בדיחות בנושא כריש לבן

אחרי לילה לא מוצלח בפאב, שבמהלכו הוא התחיל עם כמעט כל בחורה שראה וקיבל דחיות מכולן, יוסי בן ה-22 חזר לבית הוריו עייף ומתוסכל. הוא רק אמר להם לילה טוב כשהוא עבר בסלון, ואז עלה לקומה השנייה, נכנס לחדרו וסגר אחריו את הדלת. למחרת בבוקר אימא של יוסי קראה לו ולאחותו הקטנה מיכל לרדת למטה ולאכול ארוחת בוקר משפחתית, אבל רק מיכל הגיעה. יוסי לא ענה, לא יצא מהחדר שלו ולא ירד לאכול עם המשפחה... "אני יודעת למה יוסי לא יוצא מהחדר!" אמרה מיכל הקטנה עם חיוך ענק על הפנים. "כנראה שהוא עדיין ישן אז תפסיקי להגיד דברים כאלה סתם", אמר אבא שלה, והמשפחה אכלה את ארוחת הבוקר שלה ללא יוסי. השעות חלפו והגיעה השעה לאכול ארוחת צהריים, פעם נוספת אימא של יוסי ומיכל קראה לשני הילדים שלה לבוא לשולחן, אבל יוסי נשאר בחדר עם דלת סגורה ולא הגיב לשום קריאה. "אבא, אימא, אתם רוצים שאני אספר לכם למה יוסי לא יוצא מהחדר???" שאלה מיכל בהתרגשות. "מתוקה שלי, זה לא יפה להתערב ככה בעניינים של אח שלך, כנראה שעבר עליו לילה קשה והוא רוצה להיות לבד כרגע", אמרה לה אימא שלה, והמשפחה אכלה את ארוחת הצהרים. יוסי המשיך להסתגר בחדר וכשהגיעה שעת ארוחת הערב ההורים שלו כבר היו מודאגים מאוד. הם ישבו ליד השולחן ודיברו על הדרך הטובה ביותר לעזור לבן שלהם, כי הם ידעו שהוא מחפש חברה כבר הרבה זמן, ושכל פעם שהוא חוזר הביתה לבד ומצוברח זה סימן שהוא עדיין לא מצא מישהי. מיכל הקטנה שמעה אותם מדברים ופנתה אליהם פעם נוספת: "אתם רוצים שאני אגלה לכם למה יוסי לא יוצא מהחדר?" "נו, תגידי לנו למה..." אמרו יחד אימא ואבא שלה. "כי אתמול כשהוא חזר הביתה הוא דפק בדלת שלי וביקש קרם לחות או משהו כזה, ואני חושבת שבטעות נתתי לו בקבוק עם דבק!"

אבא יהודי מפלורידה מתקשר לבן שלו דיוויד שבניו יורק, ואומר לו: ״בן, אני ממש לא אוהב את מה שאני הולך לספר לך, אבל אני ואימא שלך כבר לא יכולים לסבול האחד את השנייה ואנחנו מתגרשים. זהו זה! אני הולך לחיות את שארית חיי בשלווה ובנחת. אני אומר לך את זה עכשיו כדי שאתה ואחותך לא תהיו בהלם אחרי שאני אעזוב את הבית״. האבא מנתק, ודיוויד מתקשר ישר לאחותו ג׳ינה כדי לב לבשר לה את החדשות. ג׳ינה אומרת לו: ״אני מטפלת בזה ועכשיו!״. היא ישר מרימה טלפון לאביה וצועקת עליו: ״אבא, אל תעשה שום דבר עד שאני ודייוויד נגיע אליכם הביתה! נהיה אצלכם בשישי בערב! אל תעשה כלום בינתיים!״ האב אומר: ״אוקיי, אוקיי, אני אחכה״ ומנתק את הטלפון. ואז הוא קורא לאישתו ואומר לה: ״ברברה, הכל טוב, הם יבואו לסדר פסח. עכשיו, מה אנחנו הולכים להגיד להם בראש השנה?״

אי שם בבית חולים במרכז הארץ, חמש אחיות נפגשות לארוחת בוקר בקפיטריה של בית החולים, לאחר שעברו לילה סוער במחלקותיהן ומתחילות לפטפט: - הראשונה אומרת: "הלילה שכבתי עם רופא מרדים, אני מה זה מאוכזבת!" - "למה?" שואלות האחיות. - "לא הרגשתי כלום מכלום! נאדה!" - "גם אני לא מרוצה" אומרת האחות השנייה ומספרת: "אני שכבתי עם מנהל בית החולים..." - "נו... ו...?" מתפלאות חברותיה - "הוא כל הזמן נתן הוראות אבל את כל העבודה במיטה הייתי חייבת לעשות בעצמי..." - שלישית עונה לה: "לי היה מזל רע, הלילה שכבתי עם סטאג'ר. כל הזמן שאל אותי: הכל בסדר? את חושבת שאני עושה עבודה טובה? את בטוחה שעושים את זה כך?" - "ומה אני אגיד?" אומרת הרביעית, "נפלתי על אחראי הביטחון..." - "עד כדי כך?" שואלות האחרות. - "כן, כשנשארתי ערומה במיטה, הוא התחיל להתלונן שזאת עבודה מאוד קשה לבן אדם אחד והוא צריך לקרוא לתגבורת". החמישית הייתה שקטה ולא דיברה מילה. היתר הסתכלו עליה בתימהון ושאלו אותה: - "ומה איתך? עם מי את בילית הלילה?" - בחיוך ממזרי היא עונה: "אני שכבתי עם טכנאי רנטגן, משהו פשוט נפלא! ביקש ממני לשכב בכל מיני תנוחות; מקדימה מאחורה, על הצד... וכשסיימנו הוא אמר לי: כמה חבל שזזת, נצטרך להתחיל את הכל מחדש..."

מהנדס מחשבים שאפתן החליט, סוף סוף, לקחת לעצמו חופשה. הוא נרשם לשייט בים הקריבי ויצא לדרכו לכיף של חייו, עד... שהספינה טבעה. המהנדס מצא את עצמו נשטף אל חופו של אי. רק הוא לבדו ללא כל אדם נוסף בסביבה, ללא כל אספקה, רק בננות ועצי קוקוס. כעבור כארבעה חודשים, כאשר שכב יום אחד על החוף, הוא ראה לפתע בחורה יפהפייה חותרת בסירה לקראתו מתוך הים. לא מאמין למראה עיניו, הוא שאל אותה, "מהיכן צצת פתאום?" "חתרתי לכאן מן הצד השני של האי, אשר אליו נשטפתי כאשר ספינת הטיולים שלי טבעה", היא השיבה. "מדהים", הוא אמר, "היית בת מזל שסירת חתירה נשטפה יחד עמך מן הספינה הטובעת." "הו, זה?", היא השיבה, "אני בניתי בעצמי את הסירה מחומרים אשר מצאתי על האי. את המשוטים גילפתי מענפי עץ הגומי, ארגתי את קרקעית הספינה מענפי דקל ואת השדרה והצדדים גילפתי מענפי אקליפטוס." "אבל... אבל זה לא יתכן", גמגם איש המחשבים, "לא היו לך כלי עבודה... איך הסתדרת?" "הו, שום בעיה", השיבה בחורה, "בצד הדרומי של האי ישנה שכבה רגילה של סלע סחף חשוף, גיליתי כי אם אני מחממת את הסלע לרמה מסוימת של חום, הוא מתרכך וניתן לעצבו לכל צורה. כך ייצרתי לעצמי כלי עבודה והשתמשתי בהם כדי לייצר את הסירה." מהנדס המחשבים היה המום. "הבה ניגש למקום שלי", היא אמרה. אחרי מספר דקות של חתירה היא עצרה את הסירה ליד רציף קטן. כאשר המהנדס הסתכל על החוף, הוא כמעט נפל מהסירה מרוב תדהמה. הוא ראה מדרכת אבן המובילה אל בונגלו מעודן, צבוע בכחול לבן. כאשר הבחורה קשרה את הסירה באמצעות חבל שזור במיומנות רבה, האיש רק עמד והסתכל לפניו, המום. כאשר נכנסו השניים לתוך הבית, היא אמרה בדרך אגב, "זה לא הרבה, אבל אני קוראה לזה בית. שב בבקשה, אולי אתה רוצה לשתות משהו?" "לא, לא תודה", הוא השיב, "אני לא יכול לסבול עוד מיץ קוקוס." "זה לא מיץ קוקוס", השיבה בחורה בחיוך, "יש לי מזקקה, מה בנוגע לפינה-קולדה?" תוך כדי הניסיון להסתיר את תדהמתו, האיש הסכים. הם ישבו להם על הספה שלה כדי ללגום ולשוחח. אחרי שסיימו לספר את סיפוריהם הודיעה הבחורה, "אני הולכת ללבוש משהו יותר נוח. אולי תרצה להתקלח ולהתגלח בינתיים? יש תער בחדר האמבטיה למעלה, בתוך הארונית." בלי לשאול יותר שאלות, האיש עלה לחדר האמבטיה. שם, בארונית, הוא מצא מכשיר עשוי משתי ידיות עצם שביניהן מחובר תער חד העשוי מצדף מושחז. "האישה הזו מדהימה", הוא הרהר, "מי יודע מה עוד יש לה..." כאשר שב למטה, היא ברכה אותו כשהיא 'לבושה' בעלי גפן, המפוזרים בצורה מתוחכמת על פני מקומות אסטרטגיים בגופה, והדיפה ניחוח עדין של ריח פרח הגרדיניה. היא הציעה לו לשבת לצידה... "אמור נא לי", היא התחילה בטון מציע ומפתה, תוך כדי שהיא מחליקה לעברו, "שנינו נמצאים כאן בודדים באי תקופה כל כך ארוכה, אני בטוחה שיש משהו שאתה ממש ממש רוצה, משהו שחלמת עליו, שהיית רוצה לעשות עכשיו, משהו שהתגעגעת אליו כל כך כל החודשים האלה, אתה יודע..." עיניה הנוצצות הביטו ישר לתוך עיניו כשחיוך מזמין על שפתיה. לא מאמין למשמע אוזניו הוא קרא, "וואו!!!". הוא בלע את רוקו בהתרגשות, "את רוצה לומר לי שאני יכול לבדוק את האי-מיילים שלי מכאן?"

שאלה: אני בת 17 וחצי יש לי חבר צדיק בן 16 וחצי ואנחנו רוצים להתחתן. אבא שלי מתנגד ואמא שלי בעד. אגב, הם גרושים, מה עושים? תשובה: שואלים שוב בעוד שנתיים. שאלה: פועל ערבי בונה אצלי מרפסת. האם צריך להגיש לו פירות מהיתר מכירה או מיבול נוכרים? תשובה: תלוי מה נהוג אצלו בבית אבא... שאלה: מה מקור המנהג לאכול סופגניות בחנוכה? תשובה: היועץ הכלכלי של מאפיית אנג'ל. שאלה: האם מותר לאכול נקניקיית פרווה עם חלב סויה או שזה משום "מראית עין"? תשובה: זה סתם טעם רע. שאלה: לפני חצי שנה ביטלתי מנוי שלי על עיתון ימני בגלל כתבה נגד סרבנות. עכשיו יש עוד מאמר. מה עושים? תשובה: מפסיקים להציץ בעיתון של השכן. שאלה: לאחרונה נודע לי שהרצל ובן גוריון לא היו דתיים. האם צריך לומר הלל ביום העצמאות? תשובה: גם מוטה גור לא אוכל "גלאט" ובכל זאת אנו אומרים הלל ביום ירושלים (ועושים על האש...) שאלה: כיצד מבטלים מנוי על עיתון המופץ בחינם? תשובה: בלי ברכה. שאלה: אני נער גבעות בשומרון. כשבאים לפנות אותנו-האם ראוי לצעוק "נאצים" או מתאים יותר "יודנראט"? תשובה: לא יודע, תברר ב"יד ושם". שאלה: מדי בוקר אני ממהר מאוד לעבודה ולכן נוסע 130 קמ"ש וחוצה פס לבן. האם צריך להגיד "הגומל" כל שני וחמישי או לרכז את כל ה"גומלים" בשבת? תשובה: לא משנה - העיקר שתלמד את ילדיך להגיד קדיש יתום.

בשבט אפריקאי נולד תינוק חדש לראש השבט. האב השמח ניגש לראות את בנו הטרי, והופתע לגלות שצבע עורו לבן כשלג, בעוד שהוא וכל בני השבט שחומי עור. הוא מיד לקח גרזן, הרים את הילד בידיו ויצא למצוא את האדם היחידי שיכול היה להיות אחראי למקרה הזה – המיסיונר הנוצרי שחי בכפר הקרוב. ראש השבט נכנס בסערה לביתו של המיסיונר וצעק, "איך אתה מסביר את זה?!". המיסיונר התחיל להזיע וזעק "רגע רגע, יש לזה הסבר, אני מבטיח!". ראש השבט המשיך להחזיק את הגרזן גבוה באוויר וחיכה לראות כיצד המיסיונר יצליח ליישב את דעתו. המיסיונר הצביע על החלון ואמר, "תסתכל שם, על השדה". ראש השבט הסתכל מחוץ לחלון וראה כבשים רועות – כולן לבנות פרט לאחת שהייתה שחורה לחלוטין. "אתה רואה? אחת מהכבשים היא בצבע שונה לחלוטין למרות שכולן הגיעו מאותה משפחה – נסתרות דרכי האל." "הבנתי", אמר ראש השבט בזמן שהשפיל את ראשו וחייך במבוכה. "אני לא אגיד כלום לאף אחד על התינוק אם אתה לא תגיד כלום לאף אחד על הכבשה..."

מיליונר רומני מישראל מגיע לפריז ומזמין נערת ליווי לחדר במלון. שואל המיליונר הרומני את הזונה כמה היא לוקחת, והיא בוחנת את מחלצותיו, קולטת את שעונו היקר וזורקת מחיר: "300 יורו ללילה שלם!" לאחר לילה סוער, לפני שהלכו לישון, שואל המיליונר הרומני מישראל את נערת הליווי: "בכמה סגרנו?" משיבה לו נערת הליווי: "סיכמנו 300 יורו ללילה שלם..." המיליונר הרומני מישראל חושב קצת ואומר: "אני מוכן לתת לך 600 יורו ובלבד שתחזיקי לי את הביצים כל הלילה". הזונה כמובן מסכימה, ואחרי לילה לבן שעבר על נערת הליווי, בו לא משו אצבעותיה מהביצים של האיש, שואלת אותו בבוקר בעיניים טרוטות: "אני חייבת לדעת, למה נתת לי 600 יורו בשביל להחזיק לך את הביצים כל הלילה???" משיב לה המיליונר: "עם 2 מיליון יורו שאני מחזיק במזוודה, את חושבת שהייתי נותן לך להסתובב חופשי ככה בחדר?!"

1. רק אצלנו יכול להיות שזמר השנה, זמרת השנה ולהקת השנה הם איש אחד בשם דנה. 2. קמצנים?! פפפפפפ.... שטויות. לא אוהבים מינוסים. 3. בארון של סבתא תימניה תמיד תמצאו אחד מהממתקים הבאים: או מסטיק עלמה או טופי, שאין מצב לפתוח אותו בלי סכין יפנית, או סוכריה שבטוח נזרקה עליך בבר מצווה שלך בבית כנסת. 4. תימני הוא כמו חלווה, או שאוהבים מאוד או שלא אוהבים בכלל. 5. לכל תימני יש דוד בשם זכריה! אצל חלק הוא חי ואצל חלק קצת פחות. 6. אין תימני בעולם שלא הייתה תקופה בחייו שלא קראו לו "ג'חנון". 7. המאכל שהכי מביע את הקמצנות של התימנים - לחוח (פיתה עם חורים). 8. כל תימני שני - שר. 9. כל תימני שלישי - שר טוב. 10. כל תימני רביעי - ערס. 11. אחד הדברים שהכי מעצבנים תימנים - שאומרים "קובנה" לא נכון. 12. כל התימנים דומים. חלק דומים לג'חנון, חלק לקובנה וחלק לעוגה שרופה. 13. המאכל התימני הכי פופולרי אינו ג'חנון, אלא סחוג. 14. בכל חבורה יש לפחות אחד או אחת תימני/ה! חוץ מחברות ברמת אביב ג'. 15. העיר רחובות היא העיר היחידה שיש בה יותר תימנים מאשר כל עדה אחרת. 16. לכל תימני יש סבא שמגדל תרנגולת. 17. אם שני תימנים נפגשים, איכשהו הם יגעו למסקנה שיש להם קרוב משפחה שגר בצריף איפשהו. 18. תימני שנולד לפני הזמן יוצא לבן מדי. 19. תימני שנולד מאוחר מדי יוצא שחור מהרגיל. 20. המטבח התימני מבוסס על שני דברים: בצק עלים ורסק עגבניות.

איש אחד הולך ברחוב ולפתע מבחין שהשעון שלו הפסיק לעבוד. הוא מסתכל סביב ומחפש חנות שעונים בקרבת מקום. בקצה הרחוב הוא מזהה חנות קטנה עם שעון גדול שתלוי בחוץ וממהר אליה. כשהוא נכנס לחנות, להפתעתו הוא לא רואה תצוגה של שעונים, אלא רק דלפק ארוך, מאחוריו יושב אדם דתי עם זקן לבן וארוך. "שלום" אומר האיש "אתה יכול בבקשה לבדוק את השעון שלי. אני חושב שהוא התקלקל". "אני מצטער" אומר המוכר "אני לא יודע כלום על שעונים. אני מוהל". "כמה נחמד" עונה האיש "בהחלט עבודה חשובה". הוא ממשיך. "אבל אם ככה, למה תלית שעון גדול מחוץ לחנות שלך?" "ובכן" עונה המוהל "מה עוד יכולתי לתלות שם?"

אדוארד, גבר קתולי נחמד שהיה נשוי במשך 50 שנה, הלך לעולמו והותיר את אשתו מריה שבורת לב ועמוסת געגועים. כמה חודשים מאוחר יותר, מריה גם היא הלכה לעולמה והגיעה אל שערי גן העדן. בצעדיה הראשונים, החליטה מריה שהיא לא רוצה לבזבז את הזמן, והחלה בחיפוש אחר בעלה האהוב. לאחר כחצי שעה של חיפושים, היא ראתה מרחוק גבר בגובה ממוצע בעל שיער לבן וכובע קסקט לראשו אוחז בידה של אישה אחרת. היא התקרבה אליו בצעדים איטיים ושאלה: "אדוארד? זה אתה?!" אדוארד הסתובב אליה, ומריה מיד קפצה עליו, חיבקה אותו חזק ונישקה אותו על לחיו: "אדוארד, אהובי!!! חיכיתי לרגע הזה כל כך הרבה זמן, סוף סוף נוכל להיות ביחד!" אדוארד לקח צעד לאחור ואמר: "תקשיבי לי טוב אישה, העסקה בינינו הייתה ברורה, ואני את ההתחייבות שלי קיימתי..." מריה הפגועה שאלה אותו: "איזו עסקה? על מה אתה מדבר?! ומי זאת האישה הזאת לידך?!" הוא השיב לה: "'עד שהמוות יפריד בינינו', זוכרת? אז סוף סוף הוא הפריד..."

בסוף השנה הביאו כל הילדים מכיתה א' 2 של המורה רחל מתנות לרגל סיום שנת הלימודים. הראשון שניגש אל המורה היה דוד, שההורים שלו ניהלו חנות פרחים. רחל לקחה את המתנה העטופה, ניערה אותה קלות, הריחה אותה ולבסוף אמרה לילד הקטן: "קנית לי פרחים!" "איך ידעת?!" שאל דוד הקטן בהלם, ורחל פשוט חייכה ואמרה לו תודה. אחר כך ניגשה אליה בתיה, שההורים שלה עבדו בחנות ממתקים. רחל לקחה מבתיה חבילה עטופה בסרט, ניערה אותה, הריחה אותה ולבסוף אמרה: "קנית לי סוכריות ושוקולדים!" גם בתיה הייתה בהלם מיכולת הניחוש המדהימה של המורה שלה, ורחל אמרה לה תודה וקראה לתלמיד הבא, חזי, שההורים שלו עבדו בחנות המשקאות של העיר. חזי הניח לפני המורה שלו קופסה גדולה וכבדה שממנה דלף נוזל. המורה בחנה את הקופסה, הריחה את הנוזל, טבלה בו אצבע וטעמה אותו קלות. "קנית לי יין לבן!" היא הכריזה, אך למרבה הפתעתה חזי ענה "לא, המורה". מבולבלת, רחל טעמה את הנוזל פעם נוספת ורצתה לנסות לשער בשנית. "שמפניה?" היא שאלה וחזי שוב השיב שלא. "בירה? רום? ויסקי?" ניסתה לנחש המורה המבולבלת, וחזי הניד בראשו בכל פעם. "בסדר אני לא יודעת, אתה רוצה לספר לי מה קנית לי?" שאלה רחל. "בטח!" ענה חזי, "זה גור כלבים!"

3 גברים: אלי, ניר וגבי נהרגו בתאונת דרכים ועלו לשמיים... בשערי גן העדן קיבל אותם מלאך ואמר: "ברוכים הבאים לגן העדן! לצערנו הרב גורלכם על כדור הארץ הוכרע בתאונת דרכים, אך דעו לכם שכל מי שמגיע הנה מקבל כלי רכב פרטי משלו שמשרת אותו כדי להתנייד לכל אורך שהותו כאן, כלומר לנצח נצחים!" "אבל", הוסיף המלאך, "סוג כלי הרכב שמקבלים פה תלוי בפעולות ובאורח החיים שניהל האדם בכדור הארץ. אתם תשפטו על מעשיכם בעבר ועל כמות הפעמים שבגדתם בבנות זוגכם, ובהתאם לכך תקבלו את הרכב החדש שלכם". "נתחיל איתך, אלי", פנה המלאך אל הגבר הראשון: "צר לי, אבל אתה היית אדם רע מאוד – בגדת באשתך לא פחות מ-4 פעמים! לכן אתה תקבל סוסיתא מודל 64' מעתה ועד עולם". המלאך ליווה את אלי לכניסה, העניק לו את המפתחות לסוסיתא המתפרקת ושלח אותו לדרכו. "נעבור אליך ניר", המשיך המלאך, "אתה לא היית כל כך גרוע, אבל עדיין בגדת באשתך פעמיים. על כן, אתה תקבל טויוטה סטיישן שאיתה תתנייד כאן בגן עדן". המלאך ליווה גם את ניר לכניסה, העניק לו את המפתחות לסטיישן המשפחתית והמשיך הלאה. לבסוף הוא פנה אל הגבר האחרון שנותר, גבי, ואמר לו: "יקירי, אתה היית דוגמה ומופת לבן אדם טוב! לא היית עם אף אחת עד לחתונה ומעולם לא בגדת! על כך אתה תתנייד פה בגן עדן, מעתה ועד עולם, במכונית ספורט של פרארי מהדגם המתקדם ביותר". גבי מקבל את המפתחות למכונית היוקרתית, ונוסע משם שמח וטוב לב. זמן קצר לאחר מכן, פוגשים השלושה זה את זה, כשכל אחד נמצא ברכב שהוא קיבל: אלי בסוסיתא המקרטעת שלו, ניר בטויוטה המשפחתית שלו וגבי בפרארי מנקרת העיניים. אך ניר ואלי שמים לב שלמרות זאת, גבי יושב ברכב המפנק שלו כשהוא שעון על גבי ההגה, פניו בידיו, והוא ממרר בבכי קורע לב. "היי גבי, מה קורה, למה אתה בוכה ככה?", הם שואלים אותו, "קיבלת את הפרארי, הסתדרת לנצח, ממה אתה בכלל יכול להיות מדוכדך?" גבי הרים אליהם את עיניו הדומעות, ובקול שבור ומרוסק ענה להם: "ראיתי עכשיו את אשתי רוכבת על חד אופן!"

לפני שנים רבות באחת מהממלכות הקטנות של אירופה חי מלך שאהב את אוסף העתיקות שלו יותר מכל דבר אחר בעולם. במשך שנים הוא אסף חפצי אומנות ואוצרות מכל קצוות תבל עד שיום אחד הוא קנה מסוחר סיני זקן אגרטל עוצר נשימה שללא ספק היה "יהלום הכתר" של אוסף העתיקות. המלך אהב את האגרטל הזה כל כך, עד שהוא החליט לצבוע את כל חדרי הארמון שלו בדיוק באותו הגוון כמו פריט האומנות העתיק. הוא פרסם הודעה בכל רחבי הממלכה שהוא ישלם סכום עתק לאדם שיוכל לעשות זאת עבורו, ומהר מאוד הארמון הוצף בציירים, צבעים ואמנים. אף אחד מהם לא הצליח לשחזור במדויק את הגוון העתיק של האגרטל הסיני... אחרי כל ניסיון היה משהו בברק, בעומק, או בעוצמה המדויקת של הצבע על קירות הארמון שפשוט לא תאם את המקור הייחודי. המלך הנואש החליט בסופו של דבר להבטיח לאדם שיצליח להגשים את חלומו לקבל את כס המלכות, ולמחרת נכנס אל הארמון צייר יהודי אשר הצהיר שהוא מסוגל לעשות זאת. התנאי היחיד של הצייר היה שעל כל תושבי הארמון לצאת ממנו למשך חודש שלם בזמן שהוא יעבוד. המלך קצת חשש מפרק הזמן החריג הזה, אבל בסופו של דבר הוא השתכנע. אחרי חודש הוא חזר לארמונו וראה שהצייר היהודי עמד במילה שלו! כל קירות הארמון היו בדיוק באותו הגוון כמו האגרטל העתיק! כעבור זמן קצר הצייר היהודי הומלך לשליט הממלכה והוענקה לו אחוזה רחבת ידיים שתהייה הארמון שלו. אחרי שנים רבות ומוצלחות עבורו ועבור הממלכה, הצייר שהפך למלך החליט שהגיע הזמן להעביר את הכתר לבן שלו. "אבא, אם עכשיו אני עומד להפוך למלך, יש משהו שאני יכול לשאול אותך שתמיד רציתי לדעת?" שאל הבן. "כמובן" ענה אביו. "מה עשית במשך חודש שלם בארמון של המלך הקודם כדי להכין עבורו את הגוון המדויק של האגרטל העתיק שלו?" "האמת היא שבאמת כמעט חודש שלם נסיתי ולא הצלחתי, עד שביום האחרון פתאום ראיתי פחית צבע של הבחור שטיפל בקירות הארמון לפני, אז פשוט החלטתי לצבוע איתה את האגרטל וזהו!"

אחרי 25 שנות נישואין, הסתכלתי על אישתי ואמרתי לה: "אהובתי, לפני 25 שנה, הייתה לנו דירה קטנה, אוטו ישן, ישנו על כורסא ישנה והסתכלנו בטלוויזיה שחור לבן בגודל 10 אינטש, אבל ישנתי עם בלונדינית צעירה בת 25... עכשיו יש לנו בית בשווי 500,000 יורו, מרצדס בשווי 50,000 יורו, מיטת מים, טלוויזיה צבעונית 50 אינטש, ואני ישן עם זקנה בת 50". אשתי הייתה מאוד זריזה במחשבה ואמרה לי: "אתה רק צריך למצוא לך בלונדינית צעירה בת 25, ועורך הדין שלי ידאג לכך שתהיה לך דירה קטנה, אוטו ישן, שתישן על כורסא ישנה ושתהנה מטלוויזיה שחור לבן בגודל 10 אינטש". מוסר השכל: הנשים הן מדהימות!!! הן מרפאות אותך מהר מאוד ממשבר שנות החמישים.

יום אחד בסוף שנות ה-70' שמע הרב לוי דפיקה בדלת ביתו באמצע הצהריים. "איך אני יכול לעזור לכם חברים?" הוא אמר לשני הגברים שעמדו בפניו. השניים הסבירו לו שיש להם ויכוח שהם לא מסוגלים לפתור בעצמם, ושהם רוצים שהוא יעזור להם להגיע להחלטה. "על מה הוויכוח שלכם?" שאל הרבי, ואז הגבר הראשון התפרץ בזעם וקרא: "שחור זה צבע!" "לא זה לא!" ענה לו הגבר השני. "בטח ששחור זה צבע!" צעק בתשובה הגבר הראשון. "רבי, תגיד לנו אתה" פנה הגבר השני לרב לוי, "האם שחור זה צבע?". הרב המבולבל חשב לרגע ואז ענה: "ובכן כן..." "הנה אתה רואה!" פנה הגבר הראשון לשני, "אמרתי לך - שחור זה צבע! וגם לבן!" "לבן זה לא צבע!" צעק הגבר השני. "רבי?" שאל הגבר הראשון. "ובכן כן, גם לבן הוא צבע" השיב הרב לוי. "אתה רואה צחי?!" פנה שוב הגבר הראשון לחברו, "מכרתי לך טלוויזיה צבעונית!"

בחור אחד שבילה עם חבריו במועדון, החליט לגשת לבחורה שעמדה שלידו ולהתחיל איתה. "היי, אני יכול לזמין אותך לשתות משהו?" שאל. הבחורה הסתכלה עליו במבט חשדני ושאלה: "אין לך בת זוג במקרה? אתה נראה לי מהטיפוסים שתמיד יש להם בת זוג..." הבחור השפיל את מבטו בצער ואמר "לא. לצערי נפרדתי מהחברה שלי לפני חודש." "אני מצטערת לשמוע" השיבה הבחורה ואז חייכה בחום ואמרה: "אז זה בסדר, אני אקח יין לבן בבקשה." כוס יין אחת הובילה לשנייה, והשניים מצאו את עצמם מתחבקים, מתנשקים ויוצאים לכיוון הבית של הבחורה. לאחר שעשו מה שעשו, הגבר שם בחזרה את החולצה, והבחורה שאלה אותו: "אז אתה בחור נאה, נחמד וממש טוב במיטה, איך זה יכול להיות שאין לך חברה?" הגבר הסתכל עליה ואמר: "כי אשתי עלתה עליי..."

אימא אחת החליטה לקפוץ לביקור פתע אצל בנה הנשוי. כשנכנסה לבית, היא ראתה את כלתה שוכבת עירומה על הספה, כשריחות ארומטיים ממלאים את החדר. "מה את עושה?", שאלה האימא. "אני מחכה לבן שלך שיחזור מהעבודה", הגיבה האישה המופתעת. "אבל את עירומה!", אמרה האימא בפליאה. "זו שמלת האהבה שלי...", הגיבה הכלה בתמימות. "שמלה אהבה?! את עירומה לגמרי!", צעקה האם. "אבל הבן שלך אוהב את ה'שמלה' הזאת", הסבירה הכלה, "כשאני לובשת אותה הוא הופך לרומנטי מאוד ואז מענג אותי במשך שעות ארוכות". האימא עזבה את ביתו של בנה וחזרה אל דירתה שלה, ובמהלך כל הדרך היא לא הצליחה להפסיק לחשוב על מה שראתה ושמעה. כשהגיעה לביתה היא התקלחה, פיזרה והדליקה נרות ריחניים ברחבי הבית וחיכתה עירומה על הספה לבעלה. זמן מה לאחר לאחר מכן חזר בעלה מהעבודה, ראה אותה שוכבת עירומה על הספה ושאל: "מה את עושה?" "זו שמלת האהבה שלי..." ענתה אישתו בחושניות. "היא צריכה גיהוץ!" ענה בעלה, "תפסיקי עם השטויות ותכיני ארוחת ערב!"

נער צעיר קיבל זה עתה את רישיון הנהיגה שלו. הוא ניגש אל אביו, שהיה רב ושאל אם יוכלו לדון בסוגיית שימושו ברכב המשפחתי. האב לקח את בנו אל חדר הלימוד ואמר: "אני אעשה איתך עיסקה. אתה תשפר את הציונים שלך, תלמד קצת גמרא, תסתפר ואז נמשיך לדון בבקשה שלך" כחודש לאחר מכן, חזר הנער אל אביו ושוב שאל אותו אם יוכלו לדון בעניין השימוש ברכב. הם הלכו יחד לחדר הלימוד. "בני, אני מאוד גאה בך". אמר האב, "העלית את הציונים שלך, למדת גמרא בהתמדה, אבל מה? לא הסתפרת". הנער חשב לרגע ואז אמר: "אתה יודע אבא, חשבתי על זה. לשמשון הגיבור היה שיער ארוך, למשה רבינו היה שיער ארוך, לנוח היה שיער ארוך ואפילו לישו היה שיער ארוך" ענה האב: "ולכל מקום אליו הם הלכו, הם הגיעו ברגל!"

לקוחה: "היי, הבן שלי אומר שיש לי לוחמים מספרטה על המחשב, ממש ספרטנים אמיתיים, וכדאי שתבדקו את זה". מוכר: "גבירתי..? את בטוחה? ספרטנים?" לקוחה: ״כן כן, התקשרתי לבן שלי בזמן הלימודים שלו, אמרתי לו שקופצים לי כל מיני דברים על המסך והוא אמר שיש לי ספרטנים". מוכר: "אה! טרויאנים! סוסים טרויאנים, כן, זה הגיוני. אבצע סריקה במחשב ונוכל לגלות במהירות מה קורה שם". לקוחה: "בחור צעיר, הבן שלי לומד בקולג' והוא אומר שהם ספרטנים. אתה עומד כאן בתלבושת של רשת קטנה, מרוויח שכר מינימום וחושב שאתה מבין טוב יותר מהבן שלי". מוכר: "את צודקת גבירתי, קיוויתי שנוכל לבצע אבחון קצר ולבדוק אם אכן לא מדובר בספרטנים, אבל רק ממבט על המסך אני יכול לומר שמדובר ככל הנראה בכ-300 לוחמים שנאבקים כרגע במחשב שלך". לקוחה: "אלוהים אדירים! 300?! זה נורא!" מוכר: "נורא ואיום. הם צועדים צעד אחר צעד, עם החניתות שלהם, ורומסים כל מה שאפשר על לוח האם והדיסק הקשיח. בקרוב מספר הקורבנות על המחשב שלך ייצור קיר שיחסום סופית את התנועה בו, ואת בטח יודעת מה זה אומר..." לקוחה: "כ..כן... בטח, אוי זו קטסטרופה, אאלץ לקנות ממך מחשב חדש!" מוכר: "אין ספק, גבירתי. אין ספק".

ילד שאל את אמא שלו: "אמא למה לבת דודה שלי קוראים ורד?" אמו ענתה לו: "כי אמא שלה כל הזמן רצתה ורדים כשהיא הייתה בהריון". אחרי כמה דקות הוא שוב פנה אליה: "אמא למה לבן דוד שלי קוראים גפן?" אמו ענתה לו: "כי אמא שלו כל הזמן רצתה ענבים כשהיא הייתה בהריון". לבסוף הילד שאל: "אמא, ומה את רצית כשהיית בהריון?" ענתה האם: "אויש נו פיני... מספיק עם השאלות שלך..."

אלי הבנקאי ראה בעיר את חברו הישיש מרדכי, חוואי אלמן בן 80. מרדכי איבד את אשתו שנה קודם לכן, והתהלכה לה שמועה שהוא עתיד להתחתן עם כלה צעירה שהוזמנה מחו"ל דרך האינטרנט. מאחר שאלי הוא חבר טוב של מרדכי, הוא פנה אליו ושאל: "חברי הטוב, האם נכונה השמועה לגבי נישואיך לעלמה צעירה?" מרדכי אישר את השמועה, ואז חברו שאל: "בת כמה תהיה כלתך החדשה?" מרדכי ענה בגאווה: "בנובמבר הקרוב היא תהיה בת 21". כאשר אלי שמע זאת הוא מיד חשב לעצמו שלבטח חברו החוואי לא יוכל לספק את צרכיה המיניים של כלתו הצעירה בגילו המופלג, ובמוחו הקודח העלה הבנקאי הצעה מגונה לחברו בתקווה שיוכל להפיק רווחים עצמיים ממנה. תוך מחשבה שבעקבות ההצעה הוא יוכל להשיג את זוגתו הצעירה, אלי פנה אל חברו ואמר: "אני מאוד שמח בשבילך וחשבתי לעצמי שכדאי שאת שארית ימיך תבלה בכיף ובלי עבודה קשה, ואולי תצטרך עזרה בחווה. כדאי שתשקול למנות אדם שיטפל לך בכל העניינים שלך, הישנים והחדשים". מרדכי חשב שזה רעיון מצוין וענה: "רעיון מעולה, אני אחפש כבר היום אחר הצהריים אדם כזה...". אלי עמד להציע את עצמו לכך, אך באותו הרגע בדיוק קיבל שיחת טלפון ונאלץ לענות לה. מרדכי בינתיים המשיך בדרכו. כעבור ארבעה חודשים שוב ראה אלי את מרדכי מסייר בעיר וניגש אליו תוך התעניינות מה התחדש אצל חברו - האם הוא מצא כבר מישהו שיעזור לו. "מה שלום האישה החדשה?" שאל הבנקאי. מרדכי ענה בגאווה, "טוב – היא בהיריון". אלי חשב לעצמו שלבטח הוא שמע בעצתו ולבסוף שכר את שירותיו של נער צעיר אחר שיטפל בחווה, ואולי היא בהיריון ממנו בכלל. אמנם הוא לא זכה בכלה, אך בכל זאת הוא שאל את מרדכי: "ואיך הייתה העצה שלי לשכור שירותי עזרה?". מרדכי ענה בלי היסוס: "אני חייב לציין שזה היה רעיון מוצלח ביותר, היא פשוט מצוינת ודרך אגב גם היא בהיריון".

בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, והארץ הייתה מכוסה ברוקולי, כרובית ותרד וירקות ירוקים, צהובים וכתומים מכל הסוגים, ואדם וחווה חיו חיים ארוכים ובריאים. ויברא השטן את גלידת בן וג'רי, ואת פיצה האט. ויאמר השטן לאדם: "אתה רוצה גבינת שמנת עם זה?" ויאמר לו אדם: "כן!" ותאמר חווה: "אני גם רוצה. עם קולה בצד". ויעלו השניים 3 קילו כל אחד. ואלוהים ברא יוגורט מלא בריאות כדי שהאישה תוכל לשמור על הגזרה שאדם כל כך אהב. ויברא השטן את הקמח הלבן מחיטה וסוכר לבן מקנים, ויערבב אותם. ותעבור חווה ממידה 36 למידה 44. ויאמר אלוהים: "מהסלט הירוק שבגני תאכלו לתיאבון". ויאמר השטן: "ותוסיפו לו רוטב וגבינה כחולה עם לחם שום בצד". ויפתחו אדם וחווה את חגורותיהם בעקבות הסעודה. ויאמר אלוהים: "שלחתי לכם ירקות בריאים ללב, שמן זית כתית טהור!" ויפרוש השטן על השולחן קבב כבש, שווארמה בפיתה ועוף מטוגן בציפוי פריך ל'אכול כפי יכולתך'. ויעלה הכולסטרול של אדם וחווה השמיימה בסערה. ויברא אלוהים את תפוח האדמה, דל שומן באופן טבעי וגדוש אשלגן ורכיבים מזינים. ויקלף השטן את תפוח האדמה ויגזור אותו רצועות-רצועות ויטגן אותו בשמן עמוק מן החי ויקרא לו "צ'יפס", ויוסף השטן ויתבל אותו במלח בלי חשבון. ויוסף האדם ויעלה עוד במשקל. ויצמחו לחווה חצ'קונים. ואלוהים ברא את נעלי הריצה, וייתן לילדיו, למען ישרפו את עודף המשקל. וייתן השטן לאדם וחווה טלוויזיה בכבלים עם שלט רחוק, למען לא יסבול האדם בהחלפת הערוצים. ויצחקו ויבכו אדם וחווה אל מול האור המהבהב, ויחלו ללבוש טריינינגים רפויים עם גומי במותניים. וייתן אלוהים לאדם וחווה בשר רזה, מוצרים דיאטטיים ונקניקים לייט, למען יצרכו פחות קלוריות. ויברא השטן את מקדונלדס, ואת ההמבורגר הכפול בחמישה שקלים. ויאמר השטן לאדם: "אתה רוצה גם צ'יפס?" ויאמר לו: "כן! ותגדיל לי!" ויחטפו אדם וחווה התקף לב. וייאנח אלוהים, ויברא את ניתוח המעקפים המשולש. ויגחך השטן בקרבו, ויברא את משרד האוצר וקופות החולים...

אישה נשואה ניהלה רומן עם גבר, בזמן שבעלה היה בעבודה. היא לא שמה לב שבנה בן ה-10 חזר הביתה, וכאשר שמע קולות מוזרים מחדר השינה, התחבא בחדר הארונות וצפה בהם. פתאום חזר הביתה הבעל. האישה נבהלה והחביאה מהר את הגבר בארון, מבלי שידעה שהבן שלה שם. הבן: "חשוך כאן" הגבר: "כן, נכון" הבן: "יש לי כפפת בייסבול" הגבר: "באמת? איזה יופי" הבן: "רוצה לקנות אותה?" הגבר: "לא תודה" הבן: "אבא שלי בחוץ" הגבר: "אוקיי, בכמה כסף?" הבן: "250 דולר" כעבור מספר שבועות, שוב נפגשו הגבר והבן בחדר ארונות... הבן: "חשוך כאן" הגבר: "כן, נכון" הבן: "יש לי מחבט בייסבול" הגבר כבר ידע לאן השיחה מובילה: "בכמה?" הבן: "750 דולר" הגבר: "אוקיי" כעבור מספר ימים, האבא ניגש לבן והציע לו לשחק בייסבול בפארק. "אני לא יכול" עונה לו הבן "מכרתי את המחבט ואת כפפת הבייסבול שלי" "באמת?" מתפלא האב "בכמה מכרת?" "ב-1000 דולר!" עונה הבן ללא היסוס. "כל כך הרבה?!" משתומם האב "הם לא עלו לנו יותר מ-100 דולר! זו חמדנות ועלייך ללכת לכנסייה ולהתוודות על חטאיך". האב לוקח את בנו לכנסיה ומכניס אותו לתא הווידויים "כנס לשם ותתנצל" הבן נכנס בשקט ולוחש: "חשוך כאן" עונה לו הכומר: "אוי, אל תתחיל עם זה שוב..."