "זה לא משנה איך היא נראית, אתה נראה מספיק מאושר איתה." "לא! לא! אתה לא מבין! סקס היה אצלי מאז שהייתי מאוד צעיר." "בטח היית בחור פרוע." אני לא הבנתי אותו והוא לא אותי, אבל בכל זאת הצלחתי להשיג רישיון לכלב. תוך זמן קצר אחרי כן התחתנתי עם בחורה יפיפייה, ובירח הדבש שלנו נסענו למלון שקט, והבאתי איתי את הכלב כיוון שאף אחד לא רצה לשמור עליו בזמן שנעדרנו. מאר שידעתי שהכלב יהיה בחדר ויגרום לאי נוחות לי ולאישתי, אמרתי למנהל, "אפשר לקבל חדר נוסף לסקס?" המנהל ענה: "אני נותן לך את המילה שלי אדוני. כל החדרים שלנו מתאימים לסקס." "לא! לא! אתה לא מבין! סקס לא נותן לי ולאישתי לישון כל הלילה." "גם לי! זה אמור להיות כך!" אני לא הבנתי אותו והוא לא אותי, אבל בכל זאת השגתי חדר נוסף לכלב. לאחר שנה שמתי לב שנערכת תערוכת כלבים בעיר. כמובן שהייתי מאוד גאה בסקס ולכן רצתי עם סקס להירשם לתחרות. "סליחה, אני יכול לקבל ביתן תצוגה לסקס?" "אני מצטער אדוני, אך אני לא יכול להרשות זאת." "בבקשה, אני רוצה להראות את הסקס שלי בטלוויזיה ולכל הקהל שכאן." "אני נורא מצטער, אבל אני לא חושב שנוכל למלא את בקשתך." "לא! לא! אתה לא מבין! סקס מאוד נחמד." "ובכן, אני מודע לכך אבל עדיין לא נוכל להרשות זאת, במיוחד לא בטלוויזיה." אני לא הבנתי אותו והוא לא אותי, מאוכזב וממורמר לקחתי את הכלב הביתה בזמן שתערוכת הכלבים נמשכה. לאחר מספר שנים התעייפתי מלגור עם אישתי, ויום אחד החלטנו להתגרש. כשהיינו בבית המשפט ורבנו על המשמורת על הכלב. אמרתי לשופט: "כבוד השופט, אני רוצה לקבל את הסקס שלי." "עכשיו? ממש עכשיו? אבל זה בית משפט." "לא! לא! אתה לא מבין! היה לי סקס עוד לפני החתונה." "גם לי." "אתה לא מבין, בבקשה, אני רוצה סקס עד כמה שאוכל." "אני מצטער, אני לא יכול לעשות כלום בנידון…" אני לא הבנתי אותו והוא לא אותי, אך לבסוף הייתי די שמח מכך שקיבלתי משמורת על הכלב. עברתי לחיות לבד בדירה קטנה, שם הייתי צריך לטייל עם הכלב לעתים קרובות, כיוון שסקס לא אהב מקומות קטנים. יום אחד בזמן שהזמנתי המבורגר, סקס חטף לי אותו וברח עם הרצועה. שכחתי לשלם ורצתי אחריו, כל היום אל תוך הלילה רק חיפשתי אותו ברחובות העיר ובסמטאות חשוכות. בסמטה אחת ניגש אליי שוטר ושאל: "סליחה אדוני, אבל מה אתה עושה בסמטה הזאת בארבע בבוקר?" "שלום אדוני השוטר. אני לא עשיתי שום דבר מיוחד, רק חיפשתי סקס." אני לא הבנתי אותו, והוא לא אותי, והמשפט שלי מתקיים ביום רביעי הבא.

חיילי האו"ם שלא הצליחו להירדם

ארבעה חיילי או"ם; מקסיקני, בריטי, אמריקאי וצרפתי הוצבו לשמור על בסיס מבודד הכולל שני חדרי שינה ומאגר נשק. כשהגיע הלילה הראשון הוחלט כי הבריטי יישן יחד עם המקסיקני בחדר אחד, והצרפתי והאמריקאי ישנו יחד בחדר השני. למחרת בבוקר הבריטי ניגש לאמריקאי והצרפתי כשעיניו אדומות ונפוחות, שיערו סתור והוא בקושי מצליח לעמוד על רגליו, ואמר: "חברים, אני לא מסוגל להחזיק מעמד עם הדבר הזה! המקסיקני נחר כמו 8 מסורים חשמליים! כל הלילה לא הצלחתי לעצום את העיניים ורק ישבתי במיטה ובהיתי בו. אחד מכם מוכרח להתחלף איתי בחדרים!" "אני בטוח שאתה סתם מגזים", השיב האמריקאי, "אני אתחלף איתך ואתה תראה שמחר בבוקר אני אהיה ערני וכשיר כמו תמיד". למחרת בבוקר החייל האמריקאי ניגש לבריטי ולצרפתי עם עיניים אדומות ונפוחות ושיער סתור, כשהוא בקושי מצליח לעמוד על רגליו. "ובכן, הצלחת להירדם?" שאלו. "מה זה הדבר הזה?" אמר האמריקאי, "המקסיקני הזה נוחר כמו 10 חמורים! כל הלילה לא עצמתי עין ורק ישבתי במיטה והסתכלתי עליו. אני לא מסוגל לישון איתו שוב, אחד מכם חייב להתחלף איתי בחדרים!". "אתם סתם מתבכיינים", אמר הצרפתי, "אני אתחלף איתך ואשן שם בעצמי. אתם תראו שארדם תוך רגע ושזה לא כל כך נורא כמו שאתם מתארים". למחרת בבוקר הצרפתי, האמריקאי והבריטי נפגשו, ושני האחרונים לא האמינו למראה עיניהם; הצרפתי נראה ערני מתמיד, עם עיניים בוהקות ושיער מסודר. "איך הצלחת לישון עם הנחירות שלו?" שאלו האמריקאי והבריטי במבט המום. "בלי שום בעיה", השיב הצרפתי, "לפני שהלכתי לישון טפחתי למקסיקני על הישבן, נישקתי אותו בלחי ואיחלתי לו לילה טוב. כל הלילה הוא פשוט ישב על המיטה שלו והסתכל עלי".

זוג האחים המארחים

שני אחים כורדים יושבים במרפסת ביתם בכפר רחוק ונידח, כשלפתע מתקרבת אליהם בחורה יפה, מספרת להם שהיא נתקעה בדרך עם הרכב שלה לא רחוק משם, ושואלת האם הם יכולים לקחת אותה לעיר הקרובה על מנת שתוכל להזמין גרר. השניים מסבירים לה שכבר מאוד מאוחר והכל סגור בשעה הזו, ומציעים לה להישאר ללון בביתם עד הבוקר, כשלמחרת הם ייקחו אותה לעיר. "טוב", אמרה הבחורה לעצמה, "גם ככה אין לי ברירה ואני יודעת לשמור על עצמי", והסכימה להישאר. יושבים השלושה לאכול ולשתות במרפסת ולאחר שהם מסיימים הם מחליטים ללכת לישון. כאשר הם נכנסים לבית מבחינה האשה כי בחדר השינה ישנה רק מיטה אחת, אז היא שואלת: "אין לכם מיטה נוספת?" "לא, אבל את יכולה לישון על זאתי ואנחנו נישן על הרצפה לידך, אל תדאגי", עונים האחים. כולם הולכים לישון, אך הבחורה מתקשה להירדם כיוון שהיא לא מרגישה בנוח שהאחים ישנים על הרצפה הקרה. על כן היא מחליטה להציעה להם לישון איתה יחד במיטה, והאחים מסכימים ומודים לה על ההתחשבות. לאחר כמה דקות יחדיו במיטה מתחיל להיות להם חם, ושלושתם מרגישים במתח המיני השורר מתחת למצעים. לפתע הבחורה אומרת: "בואו כולנו נוריד את הבגדים ונכנס בחזרה אל למיטה, אני רוצה להודות לכם". האחים נענים להצעה בשמחה, אך רגע לפני שהם חוזרים למיטה שואלת לפתע הבחורה: "יש לכם אמצעי מניעה?" "מה זה אמצעי מניעה? למה הם משמשים?" שואלים האחים בפליאה. "קונדומים, אתם יודעים, כדי שאני לא אכנס להיריון", עונה הבחורה. מביטים בה האחים בהשתוממות ואומרים: "אין לנו מושג על מה את מדברת, בחיים לא שמענו על דבר כזה". נאנחת הבחורה ואומרת: "טוב, לא חשוב, יש לי שניים בתיק לכל מקרה, תפתחו ותלבישו אותם על האיבר שלכם". האחים נענו לבקשת הבחורה, לבשו את הקונדומים ולאחר שסיימו לעשות את מה שעשו, נרדמו וישנו עד הבוקר. כשהפציע השחר קמו כולם, והאחים לקחו את הבחורה לעיר הקרובה, נפרדו ממנה לשלום ומאז לא ראו אותה עוד. כעבור חודש ישבו האחים שוב על המרפסת, כשלפתע שאל אחד מהם: "תגיד אתה זוכר את הבחורה שנתקעה עם הרכב שלה לפני כמה שבועות?" "בטח, איך אפשר לשכוח", ענה לו אחיו. "כן, אהה... אבל תגיד, אכפת לך אם היא תיכנס להיריון?" שאל הראשון. "האמת, ממש לא" השיב השני. "אז יאללה בוא נוריד כבר את הדבר המטופש הזה".

בעל מסעדה נדיב שזכה להפתעה מיוחדת

לאחר שטרח במשך חודשים ארוכים, בני הקים סופסוף את המסעדה שחלם עליה כל חייו עם מנות מיוחדות שלא הוגשו בשום מקום אחר. לאחר זמן קצר מאוד המסעדה התחילה להתמלא בכל ערב והפכה לשם דבר בכל רחבי הארץ. יום אחד נכנס רב מכובד למסעדה, התיישב והזמין את אחת ממנות הדגל האהובות בתפריט. בני שירת את הרב באופן אישי, ולאחר שסיים שזה סיים את הסעודה, בני ניגש כדי ללחוץ את ידו. כשהרב שלח את ידו לכיסו, בני אמר: "זה על חשבון הבית. אני רואה את זה כשירות לעם לשרת אותך. אני מתעקש". הרב ענה: "תודה לך איש יקר, מאחל לך שתצליח בכל צעד שלך". בני המחויך פנה למטבח וסיים את עבודתו. למחרת כשהגיע למסעדה, בני ראה קופסה עם 10 ספרי תורה מהודרים ומכתב תודה אישי מהרב. המחווה ריגשה את בני והוא החליט שעליו להמשיך להפגין נדיבות לכל אורח מכובד שייכנס למסעדה שלו. בערב של אותו היום נכנס למסעדה מפכ"ל המשטרה ובני לא האמין למזלו. כמו המקרה של הרב, בני שירת את המפכ"ל באופן אישי וסירב לקחת ממנו תשלום בתום הסעודה. "אני רואה את זה כשירות לציבור" אמר למפכ"ל. למחרת בני הגיע למסעדה וראה בכניסה 10 קופסאות של שוקולד איכותי ומכתב תודה מהמפכ"ל. עם חיוך על פניו ובליבו, בני החל לעבוד כרגיל. ביום השלישי ברצף, הגיע פוליטיקאי מכובד שרצה לסעוד במסעדה ובני, שכבר התרגל להיות גם מלצר, שירת אותו באופן אישי. בתום הארוחה בני ניגש לפוליטיקאי וכשזה עמד להוציא את הארנק מכיסו, בני עצר אותו ואמר: "זה על חשבון הבית. אני רואה את זה כשירות למדינה לשרת אותך. אני מתעקש". הפוליטיקאי חייך וענה: "אני לא אשכח את זה. תודה לך". בני הלך לישון באותו הלילה כשראשו מלא במחשבות על דברי הפרידה של הפוליטיקאי, וחלם על מתנות יקרות ערך שיחכו לו במסעדה. למחרת בני הגיעה למסעדה בשעות הערב ואכן ציפתה לו הפתעה מיוחדת: כל השולחנות היו מלאים בפוליטיקאים רעבים שבאו לאכול במסעדה הנדיבה...

מכתב לבעלי היקר

גבר אחד הגיע הביתה ומצא מכתב בזו הלשון: לכבוד בעלי היקר, אני כותבת לך את המכתב הזה כדי לומר לך שאני עוזבת אותך לתמיד. הבוס שלך התקשר אלי להגיד לי שהתפטרת מהעבודה, ואתמול היה היום האחרון שלך שם. אני מתנהגת אליך בצורה יפה ומכבדת אותך בתור אישה כבר במשך 3 שנים, ואתה לא מראה לי שום הערכה. השבועיים האחרונים היו כמו גיהינום. לפני שבוע לא שמת לב כשחזרת הביתה, אבל קצצתי ועיצבתי את הציפורניים ואת השיער שלי, הכנתי לך את האוכל האהוב עליך וקניתי לעצמי חזייה ממש יפה, לכבודך. לבשתי אותה ולא הגבת לזה בשום דרך, אכלת את האוכל שלך ב-2 דקות, צפית במשחק כדורגל ומיד הלכת לישון. אתה לא אומר לי יותר שאתה אוהב אותי וכבר לא נוגע בי. אני בטוחה שאתה בוגד בי, או שאתה לא אוהב אותי. עזבתי אותך. נ.ב. אל תנסה לחפש אותי כי אתה לא תמצא אותי. אני ואחיך אריאל עברנו לגור ביחד במקום רחוק… ונחיה שם לנצח, באושר ועושר. לך תמצא לך חיים אחרים! ממני באושר רב, אשתך לשעבר. הבעל החזיר מכתב לכתובת השולח בזו הלשון: אין ספק, עשית לי את היום, כשגמרתי לקרוא את המכתב שלך קפצתי מרוב שמחה. זה נכון שאנו נשואים כבר 3 שנים, אבל לאחרונה את כבר לא מתנהגת כאישה אוהבת. אני צופה במשחקי הכדורגל כדי שלא אצטרך לדבר איתך, כי את לא מסוגלת שלא לצעוק. שמתי לב שעיצבת את השיער ואת הציפורניים שלך, והדבר הראשון שעלה לי בראש הוא: "את ממש דומה לגבר", ורציתי לומר לך זאת – אבל אימא שלי לימדה אותי לא לדבר אם אין משהו יפה לומר. כשהכנת את האוכל האהוב עלי – כנראה שהתבלבלת ביני לבין אחי – אני הפסקתי לאכול פשטידת בצל כבר לפני 10 שנים. הלכתי לישון מיד אחרי שראיתי את החזייה שלבשת, כי היה עליה עדיין את תג המחיר – בסכום הזהה לסכום שאחי לווה ממני לפני שבוע. אני עדיין אהבתי אותך וחשבתי שנוכל לשבת וליישב את העניין. בכל מקרה, כשגיליתי שזכיתי ב-40 מיליון שקל בלוטו, עזבתי את העבודה וקניתי לנו 2 כרטיסים לחופשה באיטליה. אבל כשחזרתי הביתה כבר לא היית שם. אני מאחל לך חיים מאושרים כפי שתמיד רצית. עורך הדין שלי אמר לי שאני לא חייב לתת לך אפילו לא אגורה אחת אחרי שהראיתי לו את המכתב שלך. אז תשמרי על עצמך! נ.ב. לא זכור לי אם אי פעם אמרתי לך, אבל אחי אריאל נולד בשם אריאלה. אני מקווה שזה לא מפריע לך… ממני, בעושר רב, בעלך לשעבר.

וידוי נדיר בשם כל הנשים

אני שואלת אם השמנתי... מצד שני יש רק תשובה אחת שמותר לו לענות אני אוהבת להשמיץ את המשפחה שלי... מצד שני אוי לו אם הוא מסכים. גם את המשפחה שלו אני אוהבת להשמיץ... ואם הוא לא מסכים איתי, הוא עיוור! כשהוא לא מנקה, זה מעצלנות. כשאני לא מנקה, זה מתשישות. אם לא נאה לו, אפשר להתגרש... מצד שני רק לי מותר לחשוב על זה. אני לא צריכה להגיד, הוא צריך לדעת! מצד שני, אם הוא לא אומר לי, איך אני אדע? צריך לטפח את הזוגיות. מצד שני צריך לישון. הוא לא יודע לבקש סליחה. אני יודעת לבקש סליחה, אבל אף פעם אין לי על מה. מה יש אם יוותר כשזה חשוב לי. מצד שני הכל חשוב לי. כשהוא לא מגיב אני צועקת שיגיד משהו. כשהוא מגיב אני צועקת שישתוק. זה מרגיז כשהוא לוקח לי מהצלחת. מצד שני אני רק רוצה לטעום. כשאני מחליטה על הילדים, חשוב שהוא יתן לי גיבוי. כשהוא מחליט על הילדים, טוב שהם ישמעו מגוון דיעות... אסור לו לצעוק על הילדים ככה! אסור לילדים לגרום לי לצעוק עליהם ככה! מה יש אם הוא יכין לי קפה? מצד שני אני לא המשרתת שלו. כשהוא קונה, הוא מבזבז.. כשאני קונה, אני חיה רק פעם אחת.

בקשה אחרונה לפני המוות

בחור אחד חוזר מביקור אצל הרופא ומספר לאשתו שנותרו לו עוד 24 שעות לחיות‏‏. בעקבות האבחנה הזו, הוא מבקש מאשתו לעשות סקס בשל מותו הקרוב‎‏‏. כמובן שהיא מסכימה, והם שוכבים‏‏. לאחר 6 שעות, הבעל הולך אל אשתו ואומר: "יקירתי, את יודעת שנותרו לי עוד 18 שעות. אפשר אולי עוד פעם‎‏?" האישה מסכימה, כמובן, והם עושים זאת שוב‎‏. יותר מאוחר, כשהם הולכים לישון, הבעל מציץ בשעון ומגלה שנותרו לו רק 8 שעות לחיות‎. הוא נוגע בכתף של אשתו ומבקש: "יקירתי, בבקשה, עוד פעם אחת לפני שאני מת‎‏?" היא עונה: "כמובן, אהובי", והם עושים סקס בפעם השלישית‎. לאחר שסיימו, האישה מסתובבת ונרדמת‎‏. הבעל, לעומת זאת, מודאג מהמוות הקרב והוא מתהפך מצד לצד עד שנותרות לו 4 שעות לחיות‎. הוא מלטף את אשתו ואומר בשקט "יקירתי, יש לי עוד 4 שעות. את חושבת שאולי אפשר‎ ‏‏..." האישה מתרוממת ואומרת: "תקשיב, חמוד שלי, אני צריכה לקום בבוקר. אתה לא‏!"

גבר ואישה שובבים שוכבים במיטה...

בערב חורפי גשום וקר ישבו איציק ורבקה לאכול ארוחת ערב ולאחר מכן מצאו את עצמם שכובים על ספת הסלון כשאור הטלוויזיה מאיר על שניהם. איציק הציע לרבקה ללכת לישון מפני שהשעה כבר הייתה מאוחרת, והיו לו כמה רעיונות בראש... אחרי שהשניים נכנסו למיטה איציק ניגש בעדינות אל רבקה, ליטף את שערה, נשק לה ברכות, חיבק אותה והניח את ידו עליה. רבקה הסתובבה לאיציק ואמרה, "אני מצטערת מאמי, יש לי בדיקה אצל גניקולוג מחר בבוקר ואני לא רוצה לעשות הלילה שום דבר שקשור לאזור הזה". מאוכזב, איציק הסתובב לצד שלו של המיטה ובהה בתקרה. לאחר מספר דקות רעיון חדש קפץ לראשו, והוא החל ללטף את רבקה בשנית ולחש בשקט באוזנה: "מאמי, נכון שיש לך מחר פגישה אצל הגניקולוג ובגלל זה את מודאגת לגבי מה שנעשה הלילה?". רבקה השיבה בחיוב ואיציק המשיך: "אבל אין לך מחר שום תור אצל רופא השיניים נכון?".

שעשועי לשון

הלילה השחור

אישה אחת חזרה הביתה מ"ערב בנות" מהנה עם חברותיה. כשהיא נכנסה בפתח הדלת, היא ראתה שהשעה הייתה מאוד מאוחרת, אז היא פסעה על קצות האצבעות ובזהירות אל תוך חדר השינה החשוך, ולפתע ראתה כי מתחת לשמיכה מבצבצות ארבע כפות רגליים. "הבוגדני העלוב הזה!" חשבה לעצמה, "אני יוצאת לערב אחד וכבר הוא מביא לפה מישהי?!" רותחת מעצבים יצאה האישה מהחדר וניגשה אל המחסן, אספה משם את מחבט הטניס של בעלה, נכנסה לחדר והחלה להכות נמרצות את השניים שהיו מתחת לשמיכה, עד שכבר לא הייתה תזוזה. מסופקת ומחויכת יצאה האישה מהחדר וניגשה למטבח למזוג לעצמה לשתות. כשנכנסה ראתה להפתעתה את בעלה יושב שם, שותה קפה וקורא עיתון. הבעל הרים את הראש, חייך לאשתו ואמר: "היי אהובתי, את בבית כבר? ההורים שלך קפצו הערב לביקור והם היו עייפים, אז הם נשארו לישון. כבר אמרת שלום?"

ציטוטים מצחיקים

שאלה של בלונדינית

בחור עולה למטוס ומתיישב ליד בלונדינית. כדי להעביר את הזמן הוא מציע לה לשחק משחק. הוא ישאל אותה שאלה ואם היא לא יודעת את התשובה היא צריכה לשלם לו 10$, ולהיפך. היא לא מסכימה ומנסה להירדם אבל הבחור לא מוותר ומציע לה הצעה חדשה: הוא ייתן לה 100$ על כל שאלה שהוא לא ידע את התשובה עליה והיא צריכה לתת לו רק 10 במקרה ההפוך. היא מסכימה לבסוף והבחור שואל אותה: "מי הוא ראש הממשלה של רוסיה?" הבלונדינית מיד מגישה לו שטר של 10$. עכשיו היא שואלת אותו "מה זה שחור ולבן ורץ הפוך במעלה הגבעה?" הבחור חושב קצת ואז מוציא את המחשב הנייד שלו, כותב אימיילים, בודק בפורומים ומתייעץ עם החברים שלו בצ'אט. אחרי שעה הוא מתייאש, נותן לבלונדינית שטר של 100$ ושואל אותה "נו, אז מה זה?" הבלונדינית נותנת לו שטר של 10$ והולכת לישון.

התוכי שידע לדבר יידיש

מאיר, אלמן יהודי בודד מפלורידה, הלך לו בשדרה לכיוון ביתו יום אחד וכשעבר ליד חנות לחיות מחמד, שמע קול צווחני ביידיש: "ווס מאכסט דו?" [מה שלומך?]. מאיר שפשף את עיניו ואת אזניו, ולא האמין. יידיש מושלמת. בעל החנות דחק בו: "בוא היכנס, חבר ובדוק את התוכי הזה..." מאיר נכנס. התוכי האפריקאי זקף את ראשו ואמר: "ווס? קענסט שפרעכען אידיש? [מה? אתה יכול לדבר יידיש?]. בתוך דקות הניח מאיר חופן דולרים על הדלפק ולקח את התוכי לביתו. במשך כל הלילה דיבר עם התוכי ביידיש. הוא סיפר לתוכי על הרפתקאותיו בבואו לאמריקה. על כמה יפה הייתה אשתו המנוחה, שרה, כאשר הייתה כלה צעירה, על משפחתו, שנות עבודתו בעסקי ההלבשה ועל חיי הגמלאות בפלורידה. התוכי היה כולו אוזן. אחר כך התוכי סיפר לו על החיים בחנות החיות, כמה בודד היה בסופי שבוע, ולבסוף הלכו שניהם לישון. למחרת בבוקר מאיר הניח תפילין והתפלל. התוכי דרש לדעת מה הוא עושה ומאיר הסביר. התוכי ביקש גם הוא להתפלל לבורא עולם, אז מאיר דאג לו לסט תפילין זעיר, בהזמנה מיוחדת. התוכי למד את כל התפילות, הזמירות והמזמורים, הוא אפילו החל ללהג מעט בעברית. מאיר בילה ימים ולילות מול התורה עם ידידו התוכי, ולימד אותו כמעט את כל ארון הספרים היהודי. בוקר אחד, בראש השנה, קם מאיר ולבש את בגדי החג שלו. כשיצא מן הבית ביקש התוכי לבוא עמו. מאיר ניסה להסביר שבית הכנסת הוא לא מקום לתוכי, גם אם הוא יהודי כשר, אך התוכי התווכח, וכמו כל יהודי, הוא ידע להתווכח, עד שמאיר ויתר ונשא אותו לבית הכנסת על כתפו. המון רב התגודד מול השניים, ומאיר נשאל שאלות רבות על-ידי כולם, כולל הרב והחזן. בהתחלה הם סרבו להרשות כניסה של ציפור טרפה לבניין במשך הימים הנוראים, אבל מאיר שכנע אותם להרשות בפעם הזאת בלבד, בהישבעו שהתוכי יהודי ואפילו מדבר יידיש ויודע להתפלל. כשהקהל שמע זאת הוא לא האמין. רבים היו מוכנים להתערב שאין סיכוי שהתוכי מדבר ביידיש או מתפלל. מאיר התערב עם כל אחד שהיה מוכן לשים את כספו על כך, והסכומים הצטברו לאלפי דולרים. בשעת התפילה כל העיניים נישאו אל התוכי. אך התוכי ישב על כתפו של מאיר, לא התפלל ולא צייץ. מאיר התחיל לדאוג ואמר לו: "נו כבר!" אך כלום, התוכי לא הוציא הגה. "נו כבר, אתה יכול! תתפלל... כולם מסתכלים עליך!" אך עדיין כלום. תפילת ראש השנה הסתיימה, ומאיר צעד הביתה בכעס עם התוכי, כשהוא חייב לחבריו בבית הכנסת ולרבי יותר מארבעת אלפים דולר. מספר רחובות מבית הכנסת התחיל התוכי לשיר שיר ישן ביידיש, שמח ומאושר. מאיר עצר. "למה?! השגתי לך תפילין שנעשו במיוחד עבורך, לימדתי אותך את תפילות הבוקר, לימדתי אותך לקרוא בעברית, לימדתי אותך תורה, הלכה, גמרא, אתה התחננת בפניי להביא אותך לבית הכנסת לראש השנה! למה?! למה עשית לי את זה?" "מאיר, אל תהיה שמוק", השיב התוכי, "אתה יודע איזה יחס הימורים נקבל ביום כיפור?"

כמה שהיא אוהבת את הנכד שלה

אדון עלה למטוס מאנגליה לארה"ב והתיישב במקומו. על ידו התיישבה גברת מבוגרת. רגע לפני שהתחיל המטוס להמריא, פתחה את פיה הגברת והתחילה לדבר עם האדון. "שלום לך, קוראים לי גרטרוד. כל כך נחמד לפגוש אותך! אני טסה לניו יורק ליום ההולדת השלישי של הנכד שלי. אני כל כך מתרגשת!" 'נחמד' חשב לעצמו האדון, והתכונן לשים את כיסוי העיניים וללכת לישון. "אני זוכרת שהוא היה רק בוטן קטן ועכשיו הוא כבר בן 3, אני לא מאמינה!" המשיכה הגברת. "הוא הדבר הכי חמוד שראית, חכה אני אראה לך תמונה". האדון ניסה לפתוח את פיו ולהגיד לגברת שהוא רק רוצה לישון, אך היא המשיכה לדבר. "אתה רואה את הגומות המתוקות שלו? הוא כל כך חמוד! אני יכולה לבהות בתמונה הזו כל היום. או! אתה צריך לשמוע אותו בטלפון, הוא הכי חמוד בעולם! הוא אומר בקול המתוק שלו 'היי סבתא' ומיד יורדות לי דמעות מהעיניים". האדון ניסה להפסיק את הגברת לפני שתמשיך, אך היא לא נתנה לו להשחיל מילה. אחרי משך זמן שנראה לאדון כמו נצח, בו דיברה הגברת ללא הפסקה, היא הבינה שכנראה דיברה יותר מדי. "אוי אני מצטערת," היא אמרה, "תראה אותי מדברת בלי הפסקה על הנכד המתוק שלי ולא נותנת לך להשחיל מילה." 'סוף סוף!' חשב האדון, אך לפני שהספיק לפתוח את פיו הגברת המשיכה ואמרה: "אז תגיד לי, מה אתה חושב על הנכד שלי?"

למה הדיילת הבלונדינית תקועה בחדר?

דיילת בלונדינית שובצה בפעם הראשונה לטיסה אל ארה"ב, והקפטן של המטוס עזר לה להבין בדיוק מה עושים כשמבלים לילה בחו"ל עם הצוות. "אנחנו מקבלים הסעה למלון, דואגים לנו לאוכל, לחדר ולכל מה שצריך. את בסך הכול צריכה להישאר בחדר ולישון במשך הלילה, למחרת ב-7 בבוקר להתייצב בלובי עם שאר הצוות ואנחנו יוצאים חזרה לשדה התעופה". הדיילת הבלונדינית אמרה שהכול ברור והם יצאו לטיסה. המסע עבר בלי תקלות מיוחדות, הצוות הגיע למלון, אכל, קיבל חדרים וכולם נפרדו לישון. למחרת ב-7 בבוקר ירד הקפטן ללובי של המלון וראה שכל הצוות שלו שם חוץ מהדיילת הבלונדינית החדשה. הוא ניגש לקבלה והתקשר לחדר שלה. "מזל שהתקשרת, אני בפאניקה מוחלטת!" אמרה הדיילת, "אני לא מצליחה לצאת מהחדר!" "מה קרה?" שאל הקפטן, "למה את לא מצליחה לצאת?" "כל הדלתות במלון הזה דפוקות!" התלוננה הדיילת. "למה את מתכוונת?" אמר הקפטן המבולבל. "דלת אחת מובילה לשירותים, דלת שנייה מובילה לארון, מהדלת השלישית נפל עלי מגהץ ועל הידית של הדלת הרביעית תלוי שלט 'כאן ישנים - לא להיכנס!'"

משפטים שרק אמא אומרת

לקט 'הפנינים' הבא לקוח מתוך ספרה של אדיבה גפן "העולם על פי אימא". בטוח שתזהו כמה מהמשפטים שגם אימא שלכם אומרת! האהבה עיוורת, אבל אחרי החתונה.... רואים מצוין! ילדה יפה כמוך? איך זה שאין חתן? כדאי שתיזהרי! אם הוא פנוי בטח יש סיבה טובה. אני לא רוצה לראות אותך מאושרת - אני רוצה לראות אותך נשואה. יש שלושה דברים שאחרי שלומדים אותם פעם אחת, לא שוכחים אף פעם: לרכוב על אופניים, לשחות, ואת השלישי אני אגיד לך כשתהיי גדולה. כמה שילמת על הסמרטוט הזה? היא כל כך מגונדרת, שכשהיא הולכת נדמה כאילו רק עכשיו באה. אם את רוצה להיראות צעירה, את חייבת אורח חיים בריא: לאכול במתינות בערב, לישון כל יום בצהריים, להתעמל כל בוקר, ולשקר בנוגע לגילך. אני הורשתי לך יופי וחוכמה. מה שתעשי עם זה? זאת הבעיה שלך! בחורה עם שכל צריכה לעשות איתו משהו יותר חשוב מלחשוב. שלושה דברים שלא מתעייפים מהם: מים זורמים, אש בוערת, ולראות מישהו אחר עובד. בשביל שיידרכו עליך, אתה צריך קודם לשכב על הרצפה. בשביל להיות עשיר עליך להיות עשר שנים חזיר, אחר-כך אתה כבר נשאר כזה. כסף אף פעם לא הזיק לאף אחד. אני - שום דבר לא קיבלתי במתנה. הכול כואב לי, אבל אני אף פעם לא מתלוננת. אחרי שבעים - אם אתה קם בבוקר ושום דבר לא כואב - סימן שאתה מת. הלוואי שלא יהיה יותר גרוע. רק זקנים כמוני יודעים כמה אתם הצעירים טיפשים. בסוף תראי שאת דומה לי. תשברי, תשברי לי את הלב, אני הרי כבר רגילה! את רוצה להרוג אותי? מה קרה שנזכרת באימא שלך? נו טוב, מה כבר אימא שלך מבינה? אתה, אל תלמד את אימא שלך לעשות ילדים. אני, אני כבר אנוח בקבר. על הקבר שלי אשים כספומט - ככה אהיה בטוחה שתבקרו אותי. אני את שלי אמרתי!!!

ליל כלולות מפתיע במיוחד!

אשר, פנסיונר אלמן בן 85 מצא אהבה חדשה והתחתן עם מאיה, בחורה נאה בת 25. בערב הכלולות החליטה מאיה שבשל הגיל המתקדם של בעלה הטרי, עדיף שהם ישנו בחדרים נפרדים, ככה אשר לא יתאמץ יותר מדי בניסיון למלא את הציפיות שלה. אחרי שחגיגות החתונה נגמרו ומאיה נכנסה אל החדר שלה והלכה להתארגן כדי ללכת לישון, היא שמעה לפתע דפיקה על הדלת... כמובן שהאדם שדפק בדלת היה אשר, שחיפש "קצת אקשן". השניים נכנסו למיטה, עשו את מה שעשו, ולהפתעתה של מאיה - הגיל של אשר בכלל לא מנע ממנו לתפקד כמו שצריך. בסוף המעשה אשר בירך את מאיה לשלום, וחזר לחדרו. מאיה המשיכה בהכנות שלה לקראת השינה, הורידה את האיפור, תלתה את השמלה, הורידה תכשיטים ולפתע שוב נשמעה דפיקה בדלת. גם הפעם זה היה אשר, ששוב רצה להתייחד עם אשתו החדשה. למרות שהיא הייתה מופתעת, מאיה לא סירבה והשניים נכנסו ביחד למיטה שוב. גם הפעם אשר לא אכזב וכשהוא סיים הוא נישק אותה לשלום, אמר לה לילה טוב וחזר לחדרו. מאיה נכנסה למקלחת, וברגע שהיא יצאה היא שוב שמעה דפיקות בדלת, וזה שוב היה אשר - נלהב וחרמן כמו גבר בן 25. השניים נכנסו למיטה והתפרעו כמו כל זוג אחר במצב שכזה. אחרי כמה דקות של התאוששות, אשר שוב רכן למאיה כדי לנשק אותה לילה טוב ולהיפרד ממנה. "אתה יודע", היא אמרה לו, "אני חייבת להגיד שזה מדהים אותי שאתה, בתור גבר בן 85, מסוגל לתפקד כל כך טוב ובכזאת תדירות. כבר הייתי עם כמה גברים בחיים שלי ולמרות שכולם היו צעירים יותר ממך, אף אחד לא הצליח לעשות את מה שאתה עשית הלילה שוב ושוב". "רגע " אמר אשר, "את רוצה להגיד לי שכבר הייתי פה???"

יהודים חוגגים את חג המולד

מורה בבית ספר אמריקאי העבירה שיעור חברה בנושא חג המולד. היא שאלה את הילדים כיצד הם חוגגים. הראשון ענה לה "אנחנו מתחילים בכנסייה, שם אנו קוראים מזמורים ושרים שירים במיסת חצות. לאחר מכן אנו חוזרים הביתה לאכול פאי טעים ואז תולים את הגרביים על האח. בסוף אנו הולכים לישון ומחכים לבוקר למצוא מלא מתנות וצעצועים מתחת לעץ האשוח". "יפה מאוד!" אמרה המורה ופנתה לתלמיד הבא. "אני אחותי אמא ואבא הולכים לכנסייה ושרים שירים. לאחר מכן אנו חוזרים הביתה וכולנו אוכלים עוגיות שוקולד צ'יפס עם חלב ליד האח ותולים מעליו את הגרביים. אנו מבלים כמעט את כל הלילה ערים וממתינים לסנטה קלאוס שיבוא עם מלא צעצועים ומתנות". "מעולה! ומה איתך?" פנתה המורה אל ג'ק, התלמיד היהודי, "מה עושים במשפחה שלכם בזמן החג?" "הו, אצלנו חג המולד הוא חגיגה גדולה מאוד!" המורה המופתעת המשיכה לחקור מתוך סקרנות "כן, תמשיך בבקשה..." "אנחנו מתחילים את היום בבית, ממתינים לאבא. איך שהוא חוזר מהמשרד, כולנו נכנסים לרולס רויס ושרים שירי חג המולד בדרך למפעל הצעצועים שלו. כשאנו מגיעים ורואים את המחסנים הריקים, אנו שרים 'ישו הוא חבר שלנו', ואז כולנו עולים למטוס הפרטי וטסים לחופשה בקאריביים!"

גבר שיכור ואישה שמחליטה לנסות משהו חדש...

ליאת ובני הם זוג נשוי שפיתח "פולחן קבוע": בכל לילה בני יוצא עם חברים וחוזר הביתה שיכור, ובכל לילה ליאת צועקת עליו כשהוא חוזר מאוחר ומכריחה אותו לישון בסלון. אחרי תקופה ארוכה שבה המצב הזה נמשך, ליאת החליטה להתייעץ עם חברה. היא קבעה איתה לקפה וסיפרה לה כמה קשה לה להתמודד עם ההתנהגות של בעלה. למרבה הפתעתה, החברה שלה נתנה לה עצה מוזרה… "בפעם הבאה שבני חוזר מאוחר, אפילו אם הוא שיכור לחלוטין, כדאי לך לנסות לברך אותו לשלום בשמחה ולהגיד לו איזה יפה זה שהוא חזר הביתה. אל תכעסי עליו, אלא תני לו נשיקות ותגידי לו דברים שיעוררו את החשק והאהבה שלו. את תראי שהוא יבין כמה טוב לו בבית ולא יעשה לך דברים כאלה יותר, אחרי קבלת פנים כזאת!" באותו הלילה, בעודה מחכה לבעלה שיחזור הביתה, ליאת חשבה על ההצעה של חברתה והחליטה ליישם אותה. בני חזר מאוחר ושיכור כרגיל, ומתוך הרגל כבר ניגש לספה בסלון ונשכב עליה. הוא היה מופתע מאוד כשליאת ניגשה אליו בלי לצעוק, חלצה את הנעליים שלו והחלה לעסות את הצוואר שלו. "אני שמחה שאתה פה, אבל השעה כבר מאוחרת, אתה לא חושב שכדאי לך לקום ולבוא איתי לחדר השינה?" "אני אבוא איתך לאן שתרצי" ענה בני דרך אדי האלכוהול, "גם ככה אני אהיה בצרות אם אחזור עכשיו הביתה…"

איך אומרים חג שמח בפולנית?

לבני היקר, וגם לדבר הזה שאיתה התחתנת, שלום. שנה טובה ואל תדאג לי, אני בסדר גמור, בהתחשב בעובדה שאני לא יכולה לנשום או לאכול וכואב לי בכל הגוף. מה שחשוב זה שיהיה לך חג שמח איפה שאתה נמצא עכשיו, רחוק מאוד מאמא שלך. אני מצרפת את עשרת השקלים האחרונים שלי למכתב, אני מקווה שתבזבז אותם על הנכדים שלי. אלוהים יודע שהאמא שלהם אף פעם לא קונה להם משהו נחמד או מבשלת להם כמו שצריך. הם נראים כל כך רזים בתמונות, הילדים המסכנים. תודה רבה לך על הפרחים ששלחת לי ליום ההולדת. היה כל כך קשה לך לבוא לבקר? שמתי אותם בפריזר, שיישארו טריים עד שתצטרך אותם בשביל הקבר שלי. ובכן בני, הגיע הזמן שאני אזחל למיטה לישון, איבדתי את מקל ההליכה שלי בשבוע שעבר כשרדפתי אחרי ג'וקים, אבל אל תדאג לי. התרגלתי לשבת בחושך, כי אתה גר רחוק ואין מי שיחליף את הנורה שנשרפה. גם התרגלתי לקור מאז שהמזגן התקלקל ואין מי שיתקן אותו. יש לזה יתרונות, המיטה הקפואה בבית האבות כל כך קרה, שאני לא מרגישה את הכאבים בעצמות. אל תחשוב על לשלוח לי כסף, אני יודעת שאתה צריך אותו בשביל החופשות המשפחתיות היקרות אליהן אתה נוסע כל שנה. תמסור את כל אהבתי לנכדים המתוקים שלי וד"ש לזאת, איך שקוראים לה עם השורשים השחורים, שבגללה אתה לא גר איתי יותר... שנה טובה, אמא.

ילד קטן שלמד לשחק קלפים

לילה אחד, משה הקטן נכנס לתוך חדר השינה של ההורים שלו וראה את אבא ואימא שלו משתובבים במיטה. "אבא, מה אתה עושה?" שאל הילד המבולבל. אחרי כמה רגעים של היסוס האבא ענה: "זה משחק מיוחד של מבוגרים, כמו קלפים". "אז מה אימא עושה במשחק הזה?" המשיך הילד הסקרן לחקור. "אימא שלך היא המלכה שלי" השיב האבא בלי להסס, ואז שלח את בנו לישון בחדר שלו. באותו סוף השבוע, משה הקטן הלך לישון אצל קרובי משפחה ובאמצע הלילה הוא התגנב לחדר השינה של דוד שלו שם הוא מצא אותו משתובב במיטה עם אשתו. "דוד אורי, מה אתם עושים שם במיטה?" שאל משה. הדוד, שדיבר עם אחיו על ההתנהגות של משה, ענה בלי להסס: "אנחנו משחקים קלפים!". "ומה אשתך עושה?" המשיך הילד הקטן. "היא המלכה שלי, עכשיו לך לישון בחדר שלך!" בהמשך סוף השבוע משה בילה הרבה זמן עם בן דודו וביקש ממנו ללמד אותו איך משחקים את "משחק הקלפים של המבוגרים", וכך יצא שכשהוא חזר הביתה להוריו, הוא ידע איך לשחק פוקר. בארוחת הערב של אותו היום שאלו הוריו של משה איך היה הביקור שלו אצל המשפחה. "היה ממש כיף! ראיתי את דוד אורי ואת אשתו משחקים באותו משחק קלפים כמוכם ואז למדתי איך לשחק אותו בעצמי!" שני ההורים היו מבולבלים מאוד, ובחשש גדול הם שאלו את בנם "מה בדיוק למדת?" "האמת שאני לא זוכר הרבה כי זה משחק ממש מורכב, אבל הדבר הכי חשוב שלמדתי זה שאתה לא צריך מלכה אם יש לך יד טובה!"

יכולת, אבל לא עשית...

גבר ואישה נוסעים לבוסטון. אחרי 24 שעות על הכביש כבר אין להם כוח, והם עוצרים במלון הראשון שהם מוצאים. הם מתכננים לישון שם כמה שעות ואז להמשיך בדרכם. כשהם מתכוונים לעזוב, פקיד הקבלה מגיש להם חשבון של 350$. "מה זה?" נחרד הגבר, ודרש לקרוא למנהל. "המלון אמנם יפה, אבל 350$??" "כן", משיב המנהל, "יש לנו פה בריכה אולימפית וחדר ישיבות מפואר שיכולתם להנות מהם". "אבל לא השתמשנו בהם!" התרעם הגבר. "אולי לא, אבל הם פה, יכולתם להנות מהם", אומר המנהל, וממשיך ומספר שיש גם הופעות מיוחדות עם שחקנים מניו-יורק ולאס וגאס. "לא ראינו שום הצגה!" אומר האיש, עצבני. "אולי לא", משיב המנהל, "אבל הצגות היו פה, ויכולתם להנות מהם!" האיש מנסה להתווכח, אבל זה לא עוזר לו. על כל דבר המנהל חוזר על אותו הטיעון: "זה היה פה. יכולת להנות מזה". בסוף האיש מתייאש מוציא את פנקס הצ'קים, רושם צ'ק בעצבנות ומגיש למנהל. המנהל מסתכל על הצ'ק ואומר: "סליחה, אבל יש פה רק 50$!" "נכון", אומר האיש, "גביתי ממך 300$ על ששכבת עם אישתי". "אבל בכלל לא שכבתי איתה!" קורא המנהל. "חבל", אמר האיש, "היא היתה פה. יכולת להנות ממנה..."

איש העסקים ונערת הליווי

מיליונר רומני מישראל מגיע לפריז ומזמין נערת ליווי לחדר במלון. שואל המיליונר הרומני את הזונה כמה היא לוקחת, והיא בוחנת את מחלצותיו, קולטת את שעונו היקר וזורקת מחיר: "300 יורו ללילה שלם!" לאחר לילה סוער, לפני שהלכו לישון, שואל המיליונר הרומני מישראל את נערת הליווי: "בכמה סגרנו?" משיבה לו נערת הליווי: "סיכמנו 300 יורו ללילה שלם..." המיליונר הרומני מישראל חושב קצת ואומר: "אני מוכן לתת לך 600 יורו ובלבד שתחזיקי לי את הביצים כל הלילה". הזונה כמובן מסכימה, ואחרי לילה לבן שעבר על נערת הליווי, בו לא משו אצבעותיה מהביצים של האיש, שואלת אותו בבוקר בעיניים טרוטות: "אני חייבת לדעת, למה נתת לי 600 יורו בשביל להחזיק לך את הביצים כל הלילה???" משיב לה המיליונר: "עם 2 מיליון יורו שאני מחזיק במזוודה, את חושבת שהייתי נותן לך להסתובב חופשי ככה בחדר?!"

בעיות זיכרון בגיל הזהב

גדי, מני ושאול, שלושה פנסיונרים קשישים, נפגשו בבית הקפה השכונתי, דיברו על החיים וכרגיל התלוננו על הקשיים השונים של גיל הזהב. "הגוף כבר קפוט ממזמן" פתח גדי, "אבל מה שממש מציק לי בזמן האחרון זה שאני כבר לא זוכר שום דבר! פעם זה היה רק דברים קטנים, אבל ממש היום בבוקר למשל עמדתי בתוך המעלית בבניין שלי ולא זכרתי אם אני צריך לרדת או לעלות". "זה ממש כלום, יש לך מזל!" השיב מני, "לפני יומיים אני ישבתי על המיטה שלי בפיג'מה ולא זכרתי אם כרגע התעוררתי או שאני צריך ללכת לישון!". שני החברים נאנחו בעייפות ושתו את הקפה שלהם, אבל שאול המשיך לשבת ברוגע ובנחת. "מה אתה כזה רגוע שאול?" שאל גדי, "כאילו שלך אין בעיות זיכרון". "אצלי הכל בסדר גמור כאן למעלה" הגיב שאול בשמחה. "באמת?" אמר מני, "אין לך שום בעיות זיכרון בכלל?" "שום דבר!" אמר שאול, "הזיכרון שלי נשאר בול אותו הדבר, טפו טפו טפו, חמסה חמסה חמסה", אמר גדי, נקש שלוש פעמים על שולחן הקפה ומיד הסתובב לאחור עם מבט מבולבל ושאל "מי שם???".

מהו הסוד לאריכות ימים ואושר?

רופא יצא לטייל בבוקר וראה זקנה יושבת על ספסל ומעשנת. הוא ניגש אליה ואמר לה: "אי אפשר שלא לראות עד כמה את מאושרת, מהו סודך?" הזקנה ענתה לו: "אני מורה. אני הולכת לישון ב-4 בבוקר אחרי שתכננתי מערכי שיעור, חשבתי על דרכים חדשות להעביר את החומר, אני קמה ב-6 כדי להגיע בזמן לעבודה. אני לא עוסקת בפעילות גופנית, לא יוצאת עם חברים, לא הולכת לקולנוע או לתיאטרון, את סוף השבוע אני מבלה בבדיקת עבודות, מתן ציונים, הערכת דרכים דידקטיות חדשות לתלמידים שלי, וכך גם בערבים." "ואוו", התפעל הרופא. הזקנה המשיכה: "אני לא אוכלת ארוחת בוקר וגם לא צהריים כי אין לי מספיק זמן. אני נמצאת בסטרס כל הזמן משום השינויים התכופים בחומר הלימודים, מצבם הנפשי-חברתי-ערכי של התלמידים, תאריכי מסירה של התיעוד וביקורים של המפקחת, ולכן אני גם לא חולה כי מי יהיה עם 40 הילדים שבכיתה?" נוכח כל זה הרופא לא יכול שלא להתפעל ואמר: "מדהים, בת כמה את?" "34", ענתה הזקנה.

שיחת טלפון עם האימא הפולנייה

- שלום אימא, אני יכולה להשאיר את הילדים אצלך הערב? - נו ברור, שעד שאת סוף סוף מתקשרת זה בגלל שאת צריכה משהו... את יוצאת? - כן. - עם מי? - עם ידיד. - מה פתאום את יוצאת עם ידידים באמצע השבוע? אני לא יודעת למה נפרדת מבעלך, הוא כזה אדם טוב, תמיד היה אומר לי שאני נראת נפלא לגילי. - אני לא נפרדתי ממנו, אימא, הוא עזב אותי וברח לקפריסין. - את אפשרת לו לעזוב כי לא תמכת בו מספיק. עכשיו סתם את מסתובבת לך עם כל אחד. - אני לא מסתובבת עם כל אחד, זה פשוט ידיד טוב שאני רוצה לאכול איתו ארוחת ערב. אז אני יכולה להשאיר אצלך את הילדים או לא? - אני אף פעם לא השארתי אותך אצל ההורים שלי רק כי רציתי לצאת עם מישהו, מלבד אבא שלך. - יש הרבה דברים שאת עשית ואני לא עושה. - מה את רומזת לי בזה? - שום דבר, כלום תשכחי מזה שאמרתי משהו... אני רק רוצה לדעת אם אני יכולה להשאיר אצלך את הילדים הלילה. - קודם זה היה לערב ועכשיו זה כבר ללילה? את נשארת לישון אצלו? מה בעלך היה אומר על זה... - בעלי לשעבר, ל-ש-ע-ב-ר!!! אני לא חושבת שזה ידאיג אותו. מהיום שנפרד ממני הוא בטח לא ישן אף לילה לבד. - אז את נשארת לישון אצל הבטלן הזה, ידעתי! - הוא לא בטלן!!!! - גבר שיוצא עם גרושה ואימא לילדים הוא בטלן ופרזיט. - אני לא רוצה להתווכח. להביא לך את הילדים או לא? - מסכנים הילדים, עם אימא כזאת!!!! - כזאת איך? - עם ציפורים בראש, בגלל זה עזב אותך בעלך!!! - די!!!!! - ובנוסף את צועקת עלי. ככה לא חינכתי אותך! את בוודאי גם צועקת על הבטלן הזה שאיתו את יוצאת. - עכשיו את כבר דואגת לבטלן??? - אז את מודה שהוא בטלן, מיד שמתי לב לזה. - שלום!!!! - חכי רגע מה את מנתקת! באיזו שעה את מביאה לי את הילדים? - אני לא מביאה את הילדים, אני נשארת בבית. - אויש מתוקה שלי, אם את אף פעם לא יוצאת איך את הולכת לשקם את החיים שלך?

האיש שמרטיב במיטה בכל לילה

איש אחד הגיע אל הרופא ואמר לו: "דוקטור יש לי בעיה רצינית! בכל פעם שאני הולך לישון בלילה, אני קם בבוקר ורואה שעשיתי פיפי במיטה." הרופא ענה: "ועל מה אתה חולם באותו לילה?" "חלמתי שגמד אחד בא אלי הביתה ושאל אותי אם עשיתי פיפי, עניתי לו שלא, אז הוא אמר 'תעשה', ואז עשיתי..." ענה האיש. הרופא חשב במשך כמה רגעים ואז אמר: "בלילה הבא שהוא בא אליך בחלום, תגיד לו שכבר עשית פיפי..." האיש חזר לביתו, וכשנרדם בלילה חלם כהרגלו את אותו החלום - הגמד הגיע אליו ושאל אותו "עשית פיפי?", האיש ענה לו "כן! עשיתי", ואז הגמד שאל: "וקקי?!"

מה צריכה המשפחה?

חגית, מחנכת של כיתה א, החליטה לעשות שיעור מיוחד ומעניין, בו תכיר מעט יותר לעומק את משפחותיהם של תלמידיה ותעזור להם להיות אמפתיים וחברותיים יותר אחד כלפי השני. התכנון שלה היה לשאול את כל אחד מתלמידיה מה צריכה משפחתו ומה חסר לה כדי להיות מאושרת ושמחה יותר. נטע הייתה הראשונה להצביע, והיא סיפרה כך: "המשפחה שלי מאוד שמחה ומאושרת רוב הזמן, אבל אנחנו צריכים קצת יותר כסף. אבא שלי תמיד יוצא לעבודה לפני שאני מתעוררת וחוזר אחרי שאני כבר הולכת לישון, ואימא סיפרה לי שזה בשביל שיהיה לנו כסף לקנות אוכל. אז המשפחה שלי צריכה כסף, ואני צריכה יותר זמן עם אבא שלי". חגית התרגשה מאוד למשמע התשובה המפורטת של נטע, והודתה לה על כך שחלקה איתה ועם הכיתה את הסיפור. חגית שאלה מי רוצה להיות הבא בתור, ומיד היו עשרות ידיים באוויר והיא בחרה תלמיד נוסף שידבר. הפעם היה זה רותם, שעמד במקום והתחיל לספר: "אצלנו במשפחה אנחנו מאוד מתגעגעים לאחי הגדול. הוא התגייס לצבא לפני שנתיים ועכשיו הוא נלחם בצפון ולא חזר הביתה יותר מחודש. הוא מגן עלינו ועל כל המדינה, אבל הוא חסר לנו מאוד. אימא שלי תמיד מחכה בשישי בערב ליד החלון כדי לראות אם יגיע, אבל הוא אף פעם לא בא. המשפחה שלי צריכה שאחי הגדול יחזור הביתה". כך המשיך השיעור, כשכל תלמיד סיפר סיפור מרגש יותר מהאחר, עד שתמו הידיים שנותרו באוויר, אך עדיין היה ילד אחד שעוד לא דיבר... היה זה נתי – הילד השובב והחצוף ביותר בכיתה. חגית נראתה קצת מאוכזבת ממנו וביקשה ממנו לחלוק כמו כולם מה צריכה משפחתו. נתי אמר, "המשפחה שלי לא צריכה כלום". "איך זה יכול להיות?" שאלה חגית, "בטוח יש משהו שהמשפחה שלך צריכה". נתי שחרר אנחה ואמר "לא, באמת, יש לנו כל מה שאנחנו צריכים. אתמול בדיוק ראינו טלוויזיה בסלון – אני וההורים שלי – ובדיוק אחותי נכנסה הביתה ובכתה. היא צעקה 'אבא! בבקשה אל תכעס עלי, אבל עשיתי בדיקה ואני בהריון!', ואז אבא שלי צעק, "זה הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו!"

גלולות ההיריון של סבתא

ד"ר לוי יצא לגמלאות בשעה טובה, וכל המטופלים שלו עברו להשגחתו של ד"ר אבנרי הצעיר. אחת מהמטופלים האלו הייתה ברכה פרלשטיין בת ה-85, והיא זומנה לפגישת היכרות עם הרופא החדש שלה כדי לעבור על ההיסטוריה הרפואית שלה ולבדוק את התרופות שהיא נוטלת. בזמן שד"ר אבנרי בדק את כל התרופות שגברת פרלשטיין קונה באופן קבוע, עיניו נפקחו בתדהמה כשהוא ראה שהאישה המבוגרת שיושבת מולו קונה גלולות נגד היריון מדי חודש כבר במשך יותר משנה. "גברת פרלשטיין", שאל הרופא המופתע, "את יודעת שהכדורים האלה שאת קונה כל הזמן הם אמצעי מניעה נגד היריון?" "כן דוקטור", היא השיבה עם חיוך גדול על פניה, "בזכותם אני ישנה הרבה יותר טוב בלילה!" - "אני לא יודע מה הרופא שטיפל בך לפני סיפר לך, אבל לכדורים האלו אין שום קשר לאיכות השינה שלך." - "בחור יקר, תאמין לי שאני יודעת על מה אני מדברת. בזכות הכדורים האלו אני הולכת לישון רגועה מתמיד." - "אני עדיין מבולבל גברת, גם אם את פעילה מינית, קשה לי מאוד להאמין שיש לך צורך בגלולות שכאלו...". - "ברור שאין לי צורך בהן! אבל הנכדה בת ה-17 שלי אוכלת אצלנו ארוחת ערב בכל יום, אז אני מכניסה את הגלולות האלו לעוגה שאני תמיד נותנת לה ואז אני ישנה הרבה יותר טוב בלילה!"

איך אלוהים החליט כמה שנות חיים יקבל האדם?

כשאלוהים ברא את הכלב הוא אמר לו: "אתה תהיה כלב. תשמור על הבית של האדם, תשב במרפסת, תנבח על כל מי שיעבור בסביבה, תאכל שאריות שהוא ייתן לך ותחיה 20 שנה." אמר לו הכלב: "אין לי בעיה להיות כלב. אבל 20 שנה רק לנבוח זה יותר מדי. תן לי 10, אני אחזיר לך את 10 הנותרים, ונסגור עניין". אלוהים הסכים והמשיך הלאה. ואז אלוהים ברא את הקוף ואמר לו: "אתה תהיה קוף. אתה תבדר בני אדם, תעשה להם כל מיני טריקים משעשעים ותחיה 20 שנה!" ענה הקוף: "אין לי בעיה להיות קוף, אבל 20 שנה לעשות טריקים ולשעשע אחרים? זה המון! תן לי 10, אני אחזיר לך את 10 הנותרים ונסגור עניין". אלוהים הסכים והמשיך הלאה. אלוהים ברא את החמור ואמר לו: "אתה תהיה חמור. תעבוד ללא הרף מזריחה עד שקיעה ותישא משאות כבדים. אתה תאכל דשא, לא תהיה לך אינטיליגנציה ותחיה 60 שנה!" ענה החמור: "אין לי בעיה להיות חמור, אבל 60 שנה זה הרבה לכזו עבודה קשה. תן לי 20, אני אחזיר לך את 40 הנותרים, ונסגור עניין" אלוהים הסכים שוב והמשיך הלאה. ואז אלוהים ברא את האדם ואמר לו: ״אתה תהיה בן-אדם. תאכל, תישן, תבלה, תתחתן ותהנה מהחיים שלך, ותחיה 20 שנה״ ״רק 20 שנה?״ אמר האדם, ״תוכל אולי לתת לי את ה-20 שלי פלוס ה-40 שהחמור החזיר לך, פלוס ה-10 שהקוף החזיר לך ופלוס ה-10 שהכלב החזיר לך? זה יוצא בסך הכל 80 שנה״. ״אוקיי, אם זה מה שאתה מבקש...״ השיב אלוהים לאדם. ולכן, את 20 השנה הראשונות של החיים שלנו אנחנו עסוקים בלאכול, לישון, לבלות וליהנות עם עצמנו, ואז עוד 40 שנה אנחנו עובדים כמו חמורים כדי לפרנס את עצמנו ואת המשפחה שלנו, ואז עוד 10 שנים אנחנו עסוקים בלשעשע את הנכדים שלנו כמו קופים, ואז עוד 10 שנים אנחנו פשוט יושבים על המרפסת ונובחים על כל מי שעובר בסביבה כמו כלבים.

מי העיר את מי?

שלושה חברים, גרוזיני, אתיופי וכורדי, יוצאים לחופשה במלון. איך שהם מגיעים עוברת בלובי בחורה יפהפייה, מסתכלת על הכורדי ואומרת: "אני רוצה אותך". הגרוזיני והאתיופי מנסים לשכנע אותה לשנות את דעתה: "תראי אני יותר יפה", "אני יותר גבוה" ועוד ועוד סיבות, אך היא אומרת: "לא, לא! אני רוצה רק את הכורדי!". ניגשת לכורדי ואומרת לו: "שש וחצי בבוקר, תהיה אצלי בחדר" ועוזבת. הכורדי מבסוט, בא לגרוזיני ואומר: "תעשה טובה, תעיר אותי בשש בבוקר, שאני לא אאחר" והולך לישון. האתיופי והגרוזיני מבואסים, אז האתיופי אומר לגרוזיני: "תשמע, בזמן שהוא ישן נצבע אותו בשחור! בבוקר היא תופתע ותסלק אותו". הם נהנים מהרעיון והולכים אליו לחדר באמצע הלילה לצבוע אותו בזמן שהוא ישן. בשש בבוקר הגרוזיני מעיר את החבר שלו: "קום, אתה מאחר! מהר מהר מהר!" הכורדי קם, לא חושב, מתחיל לרוץ, מגיע לחדר של הבחורה, היא פותחת את הדלת ורואה שכולו שחור. היא נבהלת ואומרת:"לך מפה, אני לא רוצה אותך, אני רציתי את הכורדי!" הוא אומר: "זה אני!" היא משיבה: "זה לא אתה, אתה שחור!". הכורדי הולך למראה, מסתכל ומתעצבן: "איזה מניאק הגרוזיני! הוא העיר את האתיופי!"

במחיר הזה לא צריך פסיכיאטר

אדם אחד נכנס לפסיכיאטר בבהלה "ד"ר אתה חייב לעזור לי!" "הירגע, ספר לי מה קרה?" שאל הד"ר. הבחור עונה לו "יש לי פוביה מטורפת! אני כל הזמן פוחד שיש לי משהו מתחת למיטה. אז אני יורד מתחת למיטה כדי לבדוק ואז אני פוחד שיש לי משהו מעל המיטה. למעלה-למטה, למעלה-למטה. אתה חייב לעזור לי, אני כבר משתגע!" "אין בעיה" אומר הד"ר "תגיע אלי 3 פעמים בשבוע. אני מאמין שתוך שנתיים נתקן אותך". "כמה אתה לוקח למפגש?" שאל הבחור. "350 ש"ח לשעה" ענה הפסיכיאטר. "אוקיי, אני צריך לישון על זה" אמר הבחור. אחרי חצי שנה הפסיכיאטר פוגש את הבחור ברחוב "למה לא באת לפגוש אותי שוב?" שאל הד"ר. "אה, שטויות, הלכתי לברמן שסידר אותי ברבע שעה ותמורת 30 ש"ח בלבד!" "איך בדיוק...?" תהה הד"ר. "בקלות!", ענה האיש, "הוא אמר לי לנסר את הרגליים של המיטה..."

4 חתולים למדו טריקים חדשים...

מהנדס, רפתן, קונדיטור ופקיד מס הכנסה נפגשו כדי להשוויץ ביכולות של החתולים המדהימים שלהם. המהנדס שאירח את החבורה בביתו היה הראשון להדגים את הכישרון של חיית המחמד שלו. "לימדתי את החתול שלי טריק שקשור לעבודה שלי", הוא הסביר, "פיתגורס, ציור!" כתגובה חתולו של המהנדס הרים עיפרון בפיו וצייר על חתיכת נייר מרובע, משולש ועיגול מושלם. כולם הסכימו שמדובר בטריק מרשים. "זה כישרון שרטוט נחמד, אבל אני חושב שהחתולה שלי יותר מוכשרת", אמר הרפתן, "גם אני לימדתי אותה משהו שקשור לעבודה שלי - בוץ, חלב!" כתגובה החתולה של הרפתן זינקה למטבח וחזרה עם כוס חלב מלאה עד הקצה, אותה היא הגישה לבעלים שלה בלי לשפוך טיפה אחת. גם במקרה הזה כולם הסכימו שמדובר בטריק מרשים מאוד. "זה כישרון איזון נחמד, אבל אני חושב שהחתול שלי יותר מוכשר", אמר הקונדיטור, "גם אני לימדתי אותו משהו שקשור לעבודה שלי - שוקו, עוגיות!" כתגובה החתול של הקונדיטור זינק למזווה, שם הוא החל לפתוח את כל הארונות עד שמצא חבילת עוגיות, פתח אותה והביא לכל אחד מארבעת האנשים צלחת עם עוגייה. כולם הסכימו שמדובר בטריק מרשים מאוד מאוד. שלושת המשתתפים פנו לפקיד מס ההכנסה ושאלו אותו האם החתול שלו יכול לעשות טריק יותר מורכב ומרשים מזה. "לא תאמינו", הוא אמר להם, "אבל גם אני לימדתי את החתול שלי משהו בהשראת העבודה שלי - ביורוקרטיה, לעבוד!" כתגובה החתול הרביעי התמתח באיטיות ואז השתין על הציור, שתה את כל החלב, אכל את כל העוגיות, ליקק את עצמו 2 דקות ואז הלך לישון...

2 שוטרים עוצרים שיכור באמצע הלילה...

2 שוטרים יצאו לסיור ובשעה 4 בלילה ראו לפתע אדם מבוגר הולך לבד ברחוב ועצרו אותו לתשאול. "מאיפה אדוני מגיע בבקשה?" הם שאלו אותו. "אני מגיע מהמקום הכי טוב בעולם!" הוא ענה להם וניכר שהוא שתה הרבה בשעות האחרונות. "זה הפאב האהוב עלי שיש בו את המשקאות הכי טובים ואת הבחורות הכי נחמדות! כל אחת יותר ידידותית מהשנייה!" המשיך הגבר וקרץ לשוטרים. "זה נשמע כמו יופי של מקום" הם ענו לו, "ולאן אתה הולך בשעה כזאת? הגיע הזמן לישון?" "מה פתאום לישון! אני בדרך להרצאה על התמכרות לאלכוהול וההשפעות שלו על הגוף, על הנזקים של עישון ועל התנהגות חברתית ראויה." "באמת?" אמרו השוטרים, "אתה בטוח שלא שתית יותר מדי הלילה? לא נראה לנו שמישהו מעביר הרצאות על הנושאים האלה בשעה כזאת." הגבר השיכור נאנח ואמר: "תגידו את זה לאשתי…"

מה עדיף להיות - זקן או צעיר?

לפעמים נדמה כי בחברה שלנו לא נותנים מספיק כבוד למבוגרים, התרבות העכשווית לא מספקת לנו שום דבר טוב לראות או לשמוע, המצב הבריאותי יכול להקשות לפעמים ובאופן כללי ההתמודדות עם גיל הזהב. ועם זאת, למרות כל הבעיות הללו, אנחנו שואלים אתכם מה אתם מעדיפים, להיות צעירים, או זקנים? אז מה אתם מעדיפים? 1. לשבת 5 שעות במשרד, או לשבת 5 שעות על ספסל בפארק ולדבר עם חברים? 2. לראות כל היום "הופ קטנטנים" עם ילדים צווחניים, או לצאת לראות סרט טוב? 3. להתרוצץ אחרי הילדים, או לבלות עם הנכדים? 4. לצאת לנסיעות עבודה משעממות, או לטוס לחו"ל כי סוף סוף התפנה לכם זמן? 5. להכין סנדוויצ'ים לילדים, או לקחת את קורס הבישול שכל כך רציתם? 6. לאסוף כל ערב את הצעצועים של הילדים, או לשחק בערב ברידג' עם החברים? 7. לשמוע שוב ושוב את "איפה, איפה, איפה, איפה העוגה?", או לשמוע קונצרטים איכותיים? 8. להתמוטט בערב על הספה מרוב תשישות, או לנוח על הכורסה עם ספר טוב? 9. לספור עוד כמה שעות תוכלו ללכת הביתה, כי השעה רק 2, או ללכת לישון שנת צהריים מפנקת, כי השעה כבר 2? 10. להכיר את הארץ בניווטים במילואים, או להכיר את הארץ בטיול מאורגן בגולן? 11. להילחץ בגלל הכרטיס אשראי, או להנות עם הכרטיס חבר בקאנטרי קלאב? 12. לבקש כל הזמן עצות מאחרים, או להיות חכם השבט שנותן עצות לכולם? 13. לשלם יותר מדי ארנונה, או להנות מהטבות אזרח ותיק? 14. לאבד את העשתונות במירוץ החיים, או להוריד את ההילוך ולהנות מהחיים? 15. לדאוג לעתיד, או להתרפק על העבר?

לעזור לשיכור באמצע הלילה

בעל ואישה ישנים יחד במיטה, כשלפתע נשמעת דפיקה בדלת. הבעל מתהפך במיטה, מביט בשעון ורואה שהשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. "אין סיכוי שאני קם..." הוא ממלמל לעצמו וחוזר לישון. פתאום, נשמעת דפיקה חזקה יותר. "אתה לא מתכוון לגשת לדלת?" שואלת האישה בנמנום. "בשעה כזאת?!" עונה הבעל "אין סיכוי!" "אבל אם קרה משהו ומישהו צריך עזרה...?" "אוקיי.. אוקיי..." הוא קם בחוסר חשק וניגש לפתוח את הדלת. מולו עומד איש שיכור. "ערב טוב!" צוהל האיש. "אתה יכול אולי לתת יד ולדחוף אותי?" "לא!" עונה הבעל בכעס "השעה שלוש וחצי לפנות בוקר ואתה מפריע לי לישון!" הוא טורק בפניו את הדלת וחוזר למיטה. "מי זה היה?" שואלת האישה. "סתם איזה בחור שיכור שרצה שאני אדחף אותו..." "ולא עזרת לו?" התפלאה "זה פשוט לא יפה. אתה לא זוכר את הלילה ההוא שנתקענו עם האוטו וירד גשם זלעפות והיית צריך לדפוק על דלתו של איש זר ולבקש ממנו עזרה? מה היה קורה אם הוא לא היה מסכים לעזור?!" "אבל הבחור הזה היה שיכור..." עונה הבעל "זה לא משנה!" מוחה האישה "זה פשוט לא יפה! הוא צריך את העזרה שלך וזה הדבר הנכון לעשות. עכשיו תצא מהמיטה ותעזור לו!" "אוקיי, אוקיי..." הבעל יוצא מהמיטה, ניגש אל הדלת ופותח אותה, אך האיש כבר לא עומד שם. הבעל מסתכל לצדדים וצועק: "הי!! אתה עדיין צריך שאני אדחף אותך?" "כן!" צועק האיש מהחצר החשוכה "בבקשה!" "אבל איפה אתה?" שואל הבעל. "כאן!" עונה האיש "על הנדנדה שלך..."

הקשיש שהפתיע את נערת הליווי

קשיש בן 80 הגיע לבית בושת, שם הוא ביקש את נערת הליווי המוצלחת והמומלצת ביותר שיש להם. שניהם עלו יחדיו לחדר, נכנסו למיטה והקשיש תפקד כמו צעיר בן 18, עד כדי כך שנערת הליווי הייתה המומה וביקשה ממנו עוד, הפעם בחינם. הקשיש אמר, ״אין בעיה, אבל אני צריך לתפוס תנומה של 20 דקות, ובזמן שאני ישן, אני צריך שתחזיקי לי אותו עומד...״ נערת הליווי הסכימה, ואחרי שהקשיש התעורר הם עשו את זה שוב ונראה שעוד לא תם כוחו. ״אתה יכול עוד?״ שאלה נערת הליווי המוקסמת. ״כן, ברור, אבל אני צריך לישון עוד 20 דקות. בינתיים תחזיקי לי אותו.״ אחרי שהתעורר הם שוב שכבו, אולם בסוף הפעם הזו נערת הליווי כבר הייתה באפס כוחות. בזמן שהתלבשו היא אמרה לו, ״אני מבינה למה אתה צריך לנוח, אבל בשביל מה אתה מבקש שאני אחזיק לך אותו אם אתה ישן?״ האיש הקשיש השיב: ״אה, זה בשביל שלא תגנבי לי את הארנק.״

לבעל נמאס לעבוד כל היום ומבקש להתחלף עם אישתו...

לאיש אחד נמאס מהמצב בו הוא צריך כל יום ללכת לעבודה, בעוד אשתו נשארת כל היום בבית. "זה ממש לא הוגן, שרק אני אהיה זה שעובד כל כך קשה! הייתי רוצה שפעם אחת היא תרגיש מה זה לצאת ולעבוד בחוץ... שתבין מה עובר עלי בעבודה הנוראית שלי!" בלילה, לפני שהלך לישון התפלל לאלוהים: "אלוהים, בבקשה, עשה משהו שאני ואשתי נתחלף בתפקידים ולו רק ליום אחד, שהיא תוכל לחוות את מה שאני עובר כל יום, ואני אשאר בבית במקומה ואבלה את היום בנעימים..." אלוהים הרחום, שמשתדל לעזור איפה שאפשר, שמע את התפילה ודאג להחליף בין הבעל והאישה... בבוקר, כשהתעורר הבעל, הוא מצא עצמו בגופה של אשתו, ואילו היא התעוררה בדמותו. הבעל קם, הכין ארוחת בוקר, העיר את הילדים, הכין להם סנדוויצ'ים לבית הספר, דאג שיאכלו את ארוחת הבוקר שהכין להם, הסיע אותם לבית הספר, חזר הביתה ואסף כביסה מלוכלכת מכל החדרים, הפעיל מכונת כביסה ורץ לבנק למשוך כסף כדי לשלם חשבונות. משם המשיך לדואר, שילם את החשבונות, המשיך לסופרמרקט כדי לקנות מצרכים, חזר הביתה, סידר את המצרכים במזווה ובמקרר, והעביר את הכביסה למייבש. אחר כך עלה לחדרי השינה וסידר את המיטות, שאב אבק, טאטא ושטף את רצפת המטבח. המשיך לנקות את השירותים והאמבטיות, קיפל כביסה והכניס לארונות. אחר כך נסע מהר לבית הספר ולגן כדי להספיק להוציא את הילדים בזמן. בדרך נאלץ להתערב בויכוחים ביניהם ולהשתיק אותם, לגעור באחד, להעניש את השני ולנחם את השלישי הבוכה. כשהגיעו, ישב עם הילדים על שיעורי הבית שלהם, ובמקביל החל לבשל ארוחת צהריים. הוא התחיל לקלוף תפוחי אדמה ולשטוף ירקות להכנת הסלט, ואז ניקה את העוף והכין לו רוטב מתאים. אחרי ארוחת הצהריים הוא ניקה את השולחן, הכניס כלים למדיח, והחל לגהץ בגדים למחר. הוא בקושי סיים וכבר התחיל לשבור ביצים לחביתות של ארוחת הערב, שלאחריה רחץ את הילדים והשכיב אותם לישון אחרי שסיפר לכל אחד מהם סיפור בנפרד. בעשר בלילה, כשהוא כבר היה כל כך סחוט, הצליח בקושי לגרור את עצמו למקלחת ולמיטה. אבל גם בכך לא נגמר היום שלו, כי עוד ציפו ממנו לעשות אהבה. הוא לא סירב והצליח לעבור גם את זה מבלי להשמיע אף תלונה. למחרת בבוקר התעורר ומצא את עצמו עדיין בגוף של האישה ומיד פנה לאלוהים: "אלוהים היקר, תעזור לי, אני לא יודע מה חשבתי לעצמי לפני כן, אבל עכשיו שראיתי מה היא עוברת כל יום, אני מסיר את הכובע בפניה. תחזיר אותי לעצמי למרות כל הקשיים בעבודה, זה כלום לעומת הקושי שלה!" אלוהים, רחום וחנון כהרגלו, מוכן תמיד להיעתר לבקשות עד כמה שניתן, ענה לו: "בני, אני שמח שלמדת את השיעור שלך ואני אשמח להחזיר את המצב לקדמותו, אבל אתה תצטרך לחכות תשעה חודשים, כי אתמול בלילה נכנסת להיריון... "

המאהב שהתחזה לפסל

אישה היתה במיטה עם המאהב שלה, כששמעה את בעלה פותח את הדלת הקדמית. "מהר", היא אמרה, "תעמוד בפינה". היא שפכה שמן תינוקות על כל גופו ולאחר מכן אבקה אותו עם טלק. "אל תזוז עד שאגיד לך", ציוותה האישה על המאהב שלה, "תעמיד פנים שאתה פסל". "מה זה?" שאל הבעל כשהוא נכנס לחדר. "אה, זה פסל", היא ענתה, "ראיתי אצל משפחת כהן אחד כזה ואהבתי אותו, אז קניתי גם לנו אחד". הם לא דיברו על זה יותר, גם לא כשהלכו לישון. בסביבות השעה 2:00 הבעל קם, הלך למטבח וחזר עם כריך ובירה. "הנה", הוא אמר לפסל, "קח את זה. עמדתי ככה יומיים בבית של משפחת כהן ואף אחד לא הציע לי כלום".

שני חברים בילו לילה אצל אלמנה בודדה...

דן ומשה יצאו לטיול שטח בצפון כדי לנוח קצת מהנשים והילדים שלהם, ובדרכם חזרה לביתם באמצע הלילה הם נתקעו בלי דלק על כביש לצד כפר קטן. מיואשים ואובדי עצות, השניים החלו ללכת ברגל אל עבר בית בכפר הסמוך שבו הם ראו שעדיין דולקים האורות, כדי לבקש עזרה ממי שגר בו. כשהשניים הגיעו לבית ודפקו על הדלת הם גילו שהדיירת היחידה היא אישה נאה מאוד. הם הסבירו לה את מצבם והיא מאוד רצתה לעזור להם, אבל הייתה בעיה... "תחנת הדלק הקרובה תיפתח רק בבוקר ובשעה כזאת אין לי איך לעזור לכם", אמרה האישה, "אני מבינה שאין לכם דרך לחזור הביתה או איפה לישון, אז אני אשמח לעזור לכם. אתם רק צריכים להבין שאני התאלמנתי לאחרונה ולכן אני לא רוצה שהשכנים שלי יראו מחר בבוקר שני גברים זרים שיוצאים מביתי. יש לי מזרנים במחסן ואני מקווה שלא תהיה לכם בעיה לישון שם". דן ומשה הסכימו בשמחה והלכו לישון במחסן של האלמנה הנאה. למחרת בבוקר הם קמו עם אור ראשון, הלכו להביא דלק לרכבם התקוע ונסעו בחזרה לביתם. כעבור הרבה שנים, דן קיבל לפתע מכתב מעורך דין לא מוכר שבו היו כתובים דברים מאוד מוזרים ולא צפויים. לאחר שהוא קרא את המכתב שוב ושוב הוא לבסוף הבין שעורך הדין מייצג את האלמנה שבמחסנה הוא וחברו ישנו לפני כמה שנים, בסיום הטיול שלהם. באותו היום הוא קפץ לבקר את משה... "תגיד, אתה זוכר שלפני כמה שנים נגמר לנו הדלק בצפון וישנו במחסן של האישה ההיא בכפר?" שאל דן. "בטח, זה היה חתיכת לילה" ענה משה. "יכול להיות שבאמצע אותו לילה אתה הלכת לבית שלה ושכבת איתה?" המשיך דן. "שמע זה קצת מביך, אבל האמת היא שכן" השיב משה. "ויכול להיות שבמקום להגיד לה בדיוק מי אתה, החלטת להשתמש בשם שלי?" חקר דן. הפנים של משה האדימו לחלוטין ובקול מבויש הוא התוודה בפני חברו: "אחרי ששכבתי עם האלמנה הזאת קלטתי מה יקרה אם המשפחה שלי תגלה מה שעשיתי, לכן כשהיא שאלה אותי איך קוראים לי נכנסתי ללחץ והשתמשתי בשם שלך במקום בשלי. אני יודע שהייתי צריך להגיד לך, אבל פחדתי שאם תגלה אז תתעצבן ותספר לכולם על הבגידה שלי... איך אתה בכלל יודע את זה ולמה לך לשאול אותי על זה עכשיו?" חיוך התפשט על פניו של דן והוא ענה: "כי האלמנה הזו מתה והיא הורישה את כל הכסף שלה ל'גבר האחרון שגרם לה להרגיש כמו מלכה'!"

היהודייה שרצתה למצוא חדר פנוי במלון

בלילה אירופאי קר אחד בשנת 1935, תמרה גולדשטיין, אישה יהודייה מבוגרת, נכנסה לבית מלון בעיר מבודדת לאחר שמכוניתה התקלקלה, הציגה את עצמה בפני פקיד הקבלה וביקשה חדר ללילה. "אני מצטער גברתי, אין לנו חדרים פנויים במלון" הוא אמר לה. "אבל יש שלט על הדלת שלכם שאומר שיש חדרים פנויים" הגיבה גברת גולדשטיין בפליאה. "זה כנראה בטעות" אמר הפקיד, "תצטרכי למצוא מקום אחר לישון בו". "אמרו לי שזה בית המלון היחיד בעיר" היא השיבה, "אולי תוכל לבדוק בכל זאת אם יש לכם איזה חדר בשבילי?" "אני מצטער גברת, אין לנו שום חדר בשבילך", אבל תוך כדי שהפקיד אמר את זה, ניגש לקבלת המלון גבר נסער עם מזוודה והודיע שהוא חייב לעזוב את החדר שלו בדחיפות בגלל מקרה חירום רפואי. הפקיד לקח מהגבר את המפתח של חדרו ותשלום עבור השהות שלו, ואז גברת גולדשטיין פנתה אליו שוב ואמרה "אז מה לגבי עכשיו, אני יכולה לקבל את החדר של האדון הזה?". "תראי גברת..." פנה אליה הפקיד, "לא רציתי להגיד לך את זה מקודם, אבל את פשוט לא יכולה לישון כאן. בית המלון הזה לא מקבל יהודים". "מי אמר שאני יהודייה?, אני בכלל נוצרייה!" אמרה גברת גולדשטיין בפליאה. "קשה לי להאמין בזה", השיב לה הפקיד "אבל בואי נשאל אותך כמה שאלות ונגלה... מי היה בנו של אלוהים?" - "ישו" - "איך קראו לאימא שלו?" - "מרים" - "איפה הוא נולד?" - "בבית לחם" - "איפה בדיוק?" - "בתוך מערה" - "למה?" - "בטח בגלל ששמוק כמוך לא הסכים לתת חדר לאימא שלו רק בגלל שהיא יהודייה!"